וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא הטנק ינצח, אלא מערכת ההגנה. לקח חשוב לתעשייה הבטחונית

שלמה מעוז

עודכן לאחרונה: 19.8.2022 / 8:28

התבוסות הקטנות שסופגים הרוסים על אדמת אוקראינה, שהיו בטוחים כי תיכבש בקלות, כבר נלמדות בכל העולם. גם מערכת הביטחון בישראל תידרש לחישוב מסלול מחדש, אחרת תופתע כמו במלחמת יום הכיפורים. לצד כל אלה, מדובר בהזדמנות נדירה לתעשיות הביטחוניות שלנו

טנק רוסי סמוך לקייב, אוקראינה. 11 במרץ 2022. רויטרס
טנק רוסי ליד קייב, אוקראינה. הכישלון המהדהד של הרוסים מול טילי הנ"ט החדשים, נלמד כבר עתה מסביב לעולם/רויטרס

שריונאים, ממיטב הלוחמים הישראלים, הופתעו קשות, נהרגו ונפצעו, מהופעתו של הטיל נגד טנקים הרוסי, "סאגר" עם ראש חלול, (מליוטקה בשמו הרוסי. מונחה בפשטות באמצעות תיל ומעקב בפריסקופ), במלחמת יום הכיפורים.

הטיל עשה שמות בשריון הישראלי. הצבא הישראלי לא היה מוכן להתמודד מול "מליוטקה", אפילו שנעשה בו שימוש מוקדם במלחמת ווייטנאם נגד האמריקאים. היה זה מחדל מודיעיני ישראלי, אולי יוהרה, שעלה באבדות רבות של חיילי שריון ישראלים. כל הצבאות בכל בתי הספר לשריון בעולם לומדים את הכישלון הישראלי מלפני 49 שנים.

46 שנים למלחמת יום הכיפורים - ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף חומרים חדשים
מלחמת יום הכיפורים – סיני 
פריסת גשר על תעלת סואץ מגח 6 של חטיבה 421 צולחים את תעלת סואץ התמסחים העבירו את הטנקים נראים מימין
הצילום ממערב לתעלה 

15/10/1973. ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה
חזית הדרום במלחמת יום הכיפורים, 15.10.73. טנק ישראלי בדרך לצליחת התעלה. ההפתעה מטילי הסאגר הסובייטיים הייתה כמעט מוחלטת/ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה

מעיל רוח אוקראיני

ללא פיתוח "מעיל רוח", מערכת הגנה אקטיבית של טנקים ומשוריינים, an active protection system (aps) (בעיני זה כמו מעשה כשפים וקסמים), ספק אם היה בכלל טעם להעלות היום לשדה הקרב את טנקי המרכבה המתקדמים. מעיל רוח נשמע כמדע בדיוני, אבל המערכת מתוצרת רפאל ועזרה של אלתא, מזהה בשניות, מבעוד מועד, באמצעות חיישנים, טיל נ"ט ומסלולו ב-360 מעלות מסביב לטנק (כדברי רפאל), ומשמידה אותו טרם הגיע למטרה.

רפאל, היחידה בעולם עם מערכת פעילה כזו, כבר מכרה לאמריקאים "מעילי רוח". מעיל רוח הוא מוצר יקר, מאות אלפי דולרים ליחידה. והתקווה היא כי הוא מגן גם מפני טילים דוגמת טילי ג'בילין Javelin האמריקאים או כטב"מים מתאבדים תוצרת STM הטורקית, בין הטובים כיום בזירה.

עוד חדלון ישראלי ב"מלחמת אוקטובר" (עפ"י השם המצרי) הייתה האמונה שישראל בלתי מנוצחת אחרי פאר מלחמת ששת הימים, "הקונספציה" והשאננות קבעו זאת, למרות שמערכי האויב עובו עם מאות אלפי חיילים בחזית המצרית והסורית, "בהיקף שלא הכרנו בעבר" אלפי טנקים וקני תותחים, מערך להתקפה, מטוסים סובייטים פינו את היועצים ממצרים באמצעות חברת התעופה "איירופלוט", נקבע ע"י אלי זעירא, ראש אמ"ן, כי "הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש את הלחימה היא נמוכה". מאז ישראל מנסה לשקם את טראומת המודיעין הכושל.

הרוסים פלשו לאוקראינה לפני חצי שנה, ב-24 לפברואר השנה עם כח שריון אדיר של אלפי טנקים והבטיחו כי עיר הבירה קייב תיכבש במהירות עם עוצמת הפלדה הרוסית שנראתה אינסופית. הם בנו על מסות כאילו מדובר בחזרה למלחמת העולם השנייה. דוקטרינת הצבאות בעולם גורסת, כי פריצה לשטח האויב חייבת להיות מלווה בטנקים ההורסים ומשמידים גייסות, מבנים, מחסנים, כוחות הגנה ומבני ציבור חיוניים. יש כיום כ-70,000 טנקים בכל העולם.

אבל בפועל הצבא הרוסי נחל תבוסה עם 25,000-20,000 הרוגים - עפ"י הערכות המודיעין האמריקאי או הבריטי - רבע מהם שכירי חרב רוסים. למרות שהצבא הרוסי מחזיק עדיין שטחים נרחבים במזרח אוקראינה ובדרום, בואך הים השחור, המורל של הצבא ירוד מפני שעוד כ-60,000 חיילים רוסים נפצעו.

לשם השוואה בכל מלחמת אפגניסטאן איבדו הרוסים 2,448 חיילים ועוד 20,000 פצועים. ישנן הערכות שונות בין האמריקאיות ובין האוקראיניות ושל אחרים לגבי השמדת ציוד צבאי רוסי במלחמה הנמשכת כבר חצי שנה. בין 1,000-1,700 טנקים רוסיים הושמדו, על פי ההערכה הנמוכה של האמריקאים (האוקראינים מגזימים).

לפחות רבע ממצבת הטנקים הרוסים הושמדה, ננטשה או נתפסה. 3,905 נושאי גייסות (עפ"י האוקראינים) הושמדו וכן בין 350-856 קני ארטילריה (המספר הנמוך הוא ההערכה האמריקאית). עפ"י עיתון פראוודה, "אמת", האוקראיני מ-20 יולי השנה המצטט מקור במטה הכללי של אוקראינה, נהרגו 38,750 חיילים רוסים, הושמדו גם 250 סוללות שיגור רקטות, 113 מערכות הגנה אווירית, 221 מטוסים, 188 מסוקים, 703 כטב"מים, 167 טילי שיוט ועוד 15 ספינות ואניות.

גם הצד האוקראיני ספג אבדות בנפש ובציוד. עיתון היוצא לאור באודסה, העיר שהרוסים לא הצליחו לכבוש, מעריך כי הושמדו 232 טנקים אוקראינים, 116 נושאי גייסות ו-173 כלי רכב מובילי חי"ר.

האוקראינים אינם מוסרים את מספר האבדות בנפש, ההערכה היא של 150-200 הרוגים ביום. הרוסים כן מפתחים עתה, באיחור, מערכת "מעיל רוח" משלהם, (aps), אותה הם יצמידו לטנק המערכה החדש שלהם 14-T, ארמאטה שמו, ARMATA. מערכות אלה טרם נכנסו לשימוש, הן עדיין בניסויים. אפילו במצעד האחד במאי השנה הוצגו רק שני טנקים חדישים כאלה.

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה
טנק סורי מדגם T-72 ברחובות יברוד, פרבר של דמשק. סוריה, מרץ 2012. רויטרס
טנק רוסי מדגם 72-T בשירות הצבא הרוסי. הטנק שהיה פעם החדיש בעולם התיישן ונחשף כפגיע לנשק נ"ט מתקדם, בשדה המערכה המודרני/רויטרס

ביזיון רוסי

עוד חסרון לרוסים במערכת קרבות השריון בהם הובסו, מפני שגוללו למערכה טנקים ומערכות מיושנות. טנקי המערכה הרוסיים המתקדמים לפי שעה, 72-T, יוצרו בשנות השבעים ונעשה בהם שימוש במלחמת עירק-אירן, בשנות השמונים של המאה הקודמת. הם מוגנים מפני כינון חזיתי ישיר בשל מערכות פלדה כבדות, הצדדים של הטנק אינם מוגנים היטב והטנק פגיע.

באו האמריקאים ומסרו לאוקראינים טילי ג'בילין, שפשוש מתרוממים מעלה טנק המטרה ל- 150 מטר גובה, חודרים בתשעים מעלות מלמעלה, ומפוצצים את התחמושת בבטן הטנק, שאינה מופרדת בדלת פלדה - כמו בטנקים האמריקאים - מצוות הטנק.

בטנק החדש ארמאטה תתוקן מגרעה זו. מערכת אנטי טנקית בריטית-שוודית nlaws נישאת על כתף הלוחם הבודד היא לטווחים קצרים ובעיקרון עושה העבודה ללא מעקב של המשגר, בבחינת "שגר ושכח". הטיל יעקוב ויפגע בטנק תוך חישוב מיקומו בעוד מספר שניות או עשרות שניות. הרוסים חסרי אונים נגד כלי הנשק האנטי טנקים המודרניים הקטלנים. טנקים ונושאי גייסות שרופים ונטושים שלהם מתנוססים בכל עמודי המדיה בעולם, לביזיונם.

העולם בפאניקה מהתבוסה הצבאית הרוסית. כל המדינות וצבאות העולם עורכים חשיבה מחדש בנוגע לכל מערכות הנשק שלהן לשדה הקרב העתידי, כמסקנה מהמלחמה באוקראינה. יותר ויותר מדינות מבקשות שלא להסתמך על מערכות נשק של מדינות אחרות. עד השנה היבואניות העיקריות של נשק רוסי היו הודו, מצרים וסין. עכשיו הנשק הרוסי התגלה במערומיו.

הודו ביטלה בחודש מאי השנה עסקת רכישת מסוקים מרוסיה בשווי של 520 מיליון דולר. הודו הבינה כי גם מערכות נשק שהיא כן רוצה לרכוש מרוסיה, לא תוכל לקבל, שכן רוסיה צריכה את המערכות האלה עבור עצמה, כדי לצייד את הצבא שהפסיד מיכולתו המחומשת.

סין מגבירה יאת יצור הנשק, כבר מעתיקה פחות ומייצרת יותר מערכות מקוריות שלה, היא מגדילה ההשקעות מפני שהיא מבקשת לתפוס את מקומה של רוסיה כיצואנית נשק, ממש כפי שכבר תפסה מקומה של רוסיה כמעצמה.

מצרים ביקשה להתרחק מחסותה של ארה"ב שלא רואה בה יותר נכס אסטרטגי יחסית למדינות המפרץ, אבל המלחמה באוקראינה אינה מאפשרת לה לבצע הרפתקה של החלפת מערך הנשק מאמריקאי לרוסי.

רוסיה עצמה מתגלה כתלויה בחלקים וציוד זר למערכת הנשק שלה, לפחות 27 מערכות נשק של רוסיה תלויות בציוד ומרכיבים של 450 חברות זרות בעולם, כך עפ"י the Royal United Services Institute in London.

כ-70% מהחברות המספקות ציוד הן חברות שבסיסן בארה"ב. עם התפוגגות הגלובליזציה בשנים האחרונות, יותר מדינות עוברות לפיתוח והסתמכות על עצמן, בכל התחומים מהמרכיב הקל ועד הכבד, מה שיביא לעליה בהוצאות הבטחון של מדינות העולם, שמרביתן הכריזו קבל עם ועדה כי הן מעלות תקציב הבטחון בשיעור ניכר.

טנק רוסי שנפל בידי חיילים אוקראינים במחוז סומי, 25 במרץ 2022. רויטרס
טנק רוסי שנפל בידי הכוחות האוקראינים. השריון הרוסי התגלה כפגיע/רויטרס

הזדמנות ישראלית

המובילה היא יפן שתכפיל את תקציב הבטחון החל מאפריל 2023 ל-2% מהתוצר. כך עושה גם גרמניה. הייצוא הבטחוני הישראלי יפרח ויחזק את משק ההייטק. בין המדינות המובילות בפיתוח עצמי של כלי נשק נמצא את טורקיה וברזיל. לאו דווקא רק בגלל רכיב זה של הוצאות הממשלות (שתי המדינות קרובות לפשיטת רגל). טורקיה מחזיקה בתעשיית כטב"מים מתאבדים TB2s של חברת STM, מונחי לייזר, בין הטובים בעולם. המתאבד הטורקי הצליח בעבודתו בסוריה, לוב, נגורנו קרבך בארמניה ועכשיו גם באוקראינה.

גם האירנים פיתחו תעשיית כטב"מים טובה עד כדי כך שהנשיא פוטין בביקורו האחרון בטהרן ביקש לרכוש מהם עבור מלחמתו באוקראינה. לאחר שני עשורים של סוד גלוי, גם ישראל הודתה פומבית כי יש בידה כטב"מים, אך לא ציינה אם הם גם מתאבדים.

ידיעות ממקורות זרים מציינים כי ישראל משתפת פעולה עם הודו ומרוקו בסוגיה זו. מלחמת אוקראינה מצביעה כי זול מאוד להשמיד טנק יקר. מערכות ההגנה האווירית בעולם נבנו לבחון ולהתריע ולמנוע התקפות אוויריות של מטוסי קרב, עתה בכל העולם, ככל הנראה גם בישראל, מתאימים את מערכות ההגנה והרדאר כדי לזהות כטב"מים דוגמת אלה שנשלחו לשדה הגז הימי "כריש".

מה שחשוב שמערכת הבטחון של ישראל יחד עם התעשייה הצבאית ויחד עם צופני עתיד בצה"ל, ינתחו לעומק את מהות הכישלונות וההצלחות של שדה הקרב באוקראינה. חייבים לעשות עבודה מהירה, כולל הגשת מסקנות, שינוי סדרי קדימויות והעדפות בכדי שכבר לתקציב 2023 ובעיקר לתקציב 2024 ואילך יהיה מענה תקציבי לצבא בתוך תקציב הבטחון, בהתאם לזירות המלחמות החדשות. חלילה - ואפילו מסוכן - לישראל להתבשם מהצלחותיה בצפון השומרון או רצועת עזה, זהו שדה ניסויים זעיר למסכי הטלוויזיה וגאוות הישראלים ותו לא.

השאלה הראשונה שצה"ל צריך לשאול עצמו האם להמשיך לפתח אם טנק המרכבה וכמה כלים ישראל צריכה? האם אכן יש מערכת הגנה יעילה גם מטילים הצוללים בתשעים מעלות? האם הטנק הכל-יכול פגיע לכטב"מים מתאבדים, או נחילים של כטב"מים העטים על טנק המערכה של ישראל? האם חייבים להגדיל את היקף ייצור התותחים והטווח שלהם בכמויות אדירות בכדי למנוע מציידי טנקים להתקרב לזירת הפעילות? הארטילריה הרוסית נכשלה להגן על הטנקים הרוסיים שהתקדמו מהר מדי ונפלו למארבים, הארטילריה הרוסית נשארה מאחור בגלל סד"כ גדול והפכה את הטנקים הרוסים למטרות נוחות.

האם הטנק הבריטי שהופיע לראשונה בשנת 1916 ועשה שמות במערך ההגנה הגרמני בשנת 1917, הגיע לסוף דרכו? האם הטנק המתנהל בכבדות, היקר מאוד, בכלל מתאים למלחמה מודרנית? אולי צריך להפסיק לייצר את טנקי המרכבה ולהגדיל את יחידות הקומנדו העצמאיות בהיקפים גדולים, יחידות שנושאות נשק קטלני אישי קל וחכם? הטנק הוא מכשיר כתישה לפריצה בשטחים ענקיים ועלול להוות מלכודת לשריונאים, כפי שהיה במלחמת יום כיפור. הצבא עוד עלול להיות עסוק בלוגיסטיקה ופינוי פצועים. מלחמות הטנקים בסיני או קרב הגבורה בעמק הבכא ברמת הגולן, כבר לא יחזרו.

יחידת חצב. דובר צה"ל
יחידת סייבר בצה"ל. להיכנס לקרביים של האויב/דובר צה"ל

לקח חשוב

כשלון המודיעין במלחמת יום הכיפורים עדיין מכה. עוד צריך לבחון הגדלת תקציבים למערכות הסייבר, לא רק הקווי המשודר בין מערכות נשק ובין מערכת הבטחון והמפקדות. כסף רב נדרש להגדלת יכולת הריגול וכניסה לקרביים של מדינות האויב, מפקדיהם, עוצבותיהם ומערכות הנשק שלהם. את הקשור במערכות המידע המוצפנות והמעורבלות אנחנו עושים היטב כבר היום, אך צריך להגביר.

חלק מההצלחה האוקראינית היא המודיעין המיטבי שסיפקו לה האמריקאים והבריטים, שחסכו לאוקראינים ציוד ונשק והביאו להצלחה בשדה הקרב, כולל פגיעה במפקדים בכירים בצבא הרוסי. אחת המשימות של צבא מודרני, כמו בימי קדם, היא מערכות הטעיה, רמיה ותחבולות. חייבים להקים צוותים מומחים של מפקדים שלמדו את רזיה של תורת המשחקים הצבאית ותחבולה תוך שימוש אפילו ברשתות חברתיות המפיצות כזב ואמת, בערבוביה ולפי הצורך.

עקב אכילס של הרוסים במלחמה במדינת אוקראינה האחות הם קווי האספקה הארוכים שהרוסים נכשלו בהם: הרוסים שלחו טורי שריון כאילו זה משחק ילדים לכבוש את הערים המרכזיות באוקראינה. התנגדות קלה של האוקראינים הביאה את החיילים הרוסים למחסור בתחמושת, מזון ותקשורת עם העורף.

גם ישראל תצטרך ללמוד יותר לעומק את עניין קווי האספקה, לוגיסטיקה, פיזור מחסנים, הגנה על מחסני חירום בכל השנה, מלאים מתאימים ומעודכנים לצורכי ההווה ועוד. שרשרת הפיקוד והסתמכות על הוראות בשרשרת לא תוכל לעבוד בעולם של מלחמה דינמית זריזה ומשתנה.

לשם כך חייבים לתקצב הקמת יחידות עצמאיות שתוכלנה לעבוד ולפעול עצמאית בתוך זמן קצר. אין זמן לשרשרת פיקוד או אספקה. מעל לכל חשובה השליטה האווירית שישראל מחזיקה בה כבר עשורים, למעשה ממלחמת ששת הימים. היא חייבת להימשך ולהתעצם.

חיל האוויר, כך נראה, עובד היטב, מעודכן ומתחדש. השאלה אם חיילי וטייסי החיל יוכלו להגיע לבסיסם בבטחה - וזה כבר לא בטוח אחרי המרד הערבי של תשפ"א-תשפ"ב, מאה שנה אחרי המרד הערבי הגדול של תרפ"א-תרפ"ב. הוראות הפתיחה באש של חיילי צה"ל חייבות לכלול גם אוכלוסייה עוינת פעילה של אזרחים ישראלים פורעי חוק. המודיעין הצבאי צריך להכיל גם עדכון מבית בעזרת השב"כ שיזרים מידע שוטף.

כל הפעולות האמורות יכולות להיעשות רק עם משק ישראלי חזק כפי שהוא היום. חוזקו של המשק מבטיח יכולת להוציא תקציבים לחיזוקו של הצבא. במקביל הצבא חייב להפחית מצוות הפקידים שלו בכדי שתקציב הבטחון לא יעיק על המשק. המתיחות הביטחונית העולמית תגביר את הייצוא הבטחוני הישראלי, נקווה שגם למדינות רחוקות כיפן וכמובן לאירופה, מה שיאפשר הפחתת עלות כלי הנשק ושירותים נלווים לביטחון (פר יחידה). עודפים תקציב של היום עלולים להיות נדרשים ליום סגריר של המחר. פוליטיקאים מתחלפים, הסירו עינכם מהעודפים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully