ברז הכסף של ההייטק נסגר - וכולנו הולכים להידפק מזה

העדות הטובה ביותר לאגרוף הקפוץ של המשקיעים היא 17 מיליארד הדולרים שגויסו במסגרת הנפקות מניות ראשונות ((IPO's בבורסות האמריקאיות החל מינואר ועד סוף אוגוסט השנה.

מדובר בירידה של 93% לעומת 248 מיליארד הדולרים שגויסו באותה תקופה בשנה שעברה, ירידה של כ-75% לעומת כמות הכסף שגויס ב-IPO's ב-2020, וכ-64% לעומת 48 מיליארד הדולרים שגויסו ב-8 החודשים הראשונים של 2019, טרום הקורונה.

למעשה, מדובר בסכום הגיוס הנמוך ביותר לחברות המבקשות את אמון המשקיעים מאז 2016, אז גויסו רק כ-11 מיליארד דולר בהנפקות חדשות עד לסוף אוגוסט אותה שנה, שנבעו בעיקר מעלייה חדה במחירי הנפט והחלטת בריטניה על הברקזיט שהובילה לחשש מיציאת מדינות נוספות מהגוש, ליבו את החשש ממיתון עולמי.

התקררות המשקיעים הובילה את החברות לחתוך באופן משמעותי בדבר העיקרי שעומד לרשותן - מניותיהן, וחלקן הורידו עד כ-90% משוויין רק כדי שהמשקיעים ייאותו לשחרר עבורן כספים, כדי שתוכלנה להמשיך פעילותן ולשרוד - לפחות עד הגיוס הבא.

המתח הגיאופוליטי שממשיך להתגבר לצד המשך מגמת עליית הריבית, גם אם תרוסן, ממשיכים להטיל אימה על המשקיעים, שעדיין לא מצליחים לאתר את הנקודה בה השוק יהפוך שוב לשורי.

לצד המשקיעים נמצא "המשקיע הסמוי", הציבור שמבקש להבין כיצד כל זה משפיע על כספי הפנסיה והגמל שלו?

יוליה ויימן, אנליסטית שווקי הון גלובאליים: "הנפקות בבורסות מעניקות חיים לשווקים ולכלכלות באמצעות הזרמת כספים מהמשקיעים לחברות, שבתורן שוכרות עובדים ונותני שירותים, ומגבירות ייצור.

הן חלק מגלגל תנופה לכלכלה שגם משרה אווירה כלכלית חיובית ונותן רוח גבית להגברת פעילותה. כל אלה רק מזינים האחד את השני וגדלים יחד.

בתקופת הקורונה הגדילה הייתה חריגה מאד ביחס לעבר, וניתן לראות זאת בסכומי הגיוס של 2020 ובעיקר בשנת 2021. וכאשר לצד חריגה זו הגיע משבר גיאופוליטי חריף בדמות מלחמת רוסיה-אוקראינה שמשפיע על מחירי הסחורות והאנרגיה, ולצידו אינפלציה גבוהה ומגמת עלייה בריביות, השווקים מגיבים לצד השני.

וגם בכיוון זה האחד מזין את השני, שכן הסנטימנט השלילי שנוצר גורם למשקיעים להימנע לעת זו מהשקעות גדולות בבורסות, דבר התורם להמשך הקיפאון, שבתורו משאיר את המשקיעים לצפות בבורסות מהצד".

ומי הן הנפגעות העיקריות?

לבקשתנו, התייחסה ויימן גם להשקעות של הציבור: "הפנסיות וכספי הגמל של כולנו הן חלק מהגלגל זמין את הבורסות והכלכלות, וכשאלו קופאות או נעצרות, כך גם אפשרויות הרווחים של החסכונות שלנו. וככל שיש יותר הנפקות ומגייסים יותר כספים, זה תורם לכולנו בדיוק מהכיוון השני".

"הנפגעות העיקריות, אפשר לומר, הן החברות הזקוקות נואשות למזומנים לטובת פעילותן, שנקלעו למצב בו הן צריכות לחתוך בבשר החי שלהן בהיבט שוויין, רק כדי להצליח לגייס כספים מהמשקיעים.

בחודש יולי האחרון, לדוגמא, נודע כי חברת הפינטק השבדית Klarna גייסה כ-800 מיליון דולר מקרן פרייבט אקוויטי גדולה לפי שווי של 6.7 מיליארד דולר. זה אולי נראה כדבר מדהים למי שלא מכיר התחום או החברה, אך עבור החברה מדובר בהורדת 85% מהשווי לפיו תכננה להנפיק עצמה.

בשנה שעברה Klarna הגישה תשקיף להנפקה לפי שווי של כ-26.8 מיליארד דולר, כאשר מדובר בחברה הפועלת באחד התחומים הכי חמים בתחום הפינטק, שבעצמו קיבל באזז אדיר בשנת 2021.

ההנחה היא כי היא פנתה דווקא לפרייבט אקוויטי, כדי שתוכל להציג פעילות נוספת עוד כשנה וחצי שנתיים, שלאחריהן תיגש שוב להנפקה לפי שווי גבוה יותר.

חברה אחרת, בשם Chobani, המייצרת יוגורט יווני ומאוד מוכרת בארה"ב, הייתה אמורה להיות ההנפקה הגדולה של 2022 עם גיוס של כ-100 מיליון דולר לפי שווי של כ-10 מיליארד דולר. בסוף שבוע שעבר הודיעה החברה כי היא חוזרת בה לעת זו מהנפקתה בשל מצב השווקים.

זאת למרות שסכום הגיוס הממוצע בהנפקות גם בתקופה קשה זו עומד על כ-113 מיליון דולר והחברה ביקשה לגייס רק 100 מיליון דולר. ככל הנראה היא לא הצליחה להבטיח את השווי לפיו ביקשה להנפיק, ובשל היותה חברה פעילות משמעותית והכנסות שיכולה להמתין לתום היובש בשווקים, החליטה לא לצאת להנפקה בזמן זה ולשמור על שוויה, שאולי אף יעלה לקראת הפקתה בעתיד".

ויימן מסבירה כי הסיבות לירידות השווי אינן נוגעות רק בתיאבון המשקיעים להזדמנויות עסקיות או עסקים במצוקה, אלא גם מהמצב הפיננסי הריאלי, ומוסיפה: "החתמים דואגים ליידע את החברות המבקשות לגייס כי החלומות שחשבו כבר לא קיימים, ושהם צריכים לרדת בשווים המבוקשים.

עיקר ההשפעה היא מגמת עליית הריבית, המעלה עימה את עלויות המימון, ומישהו צריך לשלם את זה. כרגע לא ניכרת ירידה קרובה צפויה של הריביות בעולם, אלא להיפך - מגמת העלייה צפויה להימשך והיא עצמה, אף יותר מהמספר בו תעמוד הריבית, משפיעה באופן שלילי על השווקים כי היא תורמת לחוסר הודאות.

בנוסף, קיימת אווירה של סלידה מסיכון שלא ניתן להתעלם ממנה והמשקיעים לא משחררים את הכסף בקלות. לצידם גם הבנק המרכזי מושך את הנזילות מהשווקים ומהווה עוד סכר לזרימת הכספים לעות שנה שעברה.

אם לא די בכך, אזי גם הממשל הסיני דוחף את החברות המקומיות לגייס בתוך המדינה ולא לצאת להנפקות בחו"ל, והמצב הגיאופוליטי המורכב מעבה את העננה מעל הכלכלות ואפשרות כניסתן למיתון.

הכלל המצוין אמנם כבר תומחר בשוקים, אבל דבר גדול כמו מלחמת רוסיה אוקראינה לא ניתן לתמחר עד הסוף. הנה עליית מחירי הנפט בארה"ב נרגעו, ופתאום רוסיה סגרה גז לאירופה ומחירי האנרגיה שוב מתחילים לעלות.

במצב של מלחמה מתמשכת אי אפשר לדעת מאיפה תגיע המכה הבאה והמשקיעים לא אוהבים חוסר ודאות. צריך גם לזכור שהעובדה שהמלחמה באירופה לא משאירה את החששות רק שם, שהרי משבר אנרגיה בה ישפיע בסופו של דבר גם על ארה"ב, ובאופן כללי כל ידיעה שלילית בסדר גודל משמעותי, גם אם הוא מעבר לים, משפיע על ארה"ב".

יש גם סימנים מעודדים?

"לא הכל שלילי. לעת זו המיתון הנצפה בעולם המערבי הוא יותר טכני מאשר מהותי. הצפי הוא שהבנק הפדרלי יצליח להשתלט על האינפלציה, הנמצאת במגמת ירידה, לקראת הרבעון הראשון או השני של 2023 והכלכלה האמריקאית לא תיכנס למיתון עמוק.

ואם אכן האינפלציה תמשיך לרדת בעקביות במשך חודשים ומגמת ירידתה תימשך, ואם לצידה תמשיך הכלכלה האמריקאית להיות בריאה, סביר שנראה ראלי שיבשר יציאה מהשוק הדובי לכיוון השוק השורי.

עצות השוק, לפיכך, לחברות הנזקקות למזומנים, היא להחזיק מעמד עד מחצית 2023 לערך, בתקווה שהשווקים ייראו אחרת ושהן מסגלות לכך, או לחלופין לנות לסגור את הפער המימוני שלא באמצעות הבורסות.

מי שלא יכולות - צריכה להכין עצמה לשווים נמוכים בהרבה מהשיח עליהם התנהלה טרום תחילת 2022, ולהבין כי הנפקה שתהיה פושרת או לא מוצלחת עשויה לפגוע בסנטימנט השוק כלפי מנייתה ולפגוע בשוויה".

יש לציין, כי כבר ביולי האחרון הורגשה תנופת עלייה בשווקים לאחר שהמשקיעים הביעו אמון ביכולת הבנק הפדרלי לעצור את האינפלציה, ולאור הנמכת צפי העלאת הריבית על ידי האחרון. כעת כל שנותר הוא להמתין שרוח הבנקים המרכזיים תזיז את העננה מעל הבורסות ותוביל אליהן חזרה את המשקיעים.