ארה"ב לישראל: תוכנית כלכלית לפני אישור הסיוע

מאת אלוף בן ונתן גוטמן

המשלחת הישראלית לטיפול בבקשת הסיוע המיוחד מארה"ב חזרה ביום שישי ארצה משיחותיה בוואשינגטון עם רשימת דרישות ל"שיעורי בית" שהטילו עליה פקידי הממשל האמריקאי. השבוע נדרשת ישראל להגיש לארה"ב את תוכניתה הכלכלית להבראת המשק, עוד לפני שתוקם הממשלה החדשה, יחד עם פירוט הדרישות לסיוע ביטחוני.



ישראל מבקשת מארה"ב חבילת סיוע מיוחדת, ללא תקדים בהיקפה, בשני חלקים: מענק ביטחוני
של 4 מיליארד דולר, וערבויות של הממשל האמריקאי לגיוס אשראי ב-8 מיליארד דולר. הסיוע אמור להתפרס על ארבע שנים. הסיוע לישראל אמור להיכלל בחבילת סיוע גדולה שמכין הממשל לקראת המלחמה בעיראק, ממנה ייהנו גם טורקיה וירדן. לדברי מקורות מדיניים, הכנסת ישראל תקל על העברת הבקשה בקונגרס האמריקאי, שחבריו אינם מתלהבים מהגדלת סיוע החוץ.



על הטיפול בבקשת הסיוע הופקד צוות פקידים בכירים בראשות מנהל לשכת ראש


הממשלה, דב ויסגלס, ובהשתתפות מנכ"ל
האוצר, אוהד מראני, החשב הכללי, ניר גלעד,
מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, והשגריר
בוואשינגטון, דני איילון. ביום רביעי שעבר
באו כולם לוואשינגטון בציפייה לסכם את
פרטי הסיוע עם הצוות האמריקאי, כדי
שהחבילה תובא לאישור הדרג המדיני בממשל
ותוגש בקרוב לקונגרס. במגעים שקדמו
לנסיעה, שידר הבית הלבן תחושת דחיפות.
לפני הפגישה אמר ויסגלס כי הוא מצפה שסבב
שיחות זה יהיה האחרון בין הדרגים
המקצועיים לפני העברה לאישור הסופי
ולקונגרס.



אך בבואם לשיחות התברר לישראלים, שהעיכובים
בפתיחת המלחמה בעיראק השפיעו על קצב

העבודה בוואשינגטון. במקום סיכומים והבנות, נתקלו בשאלות ובקשות
הבהרה. "התברר שהם עדיין לא בשלים לקבלת החלטות", אמר אתמול מקור
מדיני בירושלים, "לא ברור אם היתה אי הבנה או ציפייה מוגזמת מצידנו".
מראני וגלעד הציגו לצוות האמריקאי בראשות גארי אדסון, סגן היועצת
לביטחון לאומי, את יעדי בקשת הערבויות. הם הסבירו שישראל רוצה להימנע
ממשבר פיננסי וסגירת שווקים, וכי הערבויות ישפיעו לטובה על המערכת
הכלכלית. גלעד אמר שקבלת הערבויות תאפשר לאוצר לגייס יותר הון בחו"ל,
ולהפחית את גיוס ההון בשוק המקומי, שלוחץ כלפי מעלה על שערי הריבית
וכך מקשה על הצמיחה.



האמריקאים ביקשו לדעת איך מתכוונת הממשלה להחזיר את המשק הישראלי
לצמיחה, והתעניינו ברפורמות המבניות, בצמצום הגרעון ובהפרטה. הם שמעו
על התוכנית להפרטה מואצת דרך שוק ההון, ולא בחיפוש משקיעים
אסטרטגיים; על תוואי הגירעון היורד בהדרגה; ועל השינויים הצפויים
בשוק העבודה. בסיכום ביקשו האמריקאים לקבל תוכנית מסודרת יותר,
והסברים כיצד גיוס ההון בחו"ל יקל על הבראת המשק.



בקשת הסיוע הביטחוני מעוררת קושי גדול יותר מהערבויות, הניתנות מחוץ
לתקציב. ישראל נימקה את הצורך בסיוע מיוחד בהוצאות הגדולות שנגרמו
לצה"ל בגלל המלחמה בטרור הפלשתיני וההיערכות למלחמה הצפויה בעיראק.
בממשל לא התרשמו ודרשו פירוט נוסף. ירון הסביר, שהמלחמה בעיראק עלולה
לעורר פיגועים קשים של הפלשתינאים או הסלמה בגבול הצפון, וצה"ל נדרש
להגברת המוכנות, לתוספת שעות טיסה ומלאים. אם כך, שאלו האמריקאים,
מדוע מבקשת ישראל מימון פרויקטים ארוכי טווח, למשל בתחום המודיעין,
שאינם קשורים לבעיות השוטפות? השבוע יכין משרד הביטחון בקשה מפורטת
יותר.



משרד הביטחון ביקש שהסיוע המיוחד יכלול נתח גדול של "המרות" - כלומר,
תקציבים שאפשר לתרגם לשקלים ולהוציא בתעשיות הביטחוניות בארץ. הממשל
דחה את הבקשה והבהיר ששיעור ההמרות בסיוע המיוחד יהיה זהה למקובל
בסיוע הצבאי השנתי שמקבלת ישראל,26.3% .



הפקידים האמריקאים נמנעו מהתייחסות לסכומים שביקשה ישראל, והשאירו את
העניין פתוח להחלטת הדרג הבכיר בממשל. אך מקור מדיני בירושלים העריך
אתמול שלמרות העיכובים, "נקבל כמעט הכל, אם לא כל מה שביקשנו".