לאורך שנים, מעסיקים רבים חששו שכדי להעסיק אנשים עם מוגבלויות, עליהם לעשות התאמות פיזיות ולרכוש מוצרים ותוכנות יקרות שיסייעו לאותם אנשים להשתלב. חדירתן של טכנולוגיות פורצות דרך שהפכו נגישות ליותר ויותר אנשים, מייצרות מקום לאופטימיות ומאפשרות לאנשים רבים עם מוגבלויות כמו עאטף אלקרעאן וד"ר אלי אפשטיין, להגשים את החלום ולהיכנס למעגל התעסוקה ועל הדרך תורמות לחברה, לכלכלה ולמשק כולו.
עאטף אלקרעאן (בן 38) עיוור כמעט מלידה. "כשהייתי בן שנה וחצי גילו שיש לי בעיה בעיניים ומאז התחלתי בהדרגה להתעוור. בעת הזו לא חשבתי בכלל בכיוון של קריירה מצליחה, אלא בכלל על עצם השאלה אם אוכל להסתדר בחיי היום-יום באופן עצמאי".
עאטאף הוא כמובן לא היחיד. בישראל חיים 1.6 אנשים וילדים עם מוגבלויות שונות, שמהווים כ-20% מהאוכלוסייה, אלא שבעבר הלא רחוק - השתלבות מלאה בחברה ובתעסוקה הייתה בגדר חלום, אם בכלל.
"למדתי בבית ספר רגיל והתבססתי בעיקר על שמיעה ועל מכונת ברייל. באוניברסיטה היה מחשב מותאם אבל בזמנו זה היה מחשב גדול ומוגבל עם המון תקלות" מספר עאטף. בתקופה הזו הדבר היה מורכב משמעותית מאשר כיום, אך בכל זאת סיים עאטף בגרות מלאה ולמד הנדסת תוכנה באונ' העברית בירושלים.
לאורך השנים החליף עאטף עבודות ולא תמיד היו לו מערכות או תוכנות שיוכלו לסייע לו בעבודות השונות. "בשנים האחרונות עבדתי בתחום של בניית אתרי אינטרנט לכל מיני חברות, ונעזרתי בתוכנות אינטרנטיות שסייעו לי מול המחשב, אבל לא הייתי יכול לעשות דבר ללא המחשב" מספר עאטף.
פיתרון בקורונה
ואז הגיעה מגפת הקורונה, שטרפה את הקלפים עבור רבים ועבור עאטף במיוחד, הוא נחשף לטכנולוגיית בינה מלאכותית של חברת אורקם הישראלית, ה-OrCam MyEye - מכשיר המיועד לעיוורים, לקויי ראייה ולמתקשים בקריאה, המתחבר למשקפיים, ומאפשר למשתמש לקרוא טקסטים, לזהות פרצופים, שטרות, צבעים ואף לערוך קניות ולנהל אורח חיים עצמאי יותר.
"באמצעות המכשיר יכולתי סוף סוף להגשים חלום ולפתוח חנות משלי, מבלי לחשוש שבטעות אתן ללקוח מוצר לא נכון מהמדף או שאעשה טעויות מביכות עם שטרות כסף. בהתחלה זו הייתה חנות קטנה עם מספר מוצרים מצומצם כי היה צריך לזכור איפה כל מוצר ובאיזה מדף, אבל מהרגע שהתחלתי להשתמש במכשיר, הגדלתי את החנות ואת כמות ומגוון המוצרים.
עכשיו אני יכול לסייע לכל לקוח ולקוח ולהנגיש להם את המוצר המתאים, לזהות שטרות, ואפילו לזהות לקוחות חוזרים. הכי חשוב שאני יכול לנהל בכוחות עצמי את החנות שלי".
להכשיר את שני הצדדים
בשנת 2020 57% מהאנשים עם מוגבלות בישראל היו חלק ממעגל התעסוקה, וזאת לעומת 77% מהאנשים ללא מוגבלות. בקרב החברה הערבית הפערים גדולים עוד יותר, כאשר רק 32% מהגברים עם מוגבלות מועסקים, לעומת 55% מהגברים ללא מוגבלות.
רחל רגב, מנהלת תכנית "ניצן אונים" באגודת ניצן, תכנית להכשרת אנשים עם מוגבלויות ושילובם במעגל התעסוקה מוסיפה: "המגמה הולכת לכיוון חיובי, אבל כדי להגיע לאופטימום של הצלחה יש לטפל בשני צידי המטבע. מצד אחד הגברת מודעות של המעסיקים ונתינת גב וכלים למעסיק לאורך זמן. מצד שני-הכנה טובה של האדם עם המוגבלות, למידת כישורים המבוקשים היום בשוק העבודה, מתן עזרים וכלים רלוונטיים ותיאום ציפיות".
למעשה, יש כיום סיבות להיות אופטימיים יותר מתמיד. ככל שהקדמה חודרת לחיינו, מתבהר יותר ויותר הפוטנציאל האדיר הטמון במפגש בין חדשנות טכנולוגית, עם שינוי חברתי ותפיסתי. בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים עם לקויות המשתמשים בטכנולוגיות מעידים על שיפור חד בביצועים בעבודה ו"שינוי תודעה של ממש" שהביא למהפכה בכל תחומי חייהם.
קרוא וכתוב
גם ד"ר אלי אפשטיין מצא את מסלול חייו שונה ומפתיע ממה שיכל לדמיין בצעירותו. "בסוף גן חובה איבחנו אצלי דיסלקציה. צריך להבין שזו תקופה שבשה כמעט ולא הייתה מודעות ללקויות קריאה ולמידה. אמא שלי באה למכון להתפתחות הילד ואמרה ש"משהו לא בסדר". רק אחרי תקופה ממושכת של בדיקות חוזרות ונשנות גילו שמדובר בדיסלקציה.
עברתי המון שעות של הוראה מותאמת, ריפוי בעיסוק, רכיבה על סוסים, וכל מה שקרה יום יום בתכנית הלימודים תווך לי באמצעות מורה שעבד איתי אחד על אחד. ככה הצלחתי להתגבר על הקושי והגעתי לאן שאני היום".
ד"ר אפשטיין ידע מאז שהיה ילד שיעסוק בחינוך. הוא השלים בהצלחה תואר ראשון, שני ודוקטורט בחינוך מיוחד. כשנשאל כיצד והאם הדיסלקציה השפיעה עליו בילדותו, ענה ד"ר אפשטיין כי "הדיסלקציה מייצרת מצב מאוד מורכב, בבית ספר הבנתי מה רצו ממני ומצד שני לא הצלחתי לבצע, זה הופך את התסכול לגדול מאוד ומייצר כישלונות רבים וזה מה שמוביל לדימוי העצמי הנמוך. בחטיבה ובתיכון הביטחון העצמי שלי היה מאוד נמוך, אבל באקדמיה הדיסלקציה הייתה כבר חלק מתעודת הזהות שלי. ככה הכירו אותי ולא התביישתי בזה".
היום הוא עובד כיועץ לבתי ספר ומנחה צוותי הוראה באונ' בר אילן, וגם הוא למד כיצד ניתן לרתום את הטכנולוגיה לטובתו ולטובת עבודתו באקדמיה. אפשטיין משתמש במכשיר ייחודי שנקרא -OrCam Read כמעט בכל פעולה בעבודתו - החל מבדיקת מבחנים ועבודות לסטודנטים, דרך קריאת מכתבים שמקבל מבית הספר בו לומדים ילדיו, ועד לקריאת העיתון בבוקר, מעבר חשבוניות, תפריטים ועוד. OrCam Read הוא מכשיר קריאה ראשון מסוגו, אשר בלחיצת כפתור מקריא טקסט דיגיטלי או מודפס, מספר, מחשב נייד או מכשיר סלולרי.
אפשטיין מספר: "אם הייתי גם קורא וכותב אז הייתי במקום טוב יותר. למרות המכשור והניסיון, הפוטנציאל ממומש אבל לא במלואו. עדיין, אני גאה ושמח לעסוק בתחום שאני אוהב וללמד מאות סטודנטים יום יום. הרעיון שאני יכול לקחת את הטקסט ולהשתמש בו, הוא משהו שלא היה בתודעה שלי כי מגיל צעיר אני מתעלם מטקסטים, לא מבין, לא רואה אותם. המכשיר שינה את החיים ואת התודעה שלי".