גרים בבית ישן? יכול להיות שחברות הביטוח לא ירצו לבטח אותו - ויכול להיות שהן צודקות: פיתוח טכנולוגי חדש מאפשר את חישוב הסיכון לנזקי רעידות אדמה וצונאמי במבנים ותשתיות בישראל וצופה כי הנזקים למבנים ותשתיות בישראל יעמוד על כ-650 מיליארד שקל.
פוטנציאל הנזק למבנים פרטיים מוערך בכ-250-300 מיליארד שקל ומבוסס על הערכות הנזק הצפויות לכל אחד ממיליון הבתים הפרטיים שמופו בישראל, על פי רמת הסיכון להם ברעידת אדמה חזקה.
מדובר בטכנולוגיה שפותחה על ידי חברת הביטוח שוקו ומבוססת על Google Earth, באמצעותה יצרה חברת הביטוח מודל מבוסס מיקום, המאפשר מתן ציון לרמת הסיכון למבנים בישראל כתוצאה מרעידות אדמה, צונאמי והצפות.
המודל משקלל את גורמי הסיכון השונים ובהם מרחק הימצאות המבנים מקו השבר הסורי-אפריקאי, הים או הנחלים, השנה בה הם נבנו, סוג המבנים, סוג הקרקע עליה הם בנויים, ועוד.
המודל שיקלל ידע ומידע שהצטבר בקרב חוקרים מהמכון הגיאולוגי והאוניברסיטה העברית שנצבר מתצפיות ומעקב מדעי שנערך ב-100 שנה האחרונות, וצופה הסתברות של 90% לרעידת אדמה בעוצמה של 6 ומעלה בסולם ריכטר במהלך ה-15 שנה הקרובות.
נחל הגעתון בנהריה והדילמה הביטוחית
נזכיר כי במרץ האחרון הודיע ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון והביטוח, כי הרשות בוחנת אפשרות להחלת ביטוח חובה לרעידת אדמה, בדומה לביטוח החובה ברכב, בעקבות תכיפות הרעידות שהחלו מורגשות בטבריה וצפת. ביטוח חובה מסוג זה מצוי בטורקיה, שסובלת גם היא מנזקי רעידות אדמה.
וועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, שהוקמה בשנת 1999, הגורם המרכז את המידע והמלצות הטיפול בנושא, מעריכה כי כ-28 אלף מבנים יספגו נזקים קשים, והמומחים מעריכים כי כ-290 אלף מבנים נוספים צפויים לספוג נזק המוגדר כ-קל עד בינוני.
שיעור מבוטחי המבנה בישראל עומד על כ-65%-70% על פי נתוני רשות שוק ההון, אך ייתכן כי המודל הטכנולוגי החדש יציף חוסר כדאיות לחברות הביטוח בעקבות מראת הסיכון בביטוח מבנים מסויימים. כך לדוגמא מבנים הסמוכים לנחל הגעתון לא מצליחים כיום לקבל כיסוי ביטוחי בחודשי החורף החלים החל מנובמבר.
בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2021 בנושא הגנה מפני שיטפונות לדוגמא, ציין המבקר, כי אפילו רשויות הניקוז המקומיות מתקשות לבטח את עצמן בשל ריבוי תביעות המוגשות בגין נזקי שיטפונות, וכי נכון לשנת 2021 שלוש מרשויות הניקוז בישראל כלל אינן מבוטחות.
ליאב גפן, מייסד ומנכ"ל שוקו ביטוח דיגיטלי, שפיתח את המודל: "המודל הציב את המבנים בישראל על מפת סיכונים כאשר האזורים השחורים והאדומים בה הם בעלי הסיכון הגבוה ביותר לפגיעה ונזקים.
באזורים אלה יהיו בניינים ישנים שיהיה קשה עד בלתי אפשרי להשיג להם כיסוי ביטוחי, ולהערכתנו נתחיל לראות מגמת הקטנה של תיקי הביטוח של מבטחי המשנה בישראל בתחום זה.
שכן לפי הערכות חתמי ביטוח בלונדון, לדוגמא, מרכיב רעידת אדמה באזורים שחורים-אדומים צריך להתייקר פי 6-7 מהמצב הקיים היום, שעומד על תעריף אחיד, ובאזורים ירוקים להישאר במצב הקיים או לרדת קצת. זאת למרות שמרחק תל אביב מבית שאן לא באמת גדול כל כך, ורעידת אדמה בעוצמה של 6 ומעלה בסולם ריכטר בבית שאן צפויה להשפיע גם על תל אביב. וזו הרעידה שהמודל צופה ושבגינה נאמדה הערכת הנזקים.
אנו מתקרבים לציון 100 שנה לרעידת האדמה הגדולה שאירעה בישראל (1927) והשאלה אינה אם תהיה רעידת אדמה, אלא רק מתי. כאשר נפתח את המודל שפיתחנו לציבור הרחב כל אחד יוכל להיכנס ולהכניס תוכו את כתובתו לטובת קבלת ציון משוקלל לרמת הסיכון של המבנה בו הוא גר.
אזורי בית שאן, צפת, עפולה, גב ההר, השומרון, וים המלח עד אילת, הם אזורי סיכון גבוהים, כאשר מבנים שנבנו לאחר 2014 יקבלו ציון טוב יותר, גם באזור זה.
מאזור עפולה, מסדרון כרמיאל, ועד פתיחת מפרץ חיפה (אזור שבר יגור) נחשב לאזור בעל סיכון לרעידת אדמה בעוצמה בינונית, ואזורי קו החוף צפויים להרגיש רעש פחות חזק משאר האוזרים שצויינו, אך עם סיכוני צונאמי ושקיעת קרקע גבוהים יותר".
לפני שיהיה מאוחר מדי
גפן מוסיף: "גם בתקווה כי הרעידה עברה ללא כמות נפגעים גדולה בנפש, יש להבין את המשמעויות לרכוש. רוב בעלי הדירות לא מכוסים לרמת רכישת דירה חדשה אם חלילה דירתם נהרסה ונמצאת במצב שלא מאפשר בה מגורים.
ניקח לדוגמא את ביטוח המשכנתא, שרוב רוכשי הדירות בישראל עשו כבר לפני שנים. אך מחירי הדירות מאז עלו, בעוד ביטוח המשכנתא שלקחו נוגע למחיר הדירה בעת שהם רכשו אותה. כך יכול להיווצר פער של מאות ואף מיליוני שקלים בין מה שהביטוח יכסה, בהנחה ויהיו לו את הרזרבות הכספיות לכסות, לבין הנדרש בפועל.
בנוסף, צריך לקחת בחשבון את אחוז ההשתתפות העצמית בביטוחי רעידות האדמה, העומד על 10% מסכום הביטוח שנעשה, ודברים נוספים המשפיעים על הסכום שיתקבל בסופו של דבר בידי בעלי המבנים, בהנחה ולחברות הביטוח יש את הרזרבות הכספיות המספיקות".
בעייתיות הכיסוי הביטוחי והצורך בהבטחת רזרבות כספיות למקרה של רעידת אדמה חזקה הועלתה לאורך השנים על ידי מומחים וגורמים ממשלתיים שונים. אחת ההצעות הנוגעות לנושא היא הקמת קרן לאומית ייעודית לנזקי רעידות אדמה שתיגבה כספים מהאזרחים באמצעות חשבון הארנונה. למודל זה מספר בעיות, ביניהן האבחנה בין בעל הנכס לבין משלם הארנונה, שעשוי להיות שוכר.
בין אם הפיתרון יתגבש לכדי קרן לאומית ובין אם כחובה אזרחית לרכישת פוליסת ביטוח לכל מבנה - על ראשי המדינה מוטלת האחריות ליישום פיתרון כלשהו, לפני שיהיה מאוחר מדי.