בכל סוף נובמבר, חודש לפני כניסת השנה החדשה, מתחילה אירופה להתקשט. שוקי הכריסטמס הליליים שוקקים, שרשראות של אורות נענדות על עמודי תאורה, בניינים מוארים בירוק, אדום ולבן, וסנטה קלאוס מחייך בזקנו הלבן ומחבק ילד מאושר, מככב בשלטי חוצות ועל מרקע הטלוויזיה. אבל השנה חג המולד באירופה יראה אחרת לגמרי, חשוך, קר ומדכא.
משבר האנרגיה העולמי, שהולך ומעמיק ככל שהמלחמה עם אוקראינה נמשכת, מכניס כבר עכשיו את אירופה להאפלה וזה רק מבוא לחורף קשה שמצפה לתושביה. עריה הגדולות של היבשת נכנסו כבר לפני כמה שבועות לחושך מרצון. ממשלות מעדיפות לחסוך בחשמל כבר עכשיו, ונמנעות מלהאיר מבני ציבור, ארמונות, קתדרלות, מרכזי קניות וחנויות. בגרמניה נאסר לחמם בריכות ולצמצם חימום, פינלנד ממליצה לאזרחיה להתקלח מהר, ואיטליה אף קבעה טמפרטורות מקסימום ומינימום במזגנים.
יוסי אבו, מנכ"ל "ניו מד אנרג'י" ("דלק קידוחים" לשעבר), שנמצא כבר הרבה שנים בביזנס, מכיר את התחזיות הקודרות הללו היטב ומוסיף עליהן חשש שרבים ימותו מקור, אבל גם יודע שהצרות האלה הופכות כבר עכשיו לברכה לחברה שהוא עומד בראשה ולקבוצת "דלק" של יצחק תשובה, אליה היא שייכת.
אחרי שנים שחברות הגז נחשבו לעושקות הציבור, כשחתמו על הסכם למכירת גז לחברת החשמל במחיר שנחשב כמופקע בזמנו והואשמו בתשלום תמלוגים לא מידתי בחסות מתווה הגז של ועדת שישינסקי, הפכו בשנה האחרונה למושיעות העם, כך שאבו, יכול להישען אחורה בנחת ולהפטיר את משפט הניצחון, "אמרתי לכם". בראיון חגיגי ל"וואלה", הוא מדבר על השנים שבהן היה שק החבטות של הפוליטיקאים והרגולטורים, הכעס שיש לו על הממונה לשעבר על ההגבלים, דיויד גילה, התשובה שלו לכל אלה שרדפו אותו ומסמן יעדים לעתיד.
להיות ריאליים
"תגליות הגז, בעיקר תמר ולוויתן, הצילו את מדינת ישראל מהמשבר הכלכלי החמור ביותר בתולדותיה", אומר אבו, כשהוא יושב בשעת ערב במשרדו, לפני עוד פגישה שתמשך לתוך הלילה.
"בואי ניקח למשל את גרמניה. עוד לפני שפרץ משבר רוסיה-אוקראינה, היא הציבה, כמו מדינות רבות אחרות באירופה, יעדים לא ריאליים להפקת אנרגיות מתחדשות והאנרגיה הזמינה ביותר היא של גז ופחם וכך הגיעו מחירי הגז לפי ארבעה מהמחיר הממוצע בישראל.
"כולנו מאמינים באנרגיות מתחדשות ולכן גם אנחנו עוסקים בהן, אבל חייבים להיות ריאליים. אנרגיות מתחדשות תלויה במזג האוויר. למשבר האקלים יש עליו השפעה שולית בהקשר הזה, כי המדידה רב שנתית, אבל הבעיה היא שתמהיל האנרגיה במדינות אירופאיות נסמך יותר מדי על המתחדשות ופחות מדי על האנרגיות המסורתיות".
משבר רוסיה אוקראינה רק החריף את המצב הבעייתי מלכתחילה. ההחלטה של ארה"ב ואיחוד האירופאי להטיל סנקציות על רוסיה ובהן גם החרמת הנפט והגז הרוסי, הקפיצו בחדות את מחירי כל חומרי הבעירה המשמשים לייצור חשמל - נפט, גז טבעי, גפ"מ ופחם. "רוסיה מספקת 40% מהגז לאירופה וכשהרוסים הפסיקו להזרים גז, המחיר ל - BCM (יחידת המדידה של הגז ל.ר.) הגיע ל - 60 דולר, כשאצלנו המחיר נשאר קבוע על 4 וחצי שקלים.
מחירי החשמל באירופה עלו ב - 500%, גם אחרי הסבסוד הממשלתי. תחשבי על משפחה ישראלית שמשלמת 1000 שקלים לחודשיים ופתאום הייתה צריכה לשלם 5000 שקלים, או מפעלים שהיו מגיעים להוצאות עתק. באירופה מדינות משביתות תעשיות שלמות כדי לחסוך חשמל, פיטרו עובדים ועושים תיעדוף כדי שאנשים לא ימותו בחו"ל".
למדינת ישראל יש גז, ששייך לאזרחי ישראל ולכן לא היה חשש ממשבר כלכלי כזה.
"נכון שהגז הוא של ישראל ואזרחיה, אבל מי שלקח את הסיכון לחפש אותו, השקעות של מאות מיליוני דולרים והשקעה של מעל עשרה מיליארד דולר לפיתוח, הם משקיעים פרטיים שלא קיבלו שקל מהמדינה. המדינה יצרה תנאים רגולטוריים להפקתו - תיקח סיכון, תשקיע, אם הפסדת אתה לא מקבל מאתנו כלום, אבל אם תצליח, תשלם 50% מההכנסות, כל זה בלי להשקיע שקל".
למה מדינת ישראל צריכה להשקיע בחיפושים אם היא נותנת לכם את הגז? בלעדיו אין לכם קיום עסקי.
"מדינת ישראל והיזמים יצרו שותפות. אנחנו משלמים מהיום הראשון 30% מהבסיס עד החזר ההשקעה ואז הסכום עולה ל 66%. בממוצע המדינה מקבלת 50% מההכנסות, מה שנמצא בשליש העליון של המיסוי הממשלתי על גז בעולם. אבל אנחנו מלאי גאווה והיא באה ממקום שלמרות השינויים ברגולציה במעלה הדרך, שהחלה בשישינסקי במיסוי, המשיך בהגבלת הייצוא ואחר כך דיויד גילה שכמעט הרס את כלכלת ישראל".
לא שוכח
בשנת 2012, בעת כהונתו כממונה על ההגבלים העסקיים (היום רשות התחרות), ובמסגרת הדיונים לפירוק מונופול הגז, קבע דיויד גילה, בכפוף לשימוע, כי מתקיים הסדר כובל במאגר לווייתן שיש בו לפגוע בתחרות בשוק הגז, וביקש להוציא את המאגר מידי חברת "דלק".
לאחר מאבק עיקש שניהלה החברה נגד החלטתו, ביחד עם השותפות האחרות, "נובל אנרג'י" ו"רציו", ועיכוב משמעותי בפיתוח המאגר, הודיע גילה במפתיע על פרישתו מהתפקיד, ההסדר הכובל בוטל ובמקומו הגיעה המדינה עם השותפות לפשרה.
למרות שחלפו כבר שבע שנים מאז, אבו נוטר לו טינה. "הגאווה שלנו", הוא אומר, "שלמרות הקשיים והשינויים ברגולציה שהתחילה בשישינסקי והמשיכה בהגבלת הייצוא, ובגילה, שנעלם כמובן וכאמור כמעט הרס את כלכלת ישראל, עיכב את פיתוח לווייתן, ואחרי עשור הודיע פתאום שאנחנו לא הבעלים של תמר, כי אנחנו הסדר כובל, אנחנו כאן. אני לא אתייחס לאנשים שההיסטוריה לא תזכור. התעקשנו ונלחמנו ועשינו ימים ולילות לפיתוח לווייתן.
"התשובה שלנו למלעיזים, לכל אלה שרצו לראות את הגז נשאר באדמה, שישראל הפכה למעצמה אנרגטית ויש לנו גז זול וזמין, כשבעולם מתחרים על כל מולקולה של גז טבעי וגרגר פחם. בגרמניה מקימים עכשיו מפעלים לגז נוזלי כדי לעבור את החורפים הקרובים במחירי אנרגיה גבוהים מאוד ובמדינות כמו לבנון, יש חשמל שעתיים - שלוש ביום. הפכנו לעוגן אנרגטי אזורי, ירדן, מצריים וישראל".
כמה פניות לקניית גז אתם דוחים?
"פונים אלינו מכל העולם. בשלב א' אנחנו מפיקים גז לישראל ומצרים וירדן ובשלב השני תהיה הכפלת כמות מתוך מטרה לייצא גז נוזלי לאירופה ואסיה, או באמצעות הנחת צנרת נוספת מישראל למצרים ושימוש במתקני ההנזלה שקיימים שם. עוד אופציה היא להקים מפעל הנזלת גז על אוניה מול חופי ישראל, להזרים אליו את הגז שמופק מלווייתן ומשם באוניות לרחבי העולם. הכוונה היא להשקיע חמישה מיליארד דולר, שיגדילו את הרווח שלנו ושל המדינה".
הרגולטור הטיל עליכם הגבלות בייצוא.
"עד היום גילינו למעל מ - 1000 BCM, כשמדינת ישראל צריכה 13 BCM בשנה ויש לנו כבר כמות ל - 30 השנים הקרובות, ואנחנו יודעים שיש עוד באדמה. בשלב השני נייצא את הגז הנוזלי למי שישלם עליו הכי הרבה".
כרגע יש מחסור גדול בגז, אבל המצב יכול להתהפך, כשרוסיה תחזור להזרים גז לאירופה והמחיר יצנח בחדות. אתם ערוכים לתרחיש כזה?
"זו הנחת העבודה שלנו. אי אפשר להקים תשתית בסדר גודל עצום כזה, בלי לקחת בחשבון שזה יקרה. ברור שהגז הרוסי יחזור למשחק תוך חצי שנה, שנה או חמש שנים. נכון לכרגע המחיר ליחידה הוא 60 דולר, אבל בראיה רב שנתית באירופה ואסיה, ההערכה הסבירה שהוא יתייצב על 12 - 13 דולר ליחידת מדידה.
המו"מ על אסדת כריש נמצא בעיצומו בימים אלה והמתיחות בין לבנון לישראל בשיאה. מכרתם את האחזקות שלכם לאנרג'ניאן היוונית, שאותה תבעתם על יתרת התשלום שלא העבירה לכם לטענתכם, ועכשיו זו הבעיה שלה.
"אנחנו גילינו את המאגר. אני לא אכנס לוויכוח הגיאופוליטי, כי קטונתי, אבל אין ספר שיש פה איום על ריבונות ישראל מצד ארגון טרור. כל עוד יעמדו בכללים הבינלאומיים ויבטיחו שהאינטרסים של מדינת ישראל לא יפגעו, ניתן להגיע להסדר מול לבנון".
הרבה יותר מגז
אבו, 44, עורך דין במקצועו, מזוהה עם דלק כבר שנים ארוכות. הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית, התמחה במשרדו של יגאל ארנון, שימש כיועץ שר האוצר רוני בראון, וב- 2009 מונה לסמנכ"ל סחר ורגולציה ב"דלק אנרגיה". תוך שנתיים מונה לתפקידו הנוכחי כמנכ"ל "דלק קידוחים", היום "ניו מד אנרג'י", ובמקביל שימש כמנכ"ל "אבנר חיפושי נפט" עד שמוזגה לתוך החברה.
הוא היה זה שהוביל את המאבק ברגולטורים וספג לא מעט ביקורת במהלך השנים. "הייתה תקופה שפוליטיקאים רצו לעשות על גבנו הון פוליטי ולקבור את הגז באדמה. מצד שני, היו ממשלת ישראל בראשותו של בנימין נתניהו ובזכותו של יובל שטייניץ, הצליחה לייצר את מתווה הגז. אף אחד מהפוליטיקאים לא השקיע דולר בגז ולא לקח סיכון. כשאני שומע אותם צועקים אנחנו פיתחנו ואנחנו הפקנו, אני יודע, שמי שפיתח ועשה הם המשקיעים הפרטיים, לא הם".
היו נגדכם טענות שאתם לא מעבירים מספיק תמלוגים ולכן "קרן העושר" ריקה.
"קרן העושר היא רק חלק ממה שאנחנו משלמים למדינה, אלה רק הרווחים העודפים ויש בה כבר 10 מיליארד שקלים. רק השנה העברנו שני מיליארד שקלים. מצד אחד אנשים רוצים לקבל פה מחירי גז נמוכים, בין שישה לארבעה וחצי דולר ליחידת מדידה, ומצד שני הם נשענים על תחזיות גבוהות שאי אפשר לממש. צריך גם לקחת בחשבון את העיכוב בפיתוח לווייתן בגלל דיויד גילה שעיכב את ההפקה בכמה שנים טובות".
בעקבות משבר האנרגיה העולמי, אולי צריך לשמור יותר גז למדינת ישראל ורק אחר כך להתחיל לייצא?
"כלל חוזי הייצוא שלנו עומדים היום על 120 BCM, מתוך 500 BCM שמותר לנו לייצא. ממשלת ישראל היתה בעיני אגרסיבית מדי כשדרשה לשמור גז ל - 30 שנים קדימה. מה גם שאנחנו יודעים שהמשבר הנוכחי לא ימשך ואי אפשר לנהל כלכלה לפי משבר אחד".
קבוצת דלק, קבוצת האם שלכם, הייתה על סף חדלות פירעון והצליחה להתאושש באופן פנומנלי. עד כמה היית מודאג?
"התפקיד שלי להיות מודאג, בשביל זה משלמים לי. כשדלק קידוחים התחילה לחפש ב- 2008 נהנינו מתמיכה של קבוצת דלק ובמהלך משבר הקורונה, כשהפכנו להיות העוגן שלה, זו הייתה בשבילנו זכות. הובלנו גיוס חוב של שניים וחצי מיליארד דולר על בסיס קידוח לווייתן, כדי למחזר חוב קיים וזה השפיע טוב על הקבוצה. אחת ההחלטות הכי חשובות שלקחנו במשבר הנוכחי, היא לגייס חוב בריבית קבועה, מתוך רציונל שהריבית נמוכה בגלל המשבר והיא תעלה מתישהו, כך שאנחנו לא חשופים לעליית הריבית".
גם אחרי 13 שנים ב"דלק" ליוסי אבו אין שום כוונה לעזוב והוא מתמקד עכשיו בפיתוח מאגר "אפרודיטה" לקראת תחילת הקידוח במחצית הראשונה של 2023 וחוץ מזה הוא מתפתח עצמאית בתוך הקבוצה.
"עשיתי שת"פ עם חברת 'אנלייט' ו'ניו מד אנרג'י' לפיתוח אנרגיות מתחדשות בעולם הערבי, בין היתר בהקמת פרוייקטים סולאריים ופרויקטים של אנרגיית רוח בצפון אפריקה ובמזרח התיכון. אני רוצה למקסם את הפוטנציאל שלי ולצד הגז, אני מאמין מאוד באנרגיות מתחדשות. רק תחשבי על האסון הסביבתי שיהיה כאן השנה בגלל החזרה לשימוש בעץ לחימום באירופה בחורף".