סקירה עולמית: כשהאדמה רועדת

"חוף מבטחים" - זו המנטרה עבור המשקיעים בשווקי המט"ח, כאשר מטבע הדולר ממשיך ליהנות מביקוש לאחר נתון שיא באינפלציה בשבוע שעבר, שגרם לשווקים לתמחר העלאת ריבית בשיעור של 90 נקודות בסיס בפגישה הבאה של הפד. כל העיניים היו על משחק השוויון, כאשר גם היורו וגם הפרנק השוויצרי פורצים את קו ה-1. בינתיים מדד האס אנד פי 500 נסחר בחולשה ורשם ירידה של 0.9%, כאשר תשואת אגרת החוב הממשלתית של ארצות הברית ל-10 שנים רשמה ירידה של 16.5 נקודות בסיס.

תשומת הלב היא בעיקר על אירופה. כמעט 10 שנים לאחר שנשיא הבנק המרכזי האירופאי לשעבר, מריו דראגי, עזר לשווקים עם המשפט המפורסם שלו "כל מה שיידרש", הבנק המרכזי האירופאי מוצא את עצמו בסיטואציה לא נעימה עם משבר האנרגיה, חששות ממיתון, אינפלציה גואה וסיכונים פוליטיים שצפים מחדש באירופה. הפרטים החדשים של הכלי החדש של הבנק למניעת פרגמנטציה עשויים להיות מוכרזים גם ביום חמישי הקרוב, יחד עם העלאת ריבית של 25 נקודות בסיס. מלבד זאת, עונת הדוחות לרבעון ה-2 תצבור תאוצה לאחר שדוחות הבנקים בשבוע שעבר פתחו את עונת הדוחות עם תוצאות חלשות מן התחזיות.

מצב המאקרו כבר זמן רב לא היה כה מעניין, כאשר האירועים שהיו מאז אמצע שנות ה-80 למשבר הפיננסי הגדול ב-2008 הם כעת זיכרון רחוק. תנודתיות המאקרו זינקה במהלך המשבר הפיננסי הגדול, מאחר וזאת הייתה הירידה החדה ביותר בפעילות הכלכלית מאז השפל הגדול. התנודתיות נרגעה מאז לאור צעדיהם החזקים של הבנקים המרכזיים בשווקי האגח (לעולם אל תילחם בבנקים המרכזיים), אך התעוררה מחדש בעקבות הקורונה. הכלכלות בעולם עדיין מתרגלות לשוק החזק שנגרם לצדדי הביקוש וההיצע והוערכו בחסר בהתחלת המגפה.

בסביבת מאקרו טריקית, בה הבנקים המרכזיים נאלצים להוציא נזילות החוצה מן השווקים במלחמה שלהם אל מול האינפלציה, על אף העובדה כי עיקר הבעיה היא סביבת ההיצע, התנודתיות עשתה קאמבק נוסף. בסבב הזה תנודתיות המאקרו כבר הגיעה לרמה של שנות ה-70 וה-80 למרות התקדמות משמעותית מאז במדיניות המוניטרית, רגולציה, תגובה חכמה של צד ההיצע מצד החברות ואינטגרציה פיסקלית באירופה. העבודה כי גלי ההלם בצד ההיצע והביקוש עדיין מכים במערכת הכלכלית שלנו, הבנקים המרכזיים מסביב לעולם ניצבים באתגרים משמעותיים בניסיון לנבא את העתיד. אותו דבר נכון בנוגע לחברות, ממשלות ומשקיעים . אחרי שאמרנו את כל זה, הראות קדימה נותרה נמוכה מאוד וצורך השעה הוא להתאים מחדש כל הזמן את תיקי ההשקעות לסביבת המאקרו המשתנה.

שני: ארצות הברית - מדד הדיור של NAHB (יולי).
שלישי: ארצות הברית-התחלות בנייה(יוני), אישורי בנייה(יוני). גוש היורו - תפוקת בנייה (מאי), מדד המחירים לצרכן (יוני נתון סופי).
רביעי: סין -החלטת ריבית הפריים לתקופה של שנה, החלטת ריבית הפריים לתקופה של 5 שנים. גרמניה- מדד המחירים ליצרן (יוני). בריטניה - מדד המחירים לצרכן (יוני), מדד המחירים ליצרן (יוני), מדד מחירי החנויות הקמעונאיות (יוני). ארצות הברית - בקשות למשכנתאות, מכירות בתים קיימים (יוני).
חמישי: גוש היורו -החלטת ריבית גוש היורו.
שישי: אוסטרליה - מדד מנהלי הרכש לסקטור הייצור והשירותים (יולי). ארצות הברית - מדד מנהלי הרכש לסקטור הייצור והשירותים (יולי). בריטניה - מדד ביטחון הצרכנים JFK (יולי), מדד מנהלי הרכש לסקטור הייצור והשירותים (יולי). יפן -מדד המחירים לצרכן (יוני), מדד מנהלי הרכש לסקטור הייצור והשירותים (יולי).

כנגד הסביבה של אינפלציה גבוהה שעדיין ממשיכה לעלות, האטה בצמיחה, קיצוץ באספקה של גז טבעי, הבנק המרכזי האירופאי יצטרך למצוא הצדקה בצורה זהירה לפעולות שלו ביום חמישי הקרוב. העובדה כי נושא יציבות המחירים הוא הנושא החשוב ביותר במנדט של הבנק, צפוי כי הבנק יעלה את הריבית שלו בשיעור של 0.25%, בפעם הראשונה מאז שנת 2011. מאחר והעלאות הריבית כבר שודרו לשווקים בפגישה הקודמת, ההצגה של מכשיר מניעת הפרגמנטציה שאמור למנוע את התרחבות המרווחים באגרות החוב של מדינות הפריפריה בגוש, יהיה בעל חשיבות רבה יותר עבור השווקים. אם אכן מכשיר כזה יוצג, המשקיעים יעקבו מקרוב האם המכשיר החדש יבוא עם מגבלות שימוש נוקשות מבחינת היקף וזמן.

שורה תחתונה: מעבר להעלאות ריבית, השווקים יחפשו אחר רמזים על מכשיר האנטי פרגמנטציה החדש של הבנק המרכזי האירופאי.

אספקת הגז הטבעי לאירופה דרך צינור Nord Stream 1 הופסקה בשבוע שעבר לאור עבודות תחזוקה מתוכננות. למרות שכלום לא מוצהר באופן רשמי, החששות קיימות בנוגע להפסקה ממושכת באספקת הגז לאחר סיום העבודות. אם זה אכן יקרה(לא תרחיש הבסיס שלנו), מכסות גז יהיו כנראה הפתרון. הסיבה לכך שזרימות הגז מרוסיה דרך הצינור הזה מסתכמות ב-55 מיליארד M^3 בשנה לא יכולות להיות מוחלפות בטווח הקצר על ידי מקור אנרגיה אחר או ספק למרות המאמצים הפוליטיים. אם צינור הגז Nord Stream 1 לא יחזור לפעילות, מיתון באירופה יהיה התרחיש הצפוי ביותר. מידת ההשפעה של מחירי האנרגיה הגבוהים על הצריכה באירופה עשויה לגרום לירידה של מינוס 1% ומינוס 3%.

שורה תחתונה: סגירת האספקה מצינור Nord Stream 1 עשויה לגרום למיתון באירופה בסבירות גבוהה.

מדד האס אנד פי 500 שרשם ירידה של 15% מאז תחילתו של הרבעון ה-2, מחכה באדיקות לעליית הקצב במספר המדווחות השבוע. בממוצע, הרווחים וההכנסות צפויים לעלות בשיעור של 4% ו-10% בהתאמה. בהשוואה לרבעון ה-1, זה יסמן האטה של 6 נקודות בסיס ו5 נקודות בסיס ברווח ובהכנסות בהתאמה. סעיף ההכנסות של החברות צפוי להיות מושפע לחיוב מהאינפלציה, הדעיכה בשיעור הצמיחה ברווחיות צפויה להביא כלפי מטה את שיעור שולי הרווח מעט. יחד עם זאת שיעור שולי הרווח הממוצע צפוי לעמוד סביב 13% , קרוב לשיא כל הזמנים עם התאוששות סקטור האנרגיה. השחקנים בשווקים עשויים להסתכל אפילו מקרוב עוד יותר אחרי תחזיות החברות קדימה. העברת העלייה בעלויות הייצור אל הצרכנים עשויה להיות קשה יותר לאור העובדה כי האינפלציה הגבוהה והעלאות הריבית שמות את הצרכנים תחת לחץ. תחזיות קדימה מאכזבות עשויות להביא לתיקון כלפי מטה בתחזיות הרווח של מדד האס אנד פי500 לשנת 2022 ושנת 2023.

שורה תחתונה: תחזיות החברות קדימה יהיו הנקודה החשובה ביותר, לאור העובדה כי הצמיחה ברבעון ה-2 תהיה איטית יותר ברמת ההכנסות והרווח, תוצאה של סביבת ביקוש חלשה.

עקב שורה של טעויות, ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, שהוביל את מפלגת השמרנים בשנת 2019 לניצחונם הגדול ביותר מאז 1987, הודיע על התפטרותו ב-7 ליולי. מטבע הפאונד נחלש בשיעור של 1.7% מאז. לאחר 2 סיבובי הצבעה של חברי המפלגה, 5 מועמדים נותרו במירוץ. מי שמוביל הוא Rishi Sunak, שר האוצר לשעבר ואחד הגורמים שהובילו להתפטרותו של ראש הממשלה לשעבר. מספר המועמדים יצומצם ל-2 עד יום רביעי והמועמד הסופי יקבע במהלך החודשיים הבאים על ידי כל חברי מפלגת השמרנים. בינתיים גם המצב הפוליטי באיטליה התחמם בשבוע שעבר, ראש ממשלת איטליה המכהן מריו דרגי הודיע על התפטרותו אך נתבקש לאחר מכן לחכות עד השבוע הזה על מנת לבחון את התמיכה בו. התשואה על אגרות החוב הממשלתיות של איטליה ל-10 שנים עלו ב-15 נקודות בסיס מאז תחילת התמחור שלהם באמצע השבוע בעקבות אי הוודאות הפוליטית.

שורה תחתונה: המשברים הפוליטיים בבריטניה ואיטליה מגיעים בזמן שהמצב הכלכלי הכי פחות מרשה חוסר יציבות מסוג זה לאור הסכנות המאקרו הכלכליות.

כריסטיאן נולטינג הוא הכלכלן הראשי של דויטשה בנק