את הסיפור הזה כדאי אולי להתחיל מהסוף: השופטת רחל ברקאי שדנה בתביעה שהוגשה נגד מקדונלד'ס (חברת אלוניאל, זכיינית המותג בישראל) והפנתה את הצדדים לגישור, אימצה את הסכם הפשרה שהושג בהליך וקבעה כי מקדונלד'ס תפצה בשוברי ארוחות בשווי של כ-5 מיליון שקל, שיחולקו למספר עמותות. השוברים יינתנו לארוחות ילדים, ארוחות מק רויאל וכן לארוחת סלט.
בין העמותות שייזכו לתלושים: קרן לב"י- האגודה למען החייל, אלו"ט, אקי"ם, איל"ן, לתת, גדולים מהחיים, ילדים בסיכוי, לשובע ועוד.
התביעה אגב, הוגשה על ידי לקוח של הרשת, שטען (באמצעות עו"ד ליאור להב) כי החברה מתנה, לכאורה, חוזי שכירות במרכזים מסחריים בכך שבעלי הנכסים ימנעו כניסת מסעדות מתחרות. מקדונלד'ס מצדה כפרה בהאשמות - והתיק הופנה לגישור, בסיומו הושגה הפשרה.
ענישה או קידום מכירות בחסדי בית המשפט?
השופטת, רחל ברקאי, כתבה בפסק הדין כי: "בבחירת הפתרון של חלוקת שוברי קניות מזון לעמותות, ניתן מענה מגוון ורחב לצרכני המזון שמשווקת מקדונלד'ס, היקף הפיצוי שווה לכ-110 אלף ארוחות בשווי של כחמישה מיליון שקל, הטבה לצרכן".
האמנם מדובר בהטבה? על פי בית המשפט, כנראה שכן, אבל בהתחשב בעובדה שמי שיזכו ל"הטבה" בדמות תלושים לקבלת מזון מהיר, הם בעיקר ילדים, בני נוער וחיילים, האם אין כאן משום קידום מכירות לרשת המזון המהיר בקרב קהל צעיר - ובחסדי בית המשפט? במילים אחרות: כלל לא בטוח שמדובר בענישה עבור מקדונלד'ס, שגם כך משקיעה מיליונים בקידום מכירותיה בקרב קהל היעד הזה.