מאיזה יום מגיע לעובד פיצוי עבור מחלה? התיקון החדש לחוק

על פי ההסדר הרגיל עובד.ת שנעדר.ת מעבודתו.ה, אינו.ה זכאי.ת לתשלום דמי מחלה בגין היום הראשון להיעדרותו. בגין היום השני והשלישי להיעדרות, ת.יהיה זכאי.ת לתשלום מחצית מדמי המחלה ורק מהיום הרביעי להיעדרות ואילך, ישולמו לעובד.ת דמי מחלה מלאים.

בראשית חודש יוני 2022, נכנס לתוקפו תיקון לחוק דמי מחלה. יוזמות הצעת החוק היו חברות הכנסת אורלי לוי אבקסיס ונעמה לזימי, אשר הגישו הצעות חוק זהות שנכתבו ביחד עם עמותת ""חלאסרטן".

בהתאם לתיקון, עובד.ת החולה במחלה ממארת או מחלה שבשלה נדרש טיפול קבוע בדיאליזה, ונעדר.ה בשל כך מעבודתו.ה לשם טיפול תקופתי או בדיקות ומעקבים תקופתיים אף לאחר החלמתו.ה, ת.יהיה זכאי.ת לקבל מהמעסיק דמי מחלה מלאים החל מהיום הראשון להיעדרות ואף בעד חלק מיום שבו נעדר.ה לשם כך.

הזכאות מכח התיקון הנה בהתאם לתקופת הזכאות המקסימלית לתשלום דמי מחלה הקבועה בחוק ללא פריצת מסגרת הוראות החוק לעניין צבירת ימי מחלה והיא מותנית במסירה למעסיק של אישור רפואי בכתב, כי הטיפול או הבדיקה נדרשים בקשר לאותה מחלה.

נעיר כי בנוסח המקורי של הצעות החוק כוון התיקון לחול על כל מחלה ממארת או מחלה אחרת המחייבות טיפול תקופתי לרבות בדיקות תקופתיות, בהתאם לרשימת מחלות שיקבע שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לאחר התייעצות.

עם זאת בנוסח הסופי של התיקון צומצמה התחולה ל"מחלה ממארת או מחלה שנדרש בשלה טיפול קבוע בדיאליזה", כאשר מדיוני ועדת העבודה והרווחה ניתן להבין המונח "מחלה ממארת" נקבע ביחס למחלת הסרטן.

ההצדקה להבחנה לעניין הזכאות לדמי מחלה בין עובד.ת החולה במחלה "רגילה" לבין עובד.ת החולה במחלה ממארת או במחלה שבשלה הוא.היא נזקק.ת לטיפול קבוע בדיאליזה, מוסברת בדברי ההסבר לתיקון כך: "עובד שחולה במחלה ממארת או במחלה שבשלה נדרש טיפול בדיאליזה נזקק כבר בשלב איבחון המחלה, ואף לאחר החלמתו, להיעדר מעבודתו בשל טיפולים תקופתיים, ובכלל זה בדיקות או בקרות תקופתיות. היעדרויות אלה עשויות להסתכם בשעות ספורות או ימים אחדים ולאו דווקא להימשך כמה ימים ברציפות, ובשל כך נמנעת מהעובד הזכות לקבל דמי מחלה".

ועוד כמה הארות והערות:
• במסגרת הדיונים בהצעת החוק, נחלקו הדעות באשר ל"חובת ההוכחה" שתחול על העובד.ת בשל סיבת ההיעדרות, וזאת בהינתן שכיום, ועל פי ההסדר החוקי, אישורי המחלה אינם כוללים פירוט המחלה בשלה הם ניתנים. בתום הדיונים, הוסכם כי זכאות העובד.ת תהיה מותנית במסירה למעסיק של "אישור רפואי בכתב כי הטיפול או הבדיקה נדרשים בקשר למחלה" כאשר אין כל התייחסות למיהו הגורם הרפואי הרלוונטי למתן האישור (רופא מטפל, מכון בו מבוצעת בדיקה/מעקב), ונדמה כי העמימות בענין זה, אינה מיקרית.

• אגב הדיונים בהצעת החוק נדונה גם שאיפת יוזמות החוק, לקבוע הסדר זהה להורים לילדים חולים "במחלה ממארת או מחלה שנדרש בשלה טיפול קבוע בדיאליזה", אשר נעדרים מעבודתם לצורך טיפול תקופתי או בדיקות ומעקבים רפואיים של ילדיהם. נושא זה לא הוסדר במסגרת התיקון ודמי מחלה להורים ימשיכו להשתלם לפי ההסדר הרגיל הקיים כיום (כפי שנזכר ברישא למאמר).

• והערה אחרונה - לצערנו, מחלת הסרטן ומחלות הדורשות טיפול קבוע בדיאליזה, אינן המחלות הקשות היחידות בשלם נדרש.ת עובד לטיפולים תקופתיים, בדיקות ומעקבים. יש שיטענו כי קשה למצוא הצדקה אמיתית להחלת הוראות התיקון רק על המחלות שנקבעו בו תוך התעלמות משורה של מחלות קשות אחרות. כך או כך, נוסח התיקון הסופי, אשר "השמיט" את סמכות השר לעדכן את רשימת המחלות, יחייב חקיקה ראשית לשם עדכון הרשימה.

הכותבת: עו"ד טליה יונתן - דגן, יונתן, בריק ושות', משרד עורכי דין