נשיאי לשכת רואי החשבון מהיום והלאה, שיתחייבו לעסוק בקידום מטרות לשכת רואי החשבון ובקידום מעמד המקצוע בהיקף של 90% משרה לפחות - יתוגמלו בשכר המוצמד לשכר חבר כנסת. כך עולה מהצעה שצפוי נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, להעביר בשבועות הקרובים.
ההצעה נתמכת על-ידי ראשי מקצוע ראיית החשבון בישראל, ובהם רו"ח שרון שולמן, יו"ר ומנכ"ל EY ישראל, רו"ח אילן בירנפלד, יו"ר ומנהל עסקים ראשי, Deloitte ישראל, ורו"ח דורון סדן, שותף מנהל ב-PWC ישראל; וכן סמנכ"לי הכספים הבכירים רו"ח רם גב, משנה למנכ"ל והממונה על החטיבה הפיננסית (CFO) של בנק הפועלים, ורו"ח אריק פרץ, CFO של קבוצת הראל. בכירים נוספים במשק שהביעו תמיכה בהצעה הם רו"ח שרון רייך, מנכ"ל חברת הביטוח איילון, ורו"ח אסתרי גילעוז, דירקטורית בבנק המזרחי.
נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח חן שרייבר, אישר את הפרטים ומסר: "על פי תפיסת עולמי, שאיתה התמודדתי על התפקיד ונבחרתי, על נשיא לשכת רואי החשבון להיות מחויב אך ורק למען קהילת רואי החשבון בישראל ולהקדיש לתפקיד את כל זמנו ומרצו. לשם כך, אני פועל למסד הגדרה חדשה לפיה נשיא הלשכה יתחייב כל כולו לפעול למען קידום המקצוע, מעמד המקצוע, ורווחת החברים ויתפרנס מכך".
"המקצוע סובל ממשבר גדול של חוסר בבעלי רישיון ותפקידי לחזק את מעמדו ויוקרתו כדי להחזיר את האטרקטיביות שלו ואת חשיבותו לדור העתיד בלימודי ראיית החשבון. גם התאמת התפתחות הקריירה של רואי החשבון הצעירים לעולם המתפתח של המקצוע בעידן המודרני והשבחתם המקצועית לאורך הקריירה הם מתפקידיו של נשיא הלשכה".
כאמור, ההצעה זוכה לתמיכה של ראשי הענף בישראל. רו"ח שרון שולמן, יו"ר ומנכ"ל EY ישראל, אמר: "מקצוע ראיית החשבון הוא אחד המקצועות החיוניים במשק וקידומו הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה. מאוד אשמח שהנשיא שמייצג אותנו יהיה מחויב כל כולו לעבודת הלשכה ולקידום מעמד המקצוע, מבלי שייאלץ להקדיש חלק מזמנו לפרנסה מחוץ ללשכה, וללא ניגודי עניינים או מראית עין של ניגודי עניינים. מבחינתי, נשיא כזה צריך להיות מתוגמל בשכר ויש לדאוג שזה יקרה מהר ככל שניתן".
רו"ח אילן בירנפלד, יו"ר ומנהל עסקים ראשי, Deloitte ישראל, מסר כי "מקצוע ראיית החשבון ראוי להערכה המתאימה ולכלים שיאפשרו לרואי החשבון למלא את תפקידם היטב. בכלל זה, יש מקום ללשכה מקצועית, המקדמת את מעמדו של רואה החשבון, מקיימת את השיח המתאים עם הרגולטורים ללא משוא פנים ומתוך ראיית טובת המקצוע. זאת ניתן יהיה להשיג, בין היתר, במקום בו בראשות הלשכה עומד איש מקצוע במשרה מלאה, הפועל ללא ניגודי עניינים. אחת שזהו המצב, יש מקום גם לתגמול הולם לאותו אדם בעבור התפקיד שמבצע".
רו"ח דורון סדן, שותף מנהל ב-PWC ישראל, אמר: "מקצוע ראיית החשבון סובל מפגיעה במעמדו ודורש נשיא לשכה שישנה את המצב. רואי החשבון הם מעמודי התווך של הכלכלה הישראלית. חשוב כי נשיא הלשכה יוכל להקדיש את כל כולו לעשייה למען רואי החשבון. לפיכך אך הגיוני שתפקיד כזה ילווה בתגמול הולם".
התמיכה במהלך מגיעה גם מצד רואי חשבון הממלאים תפקידי מפתח במגזר העסקי, בהם רו"ח רם גב, משנה למנכ"ל והממונה על החטיבה הפיננסית (CFO) של בנק הפועלים, שאמר כי "עוצמתו הפיננסית של המשק הישראלי נשענת, בין היתר, על החלטות כלכליות איכותיות לאורך השנים, ושדרה מקצועית מנוסה של אנשי פיננסים וכלכלה.
לרואי החשבון, המשולבים בתפקידי מפתח בכל מגזרי המשק ובתהליכי קבלת החלטות, תרומה רבה להמשך עוצמה זו. אני רואה חשיבות רבה לקידום מעמד המקצוע אל מול האתגרים, ולשם כך יש צורך כי הגורם המוביל את המשימה יוכל להקדיש לנושא את כל זמנו ומרצו, ללא ניגודי עניינים ועם יכולת עבודה מול רגולטורים וגורמי החלטה בכירים. ככל שהנשיא יתחייב לכך, נכון לאפשר תגמול הולם למשימה ולתפקיד".
רו"ח שרון רייך, מנכ"ל חברת הביטוח איילון, סבור כי "בכל ארגון מצליח במשק הישראלי אפשר למצוא רואי חשבון בתפקידי מפתח, כולל מנכ"לים. קידום מעמד המקצוע הוא משימה חשובה, הן עבור העוסקים בתחום והן עבור המשק בכללותו, והגיע הזמן שיהיה לנו נשיא לשכה שפועל לשם כך במשרה מלאה. בכדי שהעוסק בכך יהיה רתום ומשוחרר מטרדות פרנסה יש לתגמלו בהתאם".
רו"ח אסתרי גילעוז, דירקטורית בבנק המזרחי, סבורה כי "חברות שבדירקטוריונים שלהן יושבות ויושבים רואי חשבון יוצאות נשכרות בכל ההיבטים. המשק הישראלי יכול רק להרוויח מלשכת רואי חשבון חזקה, מקצועית ומובילה וכדי שתהיה כזו, יש צורך בנשיא במשרה מלאה, איכותי ומנוסה שפועל בכל כוחו וזמנו לשם כך. כמובן שראוי לשלם לו שכר בכירים עבור זאת".
רו"ח אריק פרץ, CFO קבוצת הראל, סבור כי "מקצוע ראיית החשבון, שהוא מאבני הבניין של כל כלכלה מתפקדת, סובל בשנים האחרונות ממחסור בהון אנושי. כדי להזרים דם חדש למקצוע ולמלא את השורות, יש צורך בחיזוק מעמד המקצוע ויוקרתו, ולשם כך דרושה לשכה חזקה, שבראשה עומד נשיא העוסק מבוקר עד ערב בקידום המקצוע והעוסקים בו. כמובן שלא ייתכן לצפות לכך מבלי לתגמלו בצורה הראויה".
יצוין כי רו"ח שרייבר פועל כנשיא לשכה במשרה מלאה מיום כניסתו לתפקיד, לפני כ-10 חודשים, זאת בניגוד לקודמיו בתפקיד, שהמשיכו לעסוק בעיסוקים פרטיים במקביל לתפקידם בלשכה. עובדה זו סייעה לו לרשום שורה ארוכה של הישגים בתקופה קצרה:
בין היתר, הוא הרחיב את האטרקטיביות של השתייכות ללשכה והביא להצטרפות למעלה מ-3,200 רואי חשבון חדשים ללשכה, רובם צעירים; חיזק את העצמאות הפיננסית של הלשכה, בדגש על הכנסות שאינן מדמי חבר, כגון הכנסות מספונסרים - במסגרת זו, צפויה הלשכה לסיים את השנה עם הכנסות בשיעור כפול מבשנים האחרונות, לאחר שגויסו חסויות מהחברות החזקות בישראל לטובת פעילויות לשכת רואי החשבון).
שרייבר גם פעל להרחבת ההשפעה והייצוגיות של רואי החשבון בפריפריה. בין היתר, הקים מרחבים נוספים בבאר שבע בדרום ובנצרת בצפון, כולל תוספת תקציבים; פעילות האקדמיה החדשה שיזם הנשיא שרייבר , ATENA, המעבירה השתלמויות וקורסים ברמה מקצועית גבוהה, התרחבה מאוד אף היא ובשנת 2022 צפויים להיפתח כ-18 קורסים - משמעותית יותר מבעבר. הקורסים זמינים גם בדיגיטל לרואי חשבון מכל מקום בארץ, בעלות מסובסדת משמעותית לעומת עלות השתלמויות אלה בשוק החופשי.
שרייבר גם הוביל מהלך של דמוקרטיזציה בהצבעות בלשכה, לאחר שנים של הבטחות, הפך את ההצבעות בלשכה לדיגיטליות בבחירות (הלשכה הראשונה בישראל) וצמצם את השפעת העסקנים. האסיפות הכלליות הפכו לאירועים חודשיים וכל ההכרעות החשובות עברו למשאל עם של כ-17,000 החברים.
בכל הנוגע לייצוג האינטרסים של רואי החשבון מוביל רו"ח שרייבר, כנשיא הלשכה, קו תקיף מול רשות המיסים בנושא שע"מ ולראשונה אחרי שנים רבות, רואים שיפור אמיתי בעבודת המערכת.
שרייבר גם הצליח לפתח מערכת יחסים של שיתופי פעולה מקצועיים בין הלשכה לבין שרים, ח"כים, נבחרי ציבור ומקבלי החלטות מרכזיים אחרים מכל קצות הקשת הפוליטית. זאת, מתוך תפיסה שרואה בצורך בהעלאת מעמד מקצוע ראיית החשבון ואסדרתו מחדש למעמד של לשכה סטטוטורית צורך לאומי שחוצה מחנות פוליטיים.
במסגרת זו, נכחו באירועי הלשכה שרים בכירים כגון שר האוצר אביגדור ליברמן, שר המשפטים גדעון סער, שרת התחבורה מירב מיכאלי, שרת המדע אורית פרקש, שרת הפנים אילת שקד, שר התקשורת יועז הנדל וראשי ועדות הכספים, הכלכלה והעבודה והרווחה.
האתגר המרכזי שעומד לפניו נוגע לאסדרה מחדש של המקצוע בישראל ושינוי הסמכויות בין המדינה לבין העוסקים במקצוע. זאת, על ידי הפיכת הלשכה לגוף סטטוטורי הפועל במנותק ממועצת רואי החשבון ובחלוקת סמכויות ביניהם. אתגר נוסף של נשיא הלשכה נוגע להחזרת המקצוע למעמדו המבוקש והיוקרתי. זאת, לאחר שבשנים האחרונות חל פיחות במעמד המקצוע ונוצר מחסור חריף ברואי חשבון. שיקום מעמד המקצוע יאפשר להחזיר את הביקוש ללימודי ראיית החשבון, ולשם כך יש גם להתאים את תוכניות הלימוד לעולם המקצועי המתפתח.