נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, העלה את הרבית במשק ב-0.75%, לרמה של 2%. ההעלאה החדה יחסית ברבית מלמדת על ההפתעה של בנק ישראל משיעור האינפלציה במשק, שעומד - אחרי פרסום מדד יולי - על 5.2%, מעל ליעד שקבע הבנק המרכזי (1%-3%).
למרות שמדובר בשיעור האינפלציה הגבוה בישראל מזה שנים ארוכות, הרי שממוצע האינפלציה במדינות ה-OECD הוא כמעט כפול ועומד על 10.3%. מקור נוסף להשוואה: יותר מ-85% ממדינות העולם סובלות כרגע משיעור אינפלציה של יותר מ-5%.
אחד החששות בהעלאת רבית, בפעם הרביעית מאז תחילת 2022, הוא שלצעד זה תהיינה השלכות לא רק על בלימת האינפלציה, אלא גם כאלה שיתבטאו בהאטת הפעילות הכלכלית במשק, אך נתוני הצמיחה של המשק הישראלי שהתפרסמו בשבוע שעבר, מלמדים על צמיחה מפתיעה בגובה של 6.8% לרבעון השני של 2022 (אחרי התכווצות של 1.6% ברבעון הראשון) מה שככל הנראה הותיר בידי פרופ' ירון מרווח שמאפשר את העלאת הרבית בשיעור חד יותר.
בהעלאה זו תומכים גם נתוני התעסוקה הטובים שמציג המשק הישראלי, כלומר, היא לא תתבטא, ככל הנראה, בזינוק בתנותי האבטלה. למרות זאת, ניתוח של עליות המחירים בישדראל מלמד שלא רק סעיפי הייסוד של המדד הם שגרמו לעלייתו (כלומר, לא רק עליית מוצרי הקמח כתוצאה מהמלחמה באוקראינה, למשל), אלא שהאינפלציה היא רוחבית יותר - ולכן קשה יותר למיגור.
מול אלה עומדת עליית מחירי הדיור, בגובה של כמעט 18% בשנה האחרונה. עלייה חדה ברבית עלולה לפגוע עוד יותר בציבור חסרי הדיור, כפי שיפורט בהמשך. מצד שני, שיפור רבית הפריים תייצר אפיקים אטרקטיביים יותר מנדל"ן להשקעה - ונתון זה, נוסף על מס הרכישה הגבוה למשקיעים (8%) שכבר הוציא משוק הנדל"ן משקיעים רבים, צפוי להפחית עוד יותר את מספרם.
הכסף מתייקר והדירה מתרחקת
משמעות הצעד של הנגיד היא התייקרות הכסף. לכן הנפגעים המיידיים הם צרכני האשראי - בין אם מדובר באשראי במגזר העסקי, הנדרש לפיתוח וקידום העסק או כדי לגשר על פערים בתזרים המזומנים, ובין אם מדובר באשראי למשקי הבית בדמות הלוואות ומשיכות יתר (מינוס בחשבון) המאושרות על ידי הבנקים.
מי שעוד נפגע מהצעד הם נוטלי המשכנתאות, שההחזר החודשי שלהם מוסיף לטפס מעלה - ובחישוב רב שנתי מדובר בסכומים לא מבוטלים. רבים מנוטלי השמכנתאות שנמצאים כבר בתהליך פונים לבנקים ומבקשים לשנות את המסלולים כך שעליית המדד תפגע בהם מעט ככל האפשר.
למרות זאת, הנעלם הגדול אינו בקרב מי שנטלו כבר משכנתאות, אלא המספר הלא ידוע של מי שנמנעים מלהתחייב לרכישת דירה בשל אי הוודאות האופפת את גובה הרבית במשק. אותם לווים פוטנציאליים חוששים מלהתחייב לעסקה כה משמעותית שעלויותיה רק יאמירו עם הזמן.
ויש גם מי שמרוויח: הרבית על הפקדונות שלנו בבנקים צפויה לגדול גם היא, אחרי תקופה ארוכה של רביות כמעט-אפסיות, כך שמי שמחזיק בפקדונות צפוי ליהנות מרבית משופרת. רבית הפריים שעמדה עד כה על 2.75% (רבית בנק ישראל - 1.25% בתוספת 1.5%), תצמח בעקבות ההעלאה הנוכחית ל- 3.5%.
תגובות הלחלטת הנגיד
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי: "טוב עושה בנק ישראל שמגיב במהרה ופועל להעלאת הריבית, אך מהלך שכזה צריך להיות מלווה במדיניות פיסיקלית נכונה שתסייע לבלימה של האינפלציה.
במקביל לבנק ישראל שאחראי על מדיניות מוניטארית, על משרד האוצר שאחראי על המדיניות הפיסקלית-תקציבית, לנקוט בצעדי מדיניות שיכולים לסייע בבלימה של האינפלציה שמתחזקת, ובניית התשתית למחזור הצמיחה הבא של המשק.
חשוב לזכור שהעלאת הריבית מטרתה לצנן את המשק ולהוריד ביקושים, תוך שהיא מורידה את הצריכה הפרטית . יחד עם זאת מהלך זה מייקר את עלויות האשראי לעסקים ולכן יש על הממשלה לפעול להורדת עלויות הייצור".
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין: "העלאת הריבית, מהלך בלתי נמנע כדי לבלום את האינפלציה הגואה המאיימת על יציבות הכלכלה כולה אם לא תיבלם האינפלציה כבר עכשיו, יהיה קשה מאוד לרסנה בעתיד.
אולם יש להבין, העלאה זו תעלה את ההוצאות של המגזר העסקי, משקי הבית ונוטלי המשכנתאות. אסור לעשות מהלך זה כצעד בודד מבלי להפעיל צעדים נוספים כדי להגן על נוטלי הלוואות המשכנתא. הבנקים בישראל לא חייבים לעלות אוטומטית את מלוא הריבית, אלא יכולים לספוג חלק מהעלויות. על המדינה לסבסד משכנתאות לזוגות צעירים, שיפגעו קשות בשל עליית החזרי הלוואה".
גם בהתאחדות יועצי המשכנתאות מגיבים על הודעת הנגיד: "הריבית עולה, האינפלציה מזנקת והבנקים מנצלים את המצב כדי להגדיל את רווחיהם על חשבון הציבור", מציינים בהתאחדות; על פי הבדיקה של ההתאחדות העלאת הריבית בשיעור של 0.75% בריבית בנק ישראל תביא לעליה של כ-177 שקלים בהחזר החודשי של משכנתה ממוצעת של 1,000,000 שקלים ל-25 שנה, וכ-53,000 שקלים בעלות הכוללת במשכנתא ל-25 שנה.
עוד בענף הבנייה:
רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו": "לצערי הנגיד פועל כ"טייס אוטומטי" שרק מתדלק עוד יותר את מחירי הדיור ומקשה מאוד על נוטלי המשכנתאות. גם המאבק הליגיטימי באינפלציה, לא צריך לייצר מצב של האטה בפעילות הכלכלית של המשק. על כן, העלאת הריבית לבדה לא תבריא את תחלואי המשק ובוודאי לא את שוק הדיור!".
אייל בהרי, מנכ"ל קבוצת צים בהרי נדל"ן מקבוצת עדי צים אחזקות: "העלאות הריבית הינן חשובות ללא ספק על מנת לרסן את סכהת האינפלציה, אולם בד בבד היה צריך לייצר מנועי צמיחה לשוק הדיור ולפעול גם למיניף התחדשות עירונית וגם שיווק קרקע במאסות גדולות וברמות מחירים מפוקחות, על כן שוק הדיור נקלע, למרבה הצער, בין הפטיש לסדן והעלאות הריבית רק מזיקות לו!".
אמיר רוזנבלום, מומחה לניהול ואחזקת מבנים ונכסי משקיעים: "דווקא בעידן של צמיחה חסרת תקדים במשק הישראלי בקצב של 7 אחוזים לשנה, יותר מכל מדינות ה-OECD היתה הזדמנות פז לבדל את המשק הישראלי לטובה ולייצר שורה של הטבות למשקיעים המהווים לכל הדעות את הקטר המוביל של שוק הדיור. ההתמקדות בהעלאות ריבית, לצערי, יוצרת אפקט הפוך לחלוטין!".
הילה מילר, סמנכ"לית השיווק של מ. אביב ומומחית לנדל"ן ושוק ההון: "התגובה השלילית הן של שוק ההון והן של שוק המשכנתאות אומרת לטעמי את הכל: העלאות הריבית הרצופות חסרונן גדול מהיתרונות שלהן, מה גם שהאינפלציה אצלנו עודנה עומדת על 5 אחוזים, כמחצית בלבד לעומת ארצות הברית בריטניה. האם העלאות הריבית הרצופות היו מחוייבות מציאות? את זאת, מן הסתם, ימים יגידו".
.