וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תפוח האדמה הלוהט שנקרא הזכות לפרטיות

עו"ד שיר שושני כץ

עודכן לאחרונה: 25.8.2022 / 12:41

הגנת הפרטיות תופסת מקום נכבד הן בשיח הציבורי והן בפעולות החקיקה של נבחרי ציבור במדינות המערב. משום מה, ישראל נותרה מאחור. מי יגן על הזכות שלנו לפרטיות?

פרטיות ברשת. ShutterStock
חוק הגנת הפרטיות נחקק כבר בראשית שנות השמונים ועודכן לאחרונה בשנות התשעים. איך אפשר לבחון סוגיות מודרניות בתחום, בכלי בין יותר מ-40 שנה?/ShutterStock

תיקוני חקיקה מסביב לעולם, שינויים בדפוסי פעולה של חברות ענק בינלאומיות, שימוש בפרטיות בשיח הפוליטי והתפתחות פרקטיקה עסקית של ממש - כל אלה מהווים רק חלק מהתופעות שקרו סביב הזכות לפרטיות בזמן האחרון

מבחינת חקיקה, אין ספק שהעולם מתקדם וישראל נשארת מאחור. כמה מאחור? חוק הגנת הפרטיות, שנחקק ב - 1981 ותוקן בפעם האחרונה בשנות ה - 90 הוא שמנחה אותנו בשאלות שעולות ביחס לעיבודי מידע עכשוויים. הפער בין החוק לבין המציאות של ימינו שקול לפער בין פקס לבין משקפי מציאות מדומה; בין הימים שלפני האינטרנט לבין רכבים אוטונומיים, מטא וורס ושימושים שונים של בינה מלאכותית, שכבר היום מהווים חלק מחיינו, וצפויים לתפוס נפח רחב יותר בעתיד הקרוב.
אבל בישראל 2022, עם סחרור של חמש מערכות בחירות רצופות, הליך של תיקון חקיקה הוא לא טריוויאלי - הוא מורכב, ופוליטי.

לאחר כישלון נוסף של הניסיון לתקן את חוק הגנת הפרטיות בשל סיבות פוליטיות, די ברור ששינוי חקיקה לא יקרה בקרוב, וכשזה המצב, נראה שאין לנו איך לצמצם את הפער, אלא באמצעות פנייה למקורות אחרים של הדין כמו פסיקה, חקיקת משנה והוראות של הגוף המאסדר.

בסוג האחרון נראה שבהחלט יש תנועה. רשות הגנת הפרטיות, המאסדר של תחום הגנת הפרטיות בישראל, מפרסמת מסמכים, הנחיות וגילויי דעת באופן תדיר למדי, שמאפשרים כולם לנסות ולצמצם את הפער, עד גבול מסוים. בחקיקת משנה, לעומת זאת, המצב מעודד הרבה פחות וההתפתחות הבולטת ביותר היא כניסתן לתוקף של תקנות אבטחת מידע לפני ארבע שנים, שנחשבות אמנם מפורטות ומדורגות, אבל הן עדיין נשענות על מושגי יסוד ישנים וחוץ מהן לא הותקנו בעת האחרונה תקנות נוספות.

עו"ד שיר שושני כץ. ניר עמוס,
עו"ד שיר שושני כץ בעלת מומחיות בתחום הגנת הפרטיות במשרד עוה"ד AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'/ניר עמוס

דיני הגנת הפרטיות משוועים לעזרה

ומה לגבי פסיקה? כאן בקושי רואים תנועה אמיתית. מעניין לראות איך דווקא בתחום רחב כל כך כמו עיבוד של מידע אישי, שקיים כמעט בכל פעולה יום יומית שלנו (מצלמות אבטחה ברחוב, למשל, או עיבוד מידע כחלק מרכישות online) - הפסיקה החדשה היא דלה מאוד.

דלה עד כדי כך שנראה שהזכות לפרטיות הפכה לתפוח אדמה לוהט שנמנעים מלהעמיק בו. הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות: סוגיות של פרטיות מאופיינות בשיח טכנולוגי שלא בהכרח מתאים לידע של אנשי המשפט; המקום שטכנולוגיה תופסת בהקשרים הללו מקשה לקבוע מסמרות, שעלולים להיות לא רלוונטיים תוך תקופה קצרה בשל התפתחויות טכנולוגיות מהירות; השחקניות הבולטות בתחום הן חברות בינלאומיות שתתכן מורכבות בפסיקה לגבי פעילותן בישראל; המדינה פועלת בהרבה אופנים שיכולים להיות בעייתיים מבחינת פרטיות (עין הנץ, פרשת המשטרה וNSO, איכוני שב"כ לאיתור מגעי קורונה) והחלטות שיפוטיות שונות יכולות לגרור שאלות גם בהיבט הזה.

בשבוע שעבר ראינו דוגמה להימנעות אפשרית כזו - בהחלטת בג"ץ למחוק את העתירות בעניין המאגר הביומטרי.

דיון מעמיק בסוגיה היה יכול לעסוק בסוגיות מאוד מעניינות בתחום הגנת הפרטיות כמו ביומטריה, אבטחת מידע, איזונים שמאפיינים שאלות של פרטיות, מידתיות, שאלת ההסכמה החופשית של נושא המידע ועוד. אולם בית המשפט בחר שלא לדון בעתירה גופא, ובפסק דין קצר יחסית החליט למחוק את העתירות.

מדובר אמנם במחיקה ולא בדחייה, מה שמאפשר הגשת עתירה עתידית נוספת בנושא, אך עדיין נראה שהייתה הזדמנות לפסיקה עדכנית ומעניינת, שדיני הגנת הפרטיות הישראלים משוועים אליה כל כך. הזדמנות זו חלפה ועד ההזדמנות הבאה שבוודאי תגיע, יש לקוות שהזכות לפרטיות תבשיל מעבר לתפוח אדמה לוהט.

עו"ד שיר שושני כץ בעלת מומחיות בתחום הגנת הפרטיות במשרד עוה"ד AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully