בנק מטרות: כך הבנקים מתעשרים בזמן שאנחנו מתרוששים

האינפלציה גואה והציבור נשחק עד דק, מאבד את ערך הכסף שבידו, בעוד רווחיות הבנקים גואה לשביעות רצונם - לא רק של הבנקים ובעלי המניות, אלא גם של בנק ישראל.

נכסי הציבור הלא צמודים הגיעו בחודש מאי השנה ל-1.84 טריליון שקל: עליה של עוד 149 מיליארד שקל בתוך שנה, תוספת של 8.8%. הנכסים הלא צמודים כוללים פיקדונות לזמן קצוב, מלווה קצר מועד, מק"מ, ואג"ח לא צמוד. הציבור מחזיק בנוסף לכך בעוד כ-600 מיליארד שקל בחשבונות עו"ש וכן מזומן בסכום של 107 מיליארד שקל, שני האחרונים מסתכמים ב-706.5 מיליארד שקל.

אם נצרף את נכסי הציבור הנומינליים, כלומר הלא צמודים, יחד עם העו"ש והמזומן, נגיע לסכום לא צמוד (ודמיוני!) של כמעט 2.55 טריליון שקל.

בנק ישראל מחויב לשמור על אינפלציה של 1%-3%, עפ"י החלטת ממשלה משנת 2000 בה נקבע כי החל משנת 2003 זה יהיה היעד בישראל בכדי להתכנס לאינפלציה שהייתה אז במדינות ה-OECD. שימו לב, הדגש היה שהבנק המרכזי מחויב, עפ"י חוק לחתור להגיע אליו. נדגיש, זה יעד של הממשלה לא של בנק ישראל, הבנק המרכזי ופקידיו חייבים לעמוד בו, רצונו של בנק ישראל בסוגייה זו לא מעניין (לעניין זה) כל עוד החוק בתוקף - והוא בתוקף. האינפלציה בשנה האחרונה היא 5.2%, כלומר 3.2% מעבר לאמצע היעד שהממשלה הציבה לבנק המרכזי.

הציבור הפסיד מכך שפקידי בנק ישראל לא עמדו לפחות באמצע יעד האינפלציה, של 2%. הסטייה מהיעד של 3.2% שווה הרבה כסף לבנקים ובמקביל מהווה פגיעה קשה באוכלוסייה. ההפסדים של הציבור בשנה אחת בלבד, מהכסף הלא צמוד שהוא מחזיק וכן המזומן ועו"ש, מגיע של 81.6 מיליארד שקל.

זהו "מס אינפלציוני" סמוי למשפחות והעסקים בישראל בתוך שנה. נחשב, בישראל 2.17 מיליון משפחות. המשמעות היא כי מס האינפלציה של בנק ישראל על כל משפחה היה בממוצע 37,600 שקל, שווה בדיוק לשכר חודשי ממוצע של שלושה חודשים. כן האינפלציה גבתה מהמשפחות בישראל רבע מהכנסתם השנתית משכר!.

אשראי לדיור, המכונה משכנתא, עמד בחודש יולי על 10 מיליארד שקל מזה 1 מיליארד שקל לנוטלי משכנתא לרכישת נכס נדל"ן להשקעה. בסוף מרס השנה חובות הציבור למערכת הבנקאות בגין משכנתאות הגיעה ל-479 מיליארד שקל, עליה של 20 מיליארד שקל בשלושה חודשים. מה הבנקים עושים? נוטלים הפיקדונות של הציבור במערכת הבנקאות ומלווים לנוטלי המשכנתאות. נחדד: נוטלים את הכסף שאין לו תזוזה, רובו אינו נושא ריבית של ממש, של השכבות החלשות בעיקר, שאינן יודעות כיצד לנהל הכסף, בטח בתקופת אינפלציה, ומעבירים לרוכשי הדירות, לטובת יותר ויותר משכנתאות, עם העלייה במינוף של נוטלי המשכנתאות.

בשנה האחרונה עבורה יש נתונים, הריבית השקלית הממוצעת למשכנתא במגזר השקלי הלא צמוד, כלומר נומינלית, לתקופה של עד שנה עלתה מ-1.58% ל-2.88% ביולי השנה. לתקופת משכנתא של שנה עד חמש שנים, הריבית האמורה עלתה מ-3.12% ל-4.67%. לתקופה של חמש שנים ועד עשר שנים נראה נסיקה מ-2.44% ל-4.24%.

האם אתם מכירים בקרב חבריכם וקרובי משפחה שלכם שקיבלו צלצול מהבנק שמודיע להם כי הריבית הקרדיטורית, כלומר הריבית שציבור מקבל עבור פיקדונותיו, עלתה במקביל בשעורים האמורים? לא, לא קיבלתם, כי הבנקים במקום להשאיר את המרווח שיש להם בין הריבית הדביטורית, היא הריבית שאתם מחויבים בה, לריבית הקרדיטורית, העלו את המרווח והביאו לזינוק ברווחיהם.

נסביר: הריבית הדביטורית שאנו משלמים מורכבת משני גורמים, ריבית הבסיס ועוד הסיכון הגלום אצל מקבל ההלוואה, לכן ככל שהסיכון גדול יותר, שעור הריבית הכולל שאנו מחויבים בו, גבוה יותר, ולהיפך. המשק נמצא במלוא הפעילות, אחד המשקים החזקים ביותר בעולם, האבטלה בשפל. מכאן שהסיכון לבנקים דווקא ירד בגלל חוזקו של המשק הישראלי והתעסוקה המצוינת במשק, מה שהיה אמור להביא דווקא להפחתת המרווח של הבנקים, בפועל המרווח גדל, בעוד בנק ישראל מנמנם.

אין פלא שרווחי הבנקים עלו בחצי הראשון של השנה בכ-15% לכ-11 מיליארד שקל. התשואה של הבנקים על ההון זינקה ל-16%, הרבה מעבר מהתשואה הרגילה לאורך שנים. איך מרוויחים? האינפלציה מגדילה את המרווח של הבנקים, עליה בתיק האשראי שהציבור נוטל כולל המשכנתאות. כמו כן סגירת סניפי בנקים ושירותים בכדי לחסוך בהוצאות והעמסת פעולות בנקאיות על ציבור הלקוחות (שהוא ייבצע הפעולות במקום הפקידים שנעלמים).

המהלך הזה כולל כמובן זריקת זקנים וחסרי אוריינות דיגיטלית שממש לא יודעים לפי לפנות בעניינם, החוצה מהמערכת - בעוד בנק ישראל, טחו עיניו מלראות את העוולה. אולי שכח שחוץ מיציבות הבנקים ישנו דווקא חוסר יציבות של האוכלוסייה הזקנה והחלשה. עוד סיבה לעליה ברווחים היא כי שהפוליטיקאים נמנעים מעיסוק בהערמת רווחי הבנקים מפני שהם עסוקים בפריימריז והצבות לרשימה זו או אחרת וראשם אינו פנוי לנאנקים תחת השיטה שהשתנתה. כל אלה גורמים לפיקוח חלש של בנק ישראל על מערכת הבנקאות.

ברגע שתקום ממשלה חדשה היא צריכה להגיש הצעת חוק שפקידים בבנק ישראל לא יוכלו לעבור לעבוד במערכת הפיננסים של הבנקים במשך חמש שנים, בדיוק משום כך השכר של פקידי בנק ישראל הוא גבוה מאוד עד לא סביר, בכדי שלא יתפתו. כן שכחתי לומר לכם כי אם הבנקים יקלעו לקשיים בגלל תאוות הבצע שלהם למתן הלוואות לקבלנים, יזמים שמשלמים כל סכום עבור מגרשים לבנייה, אנחנו, כולנו, גם מי שיש לו עו"ש ללא ריבית, נשלם את המחיר להצלת המערכת הבנקאית - כפי שנעשה לאחר מפולת הבנקים באוקטובר 1983. במשבר, שאינו ברקע, הם הרוויחו, אבל אנחנו נשלם.

הפתרון: צריך להקים ולתפעל, מיד לאחר הבחירות, מערכת דיגיטלית דינמית לכלל הציבור המחזקים חשבונות בנק בכל הבנקים. על הבנקים (עפ"י חוק ותקנות שצריך לפרסם, לאחר התייעצות עם בנק ישראל, גם אם לא יסכים צריך להוציא הרעיון לפועל), תהייה חובת דיווח למערכת השוואה כלל בנקאית לידיעת הציבור. כל בנק יהיה חייב עפ"י ההצעה שאני מעלה פה, לפרסם מידי יום עסקים את הריבית הנומינלית שהוא מציע לפי אורך הפקדון: שבוע, חודש, שלושה חודשים וכדומה.

כן יפרסם הבנק את סכום הפקדון לריבית הנתונה, נניח 10,000 שקל או 20,000 שקל, או נניח מאה אלף שקל. עוד יפורסם דירוג האשראי של הבנק, בכדי לדעת מהו הסיכון של הציבור להפקדת הכסף בבנק זה או אחר. במקביל בנק ישראל יקים מערכת מקוונת, אונליין, מפוקחת, עם הגנות סייבר, שתהיה אחידה לכל הבנקים, כך שיהיה בטוח לבצע העברות כספים מבנק אחד למשנהו. טבלאות הפיקדונות, הריבית, אורך הפקדון, כולם יהיו אחידים לכל המערכת הבנקאית, בכדי שהציבור יוכל להשוות בין הצעה אחת לרעותה, בלי טריקים ובלי שטיקים. השקיפות של המערכת המוצעת תפחית רווחי הבנקים ותגביר הכנסות הציבור, צדק ייעשה.

בנק ישראל עושה רפורמה חיובית בימים אלה בצורת ההצגה והיצע המשכנתאות על ידי הבנקים בכדי שהלקוחות יוכלו להשוות בין החלופות. הבנקים יחויבו בהצגת סלי משכנתאות אחידים בני השוואה. כבר בסוף אוגוסט הבנקים יחויבו להציג שלושה מסלולי משכנתאות זהים וקלים להשוואה בין הבנקים. נכון, הבנקים יכולים גם לפתות באמצעות מסלולים נוספים שהם ייבנו, אבל חובת שלושת המסלולים הכלל בנקאית תהיה מנדטורית.

מי שדחף לרפורמה אינו בנק ישראל, שהרי זה אוהב את הבנקים. רשות התחרות מצאה שרמת התחרות בשוק המשכנתאות חלשה. נטילת משכנתא היא פעולה סבוכה: החישובים, החלופות, הצרכים, הסיכון לנוטל המשכנתא.

זו החלטה קשה מאוד. בכלל, אחת ההחלטות הקשות בחיי משפחה היא רכישת בית או דירה. עתה בנק ישראל מפשט את ההליך, מה שיביא, נקווה, להוזלה והפחתת הגזל מצד מערכת הבנקאות. כיום, ישנם מסלולים צמודים, צמודים משתנים, ריבית קבועה, ריבית משתנה, ריבית עוגן, תדירות שינוי הריבית, העיקר שהלווה לא ימצא את הרגליים והידיים.

הבנקים יהיו חייבים להציג ללקוח את הריבית הכוללת לאורך חיי המשכנתא, הן הריבית בפועל היא תוצאה של תרחישי ריבית עתידיים. כל הבנקים יחויבו להציג תסריטים ותרחישים שווים בני השוואה, זהים, שוב הכל כדי שנוטל משכנתא יוכל לבחור במסלול המטיב ביותר עבורו.

רפורמת ההפקדות בת ההשוואה שמוצעת לעיל תאפשר לשלם חלק מחובות המשכנתא מתוספת ההכנסה לאורך שנים.

חלוץ ההשוואות היה האוצר. משרד האוצר הציג כבר לפני שנים רבות מערכת "גמלנט" שבאה להשוות ביצועי קופות הגמל, השתלמות והפנסיה לאורך שנים עם הסיכון הכרוך בכל אפיק. מאז הלקוחות יכולים לראות את ביצועי הקרנות באמצעות כניסה לגמלנט. הם חופשיים להחליט ולעבור מקופה אחת לרעותה לפי הבנתם, בכדי למקסם את החזר הרווח מחד גיסא - ולהפחית את תשלומי העמלות למוסדיים המנהלים כספם, מאידך גיסא.

עתה חייבים לעבור למהפכה השלישית שמועלית פה, האפשרות להעביר פיקדונות כספיים מבנק אחד למשנהו, ללא צורך לפתוח חשבון בנק זה או אחר. הפעולה תעשה מהבית, מהמשרד, מהנייד, באמצעות מקשים, ובאופן מקוון, חד וחלק, לרווחת ורווחי הציבור.

נכון אולי רווחי הבנקים ירדו, אך טוב שכך: השכר של עובדי הבנקים ירד לרמה סבירה והציבור ייצא נשכר. כל זאת יתבצע במקביל לאימוץ המערכת הדיגיטלית (מה שיעזור הוא הרחבת הפריסה של הסיבים האופטיים, דור חמש של הניידים והעלאת מודעות הציבור). טוב תעשה המדינה אם תעביר חינם אין כסף שעורים באוריינות דיגיטלית לאלה שקשה להם ההתמודדות מול הדיגיטציה המתפשטת לכל התחומים.

זאת ועוד: נקווה גם לחידוש העלאת מודעות הפוליטיקאים שתביא לשיפור רמת החיים של הישראלים שצריכים לקבל שרות בנקאי תחרותי במחיר סביר, אך לא להיעשק.