האם הייתם נותנים למוסכניק שלכם לחתוך את איבר המין של העולל שזה עתה הבאתם לעולם? על פניו, התשובה לכך מובהקת - לא מוחלט. באופן אבסורדי, שלא לומר מופרך - מאות, אם לא יותר של בריתות מילה מבוצעות מדי שנה על ידי מוהלים שמעולם לא קיבלו הסמכה, שאיש לא בחן האם יש להם די ידע, ניסיון והבנה, על מנת לבצע את ההליך הכירורגי הרגיש. ואין מדובר איום בעלמה: רק בשבוע האחרון פורסם עוד סיפור מזעזע על תינוק שהוכנס לניתוח דחוף בבית החולים, לאחר שהגיע עם קטיעה ופגיעה משמעותית מאוד באיבר מינו. למעשה, בחסות ההפקרות שמתקיימת בתחום, לא מעט תינוקות הובהלו בשנים האחרונות לבתי חולים לאחר שהוריהם הפקידו את משימת החיתוך בידי מוהל 'חאפר', שהקשר בינו ובין כירורגיה מקרי בהחלט.
עם כל הפליאה שבעניין, במדינת ישראל מקצוע המוהלים אינו מוסדר בחוק וכל אדם רשאי לשמש כמוהל מבלי לעמוד בתנאים מקדימים. כן, גם מי מבין הקוראים שמאס בעבודתו הנוכחית, יכול בוקר בהיר אחד להחליט כי הוא מוהל, לרכוש סכין מנתחים ולהתחיל להציע לציבור ההורים את שירותי החיתוך שלו, גם אם הניסיון היחיד שרכש בעבודה עם סכין הוא מהכנת סלט ירקות.
החל משנות ה-70 החלה לפעול ועדה בין-משרדית לפיקוח וולונטרי על המוהלים על ידי הרבנות הראשית לישראל, המשרד לשירותי דת ומשרד הבריאות. הוועדה מנפיקה רישיונות מטעם הרבנות הראשית ומשרד הבריאות למוהלים מוסמכים אשר חפצים בכך, ומפקחת על עבודתם. כיום, על פי הערכה, פועלים בישראל למעלה מ-600 מוהלים, כ-200 מתוכם פועלים ללא פיקוח שכן הם אינם מוסמכים על ידי הועדה. בנייר עמדה שהוציאה עמותת 'עתים', היא הצביעה על שורה של לקונות חמורות: "ראשית, קיים חוסר בשקיפות ומידע לציבור: היבטים נרחבים מפעילות הוועדה חסרים את השקיפות הראויה. כך למשל, הוועדה אינה מפרסמת באתר האינטרנט את הנהלים הרפואיים וההלכתיים בהם נדרשים המוהלים לעמוד, ובכך נפגעת יכולתם של הורים לדעת האם נשמרו הנהלים בעניינם אם לאו".
כמו כן, נכתב כי בניגוד לגופים מקצועיים אחרים, המודיעים על קיומם של הליכי משמעת כנגד מי מחבריהם, פרסום דומה לא קיים באתר הוועדה ולא ניתן לדעת האם מוהל עמד בפני הליכים משמעתיים, מה חומרתם ומה היו תוצאות ההליך. אולם בכך לא תמה הביקורת מצד העמותה. לדבריהם, אופן הפיקוח על עבודת המוהלים מצומצם לממדים טכניים בלבד: "כך, יתכן מצב שבו מוהל פועל בניגוד מפורש לרצון ההורים והדבר לא ייחשב כהפרה של הכללים המקצועיים שמתווה הועדה". באחד מן המקרים שהגיע לידיעת עתים, מוהל מוסמך נתן למתלמד לבצע את הברית, על אף התנגדות מפורשת של ההורים: "התנהגות זו פסולה מכל וכל ומהווה הפרה בוטה של זכויות. חרף זאת, הועדה אינה נותנת את דעתה על הפרות מסוג זה".
ההפקרות המתוארת מעלה, אינה גובה מחיר אסתטי בלבד מאותם תינוקות חסרי ישע, אלא לעיתים קרובות, מובילה למצבים מסכני חיים. כך למשל, לפני מספר שנים אושפז תינוק בן 8 ימים במצב קשה מאוד, לאחר שהחל לדמם זמן קצר לאחר שעבר ברית המילה. "שלחנו למוהל תמונות אבל הוא ניסה להרגיע אותנו שהכול בסדר ושאין מה לדאוג. משהו לא הסתדר לנו והבאנו אותו ההורים לבית החולים, שם נאמר לנו שהתינוק איבד שני שליש מדם גופו והיה על סף מוות", אמרו דאז ההורים.
סוגי המוהלים בישראל
- הקבוצה הראשונה: מוהלים שהם רופאים - כפופים לדיני הרפואה, המסדירים את פעולתם ומפקחים עליהם.
- הקבוצה השנייה: מוהלים מוסמכים, שעברו הכשרה הן בתחום הכירורגי והן בתחום ההלכתי ועברו את הבחינות בתחום. מוהלים אלה מוסמכים על ידי וועדה בין - משרדית - של משרד הבריאות והרבנות הראשית, וזו אף מפקחת על עבודתם. הוועדה הבין - משרדית היא וועדה וולונטרית, ואינה מפקחת על עבודת מוהלים שאינם נמנים עם חבריה.
- הקבוצה השלישית והבעייתית: מוהלים שאינם רופאים ושמעולם לא קבלו כל הסמכה. אלפי מוהלים אלה פועלים ללא פיקוח כלשהו וללא שאיש בחן את יכולותיהם המקצועיות וניסיונם.
על מנת להבין כיצד בתי המשפט תופסים את המציאות המעוותת הזו, ובאיזה אופן מגן החוק על אותם הורים, שוחחנו עם עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין, מומחה לדיני ביטוח.
האם עצם העיסוק בתחום, ללא כל הכשרה, לא מהווה רשלנות? מה לעזאזל חושב לעצמו אותו מוהל שמציע את שירותיו להורים, ללא כל הסמכה או ניסיון? איפה חובת האחריות שלו?
"בתי המשפט קבעו, שגם אם המוהל לא אחז בתעודת הסמכה תקפה - אין בכך כדי להוות רשלנות, כאשר החוק הישראלי אינו מחייב הסמכה למוהל. לצד זאת, סוגיית ההסמכה אינו רלוונטית לעילת התביעה כנגד אותו מוהל - היה ויוכח כי הוא התרשל, וכתוצאה מכך נגרם נזק - הוא יתבע ומירב הסיכויים כי בית המשפט יקבע כי עליו לשלם פיצויים. גם בית המשפט העליון התייחס לסוגיה והבהיר כי חובת הזהירות המוטלת על רופא נגזרת מרמת הכישורים המקצועיים של רופא סביר מסוגו, ובהפרתה של חובה זו יש משום רשלנות רפואית. על מוהל שאינו רופא אין מוטלת חובת זהירות זהה לחובתו של רופא. מוהל יחויב באחריות בשל רשלנות אם הפר את חובת זהירותו כמוהו".
מה הגובה שבתי המשפט פוסקים בסיטואציה כזו?
"הטווח נע בין עשרות למאות אלפי שקלים, כתלות באופי וחומרת הפגיעה. כך למשל, באחד המקרים פסק בית המשפט פיצויים בסך של כחצי מיליון שקל לקטין שנגרמה לו נכות עקב רשלנות בברית המילה .במקרה אחר נפסק, כי מוהל מפורסם יפצה הורי תינוק ב- 150,000 שקל, לאחר שבמהלך ברית מילה חתך בשוגג חלק מאיבר מינו של התינוק".
האם כל חיתוך של איבר מין שהסתבך מהווה רשלנות שמזכה בפיצויים?
"לא בהכרח. בית המשפט יבחן את מידת הסטייה של המוהל ממתחם ההתנהלות הסבירה. כך למשל, בית המשפט קבע כי מוהל סביר חייב לערוך ווידוא בטרם ביצוע הברית ולבחון כי התינוק נמצא במצב תקין ואיבר מינו תקין. כמו כן, אם קיימת חריגה כלשהיא, חובה על המוהל להביא הדבר לידיעתם ההורים ולהמליץ להם לפנות לרופא.
"למעשה, קיימים מספר סיבוכים שהתרחשותם עשויה להעיד על רשלנות: זיהום באזור החתך, אשר עשוי להוביל לזיהום מערכתי; אבדן של חלק מאיבר המין; עקמת או תסביב וכן הדבקה בהרפס. למעשה, בית המשפט העליון קבע כי מוהל חב חובת זהירות כלפי הנימול - ומשום כך אחראי - לא רק לתוצאה מזיקה שגרם לו עקב חריגתו מרמת המיומנות הסבירה בביצוע מעשה המילה, אלא גם לתוצאה מזיקה שגרם לו באחת הפעולות הנלוות למילה. גם ביחס לתופעות כאלה ואחרות המתגלות בימים שלאחר הברית, ואשר נראות כקשורות בברית-המילה, חלה על המוהל חובת זהירות שהפרתה על-ידיו עלולה להקים עילה לחיובו באחריות".