וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מהחטיבה להייטק: היוזמה החינוכית למצוינות טכנולוגית

טליה לוין

עודכן לאחרונה: 24.9.2022 / 9:30

מצוקת העובדים בהייטק, אפילו על רקע ההאטה הנוכחית, מעודדת לא רק קורסי הכשרה, אלא גם שינוי במערכת החינוך שמטרתו טיפוח מצוינות טכנולוגית בקרב תלמידי התיכון. הרווח, כך מבטיחים בקרן טראמפ לחינוך, יהיה של כולנו

משרד עובדי הייטק. ShutterStock
הילדים של היום הם הסטרטאפיסטים של מחר/ShutterStock

כולם מדברים על המשבר בהייטק ועל גל פיטורים נרחב, אבל יודעים מניסיון העבר שמדובר בתקופה שסביר להניח כי תחלוף מהר וההייטק ימשיך להיות הקטר המוביל של הסטארט אפ ניישן המכונה ישראל.

עוד לפני המשבר בשוק ההון, נגיף הקורונה עשה להייטק (בניגוד לחברות אחרות במשק) דווקא טוב: התחום צמח ב- 11% וחברות רבות הכריזו על מחסור בעובדים.

"משיחות רבות עם אנשי הייטק בתפקידים בכירים, מנהלי חברות, קרנות השקעה וסטארט אפים הבנו שצריך יותר", אומר אלי הורביץ מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך. "הם כל הזמן אומרים צריך הרבה יותר ממה שיש כיום, חסר לנו, אנחנו צריכים רמה יותר גבוהה, וכששאלנו אותם מה בדיוק אתם צריכים הם לא ידעו בדיוק לומר מה, רק שחשוב שיהיו טובים".

קרן טראמפ לחינוך קידמה בעבר את התכנית לשיפור ההישגים של תלמידים בחמש יחידות במתמטיקה, והצליחה להכפיל את מספר התלמידים בישראל הניגשים לבגרות ברמה זו. "אז אם הכפלנו את המספר הבנים והבנות שניגשים לבגרות בת חמש יחידות במתמטיקה, נשאלת השאלה מדוע בהיי טק אנחנו לא רואים גם אחוז נשי יותר גבוה?. ההבנה היתה שמתמטיקה זה חשוב מאד להיי טק אבל לא מספיק".

בנקודה זו פנו בקרן למכון אהרון, שבשיתוף עם נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הצליחו לפענח את סוד ההצלחה של ההייטקיסטים הישראלי. "הסקר שערך המכון תשאל הראה קודם כל שיש 390 אלף עובדי הייטק בישראל, נתון שהפתיע רבים מכיוון שרק לפני ארבע שנים המספר היה נמוך בהרבה. הם בעצם נשאלו מה הם למדו בבית הספר, מה המיומנויות שנדרשות בעבודה שלהם והסקר הזה פתח הרבה עיניים".

מה גיליתם?
"גילינו שהצמיחה הגדולה בארבע השנים האחרונות התאפשרה, בין היתר בזכות הכפלת הזכאים לבגרות בת חמש יחידות במתמטיקה, גילינו שהביקושים בהייטק בשנים האחרונות הם מאד גבוהים. ובעיקר גילינו שהעובדים הטכנולוגים לא רק למדו חמש יחידות מתמטיקה, אלא גם חמש יחידות אנגלית, חמש יחידות פיזיקה וחמש יחידות מחשבים. הם לא למדו כימיה או ביולוגיה. גילינו קומבינציית בגרויות שאף אחד לא התייחס אליה עד אז כחבילה".

על פי דו"ח הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק, בשיתוף עם הממצאים על פי דו"ח מכון אהרון, נמצא כי הגורם המרכזי שעל בסיסו מדינת ישראל תוכל להגדיל באופן משמעותי את כמות ההייטקיסטים בישראל הוא כמות התלמידים המסיימים את לימודי התיכון עם בגרות הייטק מלאה. מדובר בשינוי פרדיגמה, כיוון שלראשונה, מדינת ישראל מקשרת באופן אמפירי בין לימודי חטיבת הביניים והתיכון לבין הצלחתה בסקטור ההייטק, המהווה קטר של הכלכלה הישראלית .

אלי הורביץ. אינגריד מולר,
אלי הורביץ מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך/אינגריד מולר

התחרות היא בינלאומית

"בסוף הורים, ולא חשוב באיזה דור, תמיד שואלים את השאלה לאיזה עולם הילדים שלנו גדלים" אומר הורביץ. "וזה קשה לדעת, הם קטנים והעולם משתנה, ואנחנו מוצאים את עצמנו הרבה פעמים חושבים שאיך שלימדו אותנו זה מה שאנחנו צריכים גם. אנחנו קוראים להם לפני השינה את מעשה בחמישה בלונים כי זה מה שהקריאו לנו. לא תמיד אהבנו את איך שהכינו אותנו ואיך שלימדו אותנו, וכשאנחנו נזכרים בזה די סבלנו והשתעממנו, אבל כשמגיע תורנו אנחנו הרבה פעמים פשוט עושים קופי פייסט, וממשיכים כמו שההורים שלנו עשו".

והיום הורים מבינים שהעולם שהילדים יגדלו אליו הוא מאד שונה מהעולם שהם חלמו עבורם

"תמיד ידענו שבכל דור תהיה איכות חיים יותר טובה מאשר קודמו, כי הייתה צמיחה והכיוון היה תמיד חיובי, אני לא יודע להגיד את זה על הילדים שלי. אני לא יודע אם הם יצליחו לקנות דירה בישראל. אנחנו גדלים כבר לעולם שהוא מאד דיגיטלי, הם נחשפים אליו בגיל מאד צעיר דרך האמצעים השונים, וזה עולם מאד תחרותי.

התחרות על העבודה היא לא עם גלית מי"ב 2 אלא עם לי משנחאי שלומד מאד קשה. הוא מאד גלובלי, הרבה מאיתנו עוברים מקומות מגורים הרבה יותר מאשר בעבר, עושים רילוקיישן. אנחנו נמצאים במקום רב תרבותי גם בעבודה, עובדים עם סינים, הודים, עם אנשים ששונים מאיתנו. כהורים, אנחנו יודעים שהעולם שהוא מאד מהיר ומשתנה מאד מהר, הוא דורש מהילדים גם ידע וגם מיומנויות, שהם צריכים אותם כצידה לדרך עכשיו".

והשאלה איך עושים את זה? כי זה לא קיים בתוכניות הנוכחיות

"קודם כל עם הבנה שהחינוך שהם מקבלים הוא לא רלוונטי ונבנה לשרת עולם שעבר. המשבר שהיה בקורונה חידד את זה בצורה מאד חריפה. מי שאחז במיומנויות של העולם החדש, שידע ללמוד עצמאית, ולהיות בדיגיטל, הסתדר ומי שלא, פשוט נשאר מאחור".

הממשלה הקודמת הקימה את הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק בראשות דדי פרלמוטר מתוך הבנה שעד 2026 הייטק הישראלי שעמד אז על 9% צריך לצמוח ל15% מהמועסקים במשק, וזה כולל גם הנגשה לבגרויות ובדגש על תלמידות בנות, דוברי ערבית ותלמידי פריפריה שנמצאים בייצוג חסר כיום.

פרלמוטר סגן נשיא בכיר לשעבר באינטל העולמית אומר: "העולם הדיגיטלי המתפתח במהירות לנגד עינינו דורש מכל מדינה לפתח הון אנושי ברמה הגבוה ביותר ובמספרים הולכים וגדלים, לא רק כדי להזין את תעשיית ההייטק, אלא גם להאיץ את תהליך הדיגיטציה של הכלכלה, ולספק עובדים מיומנים לתחומים שעוברים תהליך של טרנספורמציה בפיתוח ותפעול של עולמות מעבר להייטק כמו תעשיית התרופות, עולם התחבורה, הרפואה, התעשייה בכללה ועוד).

אותם עובדים בעלי מקצועות טק בכל המשימות הללו, הן בחלקם הגדול בעלי יכולות טכנולוגיות ומדעיות גדולות. לכן אין פלא שהועדה להון האנושי הגדירה את מערכת החינוך בכלל, ו"בגרות הייטק" (5 יח מתמטיקה, פזיקה ו/או מדעי המחשב ואנגלית) כבסיס שאי אפשר להמעיט בחשיבותו לכלכלה הישראלית. הועדה שמה דגש עצום על האיכות וגם הכמות הגדלה והולכת שתצמח מתלמידות ותלמידים מכל חלקי החברה בישראל".

sheen-shitof

בהנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady
דדי פרלמוטר. פיני חמו,
דדי פרלמוטר, יו"ר הוועדה להגדלת ההון האנושי בהייטק/פיני חמו

מסלול המצוינות בישראל הוא צר

הורביץ מסביר שעיקר אנשי ההיי טק הם בנים יהודים ממרכז הארץ, ולא בגלל שיש הסללה. "זה קורה כי בחטיבת ביניים אפשר לבחור בכיתה מדעית, מופת או נחשון למשל. ישנה כיתה אחת כזאת שבה לומדים הילדים עם המוטיבציה והיכולת מתמטיקה מוגברת, פיזיקה, ומחשבים, ואף אחד אחר לא לומד את המקצועות הללו כי זה לא נכלל בחטיבה בתכנית הלימודים. כשהילדים מגיעים לסוף כיתה ט' לבחירת מגמה לתיכון, מי שלמד בכיתה המצוינת ימשיך.

מי שלא למד את המקצועות הללו, נמצא בחסך של שלוש שנים לעומת חבריו שכן למדו. ויש פה ילדים שעלו על מסלול ההיי טק בכיתה ז' מבלי לדעת. וכשאתה מגיע בסוף כיתה ט' לבחור את המגמות ואולי מתעניין במשהו טכנולוגי, הרכבת כבר יצאה מהתחנה אם לא עלית עליה מוקדם".

ובכל זאת התחום בצמיחה ומתרחב, עדיין מתרחב בתוך עצמו?

"קודם כל בישראל יש 11% של בנים יהודים ממרכז הארץ שהם ההייטק הישראלי, הם גם שיעור המצטיינים במבחני פיזה הבינלאומיים שמודדים את המיומנות גם בשוק העבודה. היכולת להתמודד עם מתמטיקה למשל, בהקשר של החיים האמיתיים. אחד הדברים שמאוד מיוחדים לישראל, וזה גם משמח וגם מעציב, הוא שיש לנו צינור של מצוינות צר, הומוגני ואקסקלוסיבי, אין יוצא ואין בא. וזה מתחיל בגיל 12 בכיתת מצוינות, ממשיך בתיכון, 8200, טכניון ואתה בסטארט אפ ניישן. ועם השנים הצנרת מתרחבת אבל לא מתגוונת. העסק מתרחב בעיקר בקהל הקיים שלו.

וזה הקטר שלוקח את הייטק הישראלי. תארי לך שהיו בנות ערביות, ובנים מהפריפריה. אם הם יעלו על המסלול הזה יש מי שמחכה להם בהמשך. וזה המאמץ שכולנו נמצאים היום בתוכו אחרי הוועדה של דדי, כולנו מבינים את זה שלהרחיב את כיתות המצוינות זה לא רק ל 40 הילדים הראשונים שההורים שלהם ידעו שיש מבחני כניסה, אלא לכל מי שנכון ונכונה לאתגר. היום יקבלו כמעט כל ילד וילדה שמראים נכונות".

כילדה שלמדה בכיתת מחוננים אבל נשרה בשלוש יחידות מתמטיקה, כי בדור שלי היה סינון מאד חד של ריאלי והומני ואין אמצע, צריך קודם כל לשנות את השיטה לא?

"זו אכן המציאות שנתקלנו בה כשהתחלנו את מהלך תגבור חמש היחידות במתמטיקה. ואת כמו רבים תוצר של השיטה הזאת שהייתה ממיינת ומסננת. ילדים שנכנסו לכיתות חמש יחידות היו כאלה שחשבו עליהם שהם "חומר של חמש יחידות" וסבלו מנשירה מהונדסת. המורים לימדו מהר וכמו סרט נע בעיקר את הלוח והספר ולא את התלמיד, ורק המצוינים באמת נשארו. לילדים נותר רק לשרוד.

אבל מצד שני, אחת הבעיות הגדולות שמצאנו כשהתחלנו, וזו תופעה שמשותפת לישראל ולצפון אמריקה, היא שכששואלים מה הדבר שהכי ישפיע על סיכויי ההצלחה שלך במתמטיקה במדינות אסיה התשובה - מידת המאמץ. ובישראל ובארה"ב התשובה היא הכישרון שלי. בגיל צעיר לימדנו את עצמנו שמי שטוב בספרות הוא טוב בספרות אבל מי שטוב במתמטיקה הוא חכם".

זאת אומרת שהפכנו את המקצוע הזה למקצוע מגדיר

"ואם זה מצטרף לכך שזה כשרון ואם יש לי את זה אז זה יבוא, ואם אין לי את זה, אז חבל על המאמץ, זו נבואה שמגשימה את עצמה וזה מה שקרה לך. כשמורים אומרים 'זה חומר חמש וזה לא חומר של חמש' ומסיימים עם כיתות קטנות".

מערכת החינוך במצבה הנוכחי יכולה להכיל כזה מהפך?

"המהלך שעשינו עם המתמטיקה הראה שאם עובדים נכון אפשר לצמוח, זה קרה בזכות מורים שעבדו ביחד ומפקחים ומנהלים. קל להאשים את המערכת כשהגרפים יורדים והנה היא הצליחה, וזה לא הנושא האחרון שמערכת החינוך יכולה להראות בו שיפורים משמעותיים, אז כן אפשר. בגרות הייטק חייבת להיות בעיקר בפריפריה, בחברה הערבית, ולעודד בנות, אלה לא יעדים שבשמיים. יש בתוך המערכת מורים מעולים. נכון היא נמצאת במשבר מאד גדול בגלל כל מיני סיבות וקורונה היא אחת מהן, אבל זה גם משבר עולמי שבו אנשים עובדים מאד קשה ומקבלים שכר נמוך אומרים לעצמם פתאום רגע למה? אבל בסוף יש אנשים טובים במערכת ומורים מצוינים, ועובדה שיש לנו סטארט אפ ניישן הוא לא נוצר משום מקום".

אני מבינה שמהשנה הבאה משתנה תכנית הלימודים במתמטיקה ומתחילים ללמד קצת אחרת, יותר בכיוון של הבנת כישוריי חיים, להבין איך עובדת למשל כיפת ברזל או רכב אוטונומי. אבל גם להורים יש כאן תפקיד?

"קודם כל להורים. הורים פחות מכירים בחשיבות של חטיבת הביניים. החטיבות הוקמו בשנת 68 בישראל במטרה לצמצם פערים אבל בפועל עם השנים גילו שהם רק העצימו אותם. ההורים חושבים שצריך להשקיע בלימודים ביסודי ובתיכון והחטיבה היא פרק זמן חברתי. אבל בסוף זה מאוחר מידי, בטח למי שלא לומד את המקצועות הללו בחטיבה בכיתות הטכנולוגיות.

לכן אני חושב שקריאה להורים שהעתיד מתחיל בחטיבה היא חשובה, צריך לומר להם: תתעוררו. מי שרוצה לעבוד בהייטק, למי שלא רוצה לסגור את הדלת הזאת ולא בחר בכיתה מדעית או כיתה מצוינות זה אולי יהיה מאוחר מידי בתיכון. הרכבת יוצאת מהתחנה בחטיבת הביניים ולתלמידים לפעמים מאד קשה להשלים את הפערים הללו כשהם מגיעים לתיכון. משרד החינוך ער לכך, ופותח יותר ויותר כיתות מצוינות. כמעט ולא יגידו לילדים לא אם הם רוצים להצטרף. ההורים צריכים להבין את זה ולא לוותר וגם לדחוף את הבנות שלהם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully