פקודת "פרוץ" ניתנה ביום רביעי לפני כשבועיים, בשעת בוקר מוקדמת. 5 חוקרים בכירים הנמנים עם עילית היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433 וחוקרי רשות המיסים פשטו על לשכתו של רמי גרינברג, ראש עיריית פתח תקווה, בחשד כי ביצע עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון ועבירות על פי פקודת מס הכנסה וחוק מס ערך מוסף.
המעבר לשלב החקירה הגלויה התרחש בתום חקירה סמויה ורגישה, שהתבצעה בשיתוף פעולה הדוק בין מיטב יחידותיה החוקרות של משטרת ישראל ושל רשות המיסים. חמישה ימים לאחר מכן, ניתן אות הפרוץ בתיק אחר, בו על פי החשד מספר בחורים בגילאי השלושים מצפון הארץ התארגנו באופן שיטתי במטרה להלבין כספים מחו"ל ומישראל, תוך שימוש במטבעות דיגיטליים.
לכאורה, אין חוט מקשר בין שתי הפרשיות, אולם כאשר צוללים לתוך חומרי החקירה, מבינים כי מארג הראיות שנרקם הוא פרי שיתוף פעולה שהתהדק באופן משמעותי בשנים האחרונות בין משטרת ישראל וחוקרי רשות המיסים. הסינרגיה בין הרשויות החוקרות מאפשר להן להגיע להישגים חקירתיים חסרי תקדים בתיקי עבירות מס.
זרימת המידע בין הגופים השתפרה בשנים האחרונות, זאת לצד האצת השימוש המשותף בכלים טכנולוגיים ואימוץ טקטיקות חקירה מתוחכמות מאוד, שמאפשר כיום לרשות המיסים לבצע מהלכים שבסופם מוגשים כתבי אישום בתיקים מורכבים ביותר. ראשיתה של כל חקירה כזו מתחילה, כמובן, במידע מודיעיני שזורם אליה מכיוונים שונים, ומכאן והלאה מופעלים שורה ארוכה של כלים טכנולוגיים וחקירתיים, שלקוחים מעולמות הביון.
עו"ד טוביה יגר שימש כחוקר מוביל ביחידות החקירה המרכזיות ברשות המיסים, ובצוותי החקירה המשותפים למשטרת ישראל בתחום עבירות המס, פשיעה כלכלית והלבנת הון. באופן חריג ובשיחה עם וואלה כסף הוא חושף כיצד מתנהלת חקירה סמויה, צעד אחר צעד. בנוסף, צללנו לשיחה עמוקה בנושא עם רו"ח יורם שיפר, מבכירי רואי החשבון בישראל.
השלב הראשון שמניע מרבית מהחקירות הוא מידע שמתקבל באגף המודיעין של הרשות, גוף עתיר יכולות שעבר קפיצת מדרגה משמעותית ביותר בשנים האחרונות מבחינת יכולות עיבוד המידע שלו. המידע נאסף בחלקו ממקורות גלויים כמו האינטרנט, כדוגמת פייסבוק, טיקטוק, לינקאדין וכל רשת חברתית אחרת שמספקת מידע גלוי, לצד הררי אינפורמציה שזורמת באופן חופשי מהמלשינון.
בשנת 2018 הגיעו אליה לא פחות מ-12.5 אלף פניות, ב-2017 הגיעו 12.6 אלף פניות וב-2016 הגיעו 13.8 אלף פניות. בנוסף, הרשות חשופה גם להליכים משפטיים אזרחיים ולפרוטוקולים של בתי משפט, בהם לא אחת נכלל מידע שמהווה עילה לפתיחת חקירה, ובכלל זה גם תיקים שמתנהלים בבתי הדין לדיני משפחה. במסגרת מאבקי גירושים, לא אחת, נחשפים מקורות הכנסה לא מדווחים, מה שכאמור משחק היטב לידי אגף המודיעין. לצד זאת, הרשות חשופה אף למידע שזורם מסוכנויות רכב, חברות ביטוח ושורה ארוכה ונוספת של גופים. מדובר במעצמת איסוף מידע, שפועלת בנפחים והיקפים שרחוקים שנות אור מהדימוי שלה.
אולם מדובר רק בשלב הראשון בחקירה הסמויה, שלאחריו מסתייעים החוקרים במערכות מחשוב בעלות יכולות עיבוד שלא נופלות מאלו שמשמשות גופים ביטחוניים, שמאפשרות להם לבצע במהירות חיפושים מורכבים במאגרי מידע וברשת האינטרנט ולהגיע למקורות מידע, תוך שימוש במחולל דוחות והצלבות של נתונים רבים. רו"ח שיפר מציין כי כלי עבודה אלה מהווים אף חלק ממערכת לניהול סיכונים, שמתריעה על סימנים מחשידים בדבר העלמת הכנסות ועל ביצוע עבירות מס על ידי עסקים, ענפים כלכליים ונישומים.
עד לרמת משיכות מכספומטים
"המסוף שלהם אוגר בתוכו מידע עצום ומפורט - הרבה יותר מכפי שנדמה לכם", מציין עו"ד יגר, לדבריו, אין מדובר רק במידע טריוויאלי כדוגמת נכסים, רכוש, אלא בדיקה שכוללת את סביבתו הקרובה של הנישום, כגון בני זוג, ילדים, הורים, אחים, אחיות, גיסים ועוד "מקורבים שעלו ברשת".
בנוסף, הוא מציין כי גורם משמעותי נוסף, אשר מצוי בקשרי העברת מידע הדוקים עם חוקרי רשות המיסים, הוא "הרשות להלבנת הון", אשר מנקזת לתוכה את כל המידע על כלל חשבונות הבנק של אזרחי ישראל, לרבות תושבי חוץ וחשבונות המנוהלים בחו"ל תחת "מגוון ישויות".
בשלב הבא, ולאחר שהתגבש החשד כי מבוצעת עבירת מס, ממשיכה הרשות בהצלבת המידע וטווית קורי הראיות, גם באמצעות שיתוף פעולה עם משטרת ישראל כמו גם שימוש באמצעי חקירה פולשניים עוד יותר, כדוגמת הוצאת צווים למספר טלפון, זאת במטרה להגיע למעגל הסובבים של הנישום. מטרת חקירת הסובבים, מסביר עו"ד יגר, היא להשיג אינפורמציה רלוונטית לגבי משלח ידו של הנישום, תשלומים שמשולמים לו באמצעים שונים וכן בדיקת היקף פעילותו העסקית מול לקוחותיו, בין אם מדובר במתן שירות או מכירת מוצרים וסחורות.
חשוב להבין כי רשות המיסים יודעת לנטר היום באמצעים טכנולוגים מגוונים גם משיכות מזומן בכספומטים שמבצעים ישראלים, וכן אזרחים זרים באמצעות כרטיסי משיכה מגוונים המשויכים לחשבונות בחו"ל. במעמד זה, יש לציין, נעזרת לא אחת רשות המיסים בכלי העיקוב ואיסוף הנתונים העומדים לרשות יחידות העילית במשטרת ישראל, על מנת לחדור לקרביים של החשוד וסביבתו הקרובה, כאשר מידע זה מנוטר בהתאם לצרכי החקירה, ופעמים רבות, יוותרו אמצעי האיסוף חסויים ולא יועברו לנישום אף לא במעמד הגשת כתב אישום, אלא אם יבקש סניגורו באמצעות בית המשפט לקבל לידיו פרטים אלו.
בנקודה הבאה על גרף ההתפתחות של החקירה, מתבצעת הערכת מצב על בסיס התשתית הראייתית שמונחת בפני החוקרים. זאת, במטרה לבחון האם יש מקום להפוך את החקירה לגלויה. הערכה זו כוללת השוואה בין המידע הרשמי המוצהר העולה ממקורות רשמים, כגון רשם המקרקעין, משרד התחבורה, רשות המיסים לבין המידע שעלה כתוצאה מפעולות האיסוף שפורטו לעיל.
"ככל ועולים פערים מהשוואה זו, כגון רכוש וכספים שלא הוצהרו, או מידע בדבר אזרח או תושב המקיים פעילות עסקית שלא הייתה ידועה לרשות המיסים או שקיים חשד לפער בין היקף פעילותו המוצהרת לזו העולה מאיסוף הנתונים, הרי שלא מין הנמנע כי יוחלט על יציאה ל'פרוץ', דהיינו חקירה גלויה".
בשלב זה, מתקבלת ההחלטה כיצד לעשות זאת: לא אחת, מוחלט על ביצוע רכישה או קבלת שירות "סמויים" שמתועד בידי חוקרי הרשות, כאשר מס' דקות אחריה הם ייכנסו לעסקו או לביתו של הנישום באמצעות צווי חיפוש, במטרה להשיג מחשבים וכל אמצעי המתעד או המעיד על פעילותו העסקית. "חשוד" שפועל מביתו או קיים חשד כי מקיים פעילות דיסקרטית - סביר כי יופתע בחיפוש בית בביתו בשעות לא שגרתיות, כאשר במקביל או בסמוך יישלח גם צוות חוקרים "לבקר" במשרדו או "עסקו", מוסיף עו"ד יגר. לצד זאת, הוא מציין, כי לעיתים קרובות, טרום מעצר או חקירה באזהרה, מזומן הנישום לחקירה תמימה, בלא שיש לו קצה קצהו של מושג כי בחודשים האחרונים נאסף מארג ראיות מפליל, תוך חקירה סמויה. הנישום, שלא חושד בדבר, משתף פעולה עם החוקרים ולא אחת, מספק תשובות שמבססות או מעמיקות את התשתית הראייתית שנאספה כנגדו. השאלות שנועדו 'לדוג' מידע מפליל, מוצגות באופן תמים, שנוסך בנחקר תחושת ביטחון.
לצד ההליך הפלילי, המידע משמש את חוקרי הרשות, גם על מנת לייצר לחשוד שומה אזרחית שתנומק באמצעות סעיף "מיטב השפיטה", הקיים בפקודת מס הכנסה ובחוק מע"מ. נטל הראייה להוכיח כי שומה זו אינה מדויקת, מועבר לכתפי הנישום וזאת בניגוד להליך פלילי בו הנטל להוכיח את אשמתו של הנאשם מוטל על כתפי הרשות.
לאור כל האמור מעלה, למעלימי מס בהיקפים גדולים יש סיבה טובה להתעורר באמצע הלילה בחרדה, אולם אין זה אומר כי בעלי עסקים קטנים יכולים לישון בשקט בידיעה כי רשויות המס לא ידלקו גם אחריהם. לאחרונה דווח שרשות המיסים מקימה יחידה שכל מטרתה להגביר את האכיפה על העסקים הקטנים ולהעמיק את הגבייה מהם. היחידה החדשה - נס"א, ראשי תיבות של "ניהול ספרים ארצי" - תכלול ככל הנראה שישה צוותים שיפעלו במשרדי פקידי השומה השונים ברחבי הארץ, וכל עיסוקם יהיה לבחון האם עסקים קטנים מנהלים כראוי את ספרי החשבונות ואת הדיווחים על הכנסותיהם.
לדברי רו"ח יורם שיפר, שותף בזיו, שיפר ושות', משרד רואי חשבון: "במסגרת מבצעי הביקורת שנערכים בעסקים קטנים, מבקרי מס הכנסה מגיעים לעסק ועושים רכישת ביקורת - רוכשים מוצר או שירות מבעל העסק, משלמים לו ובודקים האם התשלום נרשם בקופה/בספרי העסק. כשהם מגלים שלא, הוא מוזמן למשרדי השומה להמשך טיפול. במקרים רבים, כעניין של מדיניות, כל עוד מדובר במקרה חריג או בפעם הראשונה שבה בעל העסק נתפס באי רישום תקבול, הסיפור נגמר ברישום אזהרה.
במקרים חוזרים או כשהתגלו ליקויים חריפים - בהם אי ניהול ספרים בכלל ואי דיווח לרשות המסים על כלל ההכנסות של העסק - פוסלים את ספרי העסק ומוציאים לבעל העסק שומה לפי מיטב השפיטה. המשמעות היא שכל הדיווחים של העסק לתקופה שבה נפסלו, הספרים מבוטלים ורשות המסים קובעת בעצמה מה היו הכנסותיו באותה תקופה ומה המס שעליו לשלם. ככלל, שומה לפי מיטב השפיטה גבוהה בעשרות אחוזים מההכנסות המדווחות.
לאתר משרד רואי החשבון זיו, שיפר ושות'