וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

למרות מאות אלפים בחו"ל: שיא כל הזמנים בהוצאות בכרטיסי אשראי

עודכן לאחרונה: 5.9.2022 / 8:57

מנותני שב"א עולה כי למרות מאות אלפי ישראלים ששוהים בחו"ל, נשבר בקיץ שיא כל הזמנים בהוצאות באשראי. העובדה שהישראלים מעדיפים להוציא את הכסף במקום לחסוך אותו, עשויה להעיד על חוסר אפקטיביות של מדיניות הריבית שבה נוקט בנק ישראל

גבר ואישה מחזיקים שקיות שופינג וכוס קפה טייק אווי. ShutterStock
למרות שיראלים רבים שוהים בחו"ל, הנותרים בישראל שברו את שיא כל הזמנים בהוצאות בחודשי הקיץ/ShutterStock

ההוצאות של הישראלים בחודשי החופש הגדול שברו שיאים: בחודשים יולי-אוגוסט הגיעו ההוצאות בכרטיסי אשראי לסכום של יותר מ-77.674 מיליארד שקל - עלייה של 6.1% לעומת החופש הגדול אשתקד

נתוני חברת שב"א, מנהלת ומפתחת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, מצביעים על כך שההוצאות של הציבור הישראלי באמצעות כרטיסי אשראי בחודשי החופש הגדול, יולי-אוגוסט 2022, רשמו שיא חדש והגיעו, כאמור, לסכום כולל של למעלה מ-77.674 מיליארד שקל, המשקפים עלייה של 6.1% לעומת חודשי הקיץ של 2021 במהלכם נרשמו הוצאות בסך של 73.236 מיליארד שקל.

ביולי-אוגוסט 2020, במהלכם היו על פעילות המשק מגבלות בשל נגיף הקורונה, ההוצאות בכרטיסי אשראי עמדו על סכום של 63.221 מיליארד שקל בלבד. ביולי-אוגוסט 2019 סך ההוצאות הגיע ל-59.108 מיליארד שקל.

רונית טישלר פיטי. יחצ,
רונית טישלר פיטי, סמנכ"לית תפעול וקשרי שותפים בחברת שב״א/יחצ

עלייה גם באונליין ובמשיכת מזומנים

סכום ההוצאות הכולל בחודש אוגוסט 2022 הגיע לשיא של 38.978 מיליארד שקל. מדובר בנתון המהווה עלייה של 5.6% לעומת אוגוסט 2021 בו סכום ההוצאות הכולל עמד על 36.917 מיליארד שקל.

סכום ההוצאות היומי בכרטיסי אשראי הגיע גם הוא לשיא באוגוסט ולראשונה חצה את רף המיליארד ורבע מיליון שקלים ועמד על יותר מ-1.257 מיליארד שקל ביום. שיא ההוצאות היומיות הקודם נרשם בחודש יולי 2022 והוא עמד על 1.248 מיליארד שקל. ההוצאות היומיות באוגוסט היו גבוהות ב-0.7% לעומת יולי.

ההוצאות בעסקאות אונליין רשמו באוגוסט 2022 עלייה בשיעור של 7.7% לעומת אשתקד. ההוצאה החודשית בעסקאות אונליין הגיעה באוגוסט לסכום כולל של 21.771 מיליארד שקל . באוגוסט 2021 הגיע סכום ההוצאות בעסקאות אונליין ל-20.209 מיליארד שקל. סכום ההוצאה היומית בעסקאות אונליין ביולי עמד על 702.297 מיליון שקל והוא נמוך ב-2% לעומת יולי 2022 בו סכום ההוצאות היומי בעסקאות אונליין עמד על 716.989 מיליון שקל.

ההוצאות בעסקאות פיזיות בבתי העסק עצמם הגיעו באוגוסט לשיא חדש ועמדו על 17.206 מיליארד שקל. מדובר על עלייה של 3% לעומת אוגוסט 2021 בו סכום ההוצאות הכולל בעסקאות פיזיות עמד על 16.709 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות עמד על סכום של 555.042 מיליון שקל. מדובר בנתון המהווה עלייה של 4.5% לעומת יולי 2022 בו סכום ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות עמד על 531.294 מיליון שקל.

עליה של 1.8% נרשמה באוגוסט 2022 בהיקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים לעומת אשתקד. סכום המשיכה הממוצע היומי עמד על 193.779 מיליון שקל לעומת 190.268 מיליון שקל באוגוסט 2021. ביולי 2022 עמד סכום משיכות המזומן היומי על 191.851 מיליון שקל.

רונית טישלר פיטי, סמנכ"לית תפעול וקשרי שותפים בחברת שב"א: "באופן מסורתי, החודשים יולי - אוגוסט מהווים חודשי שיא בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי. אנו רואים שההוצאות בכרטיסי אשראי המשיכו לגדול ולצמוח, למרות שמאות אלפי ישראלים שהו במהלך חודשי החופש הגדול בחו"ל. חודש אוגוסט התאפיין בגידול בהוצאות בעסקאות פיזיות והן הגיעו לשיא של כל הזמנים".

sheen-shitof

מאריכים את האקט

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"
הוספת חתימת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון על שטרות ה-100 ₪ וה-200 ₪. דוברות בנק ישראל, אתר רשמי
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. האם עליות הרבית שלא באות לידי ביטוי בתגמול לחוסכים, דוחפות אותנו לבזבז?/אתר רשמי, דוברות בנק ישראל

הריבית על המינוס גבוהה, אז איך אנחנו ממשיכים לבזבז?

קשה להצביע על פרמטר אחד שיסביר את הגידול בהוצואת הישראלים. ננסה למנות שני משפיעים מרכזיים:

ראשית כמובן - העלייה ביוקר המחיה. גם משפחה שצורכת את אותם שירותים בדיוק במהלך חודי הקיץ, נאלצה השנה להיפרד מסכום גבוה יותר. אך העובדה שהגידול בהוצאות גבוה אף יותר משיעור עליית המדד בתוספת פרמטר הריבוי הטבעי, מעלה את השאלה מה גורם לישראלים לבזבז יותר, חרף העובדה שמחיר הכסף התייקר?

הסיבה הנוספת צריכה להדליק נורה אדומה בבנק ישראל: העובדה שהבנקים (למרות השיפור בתנאים שהגיע לאחר ביקורת ציבורת-תקשורתית נוקבת) מעניקים ריביות נמוכות על פקדונות (בעיקר על פק"מ), מעודדת את הישראלים לבזבז.

כך לדוגמא, משפחה שהייתה עשויה לשקול לוותר על חופשה רבת הוצאות ובכך לחסוך עשרות אלפי שקלים, לא מוצאת חלופה משתלמת בדמות השקעה של סכום דומה בפיקדון. כלומר - הישראלים נדחפים לבזבז, על אף שהריבית על "המינוס" בבנק גבהה מאוד.

במילים אחרות: מבחינת בנק ישראל עוד עלול להתברר שלרמות סביבת ריבית עולה, הכלי המרכזי בידי הבנק בניסיון לבלום את האינפלציה, הרי שזו רק תלך ותגדל - באחוזים שיחרגו אפילו מהיעדים המקלים שהציב לעצמו בנק ישראל (שכבר פרץ את מסגרת היעדים הקודמים).

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully