וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כל מה שצריך לדעת על בנקאות פתוחה ודירוג אשראי

טליה לוין

עודכן לאחרונה: 23.7.2022 / 6:53

בחודש שעבר עברה רפורמת הבנקאות הפתוחה. לכאורה מהלך פורץ דרך בשירותים הפיננסים בישראל ולמעשה מהלך לא מובן לרוב הציבור. מה המשמעות של בנקאות פתוחה, מהו דירוג אשראי ובעיקר: האם זה טוב לצרכנים?

איתמר נבו. אלמוג סוגבקר,
איתמר נבו, מוביל המגזר הפיננסי בייעוץ הניהולי ב-Deloitte/אלמוג סוגבקר

בחודש יוני האחרון נכנסה לתוקפה רפורמת הבנקאות הפתוחה אשר צפויה לשנות את הזירה הפיננסית בישראל, ותאפשר ללקוחות הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לשתף צדדים שלישיים במידע הפיננסי שלהם. שחקנים חדשים, לאו דווקא בנקים, יוכלו לגשת לחשבון הבנק של לקוח, בהסכמתו, ולהציע לו שירותים בנקאיים מותאמים לצרכיו. לרבים מאיתנו, הסיפור הזה הוא סינית מדוברת ונדמה שלרוב לקוחות הקצה, אין מושג ביתרונות, חסרונות ומה זה בעצם אומר על דירוג האשראי שלהם.

אז מה זו הרפורמה הזאת בעצם? בשלב הראשון תינתן אפשרות להעביר מידע פיננסי על צרכנים לגופים פיננסיים אחרים, בנושא חיובי האשראי וחשבונות העו"ש, מה שצפוי להכניס שחקנים נוספים לזירה הפיננסית בישראל, ביניהם חברות פינטק רבות. איך זה מסייע לנו? קודם כל בפתיחת השוק. המטרה היא ליצור תחרות ולאפשר ללקוח לקבל הצעות משתלמות יותר מגופים פיננסיים שאינם בנקים, שקיבלו אישור לכך מהרשות לניירות ערך. בנק ישראל גיבש סטנדרט אחיד לבנקאות פתוחה בישראל, שמסדיר את ההגנה על המידע של הלקוח ואת ניהול הסיכונים של התאגידים הבנקאיים.

"רפורמת הבנקאות הפתוחה היא שלב קריטי באבולוציה שעוברת שרשרת הערך הבנקאית", מסביר איתמר נבו, מוביל המגזר הפיננסי בייעוץ הניהולי ב-Deloitte. "בעשור האחרון אנו עדים לשינויים מרתקים בשרשרת הערך הבנקאית אשר בעיקרם מפרקים את המבנה המסורתי של הבנקים לחוליות מופרדות. השינויים מונעים מחדשנות טכנולוגית, שינויים בהעדפות הלקוחות, פעולות רגולטוריות, וכן מהעובדה שגופים מחוץ לזירה הבנקאית ראו בשווקי הבנקאות והתשלומים הזדמנות עסקית ליצירת ערך או לתמיכה בעסקי הליבה שלהם".

למשל?

"אנו רואים כיום שחקנים פיננסיים חוץ בנקאיים אשר מציעים מוצרים כחלופה לבנקים (כרטיסי אשראי, הלוואות, מסחר בני"ע, ניהול תיקים וכד'), גופים ריאליים אשר יש להם נכסיות בצד הלקוח (קמעונאיים, חברות תעופה, טלקום, ועוד) אשר פיתחו עמדה בצד ההפצה תוך חבירה לשותפים פיננסיים בנקאיים או חוץ בנקאיים, חברות פינטק אשר לרוב מתמחות ביצירת מוצרים ומוצרים חדשניים ומתקדמים ומחפשות את הגישה היעילה לשוק, חברות הביגטק אשר נהנות הן מעצמה אדירה בצד הלקוח והן מהיכולת לבצע השקעות טכנולוגיות ושיווקיות סדרי גודל אחרים שלא נראו עד כה".

לכל אלה מצטרף הצרכן, שבסופו של דבר נהנה מהיצע מוצרים ושירותים הולך וגדל, חדשנות טכנולוגית וכן יכולת בחירה גבוהה יותר בין אלטרנטיבות.

"ישראל, לעומת חלק משווקי המערב הגדולים, נחשבת לשוק בו הלקוחות שמרנים יותר בניהול הכסף שלהם ובעלי העדפה מסורתית לריכוז השירותים הפיננסיים במקום אחד", מוסיף נבו. "אנו רואים בשנים האחרונות שינוי בהיבט הזה ומגמה של ביזור השירותים בין מספר ספקים ונותני שירות".

כשלמעשה הכוח עובר ללקוח?

"המשמעות של רפורמת הבנקאות הפתוחה, המקבילה לרפורמות דומות שהונהגו בעולם בעצם, היא פתיחה של ממשקים טכנולוגיים סטנדרטיים לחשבונות הבנק של הלקוחות ואשר יאפשר ללקוח לשתף את המידע ואת הגישה לביצוע פעולות בחשבון שלו לנותני שירות צד ג'. לאותם נותני שירות ייפתחו הזדמנויות חדשות להציע שירותים ומוצרים חדשניים או לשפר ולחזק את המוצרים הקיימים וזאת בהתבסס על היכולת לשאוב מידע מחשבונות הבנק של הלקוחות ולבצע בהם פעולות תשלום באופן פשוט וסטנדרטי, ובאופן ידידותי יותר למשתמש הקצה. על פניו נראה שמדובר בתשתית אשר עשויה לאפשר התפתחות של שירותים חדשניים ומתקדמים כאשר חסמי הכניסה בהיבט של הגישה לחשבונות הבנק ירדו משמעותית".

לאן זה יכול להתפתח? האם שוק הבנקאות הפתוחה יהיה מספיק גדול כדי להכיל כמות אדירה כזו של חברות, או שנראה התפכחות והתכנסות למספר שירותים ושחקנים שיהפכו בהדרגה למיינסטרים?

"בישראל הבנקים קיבלו חלון זמן יקר מפז להיערך מבעוד מועד, ובשל הסיטואציה הפוליטית המורכבת חל עיכוב בהחלת החוק. החוק שנכנס לתוקף ב 14.6 מאפשר לחברות פינטק ולגופים שאינם בנקים או חברות כרטיסי להנות מהרפורמה (עד ל-14.6) בעוד הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, אשר מתוקף הוראות הבנקאות יכולים להשתמש בממשקים אלה כבר מזה כמעט שנה, נהנו מחלון זמן יקר מפז שבו יכלו לפתח שירותים על גבי הבנקאות הפתוחה. ניתן היה לנצל את חלון הזמן בצורה טובה יותר מן הסתם, ואנו צופים ומקווים שכעת עם כניסתה של הרפורמה לתוקף נראה את כל השחקנים מעלים הילוך".

עד כמה אנו צפויים לראות האצה בקצב ביזור צריכת השירותים הפיננסיים על ידי הצרכנים?

כאמור, הרכבת כבר יצאה לדרך אבל עדיין לא ניתן להעריך האם הבנקאות הפתוחה תאיץ את השינוי הזה ועד כמה. ושנית, סוגי המתחרים - בהסתכלות התחרותית, מהעיניים של השחקנים הקיימים, אחת השאלות הדרמטיות היא האם העובדה שאנחנו מיישרים קו עם רגולציה סטנדרטית עולמית צפויה למשוך לפה גופים בינלאומיים, בדגש על גופים מבוססי טכנולוגיה (חברות פינטק או חברות ביג-טק).

אנחנו רואים כיום את הפעילות של אפל פיי וגוגל פיי בתחום הארנקים ואת האופן שבו הארנקים הגלובליים צברו דומיננטיות עצומה בזמן קצר בתחום הזה ורק יכולים לדמיין מה יכול לקרות פה עם אותם גופים יביאו לישראל עוד יכולות ועוד מהלכים שהם עושים בזירה הגלובלית בתחום הפיננסי"

תהילה ינאי. יהודה סובול,
תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת המידע העסקי Coface Bdi/יהודה סובול

האם אנחנו צפויים לראות שוק בעל פעילות הולכת וגוברת של שחקנים גלובליים מוטי טכנולוגיה או שוק שבו השחקנים המקומיים הם הגורמים הדומיננטיים? האם אנחנו הולכים להעמקה משמעותית של ביזור השירותים הפיננסיים או שהבנקים יצליחו באמצעות הבנקאות הפתוחה דווקא לחזק את כוחם ולשמר את ההגמוניה שלהם?

"בזירה המקומית אפשר להגיד שההערכות מורגשת. שינויים מעין אלה תמיד מביאים איתם מהלכים מעניינים שעד לאותה נקודת זמן לא נראו כסבירים. מבחינת שיתופי פעולה, אנו רואים יותר ויותר מהלכים של הבנקים שמגיבים למגמת הביזור - מפתחים כלים לפעול בזירה החוץ בנקאית אם זה דרך מותגים שאינם מותגי הבנק או דרך המותג של הבנק. מהלכים אלה לרוב מאופיינים בשיתופי פעולה מעניינים עם גופים בעלי יכולות או נכסים משלימים - קמעונאיים, חברות מוצרי צריכה וכדומה".

יש בנקים שהכריזו כי הם מפתחים בצורה אסטרטגית את היכולת להתממשק לחברות פינטק ולשלב את הצעות הערך שלהן בפלטפורמה הבנקאית שלהם

"בבנק הדיגיטלי התייחסו לרפורמת הניודים ולבנקאות הפתוחה כמאיצים משמעותיים אשר מתכננים למנף כדי לבסס את הכניסה לשוק. גופים חוץ בנקאיים נוספים וחברות פינטק (כרגע בדגש על מקומיות) אשר נערכו לשינוי והיו בהמתנה דרוכה צפויים לאחר קבלת הרישיון והשלמת הממשקים לבנקים להשיק את הפעילויות שלהם. התקופה שאנו מצויים בה מאופיינת בשינויים משמעותיים שרק הולכים ומעמיקים, הן מבחינת הקצב והן מבחינת העוצמה והעומק. גם אם לא ניתן לדעת מראש את הפורמולה המדויקת לניצחון, זה די ברור שהשחקנים השונים יצטרכו לקחת החלטות אמיצות ולהתוות כיוון לצד פיתוח של דנא ושרירים חדשים שיאפשרו להם להסתגל לקצב השינויים ולהתאים את עצמם".

דירוג האשראי, שנחשב לפרמטר חדש יחסית בבנקאות הישראלית, הוא צעד נוסף וחשוב במהפכת הבנקאות הפתוחה, והוא מאפשר לצרכנים להשיג הלוואות וריביות טובות יותר, ולמעשה משקף את הערכת האשראי של כל אחד. כאשר אנחנו רוצים להנפיק כרטיס אשראי חדש או לקחת הלוואה, הגופים המלווים מבקשים מאתנו אישור לפנות לחברת דירוג אשראי על מנת לקבל מידע נוסף. בתהליך הזה למעשה מבררים את דירוג האשראי שמתבסס על מידע שנאסף במערכת נתוני האשראי של בנק ישראל, שבוחן את הרגלי האשראי של מבקש האשראי. בנק ישראל העניק רישיונות לגופים שונים שיקחו את המידע הזה, יעבדו אותו ויבנו מודלים סטטיסטיים שיקבעו לצרכן ציון על בסיסו, דירוג האשראי.

אחד הגופים הוא חברת המידע העסקי Coface Bdi בעלת דירוג FICO BDI שמבוסס על מודל סטטיסטי אשר לוקח בחשבון את כל הנתונים הקיימים על הצרכן במאגר בנק ישראל, משקלל אותם, מנתח אותם, וקובע דירוג סיכון אשראי לכל פרט, תוך בחינת ההסתברות שיגיע לכשל תשלומים.

הדירוג פותח במיוחד לאוכלוסיית ישראל יחד עם חברת FICO,שהינה החברה הגדולה, הוותיקה והמובילה בעולם לדירוג אנשים פרטיים וכיום 90% מכלל האשראי הניתן בארה"ב משתמש בדירוגה.
הדירוג מתבסס על הפרמטרים הבאים: היסטוריית תשלומים של הפרט (הלוואות, קווי אשראי, כרטיסי אשראי, משכנתאות וכדומה), יתרת חוב (רמות ניצול האשראי במסגרות השונות), היסטוריית האשראי (לקיחת הלוואות, משכנתאות מטרות ושימושים), תמהיל האשראי, ובקשות אשראי של הפרט. טווח הדירוג של FICO Bdi הוא 300 עד 850, כאשר דירוג גבוה משקף סיכון אשראי נמוך יותר, ודירוג נמוך משקף סיכון אשראי גבוה יותר.

דירוג 720 ומעלה נחשב ציון מצוין בו ההסתברות לכשל נמוכה מאד. דירוגים 300-539 הם דירוגים נמוכים מאד בהם ההסתברות לכשל היא מעל 50%. הדירוג משקף את ההתנהלות האשראי ארוכת הטווח שלנו, ובעיקר את התנהגותנו במצב שבו אנו נדרשים להחזיר חובות ולעמוד בתשלומים. ניתן לפגוע בדירוג האשראי מבלי לשים לב, ותהליך התיקון צריך להיות עקבי ומכוון.

תהילה ינאי, מנכ"לית משותפת בחברת המידע העסקי Coface Bdi מסבירה כי דירוג האשראי הפרטי, אשר נמצא בישראל מעל לשלוש שנים מאז נכנס לתוקפו החוק החדש, הופך להיות יותר ויותר משמעותי, ומאפשר לכל אדם לקבל אשראי. "דירוג האשראי משקף את ההתנהגות האשראי של אדם, ולכן הדרך היחידה לשפרו לאורך זמן היא באמצעות התנהגות אשראי נכונה".

מהי התנהגות אשראי נכונה?

"אם הפרט לקח הלוואה או משכנתא שנפרעת לאורך זמן - יש להקפיד הקפדה יתרה על עמידה בתשלומי החזר ההלוואה, ולדאוג שלא יירשם פיגור כלשהו. אם הפרט חתם על הוראות קבע - שלא יתבצע החזר של תשלום מסיבה של אי כיסוי מספיק. כמו כן, במידה והפרט יודע שאינו יוכל לעמוד בתשלומי ההחזר כפי שנקבעו בהסכם עם נותן האשראי - עליו להגיע להסכם חדש עם נותן ההלוואה ולשנות את תנאי ההחזר לתנאים שהוא מסוגל לעמוד בהם.

בנוסף, חשוב להקפיד על אי חריגה ממסגרות האשראי, ויותר מכך - לא להגיע לניצול של כמעט 100 אחוז ממסגרות האשראי, ובמידה וזה המצב - על הפרט לקחת מסגרות אשראי נוספות. במידה ולא יהיה ניתן לשלם צ'ק שכבר ניתן עקב אי כיסוי בבנק - יש לדאוג להגיע להבנה עם מקבל הצ'ק שלא יפקידו אלא במועד בו יהיה כיסוי על מנת להימנע מפתיחת תיקים בהוצאה לפועל על אי פירעון חוב".

נשמע פשוט, אבל אני מניחה שזה לא כך באמת

"חשוב לזכור כי אין מקסמי שווא לשיפור האשראי, ולכן חברות שמציעות שיפור הדירוג או מחיקת מידע שלילי - למעשה עושות עוול לפרט. אותן חברות מוחקות מידע מהמאגר, וכתוצאה מכך, בסבירות גבוהה, לאדם יהיה קשה יותר לקבל אשראי. לאחר מחיקת מידע של אדם מהמערכת, עלול לקחת שנים עד שיוכל לקבל דירוג טוב".

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה
פקיד בנק. ShutterStock
הבנקאות כפי שהכרנו אותה כבר שינתה את פניה - והיא מוסיפה להשתנות/ShutterStock

הזווית של הבנקים

"דרוג האשראי הינו בעל השפעה גדולה וארוכת טווח על המצב הפיננסי של הלקוחות, אך הוא אינו מוכר בקרב הציבור הרחב. בדרך כלל לקוחות נחשפים לדרוג האשראי כאשר הם מעוניינים בקבלת אשראי, ועלולים לגלות שבעקבות הדרוג אין באפשרותם לקבל אשראי כפי שתכננו" אומרת זוהרית יוגב, ראש מערך אשראי וניהול סיכונים בחטיבה הבנקאית של לאומי, "התנהלות פיננסית אחראית יכולה לסייע הן למצב הכלכלי של הלקוחות והן לדרוג אשראי תקין. לכן, חשוב להעלות את המודעות לכלי חשוב זה ולספק לאזרחי ישראל את המידע כיצד להתנהל נכון על מנת לשמור על דרוג האשראי".

עוד מוסיפה יוגב, כי על מנת לשמור על דירוג אשראי גבוה כדאי להכיר את המידע הנאסף, "המאגר לא מכיל נתונים על נכסים פיננסיים כמו עושר, פיקדונות, חסכונות, ני"ע וכו'. "הנתונים שמועברים הם נתוני התחייבויות פיננסיות למיניהם - מהם אנחנו למדים על ההתנהגות של הלקוח, על מוסר התשלומים שלו. נתונים אלה כוללים עסקאות אשראי מסוג מסגרות, הלוואות, משכנתאות, כרטיסי אשראי וערבויות, כולל פרטי העסקאות - מועד העמדה, מועד סיום, בטחונות, סכום תשלום חודשי צפוי, סכום תשלום בפועל, יתרה לסילוק, ערבים וכיו"ב. כמו כן, ביחס למסגרות אשראי - נתונים ביחס לגובה המסגרת, ניצול מהמסגרת. אין חשיבות לפירוט החיובים הספציפיים בכרטיסי האשראי, זהו מידע שלא מופיע במאגר".

כמו כן, ממליצה יוגב לבצע פעולות המשפיעות לחיוב על הדרוג, כגון התנהלות תקינה והחזרי אשראי כמו תשלומי משכנתא והלוואות במועדן. וגם להימנע מחברות שמציעות שירותים שמטרתם שיפור הדרוג ומחיקת נתונים שליליים או עדכונים תמורת תשלום. "לעיתים חברות מייעצות ללקוחות למחוק את נתוני האשראי שלהם מהמאגר (בקשת אי הכללה), מה שעלול למנוע קבלת אשראי בהמשך. לא ניתן לשחזר מידע שנמחק ולכן הפגיעה בלקוח עלולה להיות ממושכת".

יוגב מזכירה כי "לאזרחים ישנן זכויות המתירות להם לפנות למוקד הפניות בבנק ישראל ולבקש שלא להיכלל במאגר הארצי, כל עוד לא נאסף מידע שלילי לגביהם. חשוב לקחת בחשבון כי בקשה שלא לכלול מידע אודות עסקאות האשראי של האזרחים, עלול לפגוע ביכולתם לקבל אשראי בתנאים מיטביים עקב היעדר המידע. לא למסור מידע לנותן אשראי מסוים. להגיש בקשה לתיקון מידע ללא עלות. לקבל דו"ח ריכוז נתונים חינם אחת לשנה. בנוסף, זכאי הלקוח לקבל העתק מהדוח אשר שימש לקבלת החלטת אשראי, בין אם האשראי אושר ובין אם לאו, באמצעות פניה לגוף ממנו ביקש אשראי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully