עסקים קטנים ופתרונות גדולים: אפליקציית ניהול בייביסיטר?

זה נשמע טריוויאלי, לקום בבוקר להגיע למשרד ולהדליק את המחשב. לבדוק אי-מייל, להחתים כרטיס ולקבל הודעות בוואטסאפ המשרדי, אבל עם כל הכבוד להייטק ולמקצועות שדורשים ישיבה מול שולחן ומחשב, רוב העסקים הקטנים וכאלה שמשרתים אותנו בחיי היום יום הם נטו לואו-טק.

מה זה אומר? שלרוב העובדים במשק אין תיבת דואר אלקטרונית של מקום העבודה, והקשר שלהם אל המנהלים עשוי להיות מסורבל. אמנם הדיגיטציה והטכנולוגיה המתקדמת כבר נכנסו לענפים שונים בשוק העבודה, אבל עתה גם החברות הוותיקות במשק וגם העסקים המוכרים של סבא וסבתא שעוברים בירושה, מבינים שאין ברירה אלא לעבור להתנהלות באונליין. זה אגב, תורם גם להצלחה.

45 אלף עסקים קטנים נסגרים מידי שנה, ברובם המוחלט מדובר בניהול לא נכון, מסורבל ולא יעיל. אמיר נחמיה, יזם צעיר בן 35 פיתח אפליקציה ייחודית שמקילה על תפעול וניהול עובדים, ובכך מאפשרת שליטה נבונה יותר ויעילה יותר במה שקורה בעסק. בארה"ב זה כבר הצליח לשנות את תעשיית הלואו טק כמעט לחלוטין, עכשיו זה קורה גם בארץ.

נחמיה מייסד ומנכ"ל חברת connecteam, מאמין שדין שטראוס כדין המכולת השכונתית, "הייעול שהטכנולוגיה מביאה לחברות הענק חייב להיכנס לעסקים הקטנים. העולם השתנה, וקם דור חדש של מנהלים ועובדים שלא מקבלים את זה שסידור המשמרת כתוב על הלוח בכניסה לעסק ושהתכתבויות עוברות בפתקים ולא בצורה מסודרת. מעבר לזה, הטכנולוגיה מקלה על תפעול וניהול העובדים".

הטכנולוגיה גורמת לעסקים לצמוח במהירות, מטייבת אותם ומאפשרת להם לנהל את העסק בצורה טובה יותר, אבל מה עם העסקים הקטנים שעברו שנתיים קשות ונמצאים עדיין במלחמת הישרדות ובסכנת קריסה? איך גורמים לאותם עסקים שאנחנו נתקלים בהם באופן יומיומי בכל רחוב, ומנוהלים לפעמים על ידי אנשים מבוגרים במשך עשרות שנים, להתאים את עצמם לעידן המודרני, לתפעל את העובדים והעסק בצורה יעילה ולמשוך אליהם עוד עובדים?

"זה מתחיל בהבנה שלא כל העובדים בפוקס, באגד ואפילו באיכילוב מקבלים מייל. אז לא רק שהם לא יושבים מול מחשב ואין להם מייל חברה, זה אומר שזה שם אותם ואת המנהלים בסיטואציה מסוימת, שמאד מקשה להתנהל ולתקשר עם העובדים האלה", הוא מסביר.

האפליקציה שפיתח נחמיה ביחד עם צוות החברה פונה לחברות לואו טק שלפחות 70% מעובדיהם אינם נגישים למחשב. "מדובר בחברות שמירה, ניקיון, אחזקה, נהגים, אירוח, ואפילו בייביסיטינג ודוג ווקרים. רובנו בכלל לא מודעים למצב הזה, ואפילו אני הופתעתי לגלות שזה המצב. אבל תסתובבי בחוץ ורוב חברות הבנייה ואפילו החנויות והרשתות בקניון הן לואו טק".

להכניס אפליקציה לעולמות הללו זה קצת דיסוננס לא?

"לא כל כך היום, וזו מהות השינוי. אני זוכר את עצמי לפני חמש שנים בניו יורק יורד עם המנכ"לים של החברות לחדר עובדים ומבין שלא לכולם יש טלפון חכם. פעם זה היה יותר יקר, תחשבי שבתעשיות הללו ישנן אוכלוסיות שהן יותר 'בעייתיות', נניח בארה"ב, המהגר המקסיקני שהגיע לפני חודש לארה"ב ועדיין לא יודע את השפה".

"בעבר, גם פה מכשיר סלולרי חכם היה עסק יקר. תחשבי על מחירי האינטרנט והגלישה בעבר. בישראל אנחנו לא מכירים את זה היום כי 'מהפיכת כחלון' היתה מזמן, אבל בארה"ב רק לפני שנתיים המחירים של הסלולר והגלישה הפכו להיות זולים, וחברות לא היו מוכנות להוריד אפליקציה לעובדים שלהם. היום אף אחד לא בודק כמה דאטה עוברת באפליקציה".

האפליקציה הייחודית שמותאמת באופן אישי לכל עסק, מכילה בתוכה שעון נוכחות, ניהול משמרות, ניהול משימות, תיבת פניות, צ'ט פנים ארגוני, ספר טלפונים, טפסים דיגיטליים, "וכל מה שחברה צריכה כדי לנהל ולהתנהל מול העובדים שלה. אפילו התנהלות שבחברות הייטק ידועה כמחלקת HR, מסמכים, הדרכות ואפילו בחירת מתנות לחג. לעובד שהיה עד היום ממש מנותק מהארגון, יש אפליקציה אחת שעושה כל דבר שקשור לארגון, ולמנכ"ל שעד היום היה מאד קשה לו לתקשר עם העובדים, הוא רואה בדיוק ובלחיצת כפתור מי עשה ומה עשה, מבלי שזה יעבור כמה תחנות בדרך".

לפני ארבע שנים בגלגולו הקודם של הסטארט אפ של נחמיה, הוא בכלל שיווק הדרכות במובייל לחברות מובילות במשק ובעיקר בהיי טק ובטכנולוגיות מתקדמות, אבל הבין משיחות עם לקוחות פוטנציאליים דווקא בעסקים קטנים יותר בני 5 עד 30 עובדים, שהם זקוקים לשדרוג וייעול ואפילו לא יודעים איך לכנות זאת במילים.

"זה התחיל שהמוצר שעשינו נמכר לחברות הייטק כמו נייס ואמדוקס וכדומה, וככל שיצא לי להכיר עוד ועוד חברות לואו טק, הבנתי שבהיי טק ההדרכה במובייל זה נחמד ובלואו טק היכולת להגיע עד אחרון העובדים ולתת לעובדים את הכלים שהם צריכים ביום יום זה גיים צ'יינג'ר רציני ושם היתה נקודת המפנה של החברה".

"אני זוכר שפגשתי מנכ"ל של רשת המבורגר שאמר לי שיש לו 40 סניפים והוא אפילו לא מצליח לאמוד את המספר המדויק של העובדים שלו. הוא תהה אם בכלל אפשרי דבר כזה ליצור מערכת שתתן לו מידע בכל רגע נתון מה קורה בכל אחד מהסניפים, והאם בכלל יש אופציה לשלוח הודעות לכל העובדים כשצריך. בשיחה הזאת נפל לי האסימון שזה בדיוק מה שצריך לפתח".

אני מניחה שלמרות הצורך הקיים המילה "טכנולוגיה" הפחידה את רובם, ובפרט את מי שנמצאים בתחתית הלואו טק.

"כן, ולפני ארבע שנים הדבר הזה היה כמעט בלתי אפשרי. גם לא כולם הבינו שלכל העובדים יש פלאפונים חכמים, והאם הם בכלל יודעים להשתמש בפונקציות שנראו להם מסובכות. אני מודה שהחברה כמו שהיא היום, לפני 7 שנים לא היתה מצליחה באותה המידה, ולא כי יש בעיה במוצר אלא כי יש המון תהליכים בשנים האלה שגרמו לדבר הזה להצליח".

הקורונה?

"דווקא הקורונה לא הביאה את השינוי המשמעותי, למרות שזה מפתיע. אני חושב שהשינוי החל קודם לכן. היה דור שהתחלף בתקופה הזאת. היום אפשר לומר שכל עובד עד גיל 60 ואפילו קצת יותר, יכול להשתמש באפליקציות. אנשים שעד היום לא היו משתמשים בטכנולוגיה, או לא ידעו להפעיל מחשב פתאום מסוגלים לשבת על פייסבוק ווואטסאפ. אפילו סבתא של אשתי".

"מה שקרה בארבע שנים האחרונות זה שדורות שלמים הפכו לטיפה יותר טכנולוגים, כאלה שלא היו בכלל מלכתחילה. היום כולם יודעים להשתמש באפליקציה כזו או אחרת, וקל להם לאמץ טכנולוגיות חדשות".

"זו תופעה מאד מעניינת. מנהלים בני 30 ו- 40 לא רוצים לעבוד כמו ההורים שלהם. כבר לא נראה להם הגיוני שהם יקבלו פקסים או שהם יצטרכו להחתים את העובדים שלהם ולרדוף אחרי כל דבר ודבר ולהתקשר מאה פעם כדי לקבל טופס או להעביר הודעה. החיים הפרטיים שלנו הפכו למשודרגים יותר וזה מאד מוזר לא לקחת את זה לכיוון העסקי".

אם בתחילת הדרך נחמיה והצוות שלו היו צריכים לפנות אקטיבית לעסקים קטנים, היום המצב שונה. "זה מגיע מהצורך שדברים יהיו הרבה יותר שקופים ומהירים בעסק, ויותר ברורים ממה שהיה פעם. ועדיין מידי פעם אנחנו נתקלים במי שרגילים לעבוד בצורה מסוימת ולעבוד עם לוח ענק, כי הם עשו את זה בעשרים שנה האחרונות וזה בסדר".

עד כמה לדעתך ההיי טק משפיע על הלואו טק בתפיסה, גם עסקים שעוברים בירושה רוצים להיות כבר הייטק לפחות באווירה?

"אני חושב שזה לא ההיי טק שמשפיע כמו המוצרים היומיומיים שלנו שאנחנו צורכים כבני אדם, אם בתור מנהל חברה אני משתמש בפייסבוק או מזמין את הקניות באון ליין משהו כבר קורה, התפיסה שלי שהכל קורה מהר והכל מדיד היא בלתי ניתנת לחזרה. מי שמתרגל לוולט ויודע בכל רגע נתון מתי האוכל אמור להגיע אליו, קשה לו לחזור אחורה. אז מה שקרה שהחיים הפרטיים שלנו התקדמו טכנולוגית בצורה כל כך קיצונית, שאתה מגיע לדיסוננס כזה שגורם לך לחפש דברים דיגיטליים לא משנה אם זה עסק קטן או גדול".

אפשר למדוד שיפור בעסקים האלה?

"הבדל של יום ולילה, הדוגמה שאני אוהב לתת היא על משרדים בשנות השבעים תחילת השמונים, לא לכולם עוד היו מחשבים. תחשבי רגע על משרד עו"ד עם מחשב ואחד בלי מחשב. יש מפגע בטיחות? את יכולה כעובדת מיד לדווח באפליקציה, גנבו משהו מהחנות? טופס גניבה זמין. לא צריך להטריד אף אחד בטלפון. המנהל למשל לא צריך לחכות לדיווח שבועי או חודשי, כנ"ל לגבי הדרכות עובדים. ומנכ"ל העסק יכול לדעת בכל רגע נתון אם הוא מרוויח יותר או מפסיד יותר השבוע. וזה עניין קריטי לעסקים רבים".

אתם עובדים בעיקר בארה"ב, ועכשיו גם בישראל. עד כמה אנחנו שונים מהאמריקאים?
"אולי תופתעי לשמוע שישראל היא שוק מתקדם יחסית, לעומת ארה"ב שם כרגע נמצא 70% מהקהל שלנו. ישראל מאד מתקדמת בכל מה שקשור לרווחת עובד ותרבות ה- HR יותר חזקה. ישראל כמו שאני תופס אותה מקדימה את ארה"ב בשנה וחצי בכל מה שנוגע למתודולוגיות והטמעת טכנולוגיות מובייל, וצמחנו פה בצורה מאד יפה".

מה האתגר הגדול ביותר בשוק המקומי?

"האתגר הכי משמעותי הוא לשנות את הקונספט והחשיבה של מנהלים שחושבים שהעובדים לא יכולים להסתדר עם טכנולוגיה. זה קורה בעסקים קטנים שהם אולד סקול. והם הרבה פעמים מגלים שהם טעו, ושזה גם לטובת העובד. זו היתה תפיסה מסוימת שחווינו בצורה קיצונית לפני כמה שנים והיום כבר כמעט ולא רואים את זה אבל זה עדיין קיים".

מי הלקוח הכי מעניין שלכם?

"דווקא בארה"ב בחורה צעירה שהקימה עסק של בייביסיטינג, ופשוט משתמשת באפליקציה כדי לנהל את הזמן מול כל הנערות שעובדות איתה. זה עובד יופי גם בתחומים האלה".