בביקור האחרון בפריז למדתי שיעור חשוב בצרכנות: לא רק עגבניות קונים במשקל, אלא גם בגדים. הכוונה היא לא למשקל המזוודה שדחסתם בה כמות של מכולה בינונית, אלא ל"לה קילו שופ", רשת חנויות קונספט היסטרית שמוכרת בגדים ואביזרי וינטאג' משומשים ומחודשים לנשים וגברים, לפי משקל ובזיל הזול.
בחנות הראשונה נתקלנו במקרה עת צעדתי עם הבת מצווש, לפני כחודש, בדרך ממוזיאון השעווה "גרווין", בואכה מוזיאון השוקולד ביום ראשון מנומנם. פתאום, באמצע הרחוב, חנות צבעונית, עם מוזיקה כיפית שסוחפת אותך פנימה, לתוך חלל של שתי קומות, עם הבגדים הכי שווים שיש, טישירטס בכמויות, ג'ינסים, מעילים, שמלות. על כל אחד מהם יש מדבקה בצבע אחר ועליה מצוין מספר: 30 יורו לקילו למדבקה ירוקה, 40 למדבקה כחולה ו- 60 יורו לכתומה.
אפשר לשקול את הבגדים לבד במשקלים הפזורים בחנות, ללחוץ על הצבע המתאים ולדעת כמה יעלה הפריט, כשמאה גרם כותנה לא שווה במחיר למאה גרם משי. אם ג'ינס ליווייס עולה 2 אירו למאה גרם ומשקלו 700 גרם, המחיר יהיה 14 יורו. מעיל דמוי פרווה יעלה 3 יורו למאה גרם ובקופה עליו תשלמו 60 יורו לשני קילו מעיל. על שמלה תשלמו 7 יורו, חולצה 5 יורו ועל מעיל עור פחות מ - 20 יורו.
מעבר לגימיק השיווקי מעורר ההשראה, שמתאים לתפיסת ההיפסטריות המעודכנת הדוגלת בחיים מחודשים לבגדים, ערכי "קילו שופ" מתחברים למגמה העולמים של ידידותיות לסביבה, שמירה על האקלים, אחריות חברתית, וטרנד המחזור.
אנחנו גילינו את "לה קילו שופ" לפני חודש וחצי, אבל המותג קיים כבר עשר שנים, מאז 2012, כחלק מתאגיד "יורקה פריפ" המתמחה בבגדי יד שניה. בסיס התאגיד הוא בעיר רואן, שם מאוחסנים כ - 3,000 טון של בגדים יד שניה, המשונעים למאות חנויות ברחבי אירופה, ארה"ב ויפן.
הכל התחיל כשברנרד גראף, המייסד, מכר בגדים מיד שניה שנערמו בחנות של הוריו בתחילת שנות ה- 70'. בשנת 1974 הקים את "יוריקה פריפ" והחל לשווק אותם בסיטונאות. עם הזמן רכש מיומנות באיתור ומיון הבגדים והיה מאלה שזיהו את התעוררות אופנת הווינטאג' ממש בתחילתה, ומאז החנויות שלו הפכו לדבר הכי חם בקרב צעירי צרפת, בריטניה, יוון, יפן ואפילו דרום קוריאה. רוב החנויות בזכיינות.
הטירוף כל כך גדול, שברחוב Rue de la verrerie, ליד מרכז פומפידו וכנסיית נוטרדאם, יש שתי חנויות "קילו שופ" אחת ליד השנייה, שתיהן מלאות בקונים. הבת מצווש הפרטית שלי העמיסה שם כמה חולצות טי, סווטשירטים, נעלי אולסטאר בצבע בז' של פעם ב-25 יורו ואני זכיתי בחולצה של הארלי דיווידסון שחורה, ג'ינס ליווייס קצר והשיא - חולצת טי ישנה עם הדפס, שעברה שטיפת באטיק והפכה ל"פיס" מרהיב ומלא שמחה. על כל הטוב הזה שילמנו פחות ממאה יורו ומילאנו שתי שקיות נייר עמוסות.
אגב, את הקונספט של מכירת בגדים במשקל אפשר למצוא גם אצלנו, במחירים פחות אטרקטיביים, אבל עם חוויה דומה. עד שיפתח פה סניף, כדאי לכם לחפש את האורגינל, הזול להחריד, כשאתם נמצאם בחו"ל.