מה עושים: הסופר-אפליקציה של פנגו מספקת פתרונות תשלום כוללים למגוון אמצעי תחבורה לנוסעים ולנהגים בישראל, ומאפשרת תשלום ב"כחול לבן", תשלום בחניונים, תשלום בגין תדלוק ורכישה בחנויות הנוחות של סונול, תשלום בתחבורה ציבורית עם moovit, תשלום בכבישי אגרה, קורקינטים שיתופיים, שטיפת רכב, שירותי דרך ועוד.
משתתפים:
שחק מימון, בן 34, נשוי פלוס אחד, גר ברמת גן. תפקיד: Android Tech Lead, ארבע שנים בחברה.
טנא קימור אברהם, בת 43, נשואה פלוס שלושה, גרה בקרית אונו. תפקיד: Product Manager, עשרה חודשים בחברה.
שרית נדולני, בת 41, נשואה פלוס שלוש, גרה בפ"ת. תפקיד: P.A & Welfare manager, שולש-עשרה שנים בחברה.
לוקיישן: רוב 30 הקומות בבניין החדש בפ"ת ב"בסר סיטי", עדיין ריקות. כל יום מצטרפים דיירים חדשים ל- 85 העובדים של פנגו שנמצאים בקומה ה- 17, שמחלונותיה אפשר לראות את גגות העיר והאופק. הלוגו, וצבעי הכחול כתום שלו, נוכחים מאוד בחלל, המחולק למשרדים סגורים וחדרי ישיבות עם רצפת פרקט, ומסדרון שמכוסה בשטיח חום.
יש גם אופן ספייס גדול, מסודר לפי מחלקות ו"חדרי טלפון" אישיים וזוגיים, למי שצריכים אינטימיות ושקט. צמיגים כחולים בולטים מקירות ה"פאן רום", שצמוד למטבחון, ויש שם ספה כיפית שאפשר להשתרע עליה ולשחק ב"פלייסטיישן" או ב"אקס בוקס".
הפסקת קפה: בחדר האוכל שולחנות עגולים מעץ, המטבחון מעוצב בעץ וכחול. על האי הארוך יש כמה קערות עם אבוקדו, לימונים, קיווי ותפוחים. יש גם ברז סודה ולידו קולקציה מרשימה של ויטמינציק בשלל טעמים, מכלים עם קורנפלקס ומתחתיו מקרר עם קרטונים של חלב לסוגיו השונים.
יש מכונת קפה קפסולות, מכונת קפה טחון, טוסטר לחיץ, מיקרוגלים בשרי וחלבי, ומעל השיש תלויים מדפים עמוסים באלכוהול, בין היתר עראק וג'ין, ובשני המקררים הגדולים יש יין ובירות, ירקות, יוגורטים ומעדנים ולחם, וקרטיבים בטעמי קולה, אננס וענבים. יש מקררים שקופים עם מוצרים בתשלום, ואפשר למצוא שם גם מנה חמה, במבה, קינדר, מסטיקים, פחיות תוססות, בירה שחורה ומשקאות אנרגיה. יש גם ארון עם בפלות, קרקרים, שלושה סוגים של עוגיות וביסקוויטים.
CV: למחשב הראשון שלו נחשף שחק כשהיה בן שלוש, ואביו, שעבד בתעשייה האווירית, עשה לו ממשק משחקים בדוס וסחף אותו פנימה. בחטיבה התחיל לבנות משחקים בעצמו ובתיכון למד חמש יחידות מחשבים והתנסה בבניית אתרים ומכיוון שהמשפחה כולה גולשת בכל האופנים, רוח, סאפ וגלים, בנה אתר שנתן הרבה אינפורמציה על התחום, עם בונוס של מחשבון להתאמת גלשן על פי נתוני הגולש.
בגלל פציעה בברך לא הצליח להתגייס לקרב כמו שתכנן, מצא את עצמו במוקד טלפוני בלשכת הגיוס וחשב שהוא משתגע. הוא פנה למפקדים וביקש להתעסק איכשהו במערכת המחשוב של היחידה והם הבטיחו לו, שאם יצטיין בתפקיד יבואו לקראתו, וכך היה. הוא יצא לקורס ב"וואקס", תכנה לניהול משתמשים והתעסק בניהול הטכנולוגי של המוקד.
אחרי השחרור לימד גיטרה והתלבט אם ללמוד מדעי מחשב, כמו שהלב שלו רצה, או הנדסת אלקטרוניקה, כמו אבא. בחר באלקטרוניקה ואחרי התואר עבד שנה בתחום, הבין שזה לא בשבילו, התפטר והחליט להשלים את לימודי מדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. הוא התקבל לעבודה כמפתח בחברת היי טק ובמקביל השתתף בפרויקט של הוראת אלקטרוניקה לבנות לפני הצבא.
"בהשלמת התואר פגשתי בחור שפיתח אפליקציות לאנדרואיד", הוא אומר, "נדלקתי, התפטרתי שוב מהעבודה, עצרתי את הלימודים והקדשתי את החודשים הבאים ללמוד לבד את התחום. אחרי חמש שנים של לימודים היה לי צורך בפרקטיקה ויחד עם חבר פיתחנו אפליקציה לגינות כלבים, עם מיקומים והתראות מי נמצא בגינה.
"התחלתי לחפש עבודה והגעתי ל'קומפאי' עם האפליקציה שלי. הם התלהבו ממנה, הייתי העובד הראשון שלהם ונשארתי שם שנתיים וחצי, במהלכן החברה הפכה למפלצת. למדתי שם המון, אבל החברה הייתה חברת פרויקטים ורציתי להתחיל משהו מהתחלה ולרוץ אתו קדימה, ברמת המוצר. ואז, במקרה ראיתי ש'פנגו' מחפשים עובדים ומאז אני פה.
"אהבתי שהאפליקציה באה ממקום טוב, לתרום ללקוחות, האימפקט שלה מורגש וכולם מכירים ומשתמשים בה. אני מנהל את פיתוח האנדרואיד בחברה ויש לי צוות של שלושה עובדים, אחד מהם מאוקראינה".
בילדות טנא הייתה עמוק באומנות. היא רוקדת מגיל שלוש עד היום, הייתה צופיפניקית מושבעת, מדריכה, רשג"דית, ואיכשהו התגלגלה במקרה למגמת מחשבים, אבל היתה בטוחה שתעסוק בתקשורת. אחרי השחרור משירות צבאי במשרד הביטחון, היתה שנה בצוות בידור במלון קיסר באילת, חסכה כסף וטסה לטיול בדרום אמריקה.
לפני שהתחילה ללמוד פוליטיקה, ממשל ותקשורת בב"ג, עבדה תקופה כמפיקה במוסף "סופשבוע" של מעריב במקום למלצר. "אחרי שלוש שנים בדרום, התחלתי לעבוד כתחקירנית בחדשות ערוץ 2, אחר כך אצל עודד בן עמי, רכזת מערכת במהדורה המרכזית והייתי בטוחה שאהיה עיתונאית. שמעתי שעומדים להקים את דסק האינטרנט של חדשות 2 והרגשתי שזה המקום שלי, שזה הולך להיות הדבר הבא וזאת הזדמנות להיכנס לעולם הזה.
"הגעתי לסמנכ"ל האינטראקטיב, לירן דן, עם רשימת רעיונות והיה בינינו קליק ובמשך שלוש שנים הקמנו סטארט אפ, עם המון סממנים לעיסוק שלי היום, אפיון מוצרים, לייצר חזון וערך מוסף וליצוק לתוך כל זה ערך מוסף ולגייס את האנשים הנכונים. כשילדתי את הבת הראשונה, הרגשתי שמיציתי את האנרגיה והווייב של החדשות. קשה להיות שם אמא, כי זה מאוד אינטנסיבי.
"החלטתי לא לחזור אחרי חופשת הלידה. לירן עבר להיות דובר רוה"מ בנימין נתניהו ואני הצטרפתי אליו וניהלתי את הדיגיטל, ולקראת סוף ההיריון השני, שכבר התקשיתי לנסוע כל יום לירושלים, עזבתי והבנתי שיש לי מקצוע ביד, יכולות שרכשתי בתחום המוצר, ועברתי ל'מטריקס דיגיטל' שעוסקת באפיון ופיתוח אתרים ואפליקציות.
"כשנכנסה הקורונה והיתה לי הפניות והאומץ לדייק במה אני רוצה לעסוק והגעתי למסקנה שאני מחפשת לעבוד עם מוצר אחד שמשפיע על הרבה אנשים וכשראיתי את המודעה של פנגו זה נראה לי מעניין. הכרתי מישהי שעבדה פה, נתנה עלי המלצה ומצאתי בית חדש. אני מנהלת מוצר בעולם התדלוק ועובדת על עוד שירות חדש שנוציא בקרוב".
היחידה בחבורה שלא קשורה לטכנולוגיה, אבל נוגעת בכל אחת ואחד בחברה, היא שרית, יד ימינו של המנכ"ל ומנהלת הרווחה בחברה. מאז שהיא זוכרת את עצמה היתה הפיקה אירועים במשפחה, ארגנה ימי הולדת ומסיבות רווקות והיתה האוזן הקשבת של החברות.
בתיכון למדה סוציולוגיה וכלכלה, רצתה לעבוד בצורה כזו או אחרת עם אנשים. אחרי השירות הצבאי, לקחה את האוטו לרחוב הירקון בתל אביב והתחילה לדפוק על דלתות כדי להשיג עבודה, לחסוך כסף ולטוס לטיול גדול בחו"ל. "אוויס" היתה בין המקומות הראשונים אליהם נכנסה והיא נשארה שם חמש שנים, התחילה בתפקיד זוטר והפכה למנהלת סניף.
"אני כל כך טוטאלית במה שאני עושה", היא מודה, "ששכחתי מהטיול. הכרתי בעבודה את בעלי, שעבר בשלמה סיקסט, ואז הרגשתי מיצוי ורצון לעשות שינוי ועזבתי. מייד הוצפתי בטלפונים ועברתי הקמתי את המחלקה העסקית, הליסינג וההשכרה ב'קל אוטו'. כשיצאתי לחופשת לידה הייתי בטוחה שעם עולם הרכב סיימתי.
"כשהרגשתי שאני מוכנה לחזור לעבודה, התחלתי לשלוח קורות חיים וקיבלתי טלפון מ'פנגו'. אני זוכרת שנכנסתי למשרדים ישנים, לא ממותגים, היינו שלושה ולא הבנתי מה אני עושה פה בדיוק. אבל אחרי הריאיון עם רועי, המנכ"ל, שגורם לי להיות יותר ויותר טובה כל הזמן, נתתי צ'אנס ואני פה כבר 13 שנים. הייתי תמיד העוזרת שלו, ניהלתי לו את היומן והיום אני מנהלת 20 יומנים. אני אחראית על כל הכיף והפאן".
בשביל הנשמה: שרית מודה שהיא מאוד פחדנית, "אבל בכל נסיעה לחו"ל אני איכשהו יוצאת מהקליפה הרועדת שלי ומעיזה בפעילות אתגרית אקסטרימית חדשה, מצנח, צלילה, אומגה, גלישה ומתקני לונה פארק מטורפים".
שחק ניגן במשך שנים בגיטרה חשמלית וכשהתברגן ועבר לאזור המרכז, זנח אותה ועבר לאקוסטית. הוא גולש על כל מה שיש ובתקופה האחרונה מוצא את עצמו על סאפ קטן, שאפשר לתפוס אתו גם גלים. טנא רוקדת מודרני וג'אז. שנים רקדה בסטודיו B, אבל מאז הילדים זה הרבה יותר מאתגר, אז היא מתמסרת ליוגה.
אוקראינה: פנגו התחילה להעסיק שבעה עובדים באוקראינה ממש לפני פרוץ הלחימה וכשהחלה הפלישה הרוסית התגייסה לעזרתם מיד. הם קיבלו את המרחב שהיו זקוקים לו כדי להתייצב ותוך תקופה קצרה יחסית עברו לערום מוגנות יותר וביקשו לחזור לעבודה. מכיוון שכרגע גיוס עובדים באוקראינה הוא בלתי אפשרי, גייסה לאחרונה החברה שלושה עובדים מגיאורגיה.
ערך מוסף: במהלך הקורונה כל צוות הידק את הקשרים ופה ושם היו חידונים וירטואליים לכל החברה, של תמונות ילדות ו"כהות". שרית דאגה להיות עם כל העובדים בקשר, הרימה טלפון, שלחה וואטס אפ ודאגה למשלוחים נחמדים. למעט בתקופת הבידודים, יש בחברה מסורת של טיול שנתי מגבש , בשנה שעברה הוא היה בדרום עם אומגות, פעילות חול, והתרגעות במלון "קדמא" והשנה יטוסו לשלושה ימים ברודוס, לשילוב של פעילויות ים, מסיבה מטורפת וסתלבט.
שחק: "הערך המוסף האמיתי הם האנשים פה. אכפת להם אחד מהשני ומהעבודה. חוץ מזה נותנים לי קורסים מקצועיים, אותי שלחו לקורס ניהול ויש לנו תכנית 'פיתוח עובדים', מסלול שנבנה במיוחד לקדם אותם". "המקצועיות ששחק הזכיר נכנסת גם לעולם המקצועי", אומרת טנא, "אני מרגישה שרואים ושומעים את העובדים"
מה לובשים: שרית רואה סביבה הרבה חולצות ממותגות ובשבילה אין גאוות יחידה גדולה יותר.
מאיפה עובדים: ארבעה ימים מהמשרד ויום מהבית.
שכר: שחק אומר שיחסית לשוק השכר תחרותי ושרית מספרת שכשהמייסדים מכרו את המניות שלהם, העובדים קיבלו בונוס לפי ותק. "יש גם תכנית עובדים מצטיינים, הטבות של שבוע חופש לעובד שמתחתן ושבועיים חופש לידה לגברים".
מה הלאה: טנא מרגישה שמצאה בית, ובית לא עוזבים כל כך מהר, שחק אומר, שלמרות שהוא נמצא פה לא מעט זמן, יש עוד הרבה לאן להתפתח ושרית מודיעה לכל החצופים שהעזו להציע לה עבודה, שהכחול - כתום של הלוגו זורם לה בדם, אז אין סיכוי.
