פתיר: תוכנית העבודה של ברק מוצתה - קמיניץ יצטרך לקבוע יעדים חדשים ולפתור בעיית החוב

"תוכנית העבודה המקורית של ברק מוצתה, והמנכ"ל החדש (דוד קמיניץ - ע.ג) יצטרך לקבוע יעדים חדשים לברק ולמצוא פתרון למבנה החוב של החברה" - כך אומר היום אבי פתיר, המנכ"ל היוצא של חברת השיחות הבינלאומיות ברק.



לדברי פתיר, שוק השיחות הבינלאומיות מגיע להתייצבות הן במונחי נתח שוק - כשהשוק מתחלק באופן שווה בין שלוש החברות הפועלות בו, והן ביכולת הצמיחה האפשרית. "השוק התייצב, ולא צפויה פריצת דרך. תהיה צמיחה מתונה ושיפור מתון ברווחיות, שלא יהיה דומה לזה בשנים הקודמות" - אומר פתיר.



מנכ"ל ברק מדגיש שהשוק ימשיך לפעול להמשך ההתייעלות, ומציין כי השוק חווה צמיחה טבעית שנתית של 8%-10% כתוצאה מהמעבר לעולם גלובלי, מהרחבת פעילות חברות רב לאומיות ומכניסת הפועלים הזרים.



פתיר מודה כי המצב הביטחוני המתוח יוצר דרישה גוברת לתקשורת לחו"ל, ויש בכך צמצום מול המיתון שבפעילות המשק - כשגופים עסקיים מקיימים יותר שיחות ועידה.



באשר לפעילות האינטרנט, אומר פתיר כי ההכנסות מתחום זה עדיין מהוות כ-10% מהיקף ההכנסות הכולל של החברה - בדומה לשיעורן כבר לפני שנה, מאחר שבמקביל לצמיחה במספר המנויים חלה ירידה חדה של כ-60% במחירי השירות השנה.



ברק חזקה בעיקר בשוק העסקי בו, לטענתה, היא מחזיקה בכ-25% מנתח השוק. לשוק הפרטי, לעומת זאת, נכנסה ברק רק ברבעון השלישי של 2002 כשהתכוונה ליהנות מגלי הצמיחה שיצרה כניסת חברות הכבלים לתחום. נתח השוק של ברק בשוק הפרטי מסתכם כיום באחוזים בודדים בלבד, אך פתיר לא חושב שהוא עשה מקח טעות בכך שלא הקדים את פעילות ברק בשוק הפרטי - "לנו אין גוף שמסבסד אותנו", אומר פתיר, שמסביר בכך את יכולתה המוגבלת של ברק בלקיחת סיכון.



"ברק לא זקוקה להגדלת הקיבולת"



פתיר התייחס לעסקת רכישת הקיבולת של נטוויז'ן, שתבוצע על חשבון הקווים שספקית האינטרנט שוכרת מברק, וציין כי הפגיעה בברק אינה משמעותית וכי "נטוויז'ן תיפגע ממהלך זה יותר מאשר ברק מאחר שהיא אינה ערוכה לניהול הקיבולת, שמחייב מוקד בקרה, מיומנות מקצועית, תשתית ורשת תקשורת בינלאומית".



פתיר טוען כי ברק אינה זקוקה להגדלת הקיבולת שלה בשלב זה, וכי בכל מקרה היא אינה נוהגת לדווח על עסקות הקיבולת שלה. "היום התשתית שלנו די מעובה" - אומר פתיר, שמסרב להתייחס לשאלה אם היעדר הצורך של ברק ברכישת קיבולת חדשה קשור בשיחות המיזוג המתקיימות מול נטוויז'ן.



סמנכ"ל הכספים של ברק, לארי אקרמן, טוען כי ברק תוכל לשרת את החוב שלה ב-2003, כשממאי היא תשלם את הריבית על החוב האג"חי - מתוך תזרים המזומנים השוטף שלה.



פתיר התייחס גם לדיווח לפיו צפויה דחייה בפתיחת שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות לאוגוסט 2004, ואמר כי הוא לא יודע על לחצים מצד החברות שהופעלו על משרד התקשורת. בכל מקרה אין, לדעתו, לפתוח את השוק הבינלאומי לפני שפותחים את שוק השיחות הפנים ארציות. כמו כן טוען פתיר, כי כניסת שחקנים חדשים לשוק השיחות הבינלאומיות לא תגדיל את הביקושים בשוק.



התוצאות הכספיות השנתיות של ברק ב-2002 טובות מרוב התחזיות שנקבעו לה בראשית השנה. הדבר בולט בעיקר במונחי רווח תפעולי שצמח ל-131 מיליון שקל, והרווח EBITDA (רווח לפני הוצאות מימון ופחת) שגדל ב-47% ל-183.5 מיליון שקל.



ירידה בתוצאות החברה ברבעון הרביעי



השורה העליונה בדו"ח צמחה ב-2002 ב-3% ל-708 מיליון שקל, בעוד נפח תעבורת ה-VOICE צמח ב-16%. פתיר מסביר את ההפרש כולו בשחיקה הריאלית במחירים, ובעובדה שתנועת השיחות הנכנסת ומחיריה יורדים - מה שמקטין את שורת ההכנסות, אך בו בזמן גם מקטין את הוצאות החברה ומשפר את השורות התפעוליות. השחיקה נובעת הן מהאינפלציה שהסתכמה ב-2002 ב-6.5% בהשוואה ל-1.4% ב-2001, והן מהתחרות בשוק והמבצעים.



על רקע הצמיחה השנתית של שורת הרווח התפעולי וה-EBITDA, בולטת גם מגמת הירידה בתוצאות החברה ברבעון הרביעי - הגדולה מזו שאיפיינה את המעבר בין הרבעונים השלישי והרביעי ב-2001, ונדמה כי היא גדולה יותר מההשפעות העונתיות. הרווח התפעולי של ברק ברבעון הרביעי הסתכם בכ-28 מיליון שקל, נמוך מרווח תפעולי ממוצע של כ-33 מיליון שקל לאורך השנה. כך גם לגבי ה-EBITDA.



הרווח הנקי של ברק גדל ברבעון הרביעי ל-22 מיליון שקל כתוצאה מהקטנת הוצאות המימון, וככל הנראה, כתוצאה מרישום של רווחי מימון בגין רכישה חוזרת של אג"ח. תזרים המזומנים השוטף של החברה אחרי השקעה מסתכם בכ-35 מיליון שקל, והיחס חוב ל-EBITDA גבוה - כמעט 4.