שנה מתוקה: האנשים והסיפורים שעושים דבש ישראלי

ונפתח בכמה נתונים: היקף ייצור הדבש המקומי השנה שובר שיא ויעמוד על כ- 4,400 טון דבש ישראלי, כך עולה מנתוני מועצת הדבש. הדבש מיוצר על ידי דבוראי ישראל ב-120 אלף כוורות הפזורות ברחבי הארץ.
צריכתו בקרב הציבור הישראלי, מסתכמת בכ-6,200 טון בשנה. ישראלי צורך בממוצע בחודש תשרי כ-250 גרם דבש, מתוך צריכה שנתית של כ-650 גרם לנפש. ערך האבקת הדבורים לתל"ג החקלאי בישראל עומד על כ- 3.5 מיליארד שקלים בשנה.

לקראת השנה החדשה, מתקיים "פסטיבל הדבש" במרכזי המבקרים במכוורות ברחבי הארץ (חלקן מופיעות בכתבה זו), שיקיימו פעילויות שונות הקשורות בעולמן של הדבורים. "רגע לפני ראש השנה, אני קורא לציבור לתמוך ולעודד תוצרת חקלאית ישראלית ולרכוש לחג דבש טהור, טעים ובריא, ישירות מהדבוראים, במכוורות בכל הארץ", אומר אופי רייך, מנכ"ל מועצת הדבש.

לפרטים ותיאום מועדי הביקורים במכוורות: honey.org.il , בעמוד הפייסבוק "פסטיבל הדבש" ובאתרי האינטרנט של המכוורות.

• המכוורת: מכוורת יד מרדכי שבקיבוץ יד מרדכי, מחלוצות הדבש בישראל, החלה לפעול ב-1936, אז למדו מייסדי הקיבוץ את רזי הדבוראות מחיילים אוסטרלים ובריטים ששהו בארץ. במהרה הפך ענף הדבוראות לענף העיקרי של הקיבוץ ובהמשך הופץ הדבש הטהור לרחבי המדינה שבדרך. לאורך שנות פעילות המכוורת מספר הכוורות צמח מעשרות בודדות ליותר מ-4,000.

בינואר 2003, רכשה חברת עלית (כיום שטראוס) 51% מהבעלות על מכוורת יד מרדכי ואפשרה למכוורת להמשיך ולהתפתח לתחומים חדשים, בעוד הקיבוץ ממשיך לשמור על 49% בבעלות. מלבד הדבש, למותג יד מרדכי יש מגוון רחב של מוצרים כגון: שמן זית, סילאן טבעי, קונפיטורות, מייפל טבעי ועוד.

• הדבש: המכר הכספי של שוק הדבש בישראל לשנת 2021 הינו כ-125 מיליון שקלים (על פי נתוני סטורנקסט), כאשר יד מרדכי מהווה כ-55% מנתח השוק המבורקד. יד מרדכי הינה רוכשת הדבש הישראלי הגדולה ביותר ועובדת עם דבוראים רבים ברחבי הארץ. דבש המכוורת מבוסס על דבש מקומי, הנרדה ברובו על ידי הדבוראים בארץ וחלקו נרדה בחו"ל, מכיוון שהישראלים צורכים דבש יותר ממה שהדבוראים בארץ יכולים לספק. כל תהליך הייצור נעשה ביד מרדכי, כאשר חומר הגלם הינו חלק מהתהליך.

המומחים של יד מרדכי, מייצרים בלנדים ייחודיים המותאם לחיך הישראלי. למשל, בבקבוק הלחיץ ישנו בלנד ייחודי עם דבשים הנוטים פחות להתגבש. זאת, לעומת דבשים שנמצאים בצנצנת. המוצר הנמכר ביותר של יד מרדכי הוא דבש מפרחי בר. בנוסף לכך, בשנה האחרונה הושקה סדרת "אוצרות הטבע", המציעה מגוון מוצרים העשויים מזנים מיוחדים, ביניהם דבש דרדרים, דבש הדרים, ודבש עם מזון מלכות 7% - מרוכז במיוחד.

• הקשיים: "עיקר הקשיים בענף הדבש נובעים מהתמודדות עם תהליכי האורבניזציה המואצים שבאים על חשבון הטבע, השדות והפריחה", אומר יאיר שוורץ, מנהל הפעילות מול הדבוראים. "בנוסף, ריסוסים ליד כוורות ומזיק בשם 'וורואה' שתוקף את הכוורות ואת הדבורים, מדללים מאוד את אוכלוסיית הדבורים".

• ראש השנה: "זהו חג מאוד מרגש עבורנו במכוורת - צריכת הדבש מגיעה לשיאה. השנה השקנו לכבוד ראש השנה שני מוצרים חדשים: אריזות דבש אישיות TO GO המכילות 100% דבש טהור ואיכותי מפרחי בר, כשבכל מאגדת 18 אריזות אישיות; וגם השקנו אריזות דבש אישיות מעוצבות בברכות ואיחולים לשנה החדשה שניתן לשלב במתנות החג ולעיצוב ושדרוג השולחן".

• המכוורת: בשנת 2019 חנך הדבוראי, עמית יוסף, ביסוד המעלה מרכז מבקרים חדש לצד מפעל חדש לרדיית דבש ואריזה של מכוורת "הכל דבש". המכוורת בגרסתה הקודמת והקטנה הייתה ממוקמת משנת 2005 בקיבוץ חולתה. כיום כ-800 הכוורות של יוסף, לשעבר לוחם בימ"מ וחבלן במשטרה, פזורות בכל רחבי הגליל העליון ורמת הגולן.

• הדבש: המכוורת מייצרת בשנה כ-20-25 טון דבש מחמישה זנים: אקליפטוס, שיזף, פרחי בר, אבוקדו ופרחי קיץ. הדבש נמכר לצרכן בחנות המפעל שבמכוורת, בחנויות הנמצאות באזור המכוורת, וגם דרך משלוחים באתר המקוון.

• הקשיים: "קודם כל, אתה מתמודד עם פגעי מזג האוויר ועם גניבות", אומר יוסף. "כמו כן, העבודה היא עבודה פיזית, צריך לקום בבוקר מוקדם, לעבוד בחום. אבל יש סיפוק בעבודה. בלי אהבה לדבורה ולטבע אי אפשר לעסוק בענף הזה".

• ראש השנה: "חודש וחצי לפני החג כבר הגברנו את מספר האריזות, הכנו אריזות מיוחדות, עשינו גדלים מיוחדים המתאימים לאריזות שי. כמו כן, אנחנו מכינים למארזי השי פיצוחים בדבש: אגוזי מלך ושקדים מצופים דבש. כמובן אנחנו גם מצפים למבקרים שיגיעו וייהנו מסיור במפעל, מטעימות".

• המכוורת: לפני כ-15 שנים הקימו בני הזוג דנה ועידו שחר את מכוורת הבוטיק "הדבש של עידו" במושב קלחים שבצפון-מערב הנגב. הכוורות שלהם מוצבות באזור הנגב, הרי ירושלים וגם באזור הכרמל, על מנת לייצר דבש זני. דנה אחראית על גידול המלכות ועל השיווק, עידו מסתובב בשטח ודואג לכוורות. ילדיהם הקטנים מדביקים מדבקות ומוודאים שהדבש יצא טעים.

• הדבש: המכוורת מייצרת בשנה כ-10-15 טון דבש: דבש אשלים, אקליפטוס, אבוקדו, פרחי בר, דבש קורנית, שיזף והדרים. עיקר המכירה נעשית ללקוחות הנמצאים במושבים ובערים הקרובים למכוורת, ודרך מכירות קבוצתיות.

• הקשיים: "שינויי האקלים משפיעים מאוד על יבולי הדבש", אומר עידו. "יש לנו למשל אזור מסוים שבעבר היינו מוציאים בו 40-50 ק"ג דבש לכוורת, ואילו עכשיו 20 ק"ג. האביב הפך יותר קצר, החורף לא צפוי עם גלי קור, והקיץ קשוח מאוד מבחינת טמפרטורות".

• ראש השנה: "כבר ביוני התחלנו להיערך לחגים. תכננו מארזים מיוחדים, ויצאנו בליין מיוחד של דבש עם פרחי לבנדר".

• המכוורת: מכוורת "פרחי הגליל" שבמצפה מנות בגליל המערבי הוקמה בשנת 1995 על ידי הדבוראית נגה ראובן, 71, מהנשים הבודדות בענף. במקום גם מרכז מבקרים ובו פעילויות לכל המשפחה וטעימות ממגוון סוגי הדבש. הכוורות של ראובן פזורות בגליל המערבי, ויחד עם שני עובדים - כשהיא זו שנוהגת במשאית - ראובן תמיד נמצאת בשטח.

• הדבש: המכוורת מייצרת כ-20 טון דבש בשנה מ-11 זנים שונים, ביניהם אבוקדו, פרחי בר, תלתן, ליצ'י, אקליפטוס, דרדר ועוד. את הדבש משווקת ראובן בעצמה בחנויות טבע ברחבי הארץ וגם מוכרת אצלה במכוורת.

• הקשיים: "אחד הקשיים הוא מזג האוויר. בנוסף לכך, קושי מאוד רציני הוא טרור חקלאי שחווים חלק מהדבוראים", אומרת ראובן. "לפני כשנתיים בשעות הלילה המאוחרות, גיליתי כי המכוורת שלי נשרפה כליל. לאחר כשנה הצלחתי לשקם אותה ופתחתי מחדש בראש השנה אשתקד בעזרת פרויקט גיוס המונים, חברים שלי, חקלאים ודבוראים מרחבי הארץ, מתנדבות מארגון השומר החדש, ועמותת 'העטלף' של בוגרי שייטת 13, חברים של אחי יואב ז"ל שנהרג כלוחם שייטת, בפשיטה על האי גרין ב־1969".

• ראש השנה: "מחודש אוגוסט התחלנו באריזות הדבש לקראת החגים. הרבה חברות התעניינו בנוגע למתנות לחג. אני כמובן גם מצפה למבקרים שיגיעו בתקופת החגים".

• המכוורת: צביקה אופיר, דור שני לדבוראים בישראל, היה שותף למלאכת גידול הדבורים במכוורת המשפחתית שהקים אביו, ישי אופיר, בחוגלה שבעמק חפר. לאחר נישואיו להדס, ביקש צביקה מאביו 100 נחילים להקמת ענף המכוורת במשק החדש שיקימו בישוב אלון הגליל שבגליל התחתון.

המכוורת הוקמה ב-1985 וכיום מונה כ-800 כוורות הפרוסות מהפרדסים בשרון ועד שלומי בגליל המערבי. לצביקה והדס ארבעה ילדים, שגם משתלבים בעבודת המשק: אדוה (36, מנהלת שיווק, אירועים ותוכן של המשק), נועם (33, דבוראי וכורם), דרור (28, מנהלת את פעילויות הקיץ במשק), וניצן (25, מסייע במשק). למשק אופיר יש גם מרכז מבקרים, שבו נמכרת התוצרת החקלאית של המשק, דבש ויין, וגם מתקיימות פעילויות שונות.

• הדבש: המכוורת מייצרת כ-25 טון דבש בשנה מתשעה זנים: חרוב, שיזף, תלתן, הדרים, אבוקדו ועוד ארבעה דבשים של פרחי בר המסווגים לפי אזורי המרעה: שלומי, מגדל, קיבוץ קדרים ואלון הגליל. הדבש משווק בחנות שבמרכז המבקרים ודרך החנות המקוונת של המכוורת.

• הקשיים: "הקושי הכי גדול זה גניבות ופחת גדול של כוורות כתוצאה מהטפיל 'הורואה', מזיק שפוגע בדבורים בכל העולם", אומר צביקה.

• ראש השנה: "יש לנו הרבה מארזים מעניינים לחגים: מארז 'טעימות דבש' הכולל שלושה סוגי דבש; מארז 'דבש בריבוע' של ארבעה סוגים; ומארז של תבנית קרמיקה בעבודת יד לעוגת דבש יחד עם צנצנות דבש. אנחנו גם פתוחים כל חגי תשרי לחוויות של טעימות דבש ויין ויש גם תערוכת אמנות", אומרת אדוה.

• המכוורת: ב-1979 הקים שי ספקטור את המכוורת שלו בפתח תקווה, וב-1985 עבת לכפר רות. כיום 3,000 הכוורות שלו פרוסות בכל רחבי הארץ, מצאלים ועד אזור החרמון.

• הדבש: המכוורת מייצרת באזור ה-100 טון דבש בשנה, כאשר חלק ניכר ממנו נמכר לאחת ממשווקות הדבש הגדולות. ואילו את התוצרת תחת המיתוג שלו, "הכוורת" מבית שי ספקטור, ניתן לקנות בחנות הדבש הגדולה בכפר רות או להזמין דרך החנות המקוונת. הייחוד של ספקטור הוא ההתמחות בדבש זני מאזורים שונים בארץ. אפשר למצוא אצלו זנים רבים ומיוחדים, כגון אקליפטוס אביב, אקליפטוס קיץ, דבש זעתר ושלמון, דבש מרווה וקורנית, דבש דרדרי הגולן, דבש דרדרים שמקורו מהדרום, דבשי אבוקדו, הדרים, מנגו וליצ'י, דבש תלתן, חרובים, שיזף, דבש בצל ועוד.

• הקשיים: "אחת הבעיות הכי קשות זה אורבניזציה. על כל פינה שהייתה פינה חקלאית או פינת טבע בונים בתים ואז שטחי הרעיה הולכים ומצטמצמים. הטבע הולך ונעלם במדינת ישראל", אומר ספקטור.

• ראש השנה: "במהלך השנה חנות הדבש שלנו פתוחה רק בימי שישי. החל משבועיים לפני החג אנו פותחים אותה מהבוקר ועד הערב. בין היתר, יש מארזי טעימות מאוד מעניינים עם 8-10 סוגי דבש שונים. זהו חג הדבש, חג מרגש. מגיעים אלינו מכל רחבי הארץ".