יום ניקיון החופים הבינלאומי חל השבוע, זאת בצל מחקרים שונים שמצאו כי 60 אחוז לפחות מהפסולת בחופים בישראל מקורה בנופשים המבלים בחופים - נתון המעיד שציבור גדול לא נוהג באחריות סביבתית נדרשת. אירועים קיצוניים כמו שיטפונות וסערות ההולכות ומתחזקות כתוצאה משינויי האקלים, מעבירים נפחים משמעותיים של פסולת לים מאזורי החוף, מגדות נחלים וממערכות ניקוז מי הגשמים.
עטיפות מזון, שקיות ניילון, בקבוקי שתייה, כלי פלסטיק חד פעמי ואחרים הם רק חלק מאותה הפסולת המזהמת את החופים והים שלנו. עוד נמצא כי מקור יותר מ-90% מהפסולת הימית הוא בפלסטיק שאינו מתכלה, כאשר על פי הערכות שונות, מידי שנה מגיעים לימים ולאוקיינוסים בעולם יותר מ- 8 מיליון טונות של פסולת, נתון השווה ערך לריקון משאית זבל שלמה לים בכל דקה.
הנתונים המטלטלים האלו מובילים את עמותת "אקואושן" הפועלת לשימור והגנה על הסביבה הימית של ישראל, לקיים ימי ניקיון חופים מאורגנים לאורך כל השנה, בהם לוקחים חלק מתנדבים לצד עובדי ארגונים וחברות מסחריות רבות. מטרת הפעילות היא לרתום את אותן החברות לטובת לקיחת אחריות סביבתית והעלאת המודעות לשמירה על החופים והים. עשרות חברות כבר לקחו חלק בפעילויות, כאשר בעמותה קוראים לחברות נוספות להשתתף ולהירתם לטובת הנושא מתוך אחריות תאגידית ומתוך דאגה לחיים המשותפים של כולנו.
בנוסף, העמותה, בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, קידמה גם השנה את הקמפיין הסביבתי "חד פעמי לא בים שלי" שמבקש מהציבור להימנע משימוש בפלסטיק חד פעמי. במסגרת הקמפיין, פעילי "אקואושן" יצאו במהלך חודשי הקיץ ובשיאה של עונת הרחצה אל חופי הארץ השונים והקימו עמדות הסברה בנושא נזקי הפלסטיק החד פעמי במטרה להעלות את המודעות בקרב הציבור הרחב. כחלק מהליך ההסברה, ניתנו גם פתרונות פרקטיים לשינוי המצב, כגון: עידוד השימוש בכלים רב פעמיים בחוף ועידוד הפרדה ומיחזור פסולת.
הפסולת הימית עולה ביוקר ומסכנת גם אותנו
הפסולת הימית, שעיקרה כאמור פלסטיק, הוכרה בשנים האחרונות כבעיה כלל עולמית המשפיעה הן על הסביבה הימית והן על בריאות בני האדם, שכן חלק גדול מהפלסטיק בים מתפרק והופך לחלקיקי מיקרו-פלסטיק קטנים (חלקיקי פלסטיק שגודלם פחות מ- 5 מ"מ), המהווים סיכון בריאותי למגוון הביולוגי הימי ולחיים של כולנו. החלקיקים עשויים להדמות ליצורים ימיים קטנים מאוד, ולהיחשב בטעות כמזון למגוון רחב של יצורים ימיים כגון דגים וחיות ים אחרות. החלקיקים סופחים מגוון מזהמים ומצטברים בגוף היצורים ובמארג המזון הימי, ובסופו של דבר מגיעים אל הצלחת שלנו.
על פי מידע שהתפרסם לאחרונה באתר UNESCO המסונף לאו"ם, צפים כיום באוקיינוסים בין 50-75 טריליון חתיכות של פלסטיק ומיקרו פלסטיק. מחקרים הוכיחו, כי חשיפה למיקרו-פלסטיק ולחומרים הקשורים לייצור פלסטיק עלולה לגרום לתחלואה מגוונת. כימיקלים רבים הקשורים לפלסטיק יכולים להביא לשיבוש הפעילות ההורמונלית של בני האדם, לצד נזקים פיזיולוגיים ומוות של בעלי חיים ימיים ויבשתיים.
לדבר יש גם השלכות על הכלכלה העולמית. על פי מחקר שהתפרסם בכתב העת Marine Pollution Bulletin בשנת 2019, ההפסדים הכלכליים הנובעים מזיהום הים בפלסטיק עקב השפעה על תיירות, דיג, חקלאות ימית ועלויות הניקיון, מוערכים ב-500 מיליארד דולר עד 2.5 טריליון דולר בשנה. כדי לעזור להפחית את השפעות זיהום הפלסטיק, החוקרים מציעים לחשב ולהציג "עלות חברתית-כלכלית של פלסטיק" על מנת לשקף באופן אמיתי יותר את השפעת השימוש במוצרי פלסטיק על החברה והכלכלה.
המצב העגום לא צפוי להשתנות בשנים הקרובות. על מנת להביא לשיפור משמעותי של המצב יש לקדם פתרונות נדרשים של העלאת מודעות הציבור לנושא על ידי שינוי הרגלי הצריכה, הכוללים צמצום השימוש בפלסטיק, הגברת שימוש חוזר ומיחזור מוצרי פלסטיק. בקרב הגורמים הכלכליים המזהמים יש להרחיב אחריות היצרנים, לחשוב על פתרונות להפחתת פסולת מזהמת ולקדם פיתוח מוצרים ירוקים.