הבהלה להייטק גורמת לצעירים רבים, גם כאלה שכבר נמצאים מספר שנים בשוק העבודה לנסות לעבור לתחום שמבטיח שכר גבוה כבר בתחילת הדרך.
אך האם כולם נהנים בצורה שוויונית מהשכר הגבוה בהייטק? מחקר בנושא שילוב אוכלוסיות מגוונות בהייטק שפרסמה זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה מעלה מספר נתונים מקוממים.
המחקר מתמקד במגמות התעסוקה בהייטק בחברה היהודית הכללית תוך דגש מסוים ליהודים שמוצאם מאתיופיה בהשוואה לחברה הערבית והחברה החרדית וכן במבט מגדרי.
שאלות המחקר המרכזיות נוגעות להערכת ואפיון השינויים שחלו בפועל בתעסוקה בהייטק בקבוצות אלה, ולהערכת משקלה של ההשכלה. המחקר מתמקד בתעסוקה בקבוצת הגיל הצעירה (בני 35-25).
ממצאי המחקר מציירים תמונה מורכבת: מצד אחד, בעשור וחצי האחרונים חל שיפור גדול בדפוסי השילוב של החברה הערבית והחרדית בהייטק, וחלק מהחסמים בשלב המעבר מהשכלה לתעסוקה פחתו. מצד שני, עדיין קיימים פערים משמעותיים, ונדרש קצב שינוי מהיר יותר בעשורים הקרובים כדי שגם קבוצות אלו ישתלבו בענף שנמצא בצמיחה - ובכך יקטנו הפערים בחברה.
משכילים פחות, מרוויחים פחות
כך למשל, שכר עובדי ההייטק הערבים והחרדים נמוך בממוצע בכ-18% ו-24% (בהתאמה) בהשוואה לשכרם של יהודים שאינם חרדים (השנה האחרונה לנתונים: 2019). הנתון המקומם הזה הופך למובן יותר, כאשר מתברר כי הגורם המרכזי לפערי השכר הוא ההבדלים בהשכלת המועסקים.
במקרים בהם אין הבדלי השכלה, פערי השכר מצומצמים בהרבה, אך בקרב גברים ערבים הם עדיין גבוהים.
נמצא כי מגורים של הנדסאים ואקדמאים ערבים בפריפריה משפיע על מחצית מפערי השכר ביחס ליהודים לא חרדים בעלי השכלה זהה. למרות זאת, השפעת המגורים בפריפריה אינה שונה בין ערבים לבין יהודים שאינם חרדים.
ממצא מדאיג נוסף הוא פערי השכר של גברים חרדים ביחס ליהודים שאינם חרדים, שעלו לאורך השנים מ-17% ב-2005 ל-25% ב-2019.
בנוסף, שילובם בהייטק של יוצאי אתיופיה השתפר במעט לאורך השנים, ועלה מהיקף של 240 מועסקים ב-2005 (1.2% מתוך קבוצה זו) לרמה של 1,160 מועסקים ב-2019 (3.5%), כלומר - כמעט פי שלושה.
עם זאת, הממצאים מלמדים על פערים עמוקים ומורכבים: יוצאי אתיופיה שמועסקים בהייטק הם בעלי השכלה נמוכה יותר בממוצע (11% בלבד - כ-60 גברים וכ-60 נשים - היו בעלי תואר ראשון), וחמור עוד יותר, גם בהינתן השכלה דומה, קיימים פערי שכר משמעותיים (כ-30% בממוצע) ביחס ליהודים לא חרדים שאינם יוצאי אתיופיה.
כמו כן, מגמת צמצום הפערים בשיעורי התעסוקה בהייטק התרחשה עד שנת 2013 בקירוב ומאז פסקה, כך שאפילו הנתון הכמותי המתייחס לאחוז יוצאי אתיופיה שמועסקים בענף נראה פחות מרשים.
נתון מעודד רושמות הנשים החרדיות שמהוות כיום כ-2/3 מהחרדים המועסקים בהייטק, ובולטות בתוכן בוגרות לימודי הנדסאות-תוכנה בסמינרים החרדיים (כ-1,900 נשים), המשתלבות בהייטק בשיעור גבוה מאוד של כ-57%.
בקרב בוגרות תואר ראשון במקצועות STEM מבוקשים - 67% משתלבות בענף, פי 2 ביחס להנדסאיות יהודיות לא חרדיות באותה קבוצת השכלה. עוד נמצא כי הנשים החרדיות אף מתמידות יותר ושומרות על משרתן בהייטק במשך תקופה ארוכה יותר.
עוד נבדקה קבוצה של אקדמאיות חרדיות בוגרות מקצועות STEM (כ-500 נשים), המגיעות מרקע חברתי-כלכלי חזק יותר. נמצא כי חלקן ניגשו ישר ללימודי תואר ראשון, אולם כ-40% מהן המשיכו לתואר אקדמי בעקבות לימודי הנדסאות תוכנה בסמינר.
תעסוקת ערבים בהייטק עדיין נמוכה
שיעור התעסוקה בהייטק של גברים ערבים הוכפל ובקרב ערביות הוא אף עלה פי 8, אך למרות מגמת השיפור הוא עדיין נמוך מאוד ביחס ליהודים לא חרדים.
אצל הגברים החרדיים כמעט ולא היה שינוי בשיעורי התעסוקה בהייטק (כ-2.5%-2% לאורך התקופה), ואילו אצל נשים חרדיות חלה עלייה ניכרת מ-2% ל-4.7%. כשלושה רבעים מהגידול בחלקם היחסי של החרדים בהייטק מקורו בצמיחה הדמוגרפית הגבוהה יחסית של האוכלוסייה החרדית.
עוד עולה מהמחקר כי אקדמאים ערבים בוגרי מקצועות STEM (מדע טכנולוגיה הנדסה ומתמטיקה) מבוקשים בענף ומצליחים להשתלב בהייטק: 62% משתלבים בהשוואה ל-67% בחברה היהודית הלא חרדית, ובקרב בוגרי אוניברסיטאות שיעור השילוב אף גבוה יותר בהשוואה ליהודים לא חרדים (75% לעומת 70%).
לפי זרוע העבודה זהו ממצא מעודד, שכן לפני כעשור בוגרי קבוצה זו מצאו עצמם לרוב ללא תעסוקה בהייטק (הנתון המקביל ב-2010 עמד על 42%, וב-2005 על 27% בלבד).
לעומת זאת, לא אקדמאים בוגרי מקצועות STEM הם פחות מבוקשים בהייטק, ובמיוחד אצל הנדסאים ערבים בכל תחומי ה-STEM, שם קיים פער ניכר בתעסוקה בהייטק בין ערבים לבין יהודים שאינם חרדים (עם רקע השכלתי זהה).
מצב זה מושפע מקיומם של חסמים משמעותיים נוספים מעבר להשכלה, ובהם המגורים בפריפריה, פערי תרבות, מגבלות שליטה בשפה העברית והאנגלית, הון חברתי רלוונטי מוגבל.