השנה 2035. המיקום: מוזיאון טבע כלשהו. קבוצת ילדים מבקרת בתערוכה באגף "עידן הלא נעים", בלווי מדריכה עם עברית גבוהה וקול מעצבן שמדקלמת להם, "שתיה ממותקת - תופעה היסטורית אבל מרתקת. אף על פי שהיא גרמה לנזקים רבים, השמנה, סוכרת, מחלות לב, וכלי דם, עששת והתמכרות, היא כונתה בזמנה שתיה קלה".
הסצנה הזאת פותחת את הפרסומת החדשה, הלא ממש מתוחכמת יש לומר, של משרד הבריאות, שעלתה בתחילת השבוע ובאה להסביר לציבור למה כדאי להימנע משתיה מתוקה ולעבור למים. הקמפיין, שעלותו תעמוד על חמישה מיליון שקלים, ממשיך את מהלך מיסוי המשקאות המתוקים בשקל לליטר, ומשקאות הדיאט ב- 70 אג' לליטר, שעורר סערה גדולה בקרב יצרני המשקאות וחלקים בציבור.
אפשר להתווכח האם הנזק שנגרם משתיית משקאות ממותקים חמור עד כדי כך שהוא מצדיק מיסוי כבד, אבל על דבר אחד אין ויכוח: המהלך הזה ייקר את ההוצאה החודשית לא מעט משפחות וספק אם יוריד את צריכת המשקאות הממותקים.
עולה גם הטענה, שמשרד הבריאות ניצל את המומנטום, כשהחליט למסות גם את משקאות הדיאט, ללא הצדקה והוכחה מדעית מספקת, כשיש מוצרים עמוסי סוכר על המדפים שלנו, שמזיקים לא פחות ואפילו יותר, אבל בהם העדיפו, משום מה, לא לגעת.
מי שהובילה את המהלך הזה, לצד משרד האוצר, היא ראש אגף התזונה במשרד הבריאות, פרופ' רונית אנדוולט, שאחראית גם על רפורמת סימון המוצרים במדבקות הירוקות והאדומות, אלה שאמורות להתריע בפני הצרכן על כמות גדולה של נתרן, סוכר ושומן במזון שהוא קונה. לפי הנתונים כרגע, גם מהלך סימון המוצרים, שלפי הנתונים לא הביא לירידה המיוחלת בצריכת המזון הלא בריא.
מתוקף תפקידה הפכה אנדוולט בשנים האחרונות לאימת ענף המזון. היא משתתפת דומיננטית בוועדות הכנסת השונות וכל החלטה שהיא מקדמת משפיעה רוחבית ופוגעת ביצרנים, ביבואנים, ברשתות השיווק ולמרות הכוונה הטובה, גם בכיסם של חלק מהצרכנים.
מים מהברז
בראיון לוואלה ומעריב, פורסת אנדוולט את משנתה המקצועית וחושפת קשר משפחתי, שאולי חייב גילוי נאות, מאחר שייתכן והייתה לו השפעה, לכאורה, על החלטתה למסות דווקא משקאות מתוקים ולא שוקולד וממתקים. לזה נגיע בהמשך.
"אפשר לומר שאני הדיאטנית הראשית. אני קשורה למדיניות ציבורית, שירותים תזונתיים, דיאטנים והנחיות מקצועיות", היא מסבירה, כשאני שואלת אם היא קשורה גם לפיקוח על המזון ולמשבר של "סנפרוסט" ו"שטראוס". "מי שאחראי על בטיחות המזון וטוקסיקולוגיה הוא שירות המזון הארצי. אני גם מנהלת את התזונה בבתי החולים, מעונות יום שיקומיים, טיפות חלב ותזונה בצהרונים.
"אנחנו גם ממונים על ההתנהגות התזונתית שאנחנו רואים במאה ה- 21, אחוזי ההשמנה, סוכרת, מחלות מושרות תזונה, וההשלכות על משבר האקלים, כמו צריכה מוגזמת של מזון מעובד ומזון מהחי. אנחנו מסתמכים על 'קשת המזון' שנותנת מקום לקיימות ולסביבת האכילה, הקשר הכלכלי של המזון והביטחון התזונתי".
בקמפיין, שעלה לאוויר בתחילת השבוע, שולבו בו כל סוגי הסיכונים הטמונים בכוס שתיה קלה, כמו סוגי סרטן מסוימים וכבד שומני. כשמיד אחריו מוקרנת פרסומת של חברת תרופות על טיפול בשבץ, או פרפור פרוזדורים, אלמנט ההרתעה מסוכר מקבל נפח לא הגיוני. כשאני שואלת את פרופ' אנדוולט מה התחליף שהיא מציעה לאנשים העצובים שיוותרו על השתייה המתוקה, היא קופצת בשמחה, "מים מהברז".
אבל שנים הזהירו אותנו שהמים בישראל לא מספיק נקיים. את בעצמך ציינת בדיון באחת מוועדות הכנסת, שבמי ברז אין מספיק מגנזיום.
"אנחנו עובדים על הוספת מגנזיום. מי הברז שלנו מאוד מתוקים. גם השתייה שאנחנו קונים בבקבוקים הם מהברז, מים שהוסיפו להם מינרלים. מים מהברז הם בטוחים ואפשר לשים אותם במקרר ולשתות מים קרים. אצלי בבית יש בקבוקי זכוכית עם מים מהברז במקרר. כנראה מישהו רוצה למכור לנו מים. שישימו גם 'קולרים' ברחובות אז נוכל לשתות מים קרים".
מצאו בעבר זיהום ב"קולרים" בבתי חולים ומוסדות ציבור.
"ערכו בדיקה באזור תל אביב. ה'קולרים' תקינים, הם לא אמורים להיות מזוהמים".
ומה עם מטהרי מים. גם הם מיותרים?
"לי אין בבית תמי 4 או כל מטהר מים אחר. בקומה שלנו יושב מנהל איכות הסביבה של שהמשרד והוא אומר שאין שום סיבה לקנות מים בבקבוקים או מטהרים, מה גם שהבקבוקים משפיעים על איכות הסביבה".
אנדוולט מטיפה למי ברז במקום משקאות ממותקים, ומספרת שמעל 70 מדינות ברחבי העולם הטילו מס על שתיה מתוקה בהמלצת ארגון הבריאות העולמי. "אבל טקטיקה אחת לא מספיקה כדי להפחית צריכה. צריך גם סימון מחירים וגם מניעת פרסום".
את רוצה למנוע פרסום של משקאות מתוקים?
"תראי כמה פרסומות יש למזון ושתיה מתוקים בכל מקום והציבור צורך אותם בעודף. לשתייה אין ערך תזונתי".
גם בשוקולד ונגזרותיו אין ערך תזונתי ומפרסמים אותו.
"אם אוכלים קובייה או שתיים של שוקולד ביום זה לא נורא, אם אוכלים חפיסה שלמה - זה מזיק. בכוס שתיה מותקת יש ארבע וחצי כפיות סוכר. אפילו כששותים קפה עם שתי כפיות סוכר זה כפית-שתיים ולא ארבע וחצי.
אנחנו מתרגלים לטעם המתוק והטעמים שלנו הופכים ליותר חזקים מעבר למה שיש בטבע. מיץ תפוחים יותר מתוק מתפוח ולא צריך ללעוס אותו. לעיסה קשורה להתפתחות הדיבור, השפה, ולקומוניקציה. אם נותנים לילד 'סמוזים' מרגילים אותו למצוץ את האוכל במקום ללעוס אותו".
והגענו לשוקולד. הנה כמה נתונים הלקוחים מתוך אתר שופרסל: בחפיסת שוקולד פרה של עלית יש 13.2 כפיות סוכר, ב- 100 גרם של קליק כריות, של יוניליבר 12.7 כפיות סוכר, ב- 100 גרם "בפלות" של עלית 10.2 כפיות סוכר.
מה עם גילוי נאות?
קשה לשכוח את הסצנה המביכה שהייתה בוועדת הכספים, שדנה במיסוי משקאות ממותקים ודיאט, כשפרופ' ארדון רובינשטיין, לשעבר נשיא האגודה הישראלית לסוכרת, נשאל על ידי יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר, האם הוא מקבל תשלום עובד השתתפותו בדיון. בתחילה אמר שאין לו קשר לחברות המשקאות, ובסוף הודה שהוא מייצג את "החברה המרכזית למשקאות", יצרנית קוקה קולה וטען שבגלל בעיות שמיעה לא הבין את הנשאל.
"זו תקרית מצערת", אומרת פרופ' אנדוולט, "הוא רופא רציני, איש מקצוע טוב, ואיש יקר. אין לי שום דבר נגדו אני בעד שקיפות וחושבת שמי שמקבל שכר צריך להגיד את זה. תמיד יהיו חילוקי דעות מקצועיים, אבל צריך להיות שקופים".
הבעיה היא, שיתכן שאנדוולט לא דורשת מעצמה, את מה שהיא דורשת מאחרים. מתברר שלגיסתה, שנשואה לאחיו של בעלה המנוח, יש עסק בשם "ממתקים של פעם", בהרצליה, הנושא את שם משפחתה, אנדוולט, ומוכר במשלוחים לכל חלקי הארץ מרציפן ומרמלדה, סוכריות ומרשמלו, ושברי שוקולד ושוקולדים בייצור עצמי.
במהלך הדיונים בוועדת הכספים, נשאלה פרופ' אנדוולד מספר פעמים על ידי ח"כ יעקב גפני למה לא מוטל מס על שוקולד. היא ניסתה להתחמק, צחקה בקול וענתה, "זה יהיה השלב הבא", כשברקע נשמע קול שעונה לה "לא יהיה שלב הבא". ייאמר מיד: יתכן שהקשר המשפחתי לשוקולד וממתקים לא משפיע כהוא זה על החלטותיה של אנדוולט, אבל כמו שנדרש מפרופסור רובינשטיין לעשות גילוי נאות, גם ממנה היה מצופה, בשלב הזה, לגלות שקיפות.
כששאלתי אם יש לה קשר לעסק בהרצליה, היא הודתה שזו גיסתה, אבל אמרה מיד, "זה לא קשור אלי, ואני מבקשת שזה לא יופיע בכתבה".
זה לא ככה. לא היית צריכה לשים את העובדה הזאת על השולחן? לעשות גילוי נאות?
"מה זה קשור? היא לא אחותי, אלא נשואה לאחיו של בעלי. ואם לאח של בעלי היה מפעל שטראוס, הייתי צריכה לעשות גילוי נאות? למה אני מרוויחה מזה? יש חופש העיסוק, כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה".
ח"כ אלכס קושניר, יו"ר ועדת הכספים, שגער ארוכות בפרופ' רובינשטיין בדיון, לא לוקח את העניין באגביות כמוה. "למרות שהדיון לא נסב סביב השוקולד, אלא סביב מיסוי משקאות ממותקים, מצופה מכל אדם אשר משתתף בדיון ומביע את עמדתו המקצועית לתת גילוי נאות. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעובד מדינה. במידה והדיון מגיע לסוגיה שהעובד מצוי בה בניגוד עניינים, הוא צריך לציין זאת בפני הוועדה".
אפליה בין סוכר לסוכר?
ההחלטה למסות משקאות ממותקים נכונה בריאותית, וחברות כמו "קוקה קולה" ו"טמפו", שנלחמו בה, הן מספיק גדולות, עשירות וחזקות כדי לצלוח את המשבר, אבל ההחלטה למסות רק אותם, ולא לגעת בכלל בשאר המוצרים המזיקים לבריאות, יוצרת מצב שבו רק חלק מהשחקנים נפגעים, בעוד אחרים ממשיכים למכור לנו סוכר מזיק ובכמויות עצומות.
קחו למשל משקה שוקו, שגם בו יש כמות סוכר נכבדה, או ממרח שוקולד, שבנוסף למתיקות, תורם לגוף שלנו אחוזי שומן נאים, עליהם אין מס. גם בסוכריות, שהן סוכר נטו, סליחה - בתוספת צבעי מאכל ושאר כימיקלים, האוצר ואנדוולט לא נגעו. "כשאת ממסה סוכר את צריכה הגדרה ברורה. אם תשאלי אותי, הייתי רוצה שיאכלו ממתקים וסוכריות כמה שפחות".
אז תדאגי למסות גם אותם. למה להטיל מס רק על משקאות ממותקים?
"ההחלטה על המיסוי היא של האוצר. כשהוא מחליט למסות מוצר, הוא מבקש צידוק ברמה הבריאותית. גם בסוכריות יש בעיה. נחשוב על זה".
את מבינה שיש פה התערבות לא מידתית בשוק. אתם רוצים לעשות מהלך כולל של מיסוי, גם אם הוא יהיה דיפרנציאלי לפי מידת הנזק לבריאות, אין בעיה. אבל אתם לא יכולים למסות רק קטגוריה אחת.
"אנחנו מקדמים מה שבריא בקשת המזון, ומעודדים לאכול טחינה, מעט בשר ודגים, טופו, ירקות ופירות. מחוץ לקשת יש חטיפים ומזון מעובד ומומלץ לא לצרוך אותם או לצרוך מעט. אנחנו לא לבד במערכה.
אם אכלת עשר סוכריות, אכלת עשר כפיות סוכר. בכוס אחת של משקה יש ארבע וחצי ואנשים יכולים גם לשתות בקלות ליטר, כך שהנזק הרבה יותר גדול. אנחנו בוחנים את המאמץ היחסי לתמורה לבריאות הציבור. יותר כדאי להשקיע באיסור על שתיה מתוקה. צריך להבין שאי אפשר להטיל מס על סוכר".
למה אי אפשר?
"כי ההוא יעלה את יוקר המחיה".
כבר העליתם אותו כשייקרתם את הסל למי שרגיל לשתות שתיה מתוקה, ומדובר בשכבות היותר חלשות.
"לכל תהליך שאנחנו עושים צריך לתת פרספקטיבה של זמן, שנה - שנתיים, לראות איך הקמפיין משפיע על האוכלוסיות במצב סוציואקונומי נמוך ואז להחליט. יש אחוז גדול באוכלוסייה שלא צורך שתיה מתוקה.
ברגע שיש מיסוי או איסור, יש ירידה בצריכה ואחר כך עליה. צריך לעשות עוד הרבה דברים בדרך, כמו להוציא את המכונות עם הפחיות והבקבוקים ממקומות ציבוריים".
ולהגביל פרסום, כמו על סיגריות?
"כן".
דיאטת מיסוי
אפשר שלגבי המשקאות המתוקים יש הסכמה באשר להשלכות על צריכת הסוכר שלנו, אבל גם אם מסכימים, אזי המיסוי על משקאות הדיאט מעורר תהיות. נכון שהם פחות בריאים ממים, אבל למה למסות תחליפי סוכר, שמשמשים אנשים הסובלים מסוכרת ומאושרים על ידי ארגון "איל", כשאין מספיק מחקרים שתומכים בנזק מצטבר לגוף?
"התפרסם לא מזמן מחקר מקיף חדש של ארגון הבריאות העולמי", היא משיבה, "שסיכם את המחקרים שנעשו עד כה על תחליפי הסוכר והוא מצביע על קשר מזיק ביניהם לבין הבריאות.
"כשנותנים תחליפי סוכר בשתייה, הצורך למתוק לא מתממש ומשלימים אותו בצורות אחרות. יש מנגנון פיצוי טבעי שיכול לפגוע בנו. הפגיעה היא לא שווה בכולם, כי כל אחד מאיתנו מושפע מהם בצורה אחרת, אבל נמצא קשר בין פגיעה בתנגודת האינסולין של חיידקי המעיים בגלל משקאות דיאט ולקשר ביניהם שעלול לפגוע במערכת החיסון".
במהלך הדיון בוועדת הכספים אמרת שהמחקר על תחליפי הסוכר בהתהוות, ולמרות זאת החלטתם לסמן אותו כמזיק.
"כשהתלבטתי אם למסות את משקאות הדיאט, התייעצתי איתם והם המליצו לי לעשות זאת, כי כשממסים את השתיה המתוקה, יש נהירה אל התחליפים ורצינו למנוע את זה".
למה לא ניצלתם את הורדת הממתקים של שטראוס מהמדפים כדי לצאת בקמפיין נגד צריכת שוקולד וחטיפי שוקולד?
"מס זה תהליך של שנים. תהליך המיסוי של המשקאות התחיל ב- 2016. גם על הקמפיין שיצא עכשיו עבדנו שנה. אין לנו כסף כמו לחברות המזון. לקחת את נועה קירל לפרסם מוצר שלא מומלץ לילדים, זה לפגוע בהם. אנחנו עושים הכל כדי לשמור על בריאות הציבור. התעשיה היא לא האויבת שלנו ואנחנו משתדלים לעבוד בשיתוף פעולה להורדת המרכיבים המזיקים.
"אני לא הרגולטור על התעשייה, אני יוצרת מדיניות, אני רוצה לאפשר את חופש הבחירה הבריאה. שכשאני באה לסופר יהיה לי קל לקנות פירות וירקות, ודגנים מלאים, שלא יהיה יקר ויהיה זמין ובריא לכולם. יש אמנה של התעשייה שלא יפרסמו לילדים ולא יחשפו אותם למוצרים כי הם העתיד שלנו. אני זו שמאשרת ניתוחים לקיצור קיבה של ילדים ואני מאשרת לפחות ניתוח אחד בשבוע. אפשר למנוע את זה".