במולדת הבאגט, שחגגה לאחרונה את יום הבסטיליה מודאגים: צרפת, צרכנית החרדל הגדולה בעולם, מתחילה לחשב את קץ המטבח שלה לאחור, אחרי שצנצנות החרדל נעלמו ממדפי הסופרמרקטים שברחבי הרפובליקה.
עוד בימי הביניים, מנות אוכל צרפתיות כוסו ברוטב גס, עבה, צהוב וחריף על בסיס זרעי החרדל. למרות האמונה הרווחת שהמטבח הצרפתי הוא אנין טעם ומעודן, הייתה זו קתרין דה מדיצ'י האיטלקייה, שהביאה איתה לחתונתה עם אנרי השני את עוגיות המקרון ו-200 טבחים איטלקיים, כדי שילמדו את הצרפתים איך לבשל.
אבל החרדל נשאר מטבל לאומי שמלווה כל ארוחת צהרים וערב צרפתית, לצד באגט, חמוצים ופטה בשר, עבור במנות סבוכות ואנינות טעם יותר. המטבל הצהבהב הזה, חרפרף ופיקנטי, הפך למובן מאליו עבור הצרפתים. קרוב לוודאי שהם מעולם לא דמיינו לעצמם שיעלם אי פעם מהשולחן.
"האם המחסור בחרדל משפיע רק על צרפת?"
עכשיו, הלם-שוק. הצרפתים מוטרדים בימים אלה ממחסור בחרדל והעיתונים בצרפת מתמלאים בכתבות מדאיגות בנושא. "האם המחסור בחרדל משפיע רק על צרפת?" זועקות כותרות העיתונים הצרפתיים.
כמעט שלא ניתן למצוא חרדל על מדפי הסופרמרקטים בצרפת, וכשאפשר למצוא כמה צנצנות נדירות, מחירן גבוה במיוחד. לדאבונם של הצרפתים, המצב לא עומד להשתנות בתקופה הקרובה ויש החוששים שאחד התבלינים האהובים על הצרפתים יעלם לצמיתות (הדבר לא סביר, אבל כשאפשר להיות דרמטיים, הצרפתים לא מפספסים הזדמנות).
המחסור בחרדל הוא אירוע היסטורי בצרפת, שאין שני לו. הגירעון מוביל באופן טבעי לעליית מחירים. לפי מחקר IRI מאפריל 2022 שהוקדש לשיעורי האינפלציה של מוצרי צריכה יומיומיים שונים, מחיר החרדל עלה בממוצע ב-9.26% באפריל. עם זאת, עליית המחירים עשויה להמשיך.
המחסור קיים כבר כמה שבועות והוא ניכר על מדפי הסופרמרקטים. אספקה של 100 צנצנות נדירות בתחילת היום, תימכר עד שעה 13.00. אין ספק שהלקוחות אורבים לחרדל ומצטיידים בסחורה הנדירה.
החרדל בצרפת מבוסס על שני סוגי גרגרים. הראשון, קנדי והשני מתוצרת מקומית. לפי מחקר של משרד החקלאות, צרפת היא "מעצמת החרדל" המובילה באירופה, המספקת 50% מתוצרת היבשת. מנקודת מבט מקומית, החרדל ממלא גם תפקיד מבני במערכות אקולוגיות כלכליות מקומיות מסוימות. אזור בורגון-פרנס-קומטה מייצר 80% מכלל החרדל הצרפתי ומספק 2.6% ממקומות העבודה החקלאיים באזור. עם זאת, למרות היקפו האירופי, בורגונדי ממשיכה לייצא באופן מסיבי זרעי חרדל קנדיים, שהם הרבה יותר תחרותיים ובמחיר סביר מאלה הצרפתים.
מאז שנות ה-90 עשו הצרפתים מאמצים מיוחדים לטובת פיתוח מגזר זרעי החרדל הצרפתי. למרות שהשטח החקלאי האזורי שהוקדש לזרעי החרדל גדל מ-600 ל-5700 דונם בין 2000 ל-2015, הצרכנים עדיין דורשים כמויות חרדל גדולות מכדי להבטיח חרדל "תוצרת צרפת" ב-100%. לפי לשכת החקלאות של קוט-ד'אור, בורגונדי צריכה להקדיש 15,000 דונם מאדמתה לזרעי החרדל כדי לספק לצרפתים חרדל צרפתי בלבד.
הקשר הקנדי
אם כך, המקור לצרת החרדל הצרפתית הוא ללא ספק הבצורות הקשות שחוותה בשנה שעברה קנדה, ספקית החרדל המשמעותית של צרפת. לפי ה-FAO, ייצור זרעי החרדל הקנדי הוא השלישי בגודלו בעולם, עם 98,800 טון, אחרי נפאל (214,055 טון) ורוסיה (103,033 טון). לפי נתוני משרד החקלאות הצרפתי, קנדה מייצגת גם 70% מהיבוא הצרפתי של זרעי חרדל לצרפת. במצב בו קנדה מציגה ירידה בייצור, החרדל הצרפתי מושפע באופן אוטומטי.
במהלך הקיץ הקודם, קנדה נפגעה מגל חום אדיר ומבצורת. תנאי מזג אוויר הקיצוניים גרמו לכך שייצור היבול הקנדי ירד מ-99,000 טון ל-50,000. המשבר חסר התקדים העלה את מחיר זרעי החרדל מ-885 דולר לטון ל-2,290 דולר לטון. עלייה חדה במחירים שניתן להסביר גם מבחינה מבנית: לפי מחקר של ועדת התבואה הקנדית, שטח הקרקע החקלאית הקנדית המוקדש לזרעי חרדל גדל מ-345,000 הקטרים ב-2003 ל-71,000 ב-2021.
לקשיים בהם נתקלים בקנדה בייצור זרעי החרדל יש השפעה ישירה על המגזר הצרפתי, במיוחד כאשר חוסרים אחרים כדוגמת חיטה ושמן חמניות נוספים לשוק זרעי החרדל העולמי. המלחמה באוקראינה הפחיתה גם היא באופן דרסטי, ואף הפסיקה, את היבול באוקראינה וברוסיה שתי יצרניות זרעי חרדל נוספות. שתי המדינות היו יכולות לפצות במידה רבה על מחסור החרדל הקנדי.
בטווח הקצר, קיפאון הייצור עקב הסכסוך הרוסו-אוקראיני ובטווח הבינוני-ארוך, האצת תופעות אקלימיות קיצוניות, במיוחד בקנדה - בה צפויות לעלות הטמפרטורות בקצב גבוה פי שניים מאשר בשאר העולם, לא מעניק תקווה רבה לצרפתים בנוגע לחרדל שלהם. מדפי החרדל בסופרמרקטים הצרפתיים, צפויים להישאר ריקים ומדאיגים.