וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחירי המזון בעולם בירידה, אז למה אנחנו לא מרגישים את זה?

עודכן לאחרונה: 8.8.2022 / 11:29

מדד מחירי המזון העולמי, שהגיע לשיא עם הפלישה הרוסית לאוקראינה, רושם ירידה זה החודש החמישי ברציפות. בישראל לעומת זאת דורשים היצרנים והיבואנים להעלות את המחירים, אחרת לא ישרדו. למה זה קורה?

סופרמרקט, וואלה לא פראיירים. דורון שיינר, ShutterStock
אם מדד מחירי המזון העולמי יורד, איך זה שאצלנו המחירים עולים?/ShutterStock, דורון שיינר

למחירי המזון בישראל מחזוריות משל עצמם: כשמחיר המזון בעולם עולה - המחיר בישראל עולה עימו, אך כשמחירי המזון בעולם יורדים, אלו בישראל נשארים לרחף באוויר פסגות כיסי היצרנים והיבואנים.

כך לדוגמא נתוני מדד מחירי המזון העולמי מציגים ירידה מזה החודש הרביעי ברציפות, אך יצרני וספקי המזון בישראל ממשיכים בהצגת הצורך בהעלאת המחירים - בשל גלי ההתייקרות שנבעו בתחילת השנה כתוצאה ממלחמת רוסיה-אוקראינה ובעיות שרשרת האספקה.

מדד מחיר המזון העולמי ירד ב-8.6% במהלך חודש יולי האחרון ובכך מסכם ירידה של כ-11.7% מאז מחיר השיא אליו הגיע במהלך מרץ 2022. עם זאת, יש לציין כי המדד עדיין גבוה ב-13.1% מרמתו ביולי אשתקד.

עיקר הירידה האחרונה נובעת, על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, מהפחתת מחירי השמנים הצמחיים והדגנים השונים, לצד ירידות קלות יותר במוצרי הסוכר, החלב והבשר. הארגון מציין כי מדובר בירידה התלולה ביותר במדד בעשור האחרון. היא מתקרבת רק לירידה שחווה המדד באוקטובר 2008 - כחודש לאחר שבנק ההשקעות האמריקני ליהמן ברדרס הודיע על הליך פירוק שהחל את המשבר הפיננסי הגדול ברחבי העולם.

איתי אטר, פרופ' לכלכלה, אוניברסיטת תל אביב. מיכה לובטון,
איתי אטר, פרופסור לכלכלה מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב/מיכה לובטון

בישראל, לעומת זאת, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי מדד מחירי המזון הישראלי (ללא פירות וירקות) עלה בכ-1.2% לחודשים אפריל-יוני השנה, והיד עוד נטויה - לקראת פרסום מדד מחיר המזון לחודש יולי בעוד כשבוע.

בחודש יוני לבדו עלה מדד מחירי המזון בישראל בכ-0.4%, והלמ"ס מציין כי עלייה זו הובלה על ידי מוצרי האפייה וקישוט עוגות, עוגיות וביסקוויטים, סלטים מוכנים, דגים מעובדים, טחינה ועוד.

נתונים אלו מתחברים לדרישות יצרני ויבואני המזון הישראליים, הממשיכים להודיע על עליות מחירים צפויות הנדרשות, לכאורה כדי להבטיח את המשך פעילותם העסקית התקינה, ובפועל - במנותק מהמתרחש בשווקים הבינלאומיים.

איתי אטר, פרופסור לכלכלה מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב: "הספרות הכלכלית מכירה בתופעה המכונה 'טילים ונוצות'. הנוצות מגלמות ירידה במחירי התשומות המתגלגלת בצורה איטית ובאופן חלקי לירידה במחירים לצרכן, אך מנגד, עלייה במחירי התשומות מתגלגלת במהירות, כטילים, למחירים גבוהים שמשלמים הצרכנים.

הירידה במדד מחירי המזון העולמי אמנם מעלה ספק לגבי הצורך של יצרני ויבואני המזון בהעלאות מחירים נוספות, אך יחד עם זאת, כיוון שמדד מחירי המזון העולמי עדיין גבוה מרמתו בשנה שעברה ולאור עליות תשומות יצור אחרות כמו החשמל, יהיה זה לא ריאלי לצפות לירידות מחירים".

מספר תעשייני מזון ישראליים עימם שוחחנו טענו כי ירידת מחירי המזון בעולם היא זמנית, וכי מקור עליות המחירים הנדרשות על ידם נובע מעלייה בתשומות נוספות הנדרשות לייצור ועיבוד המזון.

ה'אשם' על המשך עליות מחירי המזון, עם זאת, אינו מופנה רק כלפי היצרנים והיבואנים, אלא גם אל הממשלה ומה שנתפס על ידי פעילים חברתיים כאוזלת ידה בטיפול בנושא.

sheen-shitof

מאריכים את האקט

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"
אלכס טנצר, יו"ר מטה עובדי הקבלן. ליאוניד טקאץ',
אלכס טנצר, פעיל חברתי ויו"ר המטה למען עובדי הקבלן בישראל/ליאוניד טקאץ'

אלכס טנצר, פעיל חברתי ויו"ר המטה למען עובדי הקבלן בישראל: "הממשלה היא הגוף שמאפשר ליצרני ויבואני המזון בישראל לפעול, ובמשרדי הכלכלה והאוצר מכירים לעומק את שולי הרווח האדירים של החברות הגדולות.

איך ייתכן שמחירי המזון בעולם יורדים בעוד בישראל יורדים? הרי בצעדים פשוטים כדוגמת הקלות על ייבוא מקביל, לצד הגבלת יצרניות ויבואניות המזון הגדולות, ניתן להוריד באופן מהיר את מחירי המזון בישראל. אך לא ניכר ממעשיה, כי לממשלה יש את הרצון להילחם עבור הצרכנים בישראל.

הגיע הזמן שנציגי הציבור בכנסת ובממשלה ייקחו אחריות גם על משמעות הכיסא עליו הם יושבים, ולא רק לאפשרויות הטמונות לעצמם עת ישיבתם עליו. ובהיבט זה, כולי תקווה כי השרים וחברי הכנסת ימלאו תפקידם בהיבט זה, ולא רק ינצלו את מחירי המזון כקלף תעמולתי בבחירות הקרובות".

נזכיר כי בסוף ינואר האחרון שלחו שר האוצר, אביגדור ליברמן, ושרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, מכתב ליבואני ויצרני המזון הישראליים בעקבות הצהרות רבים מהאחרונים על כוונתם להעלות מחירים. במכתבם נכתב, בין היתר, כי "נמשיך לעקוב באחריות הלאומית הנדרשת אחר המחירים לצרכן הישראלי, ובמסגרת זו לא נהסס לנקוט בצעדים הנדרשים להבטחת כלכלה תחרותית והוגנת".

השרים אף ציינו במכתבם את שיעור הרווחיות החריג של החברות הישראליות אל מול מקבילותיהן בחו"ל, וכל זאת בצירוף התחזקות השקל אל מול שערי המטבעות העיקריים בעולם.

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן במהלך ישיבת סיעתו 27 ביוני 2022. ראובן קסטרו
שר האוצר אביגדור ליברמן. הרפורמות שהוביל כבר משפיעות על מחירי חלק מרכיבי סל המזון שלנו/ראובן קסטרו

באופן יחסי לעולם, מצבנו מצוין

ומה אומרים באוצר? "מדד האינפלציה במדינת ישראל משקף עליית מחירים מהמתונות בעולם בשנה האחרונה. בעוד האינפלציה הממוצעת בין מדינות ה-OECD היא מעל 10.3%, בישראל האינפלציה עומדת על 4.4% בלבד. למעשה ישראל היא המדינה עם עליית המחירים המתונה בעולם אחרי שוויץ ויפן.

לפי נתוני ארגון ה-OECD מדד מחירי המזון משקף עלייה מתונה, וכך בעוד עליית מחירי המזון הולכת והופכת תלולה יותר, במדינות מפותחות רבות בעולם - בישראל היא נשארת יציבה ואף במגמת ירידה בחודשים האחרונים.

השינויים המבניים ששר האוצר הוביל, לרבות הרפורמה ברגולציה, בייבוא ובחקלאות, התחילו להניב תוצאות וראינו זאת כבר בירידת מחירי הפירות והירקות בחודש יוני, שירדו ב-18.6% וב-4.9% בהתאמה.

הנתונים שמובאים בכתבה מתייחסים לחלק קטן ומסוים מאוד בקרב מוצרי המזון, כאשר גם בחלקם אנו צפויים לראות ירידה בקרוב, וזאת הן בזכות הרפורמות שהוביל שר האוצר והן בעקבות שינויים גלובליים שהעולם חווה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully