בימים אלו שבהם מנהלת הסתדרות המורים מו"מ מול משרד האוצר על תנאי העסקתם של המורים, כדאי להכיר את הסיפור הבא, שמלמד אולי על היחס המפלה לו זוכים מורים חדשים לעומת הוותיקים: בחודש מרץ האחרון הוגשה עתירה לבג"ץ נגד בית הדין הארצי לעבודה ומשרד החינוך בטענה שבית הדין הארצי לא אישר להגיש תביעה ייצוגית נגד משרד החינוך בנושא אי תגמול מורים חדשים על ימי היערכות לשנת הלימודים.
העותרת, מיכל אריאלי נעים, מורה שמיוצגת על ידי עורכי הדין: יעקב שפיגלמן, עמית עידו ואחיה רבינוביץ' ממשרד יעקב שפיגלמן ושות', טוענת כי היא ועוד מאות מורים אחרים לא קיבלו שכר בעבור ימי ההיערכות שנערכים למורים חדשים (או למורים שחזרו מחל"ת).
העותרת אף פנתה למשרד החינוך על מנת להבין מדוע היא אינה מקבלת שכר עבור ימי עבודה והתשובה שקיבלה היא כי על ימים אלה לא מקבלים תשלום. בהסתדרות המורים השיבו לה כי, סוגיית התשלום עבור ימי ההיערכות "תעמוד כדרישה" במסגרת המו"מ להסכם קיבוצי חדש, זאת מבלי לפרט מתי יקרו הדברים ומה ייעשה בינתיים.
בצר לה, ולאחר שבמשך עשרה חודשים בהסתדרות המורים לא השיבו לעותרת מתי תעלה הדרישה לתשלום שכר עבור ימי היערכות למורים חדשים, היא הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד משרד החינוך בבית הדין האזורי לעבודה.
בית הדין האזורי דחה את הבקשה בטענה פרוצדורלית לפיה הסתדרות המורים מטפלת בנושא. העותרת שידעה לדבריה שההסתדרות מעולם לא דאגה לכך שישולם שכר עבור ימי ההיערכות למורים החדשים, לא וויתרה, והגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. אך גם הערעור נדחה מה שהובילך את אריאלי נעים להגיש עתירה לבג"ץ.
לעתירה לבג"ץ צירפה אריאלי נעים את "מערכת השעות" שנשלחה אליה (ואל מורים נוספים כמובן, לחודש אוגוסט) - במסגרתה נדרשה התייצבות לחמישה ימי הכנה "היערכות" וכן נקבע לה סדר יום ליום ההיערכות. והכל כמובן בחודש אוגוסט בגינו לא זכתה לתשלום כלל.
יש לציין כי הפעולה המשמעותית היחידה שהייתה נראית כמשמעותית על ידי ההסתדרות שנוגעת לתשלום עבור ימי ההיערכות, הייתה פתיחת "בקשת צד" בסכסוך קיבוצי בבית הדין האזורי, מהלך שנעשה רק לאחר הגשת התביעה של אריאלי, ושגם הוא הסתיים בלא כלום עת הסכימו (המדינה וההסתדרות) לשבת למו"מ בעניין בטענה כי מדובר היה ב'שנת קורונה'.
בטוחים שינצחו גם בבג"ץ
בימים האחרונים, הגישה ההסתדרות את תשובתה לעתירה לבג"ץ באמצעות משרד עורכות דין ארנה לין וטענה, בין היתר, כי יש לדחות את העתירה לבג"ץ, משום שלא נפלה שגגה בפסק הדין של בית הדין לעבודה וכי הסתדרות המורים פעלה לשם הגנה על זכיותיהם של כלל עובדי ההוראה ביחס לימי ההיערכות, והם אף צומצמו והוכרו על ידי המוסד לביטוח לאומי כימי עבודה.
עוד נטען על ידי ההסתדרות כי עם התמסדותם של ימי ההיערכות והדרישה מצד מנהלי בתי הספר לדרוש ממורים ומפרחי הוראה להשתתף במפגשים האלו, ההסתדרות הנחתה את עובדי ההוראה ואת מוסדות החינוך להגביל את מספר ימי ההיערכות ליומיים בלבד שיתקיימו בחודש אוגוסט בלבד.
נקודה מרכזית נוספת שנמצאת בתגובת של ההסתדרות, היא שלטענת ההסתדרות היא מבחינתה רואה בימים אלה רשות ולא חובה אך עם זאת נראה כי על נקודה זו יש מחלוקת בין ההסתדרות לבין המעסיק - משרד החינוך.
מהסתדרות המורים נמסר כי "בית הדין לעבודה דחה כבר בשתי ערכאות משפטיות את טענות התובעים נגד הסתדרות המורים.
הוכח בבית הדין, כי הסתדרות המורים פעלה ללא דופי לשם הגנה על זכויות כלל עובדי ההוראה ביחס לימי ההיערכות. עוד הוכח כי פעולות הסתדרות המורים כארגון עובדים הניבו פרי והובילו להישגים שלא נתונים במחלוקת כמו: צמצום מספר ימי ההיערכות, הכרה בימים אלה כימי עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי, תשלום דמי נסיעה וקיזוז שעות העבודה בהם מימי העבודה במהלך שנת הלימודים.
הסתדרות המורים אף פנתה בעניין לבית הדין לעבודה, בתביעה להורות למדינה לשלם על ימי ההיערכות באופן שצופה פני עבר ופני עתיד כאחד.
בזכות פניה זו, הושגה ההסכמה על הזכות לקזז את שעות ההיערכות מימי העבודה - הישג משמעותי לכל הדעות. יצוין כי הנושא מטופל גם במסגרת המו"מ הנוכחי. אין לנו ספק שגם בג"ץ יבין שלא נפל דופי בהתנהלות הסתדרות המורים כארגון עובדים וידחה את העתירה - בדיוק כפי שנפסק בערכאות הקודמות".
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד יתייחס לנושא במסגרת ההליך המשפט./"