מענקים הם אולי מהדרכים הטובות ביותר להניע עסק בינוני וקטן בתוך השוק העסקי הרווי של ימינו, זה שלא תמיד נותן מסגרת אשראי או שלא מייצר תנאים אטרקטיביים לגייס משקיעים, שלא לוקחים סיכונים מיותרים בעידן הלא יציב של כסף מתייקר ורבית משתנה. דווקא בימים בהם מספרן של חברות הייעוץ העסקיות לגיוס הון, כמעט משתווה למספר העסקים הקטנים והבינוניים בשוק, לא כולם מצליחים לגייס את ההון הנדרש, שיסייע להם לצאת לדרך או להמשיך להתקדם מנקודה מסוימת כשהם נתקלים בקשיי מימון או מבוי סתום.
FundGuru הוא מיזם טכנולוגי חדש, בעצמו סטאראפ קטן בצמיחה, שתפקידו לשמש כפלטפורמה טכנולוגית המחברת בין חברות ויזמים, לבין מענקים ותוכניות סיוע מהמדינה והרשויות. כן שמעתם נכון. מהמדינה. יש המון דברים ולא כולם טובים שעולים לנו בראש כשאנחנו מדברים על הרשויות והמדינה, אבל כדאי לדעת שכשהמדינה רוצה לקדם תחום מסוים, מחזור פסולת למשל, או עידוד העסקה או חדשנות טכנולוגית, היא תעניק מענקים לחברות העוסקות בתחום, שלעיתים נעים בסכומים של בין 30%-100% תלוי בעסק.
מאחורי המיזם המפתה עומדות שתי אחיות, נילי שוחט ושרלי דר, לשתיהן ניסיון של יותר מעשור בהגשת יזמים וחברות למענקים בתחומים שונים, החל מחברות טכנולוגיה, ועד לתעשייה ציוד רפואי. "את החברה הקמנו בשנת 2013" אומרת נילי שוחט, רואת חשבון במקצועה שעבדה במשך שנים רבות בחברות ייעוץ גדולות כמנהלת כספים. "עבדתי גם בחברות סטארט אפ וגם לי היה סטארט אפ בעצמי, ולאורך השנים גייסתי עשרות מיליוני שקלים" היא מספרת.
שוחט, הבינה שלא רק כישרון גיוס יש לה, אלא משאבים וידע רב שיכול לסייע לחברות רבות שמחפשות לצמוח ולהתרחב. "הניסיון האישי שלי הן בגיוס העצמי והן בגיוס שעשיתי לחברות שעבדתי איתן, גרם לי להבין שחברה יכולה לצמוח באופן פלאי אחרי גיוס מענקים, ויש כל כך הרבה מענקים במדינת ישראל שרוב העסקים כלל לא מודעים לכך שמגיע להם".
שרלי דר, האחות הגדולה שעסקה בתחום הרפואי קליני, וגם עבדה בחברות לציוד רפואי החליטה ללכת יד ביד עם אחותה היזמית מתוך אמונה שטובות השתיים מן האחת, ולפני עשור הן התאחדו והחלו לעסוק בייעוץ, איתור והגשת בקשות לחברות בתחום המענקים.
"לאט לאט הבנו שעם כל הרצון הטוב, והניסיון שלנו, אנחנו זקוקות למשהו רחב יותר ומדויק יותר. הגענו למסקנה שאנחנו זקוקות לתוכנה שתעשה את החיפוש הזה של המענקים באופן מתקדם יותר" מסבירה דר.
מה התוכנה עושה?
דר: "כאמור לחברות מגיעים לפעמים כספים רבים בשלבים מסוימים בצמיחת העסק, והן לא מודעות לכך, התוכנה בעצם עוזרת להם למצוא את מה שמגיע להם, מה אחוזי ההצלחה בהגשה למענק מסוים, מה המענק הממוצע, מה גובה המענק המקסימלי שהן עשויות לקבל. הכנסנו לתוכנה את הידע שלנו פלוס הרבה מעבר לכך, וכיום אנחנו מכניסות גם מענקים בעולם שמיועדים לחברות שמעוניינות לפתוח סניף בחו"ל, או לפנות לקהל מעבר לים ורוצות לדעת מה ההיתכנות למהלך כזה מבחינת סיוע בכל מדינה ומדינה".
שוחט: "התוכנה חוסכת המון זמן. אם בעבר היה מדבר איתי לקוח והייתי ממפה כבר בראשי מה מתאים לו, איך ואם, התוכנה עושה זאת בצורה יעילה שגם מתעדכנת מידי יום ביומו בכל המענקים החדשים שנכנסים, ויש הרבה כאלה".
לא חברת ייעוץ
כאמור, הפלטפורמה בפאנד גורו מבוססת על אלגוריתם לצורך יצירת התאמה בין המשתמש למענק המתאים לו. התוכנה ממפה את המענקים בצורה אוטומטית שמשתנים כמעט על בסיס יומי. "לצורך העניין מידי יום נפתחים כ 150 מענקים בממוצע לעסקים קטנים" אומרת שוחט.
דר ושוחט מסבירות שלא מדובר במכרזים המפורסמים בכל מקום, אלא ששיתוף הפעולה ההדוק שלהם עם הרשויות ותוכניות הסיוע מסייעות להן לדייק באופן מקסימלי ולהיות עם היד על הדופק. "חברה לא תקבל בכל שבוע הודעה שלא רלוונטי לה" מוסיפה דר, "אנחנו מאמינות שהכיוון למענקים צריך להיות מדוייק ומזוקק נכון ומותאם בעיקר לפרופיל של כל עסק או חברה".
עד כמה התהליך פשוט לי, כבעלת עסק?
דר: "את נכנסת לתוכנה ועונה על כמה שאלות בסיסיות כמו איזו ישות את: למשל, עוסקת מורשה או חברה, מה תחום התעסוקה שלך וכמה עובדים יש לך. ואת מקבלת מיפוי אוטומטי של המענקים הממוצעים שמתאימים לך והאם את עומדת בתנאים".
ואם אני לא מעוניינת בחברת ייעוץ?
שוחט: "אין בעיה להגיש את המענקים הללו גם לבד. אם את מסתבכת את יכולה לפנות בלינק ישירות לכל אחת מחברות הייעוץ שאנחנו עובדות איתן".
דר: "אנחנו עובדות עם כמה חברות ייעוץ שכל אחת מתמחה בתחומה וכמובן שלא עושות הכל יחד. לכל מענק יש את תחום המומחיות שלו ואנחנו מאמינות בהתאמה של חברות ייעוץ מותאמות לכל מענק בכל תחום שהוא, למי שמעוניין בך. אבל חשוב לציין שיש לחברות שמשתמשות בפלטפורמה הטכנולוגית, להגיש בעצמן את המענקים".
אתן מדברות בעיקר על עסקים קטנים ובינוניים שהכי זקוקים למענקים הללו?
דר: "לא רק, כל עסק בשלב מסוים זקוק למענק, נכון שזה בעיקר מכוון לעסקים קטנים ובינוניים אבל גם יש חברות גדולות שרוצות לעשות מהלכים ושם כמובן מדובר בסכומים אחרים לחלוטין של מענק.
לעסקים קטנים יש מענקים יותר קטנים שמתאימים עבורם, אבל ככל שהעסק גדל, וכך גם אנחנו מכוונות, יש מענקים בינלאומיים שאנחנו יכולים לסייע בחיבורים אליהם ושיתופי פעולה של פיילוטים עם חו"ל, של הקמת מרכזים בחו"ל, המענקים לחברות הללו הם כבר לא מאה מאתיים שלוש מאות אלף שקל, אלא בסכומים אחרים לגמרי של מיליוני יורו או דולרים. אבל זה בהחלט קיים".
המיליארדים ממתינים
עד כמה שזה נשמע כמעט מופרך שחברות רבות לא יודעות על כמות המענקים המגיעים להם, התוצאות בשטח מראות שכן ישנם 2 מיליארד שקלים שממתינים לעסקים הקטנים רק מהרשות לחדשנות, המספר בפועל גבוה יותר כשמשקללים גם תחומים נוספים. "יש המון מענקים בתחום העסקת עובדים" אומרת שוחט.
"הגשנו כבר מעל 400 בקשות בחוץ, לכך שאתה מעסיק עובדים ומקבל כסף. המדינה רוצה להכשיר עובדים ולתת לך כעסק שיעשה זאת, מענק. זו עוד דרך שהמדינה רוצה לעודד העסקה. מענקים פופולריים נוספים הם בעניין ייצוא, העברת מפעלים לאזורי פריפריה ועוד".
קצת מספרים: מספר העסקים הכולל בישראל, במגזר העסקי בלבד, עומד על כ-520 אלף עסקים (99.5% מהם עסקים קטנים ובינוניים עד גודל של 100 שכירים לעסק). לכולם מגיעים מענקים. כך למשל יש מענק של העסקת עובדים חדשים והכשרתם בעסק - מענק שמגיע לכל עסק קיים ששוכר עובדים חדשים. מבחינת המענקים בישראל - מדובר על עשרות מיליארדים. למשל, התקציב של התמיכות וכל הסיוע של משרד הכלכלה עומד על מעל ל- 3 מיליארד שקל בשנה.
שוחט: "תתפלאי כמה חברות לא יודעות את זה, וזו הבעיה העיקרית. והנה דוגמא, לחברה גדולה יחסית שראתה בעיתון שחברה מתחרה קבלה מענק בסכום מסוים ופנתה אלינו ומסתבר שמגיעים לה מענקים רבים שעד היום הם לא מאמינים שקבלו את הסכומים הללו". לטענת השתיים יש חשש רב בעיקר בקרב עסקים קטנים, לבדוק את עניין המענקים ולו מהחשש שיזדקקו להחזיר סכומי כסף גדולים.
אולי זו תוצאה ישירה של מה שקרה בקורונה? הרבה בעלי עסקים שקבלו מענק ונאלצו להחזיר אותו
דר: "מדובר פה על מענקים שונים לחלוטין. יש המון חשש וחשדנות בכל הנוגע למענקים ואנשים בעיקר בחברות הקטנות והלואו-טק כלל לא יודעים שמגיע להם, אבל יש לציין שלא מדובר בהלוואה. יש חברות שמגיעים להם מענקים ויש כאלה שגם הלוואות ומדובר בשני דברים שונים לחלוטין, הלוואה זו ערבות אישית ומרבית המענקים לא צריך להחזיר כלל. ישנם מענקים שרק במידה והסטארט אפ מצליח יש תמלוגים".
זאת אומרת, אם לא הצלחתי אני לא צריכה להחזיר?
"בדיוק. אם הצלחת, את מחזירה שלושה אחוז מהמחיר בעיקר כשמדובר בטכנולוגיה לרשות לחדשנות. אני למשל בסטארט אפ שלי גייסתי שני מיליון שקל מהמדינה ולא הצליח. אז זה לא אישי, סגרנו את התיק ונגמר. אין פה סיכון".
כדאי להדגיש שהמענקים מיועדים לכל התחומים "גם לחברות לואו טק, יזמיות אלומיניום, נגריה, היום יש מענק לכל עוסק מורשה תלוי מה הוא עושה. בכל התחומים, צריך להיכנס לבדוק" אומרת שוחט, "פה יש לך את הנתונים מה אחוזי ההצלחה הספציפיים ועל פי זה להחליט, יש לך את כל המידע מרוכז".
כיום במאגר של פאנד גורו קיימים מעל ל- 700 מענקים ממעל ל- 27 מדינות, ובימים אלו החברה עובדת על התרחבות לחו"ל, וסגירת שיתופי פעולה עם חברות בגרמניה ואנגליה. החלוקה בין השתיים מאד ברורה, כששוחט עוסקת יותר בפן השיווקי אסטרטגי, ודר אחראית על הניהול והמכירות. הן כרגע מונות רק 4 עובדים בחברה, כשבניית התוכנה נעשית על ידי ספק חיצוני, והן בעצמן זכו בשני מענקים שאפשרו להן לפתח את העסק. "לקח לנו כמעט שלוש שנים לעבוד על הפלטפורמה הטכנולוגית שעלתה לאוויר ממש לפני חודש" מספרת שוחט, "בלי השקעה כמעט וזה לקח יותר זמן".
מדגדג לכן כבר לעשות אקזיט?
"האמת שכשפתחנו את האפיקים מעבר לים גילינו שאין לנו מתחרים, אפילו לא באירופה. ומשקיעים כבר רצו להיכנס לשותפות בשלב ההתחלתי ואין מקום שאני לא הולכת אליו, מציגה את המערכת ומציעים לי או שיתוף פעולה או לרכוש אותנו או משהו, הבעיה שבתחילת הדרך מציעים משהו מאד דורסני, שאתה מאבד שליטה עליו, ובכנות? זה הבייבי שלנו, וכרגע אנחנו רוצות לממן את זה לבד ולהתקדם עד שנחליט שאפשר לשחרר".