בשנת 2022 התגלה שוק ההייטק כרכבת הרים שדוהרת ללא בלמים. לאחר שיאים חדשים של הנפקות ומיזוגים בשנת 2021, החל האוויר לצאת מהבועה: הנאסדק הפנה את גבו לחברות טכנולוגיות רבות שעד אז מכרו חלומות למשקיעים בסכומי עתק, וגם קרנות ההשקעה גילו פתאום את האפשרות לסגור את הברז. כך קרה, שחברות סטארט אפ רבות מוצאות עצמן מתמודדות עם קושי משמעותי לגייס כספים.
אחת ההשלכות הבולטות במיוחד של המגמה הזאת היא ירידה ניכרת בשימוש ב-SPAC (Special-purpose acquisition company, ובעברית 'חברת רכישה למטרות מיוחדות'), אותה פרקטיקה במסגרתה נעשה שימוש בשלדים בורסאיים אמריקאיים כדי 'להשתלט' על חברות וכך למעשה להשקיע בהן סכומים משמעותיים ביותר. כך השלד הבורסאי הופך את החברה הפרטית הנרכשת לציבורית, וכל זאת מבלי שהחברה תצטרך לנהל הנפקה ראשונית לציבור (IPO) על כל המשתמע בכך, לרבות הכנת התשקיף, בדיקת הנאותות וכיו"ב.
על-פי רוב, עובד מודל ה-SPAC באופן הבא: יזמים מקימים שלד בורסאי או לוקחים שלד קיים, ומבצעים הנפקה ראשונה לציבור עוד לפני שהם מוצאים את החברה עמה רוצים להתמזג. כך חברת ה-SPAC מגייסת את ההון הדרוש ממשקיעים, תוך שהיא מבטיחה למצוא חברה מתאימה להתמזג עמה תוך 18 או 24 חודשים. אם המיזוג לא מתבצע, חוזר הכסף למשקיעים. במהלך התקופה הזאת, מחפשים היזמים חברה פרטית להשקיע בה ומעצבים את תנאי ההשקעה.
במהלך שנת 2020, ובייחוד בשנת 2021, פרח שוק ה-SPAC למימדים אדירים - כ-80 מיליארד דולר בשנה גויסו באמצעות מודל זה; אולם הוא החל לדעוך עם תחילת ההאטה בשוק והקשחת התנאים של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), שהבחינה כי רבים מהמיזוגים התפוגגו סמוך לאחר התממשותם, והחברות הממוזגות איבדו עשרות אחוזים משווים. לכך יש להוסיף כי עם ההאטה בשוק והקשחת עמדתה של ה-SEC, משקיעים רבים סירבו להצעות מיזוג בלא מעט מקרים, בהתאם לזכות שמוקנית להם כבעלי מניות בחברת השלד בה הם משמשים כבעלי מניות.
כתוצאה מכך, יש הסבורים כי תור הזהב של ה-SPAC חלף, וכי כעת השוק מחפש אך ורק חברות מוכחות המכניסות כמה שיותר כספים כבר היום. או במילים פשוטות: אשליות ובועות טכנולוגיות - OUT; תעשייה מסורתית ומוכחת - IN.
אך האמת היא, שההזדמנות עודנה קיימת למי שידע לחטוף אותה. לדברי עו"ד מיכאל דבורין, המייצג בישראל 3 שלדים שכאלה שגייסו בין 150 מיליון דולר ל-350 מיליון דולר, עדיין מדובר בהזדמנות אמיתית לחברות טובות שרוצות לצאת לעולם הגדול. "זה נכון שדרישות הסף של הספאקים לביצוע מיזוג עלו", מסביר דבורין, "אבל בד בבד נפתחה הזדמנות חדשה לחברות בינלאומיות מסורתיות שפעם השוק לא אהב להסתכל עליהן."
דבורין מסביר כי "אם מדובר בחברה סולידית שמוכרת שירותים או מוצרים באופן בינלאומי ומכניסה מאות מיליוני דולרים, ההזדמנות של המיזוג עם הספאק היא הזדמנות נהדרת דווקא במצב הדברים הנוכחי. אדרבא, זה גם מעלה את הסיכוי שהמשקיעים יאשרו את המיזוג, ככל שאכן יוכח שחברת המטרה איננה חברה שמוכרת רק פוטנציאל וחלומות עתידיים אלא חברה צומחת, מוכרת ובעלת פוטנציאל רק להגדיל את פעילותה עוד ועוד".
עוד סבור דבורין, כי השוק הישראלי מעניין במיוחד את השלדים אותם הוא מייצג "בזכות המוניטין המשובח ממנו עדיין נהנות החברות הישראליות בוול סטריט. מדובר בעולם סוריאליסטי: שלד בורסאי עם 340 מיליון דולר במזומן הכלואים בתוכו צריך לשכנע חברת מטרה מיוקנעם או מבאר שבע שהמיזוג לתוך הנסדא"ק יהיה טוב עבורה - בעוד שהלכה למעשה מדובר בהזדמנות פז נדירה לחברת המטרה עצמה שלא בטוח שתחזור שנית, לנצל את הלחץ שהשלדים הבורסאיים עצמם נמצאים בו בשל מגבלות הזמן החלות עליהן בשל הצורך להודיע על מיזוג עד תאריך מסויים".
לכן, עו"ד דבורין שומר על אופטימיות. "בשבועות האחרונים סרקנו את השוק הישראלי ומצאנו לא מעט חברות שיש להן פוטנציאל עצום להתאים להיות חברת מטרה לשלדים השונים שאנו מייצגים", מספר. "עם חברה אחת אנחנו כבר מתקדמים למכתב כוונות וגילוי נאותות ואני מקווה שבשבועות הקרובים נוכל להתקדם גם עם חברות נוספות", חשף דבורין, וסיכם: "מדובר בהזדמנות אמיתית לחברות נכונות".