עבודה במלצרות נתפסת בישראל כעיסוק צדדי כאשר בתחתית המדרג נמצאים מלצרים ומלצריות באולמות האירועים. לרוב, מדובר על בני נוער, חסרי מודעות לגבי זכויותיהם, שמועסקים לעיתים ללא כל חוזה עבודה, ובעיקר 'זוכים' ליחס מחפיר מצד בעלי האולם ואחראי המשמרת.
אולם מכאן ועד להפקיר מלצרית בת 16, שנחבלה קשות בידה במהלך המשמרת - המרחק רב. הסיפור הבא ממחיש את הזלזול הפושע בבני נוער, שכל שרצו זה לקושש מספר שקלים, על מנת לתמוך כלכלית במשפחתם.
יוני 2016. ש', בחורה צעירה כבת 16 התייצבה למשמרת כמלצרית באולם אירועים בבני ברק והתחילה לפנות את הצלחות והכוסות מהשולחנות. גם באולם זה, כפי שנהוג באולמות רבים אחרים, המלצרים צוידו 'בחמור' - שולחן נייד וארעי עליו מניחים את המגשים, ואותו פורסים בצמוד לשולחן האורחים.
ש' פינתה קנקני שתייה ממספר שולחנות והעמיסה אותם בתוך ארגז פלסטיק, כאשר במקביל, את 'החמור', היא הניחה על צווארה. בעודה נכנסת למטבח על מנת לפרוק את תכולת הארגז, היא החליקה על שלולית מים ושני קנקנים מזכוכית התנפצו על יד ימין שלה. לא חלפה שנייה, וקילוח עז של דם החל לנזול. עובדי המטבח שהיו בסמוך מספרים כי חתך עצום נפער לה ביד והיא כמעט ואיבדה את הכרתה.
בנקודת זמן זו, מצופה מכל מעסיק אנושי, שיושיט לה סיוע במיידי ובכלל זה, לאור חומרת הפציעה, יתקשר למד"א ויזמין ניידת. אך לא - במקרה האמור, איש מהנוכחים, כל שכן מהמנהלים ששהו בסמוך, לא נקף אצבע; " הם הביאו לי כסף שאסע באוטובוס לבית חולים", מספרת בבכי המלצרית. למזלה, חברתה הטובה, שהמתינה לה מחוץ לאולם האירועים עם אופניה החשמליים, נעמדה לצידה והחליטה להבהיל אותה תוך כדי רכיבה לבית החולים. בשנייה האחרונה, רב המלצרים נטל מידיה את האופניים, והרכיב אותה לבית החולים.
עם הגיעה לבית החולים, הוחלט מייד על אשפוזה לצורך תפירת הגידים. היא נותחה בהרדמה כללית, ועם סיום ההליך ידה גובסה. לאור חומרת הפציעה, היא נדרשה לעבור למעלה מ -10 טיפולי פיזיותרפיה, כאשר גם עם סופם המשיכה המלצרית לסבול מכאבים עזים וקושי להזיז את היד.
בהמשך, מומחה לכף יד קבע כי בעקבות הפציעה תיוותר לה הפרעה תפקודית ניכרת ביד ימין. בסופו של יום, היות ומדובר על תאונת עבודה, קבע ביטוח לאומי כי נכותה הצמיתה עומדת על לא פחות מ - 12.6%.
לאור תוצאותיה והשלכותיה התפקודיות של התאונה, הגישה המלצרית תביעת נזיקין כנגד האולם וחברת הביטוח שמבטחת אותו בפוליסת חבות מעבידים. בא כוחה, עורך הדין יוסף קוסטיקה, מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, טען כי מעסיקיה לא עשו דבר למניעת התאונה, אף על פי שהיו חייבים לעשות כן. הם לא דאגו להדרכה על אופן ביצוע העבודה בצורה בטיחותית והתרשלו בקיום חובה למנוע מפגע בטיחותי.
מנגד, הנתבעים טענו בכתב ההגנה, כי אף אם תתקבל גרסת התובעת על פיה הרצפה הייתה רטובה, הרי שהנתבעת לא ידעה על קיומה של הרטיבות וממילא היא מעסיקה עובדי ניקיון שמנקים לאלתר כל מפגע, מיד עם הקריאה הראשונה. כמו כן, לטענתם, מדובר על תביעה טרדנית וקנטרנית, שכל מטרתה היא לנצל את ההליך המשפטי לצורך גריפת רווחים. בנוסף, במהלך הדיון בבית משפט השלום בפתח תקווה טען מנהל האולם כי הוא כלל לא זוכר את המקרה, שנודע לו רק לאחר שהוגשה כנגדו תביעה.
הסיפור המטריד הגיעה לאחרונה לסיומו, לאחר שהצדדים חתמו על הסכם פשרה על פיו, חברת הביטוח שמבטחת את האולם תשלם במסגרת הסכם פשרה סכום שעומד על כ-386 אלף שקלים כפיצוי למלצרית.
עו"ד יוסף קוסטיקה, בא כוחה של התובעת מסר בתגובה: "במקרה האמור, נחתם הסכם פשרה שכולל פיצוי בסכום גבוה, מבלי שהתובעת תאלץ לעבור מסכת משפטית מפרכת וארוכה. כמו כן, פסק הדין מהווה תזכורת מהדהדת למעסיקים ככלל, ובתחום האירועים בפרט, על פיה, אין מקום להקל ראש בנהלי בטיחות ויש להקפיד הקפדה יתרה על יצירת סביבת עבודה בטוחה".