מה עושים: יומנז פיתחה מערכת שמחברת בין משפיענים, יוצרי תוכן וחברות, באמצעות דאטה המבוסס על בינה מלאכותית. הטכנולוגיה סורקת את הפרופיל של כל יוצרי התוכן ברשתות החברתיות ומנתחת את הפעילות שלו, איכות העוקבים, המעורבות ותחומי העניין, על מנת להתאים בין המפרסם למשפיען הרלוונטי ולנטר את הצלחת הקמפיין.
משתתפים: אושרי בן חמו, בן 30, נשוי, גר ביבנה. תפקיד: Snior FE, ארבע שנים בחברה.
לינוי יחזקאל, בת 27, רווקה, גרה בתל אביב. תפקיד: מנהלת פיתוח עסקי, שנה וחצי בחברה.
אייל דלריאה, בן 27, רווק, במקור משדה בוקר, גר בת"א. תפקיד: מפתח בצוות BE, שמונה חודשים בחברה.
לוקיישן: ברחוב מנחם בגין בתל אביב, בקומה ה-15, ממוקמים משרדי יומנז, אליו מגיעים 30 עובדי החברה, מתוך 80 ברחבי העולם. העיצוב צנוע וחם. רצפת פרקט, עץ ופה ושם פינות ישיבה עם כורסאות וספות בצבעי אפור. אחת מהן משקיפה אל הים של תל אביב, שפיסה כחולה ממנו צובעת את האופק.
החלל מחולק למשרדים עם קירות זכוכית, ויש גם אופן ספייס לא גדול שם ממוקמת מחלקת הפיתוח. לחברה יש חלל משלה, והוא עמוס בקולבים עם בגדים ואווירה קריאטיבית באוויר.
הפסקת קפה: חלקו התחתון של המטבחון בצבע שחור והעליון בגוון של עץ. יש מתקן מים עם סודה וליד כמה בקבוקי ויטמנצ'יק, מכונת קפה עם קפסולות, מכונת קפה בלחיצה, מגירות עמוסות בכל טוב. באחת מהן טובלרונים, טוויקסים, חטיפי שוקולד מיני, וגם פריכיות ומסטיקים.
במגרה אחרת יש במבה נוגט, בייגלה, עוגיות עבאדי, חטיפי אנרגיה, פיצוחים ופירות יבשים. על המדף הגוה נוטלה, קפה מגורען, חטיפים יפניים חריפים, שקדים ואגוזי מלך. במקרר עוגה, יין לבן, בקרדי, בירות, חלב מכל מיני סוגים, פירות וירקות לסלט. אין פריסות בבוקר, מנשנשים מה שיש וצהריים מזמינים מבחוץ.
CV: הבנים עוסקים בטכנולוגיה, לינוי יותר בענייני הפרסום - ולשם היא הגיעה דווקא מתחום הטכנולוגיה. תמיד הייתה ריאלית, בתיכון היא למדה במגמת מחשבים ובמקום ללכת ליחידה בתחום, העדיפה להיות קמב"צית בחיל האוויר וללכת בעקבות אבא שהיה מכונאי מוטס.
כשהשתחררה התלבטה מה לעשות בחיים. השתתפה בסדנת כתיבה, קורס תפירה בשנקר ועבדה כמנהלת חנויות בקסטרו, עד שהחליטה להירשם ללימודי תקשורת וניהול, עם התמחות בשיווק. "עם הזמן הבנתי שאני יותר בעניין של אינטראקציה עם אנשים", היא אומרת, "ופחות בסיפור הטכנולוגי, מה שהיה נכון בתקופה ההיא והתחיל להשתנות לאחרונה.
"השתתפתי בקורס שכלל כמה מפגשים של יומנז והיינו צריכים לחשוב על קמפיינים קראטיביים ואסטרטגיה באמצעות הטכנולוגיה שלהם. החלטתי שאת ההתמחות שלי אני עושה שם, והפעלתי המון לחץ כדי שיסכימו לקבל אותי ואני המתמחה הראשונה והאחרונה עד כה בחברה. אחרי שעשיתי שם 100 שעות התמחות, היה ברור שאני נשארת כאן.
"התחלתי כמנהלת קמפיינים, שמלהקת משפיענים, שולחת חוזים, אישורי תכנים ובמהלך הקמפיין מנתחת את הנתונים ורואה מה עבד טוב ומה פחות. אחרי ארבעה חודשים עברתי לפיתוח עסקי וניהול לקוחות אני בונה את האסטרטגיה ללקוחות קיימים או כאלה שאני רוצה להכניס לחברה. חלק מהעבודה היא להציג את החברה ללקוחות פוטנציאלים ולשכנע אותם לקחת את הטכנולוגיה ולהפעיל אותה באופן עצמאי, או להשתמש בשירותים שלנו, ללא ספק אלמנט של מכירות ובנוסף העמקת השת"פ איתם אחרי שהם הופכים ללקוחות שלנו".
אושרי נולד עם מחשב ביד, למרות שלהוריו אין שום נגיעה בתחום. אחיו הגדול קיבל מחשב לבר המצווה כשמלאו לו ארבע ואיכשהו הצליח להדביק אותו בשלל וירוסים. כיזם סדרתי, בתיכון התחיל להתעניין בתחום מהזווית העסקית, למד לבד איך בונים אתרים באינטרנט והתחיל לעבוד בתחזוקת האתר של "מומו הפרה" ושיפור הגרפיקה.
בתיכון בחר במגמת מחשבים ובמקביל הפך לצלם מסיבות בשכר ונכנס לתחום הפוטו שופ והגרפיקה, תמיד קרוע בין הטכנולוגיה ליצירתיות. אחרי שירות ביחידת החילוץ של פיקוד העורף, החליט ללמוד מכינה בתקשורת חזותית.
"לא התחברתי לעולם הזה, אבל נמשכתי יותר לתחום הטכנולוגי הנקי. עשיתי כמה פרויקטים מזדמנים ואז פתחתי עסק לבניית אתרים, וואן מן שואו, במשך שבע שנים.
"התקופה הזאת הייתה מאוד מלחיצה, גם בצד של מציאת הלקוחות, כי צריך לשלם משכנתא, וגם מהצד המקצועי, כשהכל על הכתפיים שלי, יש דד ליין ואי אפשר להיות חולה. באיזשהו שלב התחלתי דרך עם שותפים, עבדתי עם יומנז במשרדים שלהם והם הציעו לי להיות המפתח הראשון שלהם, כי כולם תכנתו פה בהתחלה. היום אני מתעסק בפרונט, במה שהלקוח רואה, ולאחרונה עברתי לעבוד גם על התשתיות".
אייל גדל במדרשה בשדה בוקר, שם עובדים וגרים ההורים שלו עד היום, ויחסית לחום התל אביבי הלח והמעיק, שם חם אובל לפחות יבש. גם הוא רב עם אחיו התאום על המחשב, אבל שום דבר אז לא העיד על עתיד טכנולוגי כלשהו, אלא יותר, אולי, וטרינריה בגלל החיבה העמוקה לחיות.
הוא התגייס ל"עוקץ" בעקבות אחותו הגדולה, שהייתה לוחמת ביחידה והביאה הביתה רועה גרמני גדול, מה שגרם לו ואביו להידלק על הגזע ולאמץ את רוזי שלו. כשהשתחרר לא בדיוק מה הוא רוצה לעשות ובינתיים אימן כלבים והיה מאבטח ברכבת, ואז ביקש מאחיו שלמד מדעי המחשב, לזרוק לו איזה פרויקט כדי להבין אם הוא בעניין.
"אהבתי את זה מאוד. התלבטתי אם לקחת קורס או ללמוד תואר, כי לטבול באוקיינוס המטורף הזה. עשיתי תואר ראשון במדעי המחשב בספיר, ותוך כדי עבדתי בבית קפה. הבנתי שאני אוהב יותר את מאחורי הקלעים של הטכנולוגיה, לתכנת. התחלתי לשלוח קורות חיים והשתפשפתי בראיונות ואז חבר מהתואר אמר שהוא הולך להתראיין ביומנז והתקבלתי. התחלתי לפני פחות משנה כמפתח בקאנד, אחרי שיא הקורונה כשכבר חזרו למשרד".
בשביל הנשמה: אחרי שסיימה את קורס התפירה, לינוי הבינה שהפרקטיקה הזאת לא ממש בשבילה והעדיפה להתמקד ביצירתיות של הבישול. בתפריט שלה תמצאו מנות מורכבות של קובה חמוסטה וקובה דלעת, שהיא מפגינה בסופי שבוע אצל משפחת בן הזוג, ומנות פחות מושקעות, שהיא מבשלת בדירת השותפות שלה.
בקורונה, כשאושרי עבד מהבית, התפנה לו זמן, וכשחיפש במה למלא אותו הגיע למדפסות התלת ממד. הוא הזמין מדפסת מעלי אקספרס ומאז הוא מכין מודלים, "כל מה שצריך לעשות זה לעבוד בתכנה שמחלקת את המודל לשכבות שנבנות אחת על השנייה, רק צריך לוודא שיש לו מספיק תמיכות".
לכל בני המשפחה של אייל יש כלבים, לו, כאמור, יש את רוזי. הוא אומר שלאלף כלב זה בעצם לאלף את הבעלים שלו. "אני כבר לא מתעסק באילוף, כי הפסקתי לאהוב את זה. אנשים רוצים שייקחו להם את הכלב, יתקנו ויחזירו אותו. הם לא מבינים שרק בן האדם יהיה עקבי הכלב ילמד ממנו איך להתנהג".
ערך מוסף: יומנז היא סטארט אפ קטן וצנוע. אין רכבת משלוחים הביתה או הופעות גרנדיוזיות, אבל יש חדר כושר בבניין במחיר מוזל, יש האפי אוור מדי פעם ובאירועים מיוחדים מביאים אוכל מבחוץ. לא מזמן יצאו לטיול גיבוש שכלל ביקור במחלבה וביקב, איזי ריידר, לייזר טאג וחץ וקשת וכשהטיול הסתיים, כולם נשארו לאפטר-פארטי בבר, כדי להיות עוד קצת יחד.
"האווירה כאן מאוד משפחתית", מנסה אייל לאפיין את החיבור החזק בין העובדים, "כולם מכירים את כולם ורוצים להיות יחד. הקשר המקצועי עם המנהלים הוא פתוח, אפשר לקחת יוזמות ואחריות, מה שאין בארגון גדול. האינטימיות הזאת מתאימה לי". אושרי: "תחומי האחריות גדולים, מצד אחד זה חיסרון, אבל זה גם מאוד מספק".
טכנולוגיה ומשרד פרסום: הלקוחות של יומנז יכולים לרכוש את הטכנולוגיה ולהפעיל אותה באופן עצמאי, או לשכור שירותיה של יומנז שמתבססים על הטכנולוגיה, וגם יוצרים את הקמפיין ומתאימים אותו ללקוח, מלהקים את המשפיענים, מלווים ומנטרים אותו.
נשים משפיעניות: לינוי אומרת שיש יותר נשים משפיעניות מגברים, ובעיניה הן עושות את העבודה הרבה יותר טוב. "התקשורת שלהן ברשת היא יותר וורבלית, מזמינה ומתקשרת, הן יוצרות קהילה של נשים וזה עובד. יש גם גברים משפיענים כמובן, אבל צורת העבודה שלהם היא שונה".
מה לובשים: קליל, צעיר, חולצה או סווטשירט עם לוגו של החברה. זכות הדיבור ללינוי הפאשניסטה בחבורה: "בגלל שאני עובדת בחלק של הפרסום ונפגשת עם לקוחות, בסוכנות כל אחת מתקתקת הופעה למשרד".
מאיפה עובדים: בגלל האווירה הכיפית, כולם מעדיפים להגיע כל יום.
שכר: אושרי אומר שעובדה שהם חברה קטנה לא משפיעה על השכר, שהוא הממוצע בשוק, "גייסנו לא מזמן והייתה תחרות עם אחרים על השכר". אייל: "רוצים שיגיעו לכאן אנשים טובים, שיכולים להחזיק אקסטרה אחריות על הכתפיים, כי זה אומר להכניס בני משפחה חדשים, ומשלמים בהתאם".
מה הלאה: למרות שהוותק שלו הכי קצר, אייל מרגיש חלק מהחברה וחושב קדימה, אושרי שואף לנהל צוות ולהגדיל תחומי אחריות ולינוי, שהתקדמה תוך ארבעה חודשים לתפקיד חדש באגף הפרסומי של החברה, מתחילה לפזול חזק לטכנולוגיה ומתכננת לקחת קורס ולהתקדם לשם.
