"אני כותב את הדברים האלה בסיומם של ארבעה ימי מילואים שהתחילו בשישי בערב, מוצלחים מאוד, שבהם הפסדתי הרבה כסף. הפסדתי, כי אשתי, אחות במחלקת ילדים, לא הלכה לעבודה כי היא הייתה צריכה להישאר עם שלושת ילדיי הקטנים (7, 5, 5) בבית".
כך כתב אמש טל לוריא (31) מצור הדסה, מורה בתיכון בגוש עציון וקצין בדרגת סרן בפיקוד העורף, שהשתתף במבצע עלות השחר. לוריא מוכר לציבור הרחב בעיקר מהמאבק שהוא מוביל בנושא הסכמי השכר של המורים, והוא חבר בארגון "מורים מובילים שינוי".
בפתח השיחה לוריא מסביר: "אישה שלא יכולה ללכת לעבוד בגלל שבן הזוג במילואים וכך להיפך - וכל מי שאין לו פתרונות לילדים קטנים ומי שאין לו סבא וסבתא צמודים - אכל אותה במבצע האחרון. כשאני בתוך החמ"ל 24 שעות ברצף אני לא יכול לעזור לאשתי, אף אחד לא מפצה אותנו ולא מחזיר לי את הבייביסיטר".
מה גרם לך לפרסם את הציוץ ולהוציא החוצה את הדברים?
"הפעם כתבתי כי נמאס לי, כי ברגע שאני יוצא למילואים אשתי נשארת לבד עם שלושת הילדים שלנו ולא יכולה ללכת לעבודה. מילא אני, תחשוב על אנשים קשיי יום שאף אחד לא שאל אותם האם לבוא למילואים, תחשוב על מי שבת או בן הזוג שלו שנשאר בבית הוא עובד שעתי, ברגע שהוא לא הולך לעבודה ההכנסה שלהם נפגעת באופן ישיר".
לוריא לוקח כמה דקות כדי לגולל את הסיפור האישי שלו: "הסיפור הוא כזה, אני קצין בדרגת סרן, עוד מעט רב סרן בפיקוד העורף, יש לי אחריות גדולה אני אחראי על הצלת חיים של בני אדם. כשקוראים לי אני בא בלי לשאול שאלות. בשנייה שאני מגע למילואים אשתי נשארת בבית עם הילדים.
הבעיה במקרה של אשתי שהיא אחות וכשהיא לא הולכת לעבודה אוטומטית הפסדנו 1,000 שקל. אף אחד לא מפצה אותה על הפסד הימים האלה. ואל תשכח שגם ברגע שהיא לא מגיעה לעבודה מערכת היחסים שלה עם העבודה נהיית עכורה, אני לא מצפה מהאחות הראשית לקחת בחשבון את השיקולים של המילואים שלי, ככה אשתי בין הפטיש לסדן".
מה הפתרון שלו אתה מצפה?
"אני חייב לומר שעוד לא חשבתי על ממש על פתרונות, בד"כ בכל מה שקשור למדיניות ציבורית, בהתחלה מציפים את הבעיה ואז אחרי זה מציגים את הפתרון. אבל תוך כדי שאני מדבר איתך אני יכול להגיד לך שאולי אם יחליטו שמפצים או נותנים החזר ימי עבודה לבת זוג או בן זוג שלא הלך לעבודה בגלל שבן או בת הזוג היו במילואים, בכפוף לדיווח של המעסיק שלהם, זה יכול להיות פתרון".
"מ"פ שעושה 70 יום מילואים בשנה, בת הזוג שלו לא יכולה לפתח קריירה"
מה התגמול על יום מילואים?
"שכיר שמגיע למילואים המעסיק שלו משלם לו ואח"כ המעסיק מקבל החזר מביטוח לאומי בד"כ עם עוד תוספת לתשלום הזה, על כל כמות שעושים מקבלים בונוס כספי שמגיע לאלפי שקלים אבל זה כמובן למי שהולך למילואים, לא למי שנשאר בבית".
הצפת את הבעיה בפני קצין מילואים ראשי?
"לא, כשאני במאבק של המורים אני לא רואה בעיניים, אני נאבק כדי לשפר את מערכת החינוך ולא משנה מה. בצבא זה קצת שונה. מצד אחד יש לי אינטרס שידאגו לחיילי המילואים, מצד שני יש לי אינטרס שהצבא לא יפגע. אם עכשיו הייתי הולך לכנסת אז יש לי חשש שהרבה אנשי מילואים יראו את זה וישאלו למה אני צריך את זה?".
איך אתה מצפה שיהיה שינוי אם לא תציף את זה הלאה?
"אם היה לי זמן והייתי יכול, הייתי מרים את הכפפה ומרים מאבק בתחום, המציאות תעיד שאין לי בעיה להרים מאבקים, אבל זה מאבק אחד יותר מדי".
למה לא להתחיל עם מייל לשר הביטחון?
"אתמול כתבתי מדם ליבי ברשתות החברתיות, עוד לא חשבתי על הצעדים הבאים. אני חייב לומר שיש כבר אנשים טובים מוכשרים ממני שעוסקים בתחום כמו עמותת אנשי המילואים צו 8, בכל הנושא של תגמול אנשי המילואים, יש פה אנשים שנאבקים על זה".
לוריא מספר שהקושי אותו חווים זוגות צעירים וכאלה שבן או בת הזוג נשארים בבית גורם לכך שיש מחסור במילואימניקים. "אני לא מצליח למצוא קצינים וחיילים שיבואו אליי. כל מערך המילואים כולו במחסור, חסרים חיילים במילואים".
אתה חושב שזה בגלל העובדה שבן או בת הזוג נשארים בבית?
"זאת אחת מהסיבות שאנשים לא מגיעים למילואים, כי בן או בת הזוג שנשארים בבית לא מצליחים לפתח קריירה מקצועית, מ"פ שעושה 70 ימי מילואים בשנה, בת הזוג שלו לא יכולה להתקדם בעבודה, זה מתחיל בזה ויש עוד בעיות".
לסיום לוריא מבקש להדגיש: "ביטחון המדינה הוא דבר חשוב, אני מגיע מאהבה ומתחושת שליחות, ואני לא רוצה להפסיק לעשות מילואים. ככל שהצבא יבין שהוא צריך לחזק את המשפחות של המילואימניקים כדי שנוכל לבוא בראש שקט ונדע שמסייעים למשפחות נפשית וכלכלית, נרוויח - וככל שמשרד הביטחון וצה"ל יתעלמו מהבעיה, ביטחון המדינה יפגע".