"אין לי שום נקיפות מצפון על כך שהלשנתי על המעסיק שלי למשרד הכלכלה. הוא הטיל עליו עיצום בסכום של 200 אלף שקלים, ואני מבסוט. נגמרו הימים בהם מעסיקים מקפחים עובדים ויוצאים מזה בלי פגע. הכוח חזר לידיים של העובדים, ואני ממליץ לכל עובד שלא מקבל את מלוא הזכויות מהמעסיק ורוצה להתפטר, להלשין עליו. רק בדרך הזו הם ילמדו לקח".
את הדברים הללו אומר אהרון, בן 32, שהועסק בחברת שמירה במשך 5 שנים, עבד שעות נוספות, לא קיבל את התמורה בגינן והתלונן.
אהרון אינו העובד היחיד שהחליט 'לשתף את זרועות החוק' בעוולה שנעשתה לו, רחוק מכך. בפועל, על פי נתונים שמתפרסמים בבלעדיות בוואלה! כסף, לא פחות מ - 10,000 תלונות של עובדים כנגד מעסיקים הוגשו במהלך 4 השנים האחרונות למינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה, בגין הפרה של חוקי העבודה.
מנתוני מנהל ההסדרה והאכיפה עולה כי בשנת 2021 הוגשו 3,142 תלונות, ובשנה שקדמה לה - 1,432. המחיר ששילמו המעסיקים בגין העוולות שעשו לעובדיהם כבד ביותר, חלקם אף פשטו רגל בעקבות העיצום שהוטל עליהם. כך, למשל, בשנת 2021, הוטלו על 622 מעסיקים ומנכ"לים עיצומים כספיים בסך של 104 מיליון שקל. סכום העיצום הכספי הממוצע עלה מ-118 אלף שקל בשנת 2020 ל-155 אלף שקל בשנת 2021.
חוקי העבודה עליהם אמון אגף אכיפת חוקי עבודה הם חוקי מגן, המהווים את התשתית החוקית של שוק העבודה בישראל. תכליתם של חוקים אלה היא להציב רף הגנה מינימלי ולקבוע זכויות סוציאליות לעובדים.
מאיר דוד, ראש מינהל הסדרה ואכיפה בזרוע העבודה מציין בשיחה עם וואלה! כסף, כי עם פתיחת המשק בתום הקורונה וחזרה של עובדים לשוק העבודה, חל גידול ניכר בהיקף העובדים שמגישים תלונה, כאשר ההפרות השכיחות העולות מהתלונות שהתקבלו נוגעות לצו הרחבה לפנסיה חובה - אי הפרשה לפנסיה, חוק הגנת השכר - הלנת שכר וניכוי ואי העברה לקרנות הפנסיה - וכן חוק שעות עבודה ומנוחה שבועית, אי תשלום גמול שעות נוספות.
בניגוד לפעילות זרועות אכיפה אחרות כדוגמת מס הכנסה, פעילותה של המחלקה עליה אמון דוד נחשפת פחות לציבור, ועל פי סקר שנערך לאחרונה, 52% מהמעסיקים בישראל כלל אינם מודעים לקיומה של המחלקה, לא מבינים את עוצמת השוט שמונף מעליהם והסיכון העצום שהם נוטלים בהפרת זכויותיהם של העובדים.
"בניגוד לדוגמא לזרועות אכיפה אחרות, אנחנו לא דופקים סתם בדלת של המעסיק ומכריזים שבאנו לעשות ביקורת. האכיפה שלנו מתבססת על תלונות של עובדים ועל מידע שמועבר אלינו מקרנות הפנסיה, מביטוח לאומי, רשות האוכלוסין וההגירה ומעמותות וארגוני זכויות עובדים", מציין דוד, "את כל האינפורמציה שמתקבלת אנו מעבדים ומקיימים בממוצע כ -2,500 חקירות פיזיות, במסגרתן אנו דוגמים כ -15 אלף תיקי עובדים".
"לסנקציות פליליות ועיצומים כספיים שמוטלים על מעסיקים עשויות להיות משמעויות כבדות ביותר מאחר שהן עלולות להגביל השתתפות של ארגונים במכרזים מסוימים", מציין עו"ד, רו"ח ובודק שכר מוסמך נמרוד רטנר מחברת עוקץ בקרת שכר (מבית עוקץ מערכות).
לדבריו, יש לא מעט מעסיקים ומנכ"לים שחושבים שמדובר על איום תיאורטי ולא מבינים את חומרת ההשלכות, לצד כובד המשקל של העיצום הכספי שהם יכולים לספוג, שנע בין עשרות אלפי שקלים, למאות אלפים. בנוסף, הוא מציין כי "החוק להגברת האכיפה על דיני עבודה הגביר את הסנקציות הקיימות בגין אי עמידה בדרישות חוקי העבודה השונים בכל הנוגע להעסקת עובדים שכירים, וחייב כל מנכ"ל של ארגון לוודא ביתר שאת כי זכויות עובדיו נשמרות כראוי ובמידה שלא יעשה זאת הוא חושף את עצמו באופן אישי לעיצום כספי (קנס) של עשרות אלפי שקלים, מלבד העיצום הכספי (הקנס) שיוטל על החברה עצמה."
מבחינה פרוצדורלית, לאחר שעובד מתלונן על מעסיקו ושולח פרטים ראשוניים 'במלשינון', נוצר עימו קשר ע"י נציג של זרוע העבודה, שמאמת את הפרטים שמסר, ומתבקש להעביר מסמכים שמתקפים את תלונתו. "אם התבסס החשד הראשוני בדבר הפרה של החוק, התיק מועבר לחוקר ובשלב הבא, מזומן העובד למסירת עדות כתובה, שמהווה בסיס ראייתי להמשך הטיפול באותו מעסיק", מציין דוד, "במסגרת העדות, מורחב התשאול גם בנוגע להפרת זכויות נוספות, מלבד אלו עליהן דיווח העובד".
כאן מסתיים שלב החקירה הסמויה ובעיתוי הנכון, החקירה עוברת למישור הגלוי והחוקרים מגיעים פיזית לבית העסק. "זה השלב בו אנו דוגמים מספר תיקים של עובדים, ומתחילים לנתח את דוחות הנוכחות, תלושי השכר וכל מידע אחר רלוונטי.
הממצאים שמתקבלים מוצלבים אל מול העדות שסיפק העובד ונערך חישוב בנוגע לפער בין מה שקיבל ממעסיקו, לבין מה שהחוק מקנה לו". לדבריו, "אנו מאפשרים למעסיק לשטוח את גרסתו ולהסביר את מקור הפערים שנתגלו. לאחר מכן, מועברות תוצאות החקירה לממונה על העיצומים שקובע, בהתאם לנוהל ייעודי, האם יש מקום להסתפק בהתראה, או שמע להטיל עיצום כספי. כך או אחרת, ככל שמדובר בפעם השנייה בה המעסיק נתפס, אין התראות, אלא הטלת עיצום".
סנקציות קשות
ועל מה המעסיקים נופלים? אילו הפרות סוללות את הדרך לחטוף עיצום כספי? רו"ח רטנר ומאיר דוד ממקדים בהפרות החוק המרכזיות, שביצוען מגדיל משמעותית את האפשרות להטלת עיצום.
ראשית, מדובר על כשלים שמתגלים בהפרשות הפנסיוניות, בין אם על הפרשה חסרה, או במקרים חמורים יותר - על אי הפרשה כלל. "יש לא מעט מעסיקים שמחליטים להעביר את ההפרשה אחת לכמה חודשים, ולא מדי חודש בחודשו, מה שכמובן אסור", מסביר דוד. בנוסף, גם הלנת שכר, מהווה פעולה שחושפת את המעסיק לכדי סנקציות קשות: "אנו מתמקדים בהפרות להן יש השפעה ישירה על הכיס של העובד ובכלל זה הלנת השכר", הוא מוסיף.
רו"ח רטנר מציין גם את רכיב התשלום בגין שעות נוספות, שנבדק ביסודיות ע"י החוקרים: "חשוב להבין כי גם טעויות שנעשות בהיסח הדעת, או שמקורן במשגה לא מודע של חשבת שכר, חושף את המעסיק לסנקציות. אי ידיעת החוק או הפרה לא מכוונת שלו - אינה פוטרת מעונש, קל וחומר אם מדובר בהפרה חוזרת ונשנית".