וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא הכל דבש: לטבול את התפוח ב"דבש ללא דבורים"

אילנה שטוטלנד

עודכן לאחרונה: 3.9.2022 / 7:52

כולנו שמענו על היעלמות הדבורים ולעומתה על הצורך הגובר במזון טעים, בריא ומזין כדבש שהם מייצרות. ביו-דבש, שנקרא לא רק על שם התוצר אלא גם על שם משפחת המייסדים, אמור להביא את הבשורה לעולם. לקראת החג המתקרב, קבלו תפוח טבול בדבש ללא דבורים

דבש של חברת ביו דבש 1. רפי דלויה, באדיבות המשפחה
ללא מגע דבורה. ביו דבש/באדיבות המשפחה, רפי דלויה

על שולחן החג בביתו של אופיר, יהיה בראש השנה הקרוב דבש מתורבת, ללא דבורים, שמייצרת חברת הפוד-טק ביו דבש (Bee-io), שהוא עומד בראשה. לעומתו, כולנו נצטרך להתאזר בסבלנות עד שנוכל לטעום ממנו.

"אני לא מחכה לחג, אני כבר לא מכניס הביתה דבש רגיל, אלא צורך את הדבש שלנו", הוא אומר. "אני כבר מכור לדבש שלנו, אבל אסור לנו לחלק לחברים בינתיים. אנחנו מתעתדים למכור את המוצרים שלנו קודם כל לשוק האמריקאי ובהמשך לישראלי. כיום לחברה יש יכולת ייצור של 156 טון דבש בשנה. זה שווה ערך ליכולת ייצור של 4,500 כוורות - בערך 3% מתצרוכת של דבש במדינת ישראל. זה לא מעט לעובדה שכרגע זה מפעל פיילוט לצרכי פיתוח".

ד"ר אפרת דבש ריזנפלד ואופיר דבש. רפי דלויה,
ביו-דבש: ד"ר אפרת דבש-ריזנפלד (CTO ביו דבש) ואופיר דבש, המנכ"ל/רפי דלויה

משפחה דבש

את החברה המייצרת דבש מתורבת באמצעות טכנולוגיה פורצת דרך הקים אופיר דבש (שבעצמו מאוד אוהב דבש) בינואר 2021 יחד עם יזם מעולם הפוד-טק. "העובדת הראשונה שצורפה לחברה וסייעה לי בכל תהליכי הפיתוח הייתה אחותי, ד"ר אפרת דבש-ריזנפלד (CTO ביו דבש), מהנדסת מזון וביוטכנולוגיה בעלת דוקטורט בגנטיקה מולקולרית ממכון ויצמן למדע", הוא מספר. "שכנעתי אותה להצטרף למיזם הזה מפני שהוא לא רק יעשה שינוי לטובה בכל מה שקורה לאוכלוסיית הדבורים, אלא גם יעשה טוב לצרכן הסופי שיקבל מוצר באיכויות גבוהות ללא פגיעה בבעלי חיים".

חברת ביו דבש ממוקמת בפארק המדע, רחובות, ומציעה פתרון חדשני הנותן מענה לביקוש הגובר לדבש בעולם, בדרך ידידותית לסביבה ובת קיימא - ייצור דבש ללא דבורים. "כל עולם הפוד-טק התחיל לא מזמן", אומר דבש.

"חברות פנו לייצור בשר, חלב, אבל שוק שכבר היום נמצא בחוסר הוא דווקא שוק הדבש, מכיוון ששליש מאוכלוסיית הדבורים נכחדה ב-20 השנים האחרונות. גם חומר הגלם - הצמחים - הולך ומתמעט בגלל תהליכי אורבניזציה. העולם לא מצליח לייצר מספיק דבש שייתן מענה לביקושים שהולכים וגוברים בשנים האחרונות כתוצאה ממוטיבציה של אנשים לתזונה בריאה יותר, המבוססת על מזונות על, ודבש הוא מזון על. גם מחירי הדבש מאמירים. אם שום דבר לא ישתנה, דבש יהפוך בעתיד למוצר שרק מעטים יוכלו לקנות".

דבש מוסיף: "לאופן בו החברה עתידה לייצר דבש מתורבת ישנו יתרון מובהק בפן רווחת בעלי החיים על פני אופן הפקת דבש באופן מסורתי באמצעות רדיית כוורות. מעבר לעצם גזלת פרי עבודתן של הדבורים, כרוכה רדיית הדבש פעמים רבות בהרג הרימות וזחלי הדבורים, ובהרג חלק מן הדבורים הבוגרות - כתוצאה מהשפעת עשן או כימיקלים 'להרגעה', או מניסיונות להגן על הכוורת.

כמו כן, לעיתים בוחרים הכוורנים לקחת את הדבש ממושבות שלמות ובכך לגזור רעב ומוות על הכוורות, או לחילופין לרדות כמות גדולה של דבש ולהאכיל את הדבורים במי סוכר במהלך החורף, מה שפחות טוב לתזונתן ומביא לייצור דבש באיכות ירודה יותר. בנוסף לכך, יצרו הריבוי, הצפיפות והשינויים הגנטיים בדבורים פגיעות רבה יותר למחלות.

הריבוי המלאכותי של דבורת הדבש מביא לדחיקת מאביקים מקומיים לכדי הכחדה ולשינוי בדפוסי ההאבקה של פרחים וכתוצאה מכך לפגיעה במערכת האקולוגית כולה. המטרה שלנו גם למנוע ניצול של הדבורה וגם לספק את כמויות הדבש החסרות".

sheen-shitof

עוד בוואלה!

איך הופכים אריזת פלסטיק לעציץ?

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
דבש של ביו דבש 2. רפי דלויה,
האם זה הסופר-פוד של העתיד?/רפי דלויה

עסקים מתוקים

חברת ביו דבש, הנסחרת בבורסה בתל אביב - Beeio Honey Ltd (BHNY), דיווחה לאחרונה על חתימת מזכר הבנות עם משקיע אסטרטגי להשקעה של 30 מיליון דולר בחברה. 6 מיליון דולר נוספים יושקעו על ידי בעלי מניות החברה, כך שסך ההשקעה צפויה להסתכם ב-36 מיליון דולר. מטרת ההשקעה הנה המשך פיתוח פעילות החברה והקמת מפעל לייצור דבש מתורבת בנפחים גדולים והיקפים מסחריים.

השנה, מסביר דבש, היא קריטית מבחינת החברה, "מפני שאנחנו כבר נמצאים בתהליכי תכנון מפעל בארה"ב. המטרה היא בשנה-שנה וחצי הקרובות להקים את המפעל על מנת שנוכל לספק דבש לשוק האמריקאי. נעבוד גם על תהליכים רגולטוריים מול משרד הבריאות על מנת לקבל אישורים למוצר שלנו, ואז נוכל למכור גם בארץ. אנחנו מאמינים שבחודשים הקרובים יהיה לנו אישור בארה"ב.

השוק האמריקאי הוא הגדול ביותר בעולם מבחינת צריכת דבש - למעלה מ-500 אלף טון דבש בשנה - וגם מבחינת רגולציה התהליכים שם מהירים יותר עבורנו. לכן הכל מתחבר לכך שזה יהיה השוק הראשון שלנו. במקביל אנחנו עובדים על רגולציה במדינות נוספות. בהינתן אישורים רלוונטיים, נקים גם בהן מפעלי ייצור".

איך בעצם מתבצע תהליך הייצור שלכם?

"בטבע הדבורה עפה אל הפרחים ושותה מהם צוף המגיע ל'קיבת דבש', אליה מפרישה הדבורה אנזימים וחלבונים נוספים המבצעים תהליכי פירוק וחמצון האחראיים על הפיכת הצוף לדבש, עד שלבסוף מוכנס הנוזל לתוך יערת הדבש. שם, לאחר אידוי המים מהנוזל, מתקבל דבש בצמיגות אותה אנחנו מכירים. אנחנו בעצם יודעים להוציא מהמשוואה הזאת את הדבורה. יודעים לקחת צמחים אורגאניים, להפיק מהם את רכיבי הנקטר, במקביל לייצר חלבונים בתהליך תסיסה מדייקת ללא צורך בדבורה אלא בשימוש במיקרואורגניזמים שאנחנו מהנדסים, והם אלה שמייצרים עבורנו את חלבוני המטרה שלנו.

"לאחר מכן אנחנו מבצעים תהליך אינטגרציה מורכב שבו יודעים לשלב את כל הרכיבים על מנת לקבל בסוף התהליך מוצר שזהה ברמה המולקולרית כמעט לחלוטין לדבש טבעי עם כל הערכים הבריאותיים והתזונתיים הטובים של דבש, אבל ללא מרכיבים נפוצים היום בדבש כגון כימיקלים (למשל מצמחים שמרוססים ושהדבורה עפה אליהם), וללא אנטיביוטיקה המשמשת דבוראים לטיפול במחלות בדבורים - כך שלמעשה חלק מ'הדבש הטבעי' היום הוא כבר לא כל כך טבעי אלא תעשייתי שמכיל חומרים לא רצויים ואף לעיתים עובר תהליכים כאלה ואחרים כגון תהליכי פסטור וחימום. הגשנו שבעה פטנטים שונים בארה"ב בשנה וחצי האחרונות. שניים מהם כבר קיבלו ביקורת חיובית ואנחנו כבר בשלב אחרון לקבל פטנט לשניהם".

דבש מוסיף: "במקביל לפטנטים שהגשנו, חתמנו על שיתוף פעולה עם מכון ויצמן למדע להמשך מחקר ואופטימיזציה של תהליכי הפקת הצוף; וגם חתמנו על שיתוף פעולה מחקרי עם המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בכל הקשור לתהליכי אופטימיזציה של הפקת דבש מתורבת. אנחנו רוצים לבדוק כל דרך לייעל את התהליכים שלנו על מנת שתמיד נוביל בתחום שלנו. זה סוג של מכפיל כוח. יחד איתם אנו מנסים לעשות אופטימיזציה לתהליכים הקיימים".

לדבש הדבורים יש מיתוג של בריאות. תוכלו להתחרות בכך?
" הדבש שלנו הוא אנטי-בקטריאלי לפחות כמו דבש טבעי, מכיל בתוכו ויטמינים, אנטיאוקסידנטים, מולקולות אקטיביות מהצמח. כמו כן, אנו מביאים בשורה גם במגוון הזנים שנייצר. בסופו של דבר ברשתות השיווק רואים בעיקר דבש פרחי בר. הדבש הקיים של זנים שונים במכוורות אינו בכמויות מסחריות. אנחנו נוכל לייצר בכמויות מסחריות גם זנים מעניינים כגון דבש קפה, דבש אקליפטוס, קמומיל, לבנדר. ביו דבש תוכל לייצר גם דבשים אקזוטיים שהיום עולים בין 500 ל-1,000 דולר לקילו כתלות באיכות הדבש, כמו למשל דבש מנוקה".

דבש של ביו דבש 3. רפי דלויה,
דבש מתורבת של חברת ביו דבש/רפי דלויה

מה יגידו בענף?

טבעונים בטוח מרוצים מהמיזם שלך, אבל מה חושבים על כך דבוראים?
"אנחנו לא באים נגד תעשיית הדבורים, רק אומרים שהיא לא יכולה לכלכל את כולם. כבר היום היא לא יכולה לייצר מספיק דבש לביקושים העולמיים ההולכים וגדלים. אנחנו רוצים שימשיכו להיות כוורות, דבוראים מקומיים, שימשיכו להאביק את הגידולים החקלאיים וגם לייצר דבש.

אבל הפרופורציות יצאו מאיזון. אנחנו אומרים שבוא נשמר את הקיים ולא נגיע למצב יותר גרוע. במקביל לדבוראים נוכל לתת מוצר איכותי לצרכן הסופי, לתת מענה לביקושים העודפים ולאפשר תזונה של האדם שנים קדימה. אנחנו עדיין לא יודעים להגיד את עלויות התמחור הסופי, אבל נדע לייצר דבש במחיר תחרותי עם הדבוראים".

דבש מוסיף: "אני משער לעצמי שבכל דבר חדש ופורץ דרך יש כאלה שיגיבו כך או אחרת, אבל אנחנו מקבלים הכל באהבה. ביקורות ספציפיות לא שמענו, אבל אני בטוח שקיים הכל. חלק מהדבוראים הם מאוד טכנולוגיים, מאוד מתלהבים מהרעיון ומבינים שבסוף אנחנו לא באים להוציא אותם לפנסיה אלא לתת מענה לביקושים העודפים שכבר היום הם לא מסוגלים לספק את הכמויות האלה".

המנכ"ל דבש, 36, הוא בעל תואר ראשון בהנדסה ותואר שני בכלכלה, בעל ניסיון בהובלת פיתוח מוצרים צבאיים ומסחריים, מהרעיון הראשוני ועד להשלמה וייצור. הוא מגיע ממשפחה של חקלאים, ואינו רואה בחזונו רק דבש. "אני רואה את החברה כחממה למזון בר קיימא", הוא אומר.

"בשנה הקרובה אנחנו הולכים לתהליכי מסחור של הדבש אבל במקביל עמלים על פיתוח מוצרים נוספים, אחד מהם מזון מלכות מתורבת שהוא סופר-פוד מדהים. כמו כן, במקביל כבר דיווחנו שהצלחנו לבטא חלבונים שמקורם מחלב בפאלו, החלב השני הכי נצרך בעולם.

המטרה שלנו בעתיד, כמובן לאחר מסחור הדבש, היא להמשיך לפתח מוצרים שלא פוגעים בבעלי חיים ומביאים ערך אמיתי לאנושות. לשם אנחנו חותרים כחלק מהראיה שלנו שהעולם משתנה, שהאוכלוסייה בכדור הארץ גדלה ולא ניתן להמשיך ולהשתמש בדרכים המסורתיות על מנת להאכיל את כולם ועדיין לשמור על כדור הארץ ועל הטבע שלנו. צריך לחשוב בצורה אחרת, יותר יעילה ולרתום את הטכנולוגיה לתחום המזון".

  • עוד באותו נושא:
  • דבש

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully