במקביל לינוהל משא ומתן על הסכמי שכר חדשים מול ארגוני המורים השונים, מפרסם הממונה על השכר והסכמי העבודה באוצר, קובי בר נתן, את דוח שכר המורים לשנת הלימודים תשפ"א (2020-2021) מהם עולות כמה בעיות מבניות שמלמדות, לכאורה, כי אפשר שהבעיה אינה בתקציב החינוך ובשכר המורים, אלא באופן שבו הוא מנוהל ומחולק.
במילים אחרות, מה שאומר הדוח, מבלי לציין זאת בפירוש הוא שהארגונים המקצועיים של המורים, מולם מתנהל המשא ומתן על השכר, אולי אינם חלק מהפתרון שלו משוועים כולם במערכת החינוך, אלא מהגורמים לבעיה. הם שותפים לניהול שמתעדף בעלי משרות בכירות יותר, שחלקם מונו על בסיס ותק וקשרים ולא על בסיס כישורים, על חשבון צעירים מצטיינים - ובכך בעצם סולל את דרכם החוצה של כוחות שמבקשים לשפר את רמת החינוך בישראל.
כל עוד אין אפשרות להעסיק מורים בחוזה אישי, שמתגמל על פי הישגים, לא תצליח מערכת החינוך לקלוט לשורותיה מורים בעלי פוטנציאל חליפי של השתכרות.
לאור הרגישות שבעיתוי, נמנע קובי בר נתן לומר זאת מפורשות, אך גם בהינתן תגמול גבוה יותר למורים, ספק אם תשתפר רמת מערכת החינוך, שהגיעה לשפל המדרגה - בימים שבהם נקלטים בבתי הספר מורים על תקן שמרטפים, ללא צורך בכישורים פדגוגיים או לימודים מקדימים.
ספק רב אם הדבר יתרום לאווירה בחדרי המו"מ בין הסתדרות המורים לאוצר, אבל מהדוח עולה - במשתמע כמובן, כי כל עוד חלוקת הכספים בתוך המערכת היא מעוותת, המתיאות העגומה של מערכת החינוך לא תשתנה.
עיקרי הדוח: פערים, עזיבה וחופשות
מערכת החינוך הממשלתית כוללת כ- 137,000 עובדי הוראה: גננות, מורים ומנהלים. השכר החודשי הממוצע למשרה מלאה הוא 13,971 שקלים, והשכר החודשי הממוצע לעובד הוראה הוא 12,423 שקלים. עלות השכר של כלל עובדי ההוראה בחינוך הרשמי עמדה בשנת תשפ"א על כ-27 מיליארד, שהם 6.3% מתקציב מדינת ישראל.
פערי שכר: עובדי הוראה צעירים מרוויחים כ 29%- משכרם של עובדי הוראה ותיקים. פער משמעותי זה נובע משתי סיבות: הראשונה היא פערי שכר הבסיס שהם מהגבוהים בעולם, והשנייה היא שיעורי המשרה הנמוכים שמאפיינים משרה ממוצעת של מורה מתחיל.
צירוף זה מביא לכך שהשכר לעובד בשנים הראשונות הוא נמוך מאוד ביחס למשק. בשנים האחרונות, פערי השכר במערכת החינוך הצטמצמו מעט, בהתאם למדיניות אגף השכר ובשיתוף ארגוני המורים.
פערי השכר באים לידי ביטוי גם בתוספת השכר בגין מילוי תפקיד נוסף כגון רכזת שכבה או מחנכת, הוותיקים מבניהם מקבלים גמול הגדול עד פי 2.68 מבעלי תפקידים זהים בתחילת דרכם.
נתון זה נראה תמים לכאורה, אך למרות שהממונה על השכר אינו מפרש אותו, אלא רק מביא אותו כלשונו, הרי שהוא משקף מציאות עגומה: מקורבים שזוכים לקידום, הם שמצליחים להגיע לרמת שכר נאה.
עזיבת מורים: בדו"ח זה מובאים לראשונה נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנוגע להפסקות עבודה של מורים בשנים תש"פ-תשפ"א. הנתונים מצביעים על גידול דרמטי בהפסקות העבודה (כ60%) בוותקים 2-5 לאורך שלוש השנים האחרונות. עם זאת, בממוצע, תופעת הפסקות העבודה של מורים היא יציבה לאורך העשור האחרון. נתון זה מחזק באופן משמעותי, את הצורך בהשקעה במורים המתחילים.
השוואה בינלאומית: מנתוני ה-OECD עולה כי שכר המורים דומה למקובל בעולם בהשוואה לעובדים דומים, והוא אינו נמוך בהשוואה בינלאומית. עוד עולה מנתוני ה- OECD כי מספר השעות שלומדים התלמידים בישראל ומספר ימי הלימודים - הם גבוהים בהשוואה ליתר המדינות בארגון.
ימי החופשה: התלמידים בישראל לומדים יותר ימים מכל המדינות באיחוד האירופי. על אף מספר ימי הלימודים הרב יחסית, פערי החופשות בין התלמידים לשאר המשק עומדים על 75 ימים, המהווים כ- 30%- מימי העבודה בשנה.
פערים מגדריים: הפערים המגדריים במערכת החינוך הם מהנמוכים ביחס לכלל המשק ועומדים על4%. כמו כן, הם מצטמצמים בהדרגה ובהתמדה. יחד עם זאת הפער המגדרי בא לידי ביטוי באיוש תפקידים בכירים: גברים מהווים פחות מ- 15% מעובדי ההוראה, אך יותר מ- 30% מהמנהלים.
"אפשרות לחוזים אישיים"
קובי בר נתן, הממונה על השכר: "דו"ח זה מפורסם ערב הסכם חדש עם המורים, שנועד לבנות את הבסיס לילדינו, דור העתיד.
הנתונים העולים מן הדו"ח, בייחוד לגבי פערי השכר בין המורים הצעירים לוותיקים, והעזיבה הרבה בשנים הראשונות- מדגישים את הצורך בתגמול משמעותי של המורים הצעירים, במתן אפשרות לחוזים אישיים במקצועות מבוקשים ובהסכם שיצעיד קדימה את מערכת החינוך. אחריות גדולה מוטלת על כתפינו כאחראים על הקופה הציבורית ואנו חייבים לוודא שהשימוש בכספי הציבור יהפוך את מערכת החינוך לטובה ביותר. המחויבות שלנו היא לקדם הסכם טוב וראוי לתלמידים, להורים, למורים ולמנהלים".