אל תגידו לא ידענו: על השי לחג שקיבלתם צריך לשלם מס

המחיר הסמוי של מתנות החגים ממקומות העבודה: העובדים לא תמיד מודעים כי המיקסר או שואב האבק שקיבלו הם מתנה בתוך מתנה - עבור המדינה. מתנה הנאמדת עבורה בעשרות עד מאות מיליוני שקלים בשנה. זאת מאחר ומס הכנסה זוקף לחובת העובדים את שווי המתנה שקיבלו ממקום עבודתם כתוספת להכנסתם, וגובה על כך מיסים.

כל אחת מהמתנות שנכנסה לביתנו, משלשלת כשליש עד למעלה ממחצית עלותה לקופת המדינה, בהתאם לשווי המתנה וגובה שכר העובד המקבל אותה (ראו טבלה).

כך לדוגמא, אם עובד משתכר כ-15 אלף שקל ברוטו בחודש, הוא ייאלץ לשלם 129 שקלים על כל מתנה בשווי 300 שקל שקיבל מהמעביד. זאת מאחר שעל אותם 300 שקל ייאלץ לשלם 31% מס הכנסה לצד 12% נוספים מס בריאות וביטוח לאומי.

עובדים המרוויחים שכר חודשי הנע בין 42.9 אלף שקל לכ-45 אלף שקל, כבר ישלמו 177 שקל עבור אותה מתנה, המבטאים 59% מס הכנסה, בריאות וביטוח לאומי.

עו"ד נאוה הנס, מומחית בתחום עבירות מיסים והלבנת הון ולשעבר מנהלת תביעות מחוז מרכז ברשות המיסים, הסבירה לוואלה! כסף, כי "שווי כל אחת ממתנות שנרכשו על ידי המעסיק, ונרשם באותה חשבונית מס שקיבל, מתורגם לשווי בו מס הכנסה זוקף את המתנה לחובת העובד. או במילים אחרות, הסכום שמתרגם כתוספת להכנסות של העובד.

כך לדוגמא אם עובד קיבל מיקסר שנקנה על ידי המעסיק ב-300 שקלים עבור העובד, אותם 300 שקלים יתווספו למשכורת של האחרון. בהינתן ומשכורתו החודשית ברוטו של העובד עת קבלת המתנה עומדת על 12,000 שקל, אזי לטובת התקזזות מול מס הכנסה משכורתו תעלה ל-12,300 שקל.

העובדים, גם אם אינם ערים לכך, משלמים מיסים על כל הטבה שהם מקבלים ממקום העבודה שלהם, ובמסגרת זו גם עבור המתנות שקיבלו ויקבלו בחגים. בהקשר זה למדינה יש כדאיות לעודד המעסיקים לחלק מתנות בחגים.

עם זאת, המצב אינו זהה לכלל העובדים. שווי המתנה שמקבלים עובדים המיוצגים על ידי ועד עובדים חזק, המנהל בחברות בהן הוא קיים את רכישת וחלוקת המתנות, אינו נזקף לחובת העובדים.

זאת כיוון שוועד העובדים הוא מלכ"ר הפועל במסגרת הארגון, ורכישתו את כלל המתנות נעשית בסכום גלובאלי שאינו ניתן "להיצבע" ולשייכו לעובד ספציפי או כלל כשימוש לטובת העובדים. זאת כיוון שהוועד גובה מהעובד מעין "מס" שהאחרון מפריש בכל חדש, ושבגינו משולמים מיסים.

הדבר אף מתעצם כאשר מדובר בתווי קנייה, אשר נרכשים בהנחה ומקנים לעובדים החברים בוועד את מלוא סכום הקנייה פטור ממס.

בהקשר זה לעובדים שאינם מאוגדים תחת ועד חזק יש מעין רבע נחמה, שכן כאשר הם מקבלים תווי קנייה במקום חפצים, הם משלמים מס רק על התשלום שהמעביד שילם בפועל בגין תווי הקנייה, ולא על שווי התו.

כך לדוגמא אם העובד שאינו חבר בוועד קיבל תו קנייה לחג בשווי 400 שקל, שעלה למעביד שלו 300 שקל, העובד ייאלץ לשלם מס רק על 300 השקלים שהמעביד שילם, ולא על ה-400 שקל שקיבל, ובכך הרוויח 100 שקל פטורים ממס.

בנוסף, מתנות שהעובדים מקבלים עד לשווי 220 שקל (נכון ל-2022) לרגל אירועים משפחתיים או אישיים כדוגמת נישואין, הולדת ילדים, בר או בת מצווה וכו', אינן מחייבות במס, ומאידך מזכות את המעביד כהוצאה. כלומר זה האחרון מקזז בגינה הכנסה שיצר ומכאן שעלות המתנה מתקזזת עבורו.
חלוקת מתנות בחגים משתלמת למדינה. אך מה לגבי העובדים? בתשאול קצר שערך וואלה! כסף נמצא כי גם לאחר שהרסנו מעט את חוויית קבלת המתנה מהמעביד עם מחשבות על מיסים, עדיין העובדים שנשאלו חשבו שישנה כדאיות בקבלת מתנה - גם לאחר תשלום המס בגינה, בהנחה ומדובר ,לראייתם, ב"מתנה שווה".

בנוסף למס ההכנסה, מתנות החגים שלנו מממנות גם את קופת ביטוח לאומי ומס בריאות. רו"ח אדי קופמן, יוצא רשות המיסים: "ההכנסה שלנו חייבת גם במס בריאות ובביטוח לאומי המסתכמים בכ-12%, ולבעלי משכורת חודשית העומדת עד 6331 שקל תוספת זו מגיעה לכ-3.5%.
מיסים אלו מתווספים לתשלום מס ההכנסה המשולם על ידי העובדים על כל הטבה שקיבלו מהמעסיקים, ומגדיל את עלותה".

רק נזכיר, כי לתשלום ביטוח לאומי יש תקרה עד לגובה הביטוח האפשרי, ולפיכך יש מי שפטורים מתשלום אותם 12% על המתנות - בעלי המשכורות הגבוהות. שכן תקרת תשלום מיסי הביטוח הלאומי והבריאות עומדת כיום על שכר חודשי של 45,075 שקל.

כך, כ- 3,000 שקל ברוטו בלבד בשכר החודשי מפרידים בין מי שמקבל מעל השכר החודשי שצוין לבין אלו המקבלים מעט מתחת ממנו, בתשלום אותם 12% על המתנות שהם מקבלים.
ומה לגבי המעסיקים? רו"ח קופמן: "הוצאת המעבידים על מתנות ואירועים לעובדים היא הכרח המציאות, ומוכרת עבורם כהוצאה.

רוב המעסיקים בתעשיות החדשות, כמו גם בתעשיות הוותיקות, נלחמים כיום על כוח עבודה מיומן ואיכותי, ושימור עובדים הפך להיות הכרח המציאות. ההטבות המחולקות טרום, במהלך ולאחר גיוס העובדים הפכו לחלק קטן מכלל ההטבות הנדרשות מהם בנושא זה.

אך לא כל ההטבות מחייבות את העובדים במס או את המעבידים באיבודו. חלוקת פרחים ביום האישה לדוגמא, אינה נחשבת בהכרח להטבה לעובדת המחייבת את האחרונה במס עבור הפרח, זר, אגרטל או הממתקים שקיבלה.

עבור המעסיק, עם זאת, הדבר מוכר כהוצאה ולפיכך פוטר את החלק המקביל בהכנסה בתשלום מס.
בכך יש מידה מסוימת של סיוע מהמדינה לטובת המעבידים, כדי שיוכלו להמשיך להאיץ פעילותם מחד, וכלכלת המדינה תזכה לצמוח ולהגדיל את קופתה בעתיד מאידך.

כאשר טובת המעביד גוברת על טובת העובד מתקבלות משמעויות גם על 17% מע"מ ששולם על ידי המעסיק כחלק מרכישת המתנות. אותם 17% ניתנים לקיזוז רק במידה ורשות המיסים מצאה כי טובת המעביד גוברת על טובת העובד". אומר רו"ח קופמן.

ואיך בכלל התחיל הכל? קופמן: "הבנת הדבר טבועה בהלכה המסתמכת על פסיקה משלהי שנת 1960 הנוגעת לבגדי הקיץ והחורף של נהגי חברת התחבורה דן; רשות המיסים מצאה כי הבגדים שרכשה החברה עבור נהגיה שירתו את העובדים ולא את החברה, ולכן לא הכירה בהוצאה זו לצרכי מס.

החברה מצידה טענה בדיוק הפוך, והמקרה הובא בפני הרכב של 3 שופטים בבית המשפט העליון, שפסק כשלמה וחצה את התביעה לשניים: מחד קיבל את עמדת החברה ומאידך את עמדת רשות המיסים.

ההרכב קבע כי בשל היעדר סממנים מיוחדים לבגדי החורף שנרכשו, כדוגמת מדים, ולאור יכולת העובדים ללבושם גם מחוץ לשעות העבודה, יש להכיר בהם לטובת העובד. אופי בגדי הקיץ, עם זאת, נמצא על ידי ההרכב בכיוון המטולטלת השני ואלה הוכרו כהוצאה שנועדה להיטיב עם המעביד.

מס על מתנות אולי מרגיז, אך הרשות לא המציאה אותו וגם לא רודפת אחר עובדים בגין אי תשלום מיסי מתנות. המעבידים מחויבים לדווח, והרשות, לרוב, סומכת עליהם ידיה ובוחנת לעומק רק כאשר מתגלות אנומליות מיוחדות".