נכנס יין, יצאה רוח: היקב שנרתם למען הנשים

שרונה פז בלוגולובסקי אחת הבעלים והמנכ"לית של יקב הבוטיק המשפחתי, "יקב ויתקין" רואה בתרומה לקהילה את אחד מערכי המותג ותורמת בכל שנה למטרות שמעצימות נשים.

"אני אישה, רוב עובדות ביקב ויתקין הן נשים, רוב המנהלות במרכז המבקרים הן נשים, אני מאוד גאה בצוות הנשי, האיכותי והמרשים שמצעיד את היקב קדימה והנושא קרוב אלי מאוד".

לפני ארבע שנים שמעה פז בלוגולובסקי לראשונה על עמותת "רוח נשית", המסייעת לנשים נפגעות אלימות להגיע לעצמאות כלכלית - ונשבתה ברעיון. "סיפרו לנו על העמותה ואני הרגשתי איך העיניים שלי מתמלאות דמעות. התחברתי באופן מיידי. העסקנו לא פעם עובדות שהיו במצוקה ונחשפתי לסיפורים, אבל לא ידעתי איך לסייע לנשים האלה.

הן הסתבכו עם גברים שהכניסו אותן לחובות, שהיה קשה עד בלתי אפשרי לצאת מהם. אני זוכרת בעיקר עובדת ניקיון, שבעלה התחתן עם אישה נוספת ורכש לעצמו מכונית חדשה. העובדת שלי מימנה לו את המכונית והוא צבר לה עוד ועוד חובות.

התחלתי לקבל מכתבים מההוצאה לפועל, לפיהם אני צריכה להעביר את כל המשכורות של העובדת שלי לטובת כיסוי החובות של בעלה. היא נחלצה מזה לבסוף, אבל זה היה מעט מידי ומאוחר מידי. אם הייתי יודעת ש'רוח נשית' קיימת, יש סיכוי שהדברים היו נפתרים על הצד הטוב ביותר ומהר יותר".

"רוח נשית" היא עמותה ללא מטרות רווח, המסייעת לנשים נפגעות אלימות פיזית, מינית, נפשית וכלכלית להגיע לעצמאות כלכלית, ולצאת ממעגל האלימות באמצעות ליווי אישי, תמיכה והעצמה מוכוונת תעסוקה. העמותה זכתה באות האפקטיביות לעשייה חברתית, ובסטטוס יועץ למועצה החברתית כלכלית של האו"ם.

פז בלוגולובסקי החליטה להירתם כדי לסייע לעמותה: "הבנו שכמו שאנחנו לא הכרנו את העמותה, יש הרבה נשים אחרות שלא מכירות אותה, ואולי זקוקות לה. זו עמותה שנותנת לנשים חכה ולא דגים. ולקחנו על עצמנו את המטרה להעלות את המודעות לקיומה של האפשרות של נשים להינצל מבחינה כלכלית. תרמנו כספים ורצינו שאנשים ידעו על העמותה אז לפני שלוש שנים התחלנו לקיים אירועים שמטרתם לקדם את המודעות לעמותה".

האירוע הראשון התקיים בין סגר לסגר ב-2020 ונקרא "בציר ברוח נשית" אליו הגיעו כ- 100 נשים מוכרות ומרשימות בתחומן, שהפשילו שרוולים, בצרו את ענבי היקב ושמעו על העמותה ביחד עם ארוחת הבוקר שהוגשה לאחר הבציר. בין הנשים שהיו באירוע אפשר למנות את ד"ר שולמית גרי-מנכל"ית בנק ישראל, איילת נחמיאס ורבין מנכל"ית מכון היצוא, נשות עסקים דוגמת גליה אלבין וג'וליה זהר (המזוהה עם מותג הטחינה אל-ארז שנמכר לקבוצת פורטיסימו), נשות התיאטרון והקולנוע ליליאן ברטו ועידית טפרסון, מנכ"לית הועד האולימפי יעל ארד ועוד נשים רבות ומרשימות.

בשנה שעברה ערך היקב ערב שנועד להעלאת המודעות שבו הוקרן סרטה של יעל אבקסיס על אמה, ריימונד אבקסיס, ואילו השנה, החליטו נשות היקב ביחד עם נשות "רוח נשית" לקיים אירוע התרמה שינסה לכבוש את ליבו (וכיסו) של קהל היעד דרך הקיבה.

הקהל הרחב מוזמן לרכוש כרטיסים לבראנץ' חלומות, בקונספט שכל פודית או פודי יאהבו. על הבראנץ' מופקדות שפיות ישראליות מובילות ומוכשרות, לצד דמויות מוכרות מהסצנה הקולינרית בישראל: אביבית פריאל, אפרת אנזל, דנה לי ברמן, טלי פרידמן, יהלומה לוי, לונא זרייק, מאיה דרין, סבינה ולדמן וקרן קדוש. כל ספקי המוצרים יתרמו גם הם את הפרודוקטים ובהם יעקב'ס, עלה עלה, אגדת לחם, מרינה וגולדה.

יקב ויתקין תורם את הלוקיישן - מרכז המבקרים של היקב, ליד "גשר הצבים" שעל נחל אלכסנדר בעמק חפר - ואת היין כמובן, כאשר כל ההכנסות מהאירוע הן תרומה לעמותה.

מבחינת יקב ויתקין, זה עוד לא הכל: "נוסף על כך, בכל מארזי החג שלנו מגולמת תרומה לעמותת רוח נשית וכל מארז מצורפת גלויה שמספרת על העמותה. כל מי שקונה מארז יין שלנו יודע שהוא תרם", מסבירה פז בלוגולובסקי.

שרונה פז בלוגולובסקי, מתגוררת עם משפחתה בכפר ויתקין, נשואה לדורון ואמא לשלושה בנים. לפני 21 שנים הקימו בעלה דורון בלוגולובסקי, נכד לדור המייסדים של כפר ויתקין, ואחיה היינן אסף פז, את יקב ויתקין - יקב בוטיק משפחתי שנחשב לאחד מחלוצי הייננות הים תיכונית בתעשיית היין הישראלית.

היקב מייצר יינות, בין היתר, מזנים ותיקים שהתאקלמו בנוף הכרמים הישראלי כבר לפני שנים רבות, אך נדחקו מעט הצידה בתקופה שבה נהר כל עולם היין אחר זנים בודולזיים כקברנה-סוביניון ומרלו. מדובר בזנים ותיקים ונשכחים, כמו קריניאן, גרנאש וקולומבאר וזנים חדשים וייחודיים כמו מקבאו (זן שמקורו באזור היין המפורסם ריוחה שבספרד). השנה חוגגים ביקב את בציר 22 עם כמאה אלף בקבוקים בשנה.

הסדרה הצעירה של היקב, סדרת המסע הישראלי, היא סדרה של בלנדים (עירוב של מספר זני ענבים) לא שגרתיים. אולי זו הסיבה שבקרב חובבי היין בישראל נהנה יקב ויתקין ממעמד מיוחד, של מי שמוציא לשוק מוצרים ייחודיים ומנומקים היטב.

"דורון-בן זוגי ואסף-אחי, הגיעו מתחום אהבת היין. אסף למד את התחום בבורדו והיה הישראלי הראשון שעשה זאת, ודורון חי ועבד בשנות השמונים בתחום האבן באיטליה ולמד לדבר יין ולשתות יין".

לא קשה לעבוד עם משפחה?
"זה לא פשוט. אבל אנחנו עושים את זה כבר יותר משני עשורים אז כנראה אנחנו עושים משהו בסדר. אנחנו לא העסק המשפחתי הראשון שקם וכנראה שגם לא האחרון...".

פז בלוגולובסקי הצטרפה ב-2003 למותג המשפחתי כדי לעזור ומהר מאוד הבינה שעם כל הכבוד לעשייה המקצועית בתחום היין, מישהו צריך לנהל את כל העסק. זה לקח לה עוד חמש שנים עד שהחליטה לסגור את משרד האדריכלות שלה כדי להתחיל בקריירה השנייה, ניהול יקב ויתקין.

"את השם בחרנו באופן מפתיע כי אנחנו בכפר ויתקין. לרוב יקב הוא על שם המשפחה או על שם המקום ושם המשפחה שלנו הוא בלוגולובסקי...", היא אומרת בחיוך שמסגיר שעם כל הגאווה המשפחתית, יקב מסחרי זקוק לשם שהציבור יוכל גם להגות כהלכה.

גם לדעת פז בלוגולובסקי, יקב ויתקין הוא יקב בעל DNA ייחודי בענף היין הישראלי: "הקמנו נישה ייחודית בארץ של יקב ללא קמ"ש (האותיות הראשונות של זני קברנה סוביניון, מרלו ושרדונה) פרצנו את הדרך לעסוק בזנים חדשים ועתיקים ובעיקר זנים מקומיים. עד שקם יקב ויתקין יקבי הבוטיק בארץ הכינו יין בעיקר משלושת הזנים הללו.

החזרנו לקדמת הבמה זנים שנשכחו עם השנים. אנחנו עושים יותר יינות לבנים כי זה מה שמתאים לשתייה בארצנו החמה והלחה במשך כמעט 12 חודשים בשנה.

יין אמור להיות המייצג של המקום בו הוא נולד. יש מושג בעולם היין שנקרא: טרואר. הוא בעצם הגדרה של בית הגידול של היין כלומר, מיקום הכרם מבחינת סוג אדמה, אקלים וגובה - אבל לא רק, אלא גם האנשים, המאכלים והאופי של האזור כולו. ענבים משקפים את המקום שבו הם גדלים. יקב ויתקין פתח את הדלת והיום כבר הרבה יקבים מספרים על ייננות מקומית וים תיכונית כל אלו בזכות החלוציות שלנו משנת 2002".

חובבי היין בישראל כבר למדו להכיר בייחודיות של אזורי גידול כמו הרי ירושלים, בגליל העליון ורמת הגולן, אפילו אזורים אחרים כבר עשו לעצמם שם בתחום, אבל מה מיוחד באדמת עמק חפר?
"בעמק חפר הכרמים שלנו נמצאים על אדמה חולית ושם אפשר לשתול גפנים מקוריות ולא צריך לעשות להן הרכבה. עשיתי מחקרים לצורך התזה באדריכלות שלי וגיליתי שבעמק חפר גידלו גפנים כבר לפני מאות שנים. הגת הכי גדולה שאי פעם גילו בארץ נמצאת מתחת לכביש ארבע ונקראת גת חפר, ליד קיבוץ מעברות".

מה אתם מתכננים לעתיד?
"להמשיך לעשות יין טוב ולשמח לבב אנוש תוך שאנחנו נהנים מהדרך. אנחנו מאמינים בחיבור של אנשים לעולם היין".