לפני כשלושה שבועות חגגו כולם את העובדה ששנת הלימודים תיפתח כסדרה, אחרי שחששות כבדים לשביתה כללית במערכת החינוך ליוו את השבועות האחרונים של אוגוסט. רגע לפני שההורים המתוסכלים חשבו שהחופש הגדול עתיד להימשך, הושגו הבנות בין האוצר לנציגי המורים, והתוצאה: שנת הלימודים נפתחה במועד.
אלא שכחלוף שבועיים וחצי מפתיחת שנת הלימודים, לא רק שלא נחתם הסכם העבודה החדש למורים (שהיה אמור לשפר דרמטית את שכרם של המורים המתחילים והיטיב גם עם הוותיקים), אלא שכמו שהדברים נראית כרגע, הוא גם לא ייחתם בשבועות הקרובים, כיוון שעדיין לא נמצאו מקורות למימון לארבעה וחצי מיליארד השקלים, עלות ההסכם למדינה.
במילים אחרות: גם אם החודש הקרוב הוא רצוף בחופשות, מה שיגרום למורים להמתין, הרי שמיד לאחריהם, במחצית השנייה של חודש אוקטובר, עלולה לפרוץ שביתה במערכת החינוך.
גם מי שסבור שראש הממשלה לא יוכל להרשות לעצמו שביתה שתשתק את מערכת החינוך שבועיים לפני מועד הבחירות, מבין כי הסיטואציה בה הוא נמצא היא בעייתי מאוד, בשל הסייגים שמוטלים על ממשלת המעבר ומגבילים את יכולת התמרון שלה.
לפיד החליט: בלי קיצוץ רוחבי
בפגישה שנערכה בסוף השבוע בלשכת רוה"מ, הודיעה מנכ"לית המשרד, נעמה שולץ, שלפיד מתנגד לקיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה כדי לממן את ההסכם, כפי שרצה שר האוצר, אביגדור ליברמן - ושלחה את נציגי האוצר למצוא חלופות אחרות. מכיוון שהאוצר מנוע מלהשתמש בעודף התקציבי הגדול שבקופת המדינה בגלל הבחירות, לא נראה שיש כרגע פתרון באופק. בינתיים, בשטח, הכעס של עובדי ההוראה הולך וגובר.
מקורות במשרד ראש הממשלה הבהירו לוואלה! כי לדעתם אין כל צורך בקיצוץ רוחבי: "יש עודפי תקציב ובעיקר יש רזרבות גדולות שהאוצר מסתיר". ללמדנו ששותפים לקואליציה של אתמול, הם היריבים על הקול החילוני של הבחירות הקרבות.
נחזור מעט לאחור: ב- 30 באוגוסט, אחרי כמה ימים של ישיבות מסביב לשעון, עם איום ממשי של שביתה באוויר, פניה של האוצר לבית הדין לעבודה בבקשה להוציא צווי מניעה נגד המורים וגיבוי מעורר תמיהה (עד שנזכרים שאנו ערב בחירות) של שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון למורים, יצאה ההכרזה שלה ציפו ההורים: נחתם ההסכם בין הסתדרות המורים לאוצר, השביתה התבטלה.
במסיבת העיתונאים החגיגית הודתה מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד לליברמן, החמיאה לו על הדחיפה החזקה שנתן לסיום המשבר ואמרה, "הבאנו בשורה לאנשי החינוך, לתלמידים ולהורים.
ההסכם לא רק שם את התלמידים במרכז, אלא גם את אנשי החינוך והוא מקדם את מערכת החינוך".
התקשורת מיהרה להכתיר את בן דויד כמנצחת הגדולה: המורים קיבלו העלאת שכר משמעותית, כולל תוספת של 1,000 שקלים למורה ותיק ו - 2,100 שקלים למורה מתחיל, החופשות לא נפגעו, סך החוזים האישיים יעמוד על 6% ולא 10% כפי שדרש האוצר, בקיצור, נוק אאוט בחסות הבחירות. אף אחד פוליטיקאי הרי לא רוצה שתירשם על שמו שביתה במערכת החינוך כמה חודשים לפני ההליכה לקלפי.
הניצחון שהפך להפסד
אבל כמו שזה נראה כרגע, בן דוד היא המפסידה הגדולה. מה שנחתם בינה לבין האוצר הוא לא יותר מ"הסכמות", דהיינו מעין מסגרת, אותן צריך למלא בפרטים ולהפוך אותה להסכם כתוב.
עד לרגע אין עדיין טיוטת הסכם והמורים שחשבו שיקבלו בחודש ספטמבר את העלאת השכר, יתאכזבו לגלות שזה לא יקרה. גם הסיכוי שההסכם יחתם באוקטובר קלוש, בגלל החגים. אם משהו יזוז, במידה וימצא מקור תקציבי חליפי למימון עלות ההסכם, זה יקרה רק אחרי סוכות, שבועות ספורים לפני הבחירות.
עובדי ההוראה, כאמור, זועמים וחשים מרומים. ב- 11 בספטמבר שלחה סמדר מורס, מתנועת "ה-1 בספטמבר", תנועת השטח של צוותי החינוך והטיפול בישראל, מכתב נוקב לבן דויד בו דרשה לדעת האם יש או אין הסכם. "אם יש הסכם איפה ניתן לעיין בו?", תהתה מורס. "למה המידע לא נמצא אצל עובדי ההוראה?
"אם אין הסכם, באיזה תאריך הוא יחתם? איפה ומתי יתפרסם? על ידי מי? ואיך המידע יגיע לידי עובדי ההוראה? מתי ההסכם יכנס לתוקפו ויתבטא בתלוש השכר, והאם יהיה החזר על רטרואקטיבי על השנים הקודמות בהן לא היה הסכם? האם תוספת השכר תועבר בפעימה אחת או בכמה פעימות?".
על העצומה שפרסם ארגון ה- 1 בספטמבר בדרישה לפרסום ההסכם, חתמו עד כה 850 מורים.
לבן דוד, כאמור, אין את התשובות לשאלות האלה, כיוון שאין אפילו טיוטת הסכם שאפשר לעיין בה, ובלי מקור תקציבי אין טעם להתחיל בדיונים על פרטי ההסכם.
אולי זה המקום להיזכר בדבריו של ליברמן עם העברת התקציב, "דרישות השכר של המורים, המתמחים והחיילים יטופלו רק ב- 2023". לגבי המתמחים כבר ברור שההסכם איתם יכנס לתוקף רק ב - ספטמבר 2023, וכנראה גם זה של המורים.
השביתה היא רק עניין של זמן
גם באוצר מבינים שהשבתת מערכת החינוך היא רק עניין של זמן. השאלה היא, האם שביתה בחודש החגים תהיה אפקטיבית בכלל, כיוון שמספר ימי הלימודים זניח והאם היא תוכל להאיץ את החתימה על ההסכם בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית, תחת המגבלות החמורות הנוגעות להכרעות צתקציביות ערב בחירות.
מה שבטוח שהעיתוי שבחרה בן דויד גרוע למורים ולה ופועל לטובת האוצר, שקיווה לשינויים עמוקים יותר במערכת החינוך, מעבר לעליה בשכר.
נראה שחלק מהמורים מבינים היטב את המצב אליו הם נקלעו. בעמוד הפייסבוק של "מאבק עובדי ההוראה והגמלאים" נכתב, "יפה בן דויד! אנחנו לא מתפרנסים מהסכמות או הבנות עם האוצר! אנחנו דורשים לראות הסכם חתום שיתבטא בתלוש השכר שלנו". וגם, "רן ארז חתם אחרי יפה על ההסכם ומייד שלח את פרטיו למורים ואילו יפה עדיין מסתירה את פרטיו מאתנו. יפה, שוב האוצר עבד עליך".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הצדדים פועלים לעיגון הסכמות שהושגו ערב פתיחת שנת הלימודים על מנת להביא לחתימת ההסכם בהקדם האפשרי".
מהסתדרות המורים טרם נמסרה תגובה.