בראיון שהעניקה לאתר "ווריאטי" לפני כמה חודשים, התבקשה קים קרדשיאן לתת עצה אחת לנשים שרוצות להצליח בעולם העסקים: "תזיזי את התחת ותתחילי לעבוד", היא אמרה והוסיפה "נראה כי איש אינו רוצה לעבוד כיום".
קרדשיאן לא לבד: האמירה הזאת נשמעת שוב ושוב בחודשים האחרונים מפי מעסיקים מתוסכלים שלא מצליחים לגייס עובדים, במיוחד במגזר השירותים ובענף המסעדנות והאירוח.
אלעד דור, הבעלים של מסעדת "שישקו" בתל אביב, נאלץ באחרונה לסגור את אחת המשמרות הרווחיות ביותר בשבוע - שבת בצהריים. הוא לא עושה זאת בגלל שיפוצים או משום שהחליט לשמור שבת, אלא כי אין לו מספיק מלצרים לשרת את כמות הלקוחות שמגיעים בשבת.
"אני לא זוכר תקופה כזאת", הוא אומר לוואלה. "באחרונה יש הקלה מסוימת מבחינת מלצרים, אך אני עדיין סובל ממחסור. אני לא מבין לאן הם נעלמו. הרבה אנשים אמנם עזבו את תל אביב בגלל יוקר המחיה, חלק עזבו את הענף בגלל האי ודאות, חלק בגלל הסכנה, בעיקר בתקופת הקורונה, אבל בשורה התחתונה זה הענף שנותן הכי הרבה כסף מזומן בסוף היום. אני מוכן לשלם למלצרים 75 שקל לשעה, וגם את זה הם דוחים. זה מאלץ אותי לפעמים לסגור את הבר בחוץ, משום שאין לי מלצרים".
לדברי דור, המחסור במלצרים שעמו הוא מתמודד הוא אין ואפס לעומת המחסור בשוטפי כלים וטבחים. "טבחים צריכים לעבור הדרכה. אני משלם להם בעבור שבועיים של התלמדות, ואז הם עוזבים. אני משלם על הכשרה 55-60 שקל בשעה ועל עבודה 70-90 שקל, מה שמצטבר לעשרות אלפי שקלים בחודש שאני מוציא על הכשרה, לשווא. העובדים משתמשים בכוח שיש להם עכשיו, אך יש גבול לכמה אני יכול להעלות את השכר, משום שיש גבול להעלאת המחירים של מנות לפני שאתחיל לאבד לקוחות, ובנוסף אני מתמודד עם האינפלציה. בקורונה, עובדים רדפו אחריי, כעת יש עבודה, אבל עובדים אין".
יבשת אחרת, צרות דומות
גם בארצות הברית, חברות מתמודדות עם אתגר חסר תקדים בניסיון למצוא מספיק עובדים למלא את המשרות הפתוחות. על פי דוח חדש של משרד המסחר האמריקני, יש 10 מיליון משרות פתוחות בארצות ברית - ושישה מיליון מובטלים. המחסור הזה משפיע על כל המגזרים. "גם אם כל מובטל במדינה היה מוצא עבודה, עדיין היו נותרות ארבע מיליון משרות פתוחות", נכתב בדוח.
במשק הגלובלי, התופעה מוגדרת "מחסור בעובדים" (shortage) , אך לדברי גורדון לייפר, כלכלן פוליטי שכיהן כיועץ בכיר למדיניות העבודה תחת ממשל אובמה, ההגדרה הזאת אינה נכונה ונועדה לכסות על האמת. "הדבר הראשון שצריך להבין הוא שאין מחסור בעובדים", הוא אומר לוואלה ומעריב.
"כשמעבידים לא משלמים מספיק, הם מכנים זאת 'מחסור'. לדוגמה, אני מוכן לקנות מכונית ב-2000 דולר אבל אני לא מקבל הצעות במחיר הזה. משמעות הדבר אינה שיש מחסור במכוניות. העובדים לא עזבו את המדינה, לא הלכו חס וחלילה לעולמם או זכו בלוטו", הוא אומר.
אם כך, היכן הם כל אותם עובדים? לייפר, פרופסור במכון החינוך והמחקר בענייני עבודה באוניברסיטת אורגון, מודה שגם לו אין תשובה מספקת לגבי המצב יוצא הדופן. "אני לא יודע בדיוק את הסיבה להתנהגות של העובדים. אחת השאלות המעניינות ביותר בארצות הברית כיום היא ממה כולם חיים. במהלך הקורונה, למשל, הממשלה שילמה תשלומי אבטלה גבוהים. היו חבילות סיוע והקלות במסים. אבל זה נגמר לפני שנה", הוא אומר.
"בנוסף, אם לפני עשור אפשר היה, למשל, לחיות חיים צנועים יותר מחוץ למרכזי הערים, להרוויח עשרת אלפים דולר בשנה, וזה היה מספיק, כיום זה לא אפשרי לאור יוקר המחיה והאינפלציה הגואה, כך שגם זאת אינה התשובה", הוא מוסיף.
יותר משרות, פחות עובדים
על פי הדוח של לשכת הסחר האמריקנית, בשיא המגפה יותר מ-120 אלף עסקים נסגרו באופן זמני, ויותר מ-30 מיליון אמריקנים פוטרו. מאז ינואר 2020, המשרות הפנויות גדלו באופן עקבי בעוד האבטלה הצטמצמה בקצב איטי יותר.
בסך הכל, ב-2021, מעסיקים הוסיפו 3.8 מיליון משרות, אך במקביל, מיליוני אמריקנים החלו לעזוב את שוק העבודה עוד לפני כן. כך נוצר מצב שבו בהשוואה לפברואר 2020, יש כעת שלושה מיליון עובדים פחות בשוק העבודה.
כיום, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בארצות הברית הוא 62.1%, לעומת 63.3% בפברואר 2020, נכתב בדוח. ברור שעובדים רבים מעדיפים להישאר בבית על פני חזרה לשוק העבודה. מדוע?
על פי הסקר, 33% מהנשים אמרו שהצורך להישאר בבית לטפל בילדים או בבני משפחה אחרים מקשה או לא מאפשר כלל את השיבה לעבודה.
28% מהגברים אמרו שהמגזר שבו עבדו לא התאושש עדיין, או שלא נותרו מספיק עבודות טובות. בנוסף, חלק מהנסקרים אמרו כי הם עדיין חוששים מהקורונה במקום העבודה.
על פי הדוח, במהלך המגפה, משרות שדרשו הגעה פיזית למקום העבודה ומשרות בשירות לקוחות שמשלמות באופן מסורתי פחות, התקשו לשמור על העובדים. לדוגמה, תעשיות האירוח, הפנאי והקמעונות רשמו את שיעור ההתפטרות הגבוה ביותר מאז נובמבר 2020 - יותר מ-4.5% באופן עקבי.
כשבוחנים כיום את המחסור בעובדים בתעשיות שונות, אפשר לראות כי מגזרי התחבורה, הבריאות והרווחה, כמו גם האירוח והמזון רושמים מספר גבוה יותר משרות פנויות. מה הגורמים שתורמים למחסור בעובדים?
חששות קורונה
קבוצת אוכלוסייה שנפגעה משמעותית במגפה הייתה זאת של הורים עובדים. סגירת בתי ספר וגני ילדים הובילו לכך שחלק מההורים נאלצו לעזוב את עבודתם כדי לטפל בילדים שנותרו ללא מסגרת. אחרים פוטרו במהלך המגפה. יכול להיות שלא כל ההורים שבו לשוק העבודה או שחלקם מחפשים עבודה חדשה, מה שיכול להסביר חלק מהתופעה.
בארצות הברית עוד לפני המגפה, היעדר גישה לטיפול בר השגה אך איכותי בילדים, כבר נהפך לבעיה רצינית. מחקר של קרן לשכת הסחר של ארצות הברית מצא כי בשל השיבושים בערכת הטיפול בילדים, מדינות אלסקה, ארקנסו, אריזונה, מיזורי וטקסס איבדו בממוצע מדי שנה 2.7 מיליארד דולר בהכנסות בשל הבעיה הזאת.
דוח משותף של לשכת הסחר וקרן החינוך הראה כי המגפה יצרה מחזור אכזרי בתעשייה: כדי לשוב לעבודה, עובדים צריכים טיפול ראוי ואמין בילדיהם, אך ספקיות הטיפול מתמודדות עם אתגרים עצומים בעצמן. המגפה אילצה ספקיות רבות לסגור את שעריהן או לצמצם עובדים: בפברואר-אפריל 2020, התעשייה איבדה 370 משרות - 95% מהן אוישו על ידי נשים. התאוששות המגזר היא אטית; נכון לספטמבר 2021, שיעור התעסוקה במגזר הטיפול בילדים היה נמוך ב-10% מהרמה שלפניי המגפה.
בנוסף, אחוז ההשתתפות של נשים בשוק העבודה צנח במהלך המגפה לשפל שלא נרשם כמותו מאז שנות ה-70. נכון לאביב 202, 3.5 מיליון אימהות עזבו את עבודתן. אחוז האימהות העובדות צנח ל-55% לעומת 70% לפני כן. המספר הזה משתפר אך עדיין לא חזר לנורמליות, שנתיים לאחר מכן.
העובדים צברו חסכונות
תשלומי האבטלה הגבוהים יותר במהלך הקורונה, המחאות הסיוע וההישארות בבית הובילו לכך שאמריקנים בסך הכל הוסיפו יחדיו 4 טריליון דולר לחשבונות החסכון שלהם מאז תחילת 2020. כמה מאות דולרים נוספים בשבוע מתשלומי האבטלה הגבוהים (שפסקו בספטמבר 2021), הובילו לכך שש-68% ממקבלי האבטלה הרוויחו יותר במהלך המובטלות מאשר כשעבדו.
לייפר מציין כי חלק מאותם עובדים שלא שבו לשוק העבודה אולי עברו להתגורר חיים עם חברים או בחזרה עם ההורים. בנוסף, חלק מהזוגות ככל הנראה החליטו שהם יכולים להתקיים על משכורת אחת. מהסקר של לשכת הסחר עולה כי 28% מהנשים אמרו כי יש אנשים אחרים במשפחה שמרוויחים מספיק כסף, כך שאולי אין צורך לעבוד גם כן במשרה מלאה או למהר לחזור לשוק העבודה.
פרישה מוקדמת - גורם אחר למחסור בעובדים קשור גם כן למגפת הקורונה. על פי הדוח של לשכת המסחר, נכון לאוקטובר 2021, שלושה מיליון מבוגרים נדחפו לפרישה מוקדמת. בסך הכל, מספר המבוגרים בגיל 55 ומעלה שעזבו את שוק העבודה בשל פרישה עלה מ-48.1% ברבעון השלישי של 2019, ל-50.3% ברבעון השלישי של 2021.
עסקים חדשים - חלק מהעובדים שעזבו את העבודה או בחרו להישאר מובטלים, עשו זאת כדי לפתוח עסק משלהם. בשנתיים האחרונות, כ-10 מיליון בקשות לעסקים חדשים מולאו בארצות הברית; ב-2020 לבדה, נפתחו 4 מיליון עסקים חדשים.
כלכלת חלטורה - כלכלת החלטורה (או בשמה היומרני, הכלכלה הישירה) היא מהגורמים למחסור בעובדים במגזר השירותים. מיליוני אנשים מעדיפים כעת לעבוד כפרילאנסים בחברת משלוחי מזון כמו וולט, או בחברת שיתוף נסיעות כמו אובר מחוץ לישראל, בשל הגמישות חסרת התקדים שמשרות אלה מספקות - גם אם היא באה על חשבון הטבות כמו הפרשה לפנסיה, ביטוח בריאות וכן הלאה.
כלכלת החלטורה גם איפשרה לרבים שעבדו במגזר השירותים להשתכר בכבוד בעיצומה של מגפת הקורונה, כשעסקים רבים בתחום פיטרו עובדים או נסגרו כליל.
על פי מחקר של חברת אדלמן דאטה אנד אינטליג'נס, ב-2021, פרילנאסרים היוו 36% מכוח העבודה בארצות הברית. ל-51% מהפרילאנסרים היו תארים גבוהים. 44% מהפרילאנסרים אמרו הרוויחו יותר כסף בעבודתם מאשר כשעבדו במשרה מלאה. בעבור חלקם, המשרה אף נהפכה למקור היחיד או העיקרי של הכנסה. על פי הערכות, עבודה כפרילאנס תיהפך לנפוצה עוד יותר בשנים הבאות. על פי אתר "סטטיסטה", 90.1 מיליון אמריקנים יהיו פרילאנסרים ב-2028 - יותר מ-50% מכוח העבודה.
המסעדנות לא תתאושש?
על פי אתר "קוורץ", יכול להיות שהתעסוקה במגזרי המזון והאירוח בארצות הברית לעולם לא תתאושש. הענפים האלה עדיין סובלים ממחסור של 1.2 מיליון עובדים לעומת הרמה בפברואר 2020.
לדברי לייפר, "כנראה שהמצב נובע חלקית ממגפת הקורונה וההשלכות הנמשכות שלה. אך האפשרות הסבירה יותר היא שהשכר שמוצע כעת נמוך מדי לאנשים שהיו חשופים יותר לקורונה, אנשים שעבדו במגזר השירותים בסופרמרקטים או במסעדות וסיכנו את חייהם, ועכשיו לא מוכנים להסתפק בשכר המוצע".
ליייפר גם אינו מייחס חשיבות רבה להתרחבות חסרת התקדים של כלכלת החלטורה בשנתיים האחרונות, שלדבריו מקבלת חשיפת יתר בתקשורת - שחלק גדול ממנה מבוסס על פרילאנסרים.
לדבריו, "בארצות הברית, החלופה לעבודות במגזר השירותים אינה עבודות של כלכלת החלטורה.
הנתונים אינם תומכים בכך. לא כל המלצרים לשעבר עובדים כיום בכלכלת חלטורה, גם לא כל הדיילות או כל החדרניות וכן הלאה. כלכלת החלטורה מרוכזת במגזרים מסוימים מאד ובשאר המגזרים, פשוט חסרים עובדים".
בארצות הברית, השכר בתעשיות שמתקשות כיום לגייס עובדים - כגון מסעדנות ואירוח - עולה בהדרגה בחודשים האחרונים, על פי אתר "אינסיידר". עם זאת, הוא עדיין נמוך לעומת מגזרים אחרים. לדברי ויליאם ספריגס, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת הרווארד, "עובדים בתעשיות אלה מחפשים דרכים להשיג משרות במגזרים אחרים" שמציעים שכר גבוה יותר או תנאים טובים יותר.
לייפר סבור כי משהו קרה בשלוש השנים האחרונות: "מחוסר הרצון לעבוד בשל כספי הסיוע בעיצומה של המגפה, להבנה שיש דרכים להרוויח כסף גם כאשר הכל סגור ועד להחלטה שאפשר אולי להסתפק במשכורת אחת - העובדים החליטו שהעיקר הוא לא לחזור לשוק העבודה המסורתי.
"כעת כשהקורונה נעלמת מחיינו, ועמה גם הטענה לגבי הסכנה שטמונה בעבודות במגזר השירותים, למעסיקים יש אפשרות אחת: שלמו יותר ושפרו את התנאים - ואנשים יבואו לעבוד אצלכם. שוק העבודה השתנה, לעובדים יש יותר כוח ומעסיקים יהיו חייבים לשלם יותר או לתת לעובדים שליטה גדולה יותר כל השעות, אפשרות לעבוד מהבית וכן הלאה. בשורה התחתונה, אם יש מחסור בעובדים, התשובה לכך היא תמיד שכר, תנאי עבודה או שילוב של השניים".
