"אין לי דבר וחצי דבר נגד נשים שנכנסות להריון. זו זכותן המלאה ואני מכבד את ההחלטה הזו, אבל לצערי, יש נשים שמנצלות באופן לקוי את ההגנה שהחוק מקנה להן מפני פיטורים בהריון, ואני לא מעסיק קטן, אלא משלם משכורת למאות עובדים ועובדות מדי חודש, כך שנקודת המבט שלי על הנעשה רחבה מאוד. די נמאס לי: הריון זה דבר קדוש, אבל מה עם החובה של העובדת לכבד את מקום העבודה שמשלם לה משכורת?".
המילים הללו נאמרות לוואלה! עסקים ע"י תעשיין בכיר בענף המזון, והוא לא הגורם היחיד שמביע תסכול על תופעה שמקוממת גם מעסיקים אחרים במשק. איש מהם לא הסכים לדבר בשמו המלא, שכן רגישותו של הנושא והעובדה שנשים מופלות לרעה בשוק התעסוקה, מקשה על מי שנפגעו מצד המעסיקים, להתלונן. יחד עם זאת, גם הרגישות אינה מכסה על מי שמנצלות את החוק הברור ומפגינות זלזול כלפי מקום העבודה, מתוך ידיעה כי החוק מגן עליהן במהלך הריונן - מה שמונע לרוב את האפשרות לפטרן.
אחת הטענות שחזרו על עצמן לא מעט, היא על עובדות שפוטרו מסיבות ענייניות,אך תבעו את המעסיק בטענה כי פיטוריהן נבעו מעצם כניסתם להריון.
על מנת להבין את מקור התסכול של אותם מעסיקים, יש לצלול תחילה ללשון החוק ולמטריית ההגנה שהוא מספק לנשים בהריון. עו"ד שלמה יעקובוביץ', מומחה לדיני עבודה, מסביר כי פיטורי עובדת בהיריון (כולל עובדת שעבדה פחות מ-6 חודשים) בגלל הריונה מהווים אפליה אסורה על פי חוק עבודת נשים והפרה של חוק שוויון הזדמנויות, ולכן אסור למעסיק לפטר עובדת הרה בשל הריונה החל מיום עבודתה הראשון.
כפועל יוצא, עובדת שפוטרה שלא כדין בתקופת ההיריון זכאית לתבוע פיצויים מהמעסיק ולהגיש תלונה כנגדו ליחידת האכיפה של חוקי העבודה. השוט שמרחף מעל המעסיקים כואב במיוחד. כך, למשל, לפני כשנה חויב אחד מעורכי הדין המוכרים בישראל לשלם לעובדת פיצוי בגובה של 180 אלף שקלים לאחר שבית הדין השתכנע כי פיטוריה נבעו מעצם הריונה. במקרה נוסף, אחד מני רבים, חויב מעסיק שמחזיק ברשת של בתי ספר, לשלם פיצוי בגובה של 70 אלף שקלים למורה שפוטרה בנסיבות דומות.
בנקודה זו יש לציין כי לשון החוק קובעת שאם העובדת הועסקה בפרק של פחות מחצי שנה - מותר לפטרה, כל עוד הפיטורים אינם בשל הריונה. לא פעם, מעסיקים נדרשים לעבור הליך משפטי מלא על מנת להוכיח כי שיקוליהם לסיום העסקה היו מקצועיים בלבד.
אם מדובר על העסקה במשך זמן ארוך יותר - הפיטורים יותרו רק כנגד אישור הממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה והרווחה. יודגש, כי האיסור הוא גם בפיטורין לאחר חזרתה של עובדת מחופשת לידה. והמציאות מורכבת ובעייתית אף יותר בחברות קטנות וסטרטאפים שנדרשים לא אחת לבצע שינויים מבניים מהירים ולעיתים קרובות, התפקיד שבו עבדה העובדת בהריון התייתר, אך המעסיקים נדרשים להמשיך ולהחזיק את המשרה, זאת על מנת שלא להיתבע.
"עברתי בגללה מדורי גיהינום"
א', בעל רשת חנויות בתחום החשמל : "העסקתי אישה במחלקת שירות לקוחות, ולאחר כשלושה חודשים היא הודיעה לי כי היא בהריון. מאותה נקודה, חלה הדרדרות בהתנהגות שלה, שבשיאה היא ניתקה את הטלפון למספר לקוחות במהלך השיחה, מה שהוביל להפסקת ההתקשרות עימם ולהפסד כספי בהיקף של עשרות אלפי שקלים". לדבריו, "זימנתי אותה לשיחת בירור, אך 'נאדה' - היא המשיכה לשים קצוץ ולהתנהג בזלזול נוראי ללקוחות, ירקה בצרורות לבאר ממנה שתתה".
בסופו של דבר, כך הוא מספר, "זימנתי אותה לשימוע שבסופו החלטתי להרחיק אותה מהמערכת". במקרה שלו, כעבור פחות מחודש, הוא קיבל כתב תביעה, בו נטען כי היא פוטרה מכיוון שהייתה בהיריון, וכי למעשה, הוא לא רצה שתעבוד במשך חצי שנה, מכיוון שאז הייתה יכולה ליהנות מחוק הגנת עבודת נשים. "בסופו של יום בית הדין דחה את תביעתה, אולם מדורי הגהינום שעברתי בגללה, שתתבייש לה".
במקרה נוסף, מקומם לא פחות, חברת כוח אדם נדהמה לגלות כי עובדת הגישה כנגדה כתב תביעה בגובה של 158 אלף שקלים, בין היתר משום שלטענתה היא פוטרה בחוסר תום לב במהלך הריונה ואך ורק בשל סיבה זו.
לאחר הליך שהתנהל שלוש שנים בבית הדין האזורי לעבודה התקיים שלב ההוכחות. בא כוחה של החברה הנתבעת, עו"ד שלמה יעקובוביץ', העלה את התובעת על דוכן העדים ובמהלך חקירתו הצולבת התגלו שורה ארוכה של סתירות ואי דיוקים בעדותה, מה שהוביל בסופו של דבר למחיקת התביעה על ידה ואף לתשלום הוצאות משפט לנתבעת.
לדבריו, "המעסיק נקלע לסיטואציה בה עובדת שהתפטרה מיוזמתה טפלה עליו האשמות חמורות, שהיו יכולות להסתיים בחיובו בתשלום פיצויים על לא עוול. בית הדין לעבודה אף המליץ להתפשר בסכום של עשרות אלפי שקלים. אלא שבעבודת חקירה יסודית, הצלחנו לסתור את הקוהרנטיות בעדותה, מה שאילץ אותה לעשות סיבוב פרסה ולרדת מהתביעה שכל כולה - ניסיון עשיית עושר ולא במשפט".
אלא שלצד דוגמאות אלו, ישנן לא מעט מקרים בהם מעסיקים תמימים שפיטרו עובדת בהריון מפאת סיבות שונות ובכלל זה הפרות משמעת חמורות, חויבו לשלם לה פיצויים, היות שלא התנהלו באופן מסודר דיו, מה שמנע מהם את האפשרות להוכיח את הסיבה האמיתית, לטענתם, לפיטורים. כלל עורכי הדין עימם שוחחנו מציינים, כי הרמת נטל ההוכחה ושכנוע של בית המשפט שהפיטורים לא קשורים להיריון היא משימה מורכבת ביותר ומשוכה כמעט בלתי אפשרית.
כך, למשל, קרה לד', בעל מסעדה מוכרת מאוד, ששכר את שירותיה של מנהלת מטבח, שמהר מאוד לאחר תחילת עבודתה, החלה לדבריו להתנהג באופן מחפיר לצוות העובדים, לעיתים, תוך שהיא גוערת בהם בנוכחות לקוחות. בנוסף, הוא מספר על איחורים כרוניים ואף על מחסור שהתגלה לעיתים תכופות בקופה. "הבעיה היא שלא ניהלתי תיעוד מסודר של ההפרות ושל השיחות שנערכו לה, מה שהפך את המשימה להוכיח כי הפיטורים לא נבעו מכניסתה להריון לבלתי אפשרית". בסופו של דבר, במסגרת הסכם פשרה, שילם לה המסעדן פיצוי בגובה שנושק ל-50 אלף שקלים.
"רישום לקוי והיעדר תיעוד מהווה בעיה שכיחה מאוד, שמקשה מאוד על הרמת נטל ההוכחה, דבר שעומד לרועץ מבחינת המעסיקים", מציין עו"ד יעקובוביץ' ומוסיף "החובה לנהל רישום מסודר נכתבה בהרבה מאוד דמעות של מעסיקים שאולצו לשלם פיצויים בנסיבות דומות. בעוד העובדים שומרים כל הודעת ווטסאפ ו/או הקלטה, המעסיקים מסתמכים על היחסים הטובים ונמנעים מתיעוד מסודר, מתוך הנחה כי הדברים לא יגיעו בעתיד לתביעה".
הצד השני של המטבע
יש לציין כי למטבע יש שני צדדים והצגה חד כיוונית של התמונה חוטאת לאמת ומשרטטת תמונת מצב מעוותת. לפני מספר חודשים, פורסם מחקר בעיתון דה מרקר, במסגרתו נבחנו 234 פסקי דין של בית הדין לעבודה בנושא פיטורי נשים הרות מעבודתן, ממנו עולה כי המעסיקים פועלים לעתים במהירות רבה לפטר עובדות לאחר שנודע להם שהן בהריון, וכי מעטים מהם מודים בכך שזאת הסיבה. "ההגנה הנרחבת שמוענקת לעובדת ההרה בישראל מכוח החקיקה, מקנה מענה חלקי להתמודדות עם התופעה של פיטורים", כתבו החוקרים, הדוקטורנטית עו"ד נעמה בר־און שמילוביץ, ד"ר אורנה בלומן מהחוג לשירותי אנוש ופרופ' שי צפריר מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת חיפה.
אלא שלצד הביקורת שעולה מתוצאות המחקר, נתוניו מחזקים באופן כזה או אחר את האמור בכתבה זו, שכן באותו מחקר נכתב בו כי בלמעלה מ -50% מהמקרים, המעסיקים בישראל נתלים בסיבות אחרות לפיטורים, אולם על פי רוב הם אינם מצליחים להוכיח את טענתם בבית הדין לעבודה. לצד האמור, יש לציין כי כלל הנתונים והעדויות שמופיעות בכתבה זו, מתייחסים בעיקר לעובדות שהועסקו במגזר הפרטי. "במגזר הציבורי שיעורי ההתאגדות גבוהים הרבה יותר, והרבה יותר קשה לפטר עובדת הרה, שכן הוועד מגן על העובדות", מוסיף עו"ד יעקובוביץ'.
בנוסף, המחקר שופך אור על החלוקה הענפית - כלכלית אליהן השתייכו הנשים שתבעו את מעסיקיהן בשל פיטוריהן במהלך ההיריון ומצא שנשים פחות חזקות כלכלית או משכילות, נוטות להיות מפוטרות בתדירות גבוהה הרבה יותר.
