נתחיל בחידה: מה יותר מסוכן לבריאות? א. קופסאות שימורים. ב. דבש ג. שמן זית. ד. ממתקים. סביר להניח שרובכם הייתם מסמנים את התשובה הרביעית בלי להתבלבל, כיוון שכל רופא יגיד שכל מה שיש בו סוכר, שומן, וקלוריות ריקות, עשוי להיות מזיק יותר, מנגיד, שמן זית שנחשב בריא מאוד.
לכן, מפליא לגלות, שנציגי משרד הבריאות בוועדה לבחינת תקני המזון, חושבים הפוך. מבחינתם קופסאות טונה, שימורי אננס ושמן זית, מסכנים את בריאות הציבור פי כמה מממתקים, שאינם זקוקים לתקינה בכלל - ולכן אין לבטל את התקינה הישראלית החמורה שמוטלת עליהם, ולהתיר את היבוא שלהם לארץ על פי התקינה האירופאית. אגב, ברשימה המוזרה הזאת אפשר למצוא גם דבש וקפה.
בניסיון להבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההתעקשות הזאת, שוחחנו עם כמה גורמים שישבו בוועדה וגם הם נשארו ללא תשובות מניחות את הדעת. התברר שבמהלך הדיונים, שניהל בחודשים האחרונים יו"ר רשות האסדרה, יואל בריס, בוועדה לבחינת תקני המזון, שהמליצה על ביטול של תקינה ישראלית לשורת מוצרי מזון יבואנים, התעקשו במשרד הבריאות לדחות את ביטול התקנים של דבש, שמן זית, קופסאות שימורים וקפה.
לדברי אותם גורמים, לולא משרד הבריאות היה מערים קשיים, ודורש לדחות את ביטול התקנים על רשימת מוצרי המזון שהוזכרה קודם ליוני 2023, הרפורמה בייבוא המזון, עליה הכריז אתמול ראש הממשלה יאיר לפיד, ובישרה על כניסת השלב המכריע לתוקף בינואר הקרוב, הייתה יכולה להיות מושלמת כאן ועכשיו, למעט החרגה מובנת של הבשר הטחון והחלב הגולמי, שהסיכון הבריאותי הכרוך בייבוא שלהם לארץ מובן.
נכון לרגע זה, 61 תקני מזון ייחודיים לישראל בוטלו מידית ובמקומם יאומצו התקנים האירופאים, ביטול של 36 תקנים נדחה, ביניהם 13 של שימורים, ו- 30 תקנים נותרו מחוץ לרשימה בכלל. המשמעות היא דחיית התחרות במוצרי המזון שנדחו והוחרגו והוזלת המחיר שלהם. באורח פלא, הטונה של דיפלומט כלולה בדחיית הייבוא המקביל, מה שיאפשר לה להמשיך לשלוט בשוק בשנה הקרובה.
ביטול התקנים אמור להפחית את הבירוקרטיה, להכניס מתחרים חדשים לשוק להוריד את יוקר המחיה, ולהקל על ייבוא וייצור מקומי של מוצרי מזון שונים בהם: שוקולד, שימורי ירקות למיניהם, פסטה, אורז, קרקרים, פירות מיובשים, ריבות, מגוון מוצרי ירקות קפואים, תבלינים, מרקים יבשים, קטשופ, חרדל, מיונז, תה, מוצרי חלב וגלידה ועוד.
זוהי הפעימה השלישית ברפורמה כולה, כשהראשונה נכנסה לתוקף ביוני וכללה רשימה ארוכה של מוצרים שנמצאים באחריות משרד הכלכלה, מאופניים ועד לחיתולים, השנייה, של מוצרי החשמל, שנכנסה לתוקף בספטמבר.
יחד עם ביטול התקנים למוצרי המזון, יתאפשר לייבא חלק גדול מהתמרוקים ביבוא מקביל, ללא חסמים בירוקרטיים, שסביב ביטולם התנהלו קרבות קשים הרבה יותר מאשר על אלה של המזון. במשרד הבריאות עמדו על הרגליים האחוריות כדי לא לאשר יבוא מקביל של תמרוקים הנמצאים במגע עם הפה, כמו משחות שיניים ומי פה, כיוון שהם מסכנים את בריאות הציבור ועלולים לגרום לנזק קשה.
אגב, לתפיסתם גם דיאודורנט מסכן את המשתמש בו בכוויות נוראיות ושמפו לשיער עוד עלול לגרום להתקרחות...
מדוע משחות שיניים ושמן זית כל כך מפחידים את משרד הבריאות? הם טוענים שצריך לבצע התאמות של השוק לתקינה האירופאים, ואם יבוטלו התקנים ויאושר יבוא מקביל ללא ההיערכות הנדרשת, ייווצר ואקום של חוסר תקינה שעלול לסכן את הציבור ולכן נדרש זמן לתהליך.
בכל מקרה, אם עד יוני 2023 משרד הבריאות - שעד כה גרר רגליים וכבר מבקש דחייה ביישום היבוא המקביל של התמרוקים - לא יסדיר את ענייני התקינה, הסמכות תעבור למשרד הכלכלה, שיוכל ליצור מסלול אלטרנטיבי לייבוא, כמו שעשה ביבוא של טמפונים וחיתולים. האם זה יקרה? היבואנים יודעים היטב ש"כל עכבה לטובה" ולכן יבקשו כמה שיותר דחיות. הרגולטורים חייבים לוודא שהלחץ שהם יפעילו לא ימסמס את המהלך המבורך.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה
"הוועדה לבחינת תקני המזון בראשות עו"ד יואל בריס ממשרד רה"מ, דנה בתקופה האחרונה בהמלצות משרד הבריאות בנוגע לתקנים אלו, כולל תקני קפה, שימורים, דבש ושמן זית.
עם סיום הדיונים הוועדה סברה שנכון להותיר רשמיות לתקנים אלו (דחיית ביטול), שכן המוצרים בעלי חשיבות בריאותית ואסדרתם מעוגנת בתקנים בלבד. הוועדה המליצה שמשרדי הבריאות והכלכלה יבחנו אימוץ חקיקה זרה עם עדיפות לחקיקה אירופאית עבור המוצרים שלהלן.
המלצות משרד הבריאות גובשו לאחר עבודת מטה מעמיקה של הצוותים המקצועיים במשרד, כאשר השיקול המרכזי להותרת תקן היה ונותר, בריאותו של הציבור. כל טענה שמציגה אחרת את התהליך ואת הכוונות חוטאת לעובדות".