מחיר הגמילה: המכור לשעבר שמעניק למכורים הזדמנות שנייה

אמיר אמסלם יודע עד כמה גדול המחיר הכלכלי של מכור כבד בישראל. "להיות מכור פעיל, משתמש, זה יקר מאוד, ומצריך הרבה כסף. זה יכול להגיע ל-4,000 שקל ביום. בהתחלה מדובר ב-500 שקל. מהר מאוד זה עולה לאלף שקל, וככל שמתדרדרים, המספרים הופכים להיות יותר גבוהים. זה תלוי גם בסוגי הסם".

ולהיגמל?
"להיות מכור נקי זה לא יקר מבחינה כלכלית אבל זאת עבודה קשה מאוד. עובדים בעיקר על רגש, גבולות, אורח חיים, שינוי דרך חיים, את מקיפה את עצמך בקבוצות תמיכה, בחונך, ובחברים נקיים, כל הזמן דואגת למעטפת בריאה מסביב".

וזה לא יקר?
"מרכז גמילה יכול להיות זול או יקר יותר. בתקופתי היקרים לא היו קיימים. אחרי מרכז הגמילה עברתי למרכז יום טיפולי, דרך המדינה והרווחה. זה מצריך סכום סימלי ואין הרבה השקעה כלכלית".

אמסלם יודע על מה הוא מדבר. הבחור המרשים והקוהרנטי, אישיות של ממש, היה מכור לסמים, נגמל והקים עתה מרכז גמילה חדש "שביל הדרך לחיים", בבאר יעקב באישור משרד הבריאות. במרכז הזה הוא מקפיד שהמחיר יהיה עד כמה שאפשר נגיש לכל כיס.

הקורונה, הוא מספר, לא סייעה למכורים. "הקורונה הצטרפה לשגרת חיים שוחקת, עבודה בשעות מרובות, מצב בטחוני מתוח והישרדות כלכלית. היו כאלה שהרגישו שהקרקע נשמטת מתחת לרגליהם ונמלטו לכל מה שיכול להקהות את החושים: סמים, אלכוהול, מין, הימורים ואפילו צפייה מרתונית ואובססיבית בטלוויזיה או בפורנו".

הנה קצת על התמכרות לסמים במספרים: טיפול במרכז גמילה עולה 19,000 שקל לחודש.
במרכזי גמילה של המדינה, אישפוז יום, עלות המטופל ל-21 ימים היא 650 שקל ליום עבור המטופל, כלומר יותר מ-13,000 שקל, כאשר את השאר משלימה המדינה. לעומת זאת, המדינה לא משלימה אשפוזים וטיפולי יום במרכזי גמילה פרטיים.

מבחינה כלכלית, להחזיק מרכז גמילה זו הכנסה?
"העלות היא של המטופל. הכוונה היא לא להתעשר אלא לעבוד מתוך שליחות. זה מרכז רפואי לכל דבר ואנחנו צריכים לכסות עלויות של רופא, אחות, עובדות סוציאליות ואנשי צוות לדוגמת מבשלת ומנקה. יש רווחים אבל יש תקופות שחודש אחד משלים את קודמו. לא כל הזמן התפוסה בבית מלאה. בתקופת החגים למשל, אנשים לא מתחילים גמילה כי דוחים אותה ל'אחרי החגים'".

אז יכול להיותך שיש מי שעבורם זול יותר להישאר מכורים?
"אני כבר 13 שנים לא נמצא בעולם הסמים. אני אפילו לא יודע כמה עולים סמים ולא התנסיתי בסמים החדשים. נכנסו הרבה סמים לשוק ויש הידרדרות גדולה. אני רואה את זה כי מטפל באנשים שמגיעים אלינו. אני לא אפול שוב לבור הזה".

את מרכז הגמילה החדש, חלום של שנים, הקים אמסלם, לאחר שחייו ניצלו בזכות מרכז גמילה אחר, שהאמין ביכולותיו לחזור לחיים. בילדותו היה ממושמע ושקט, חביב המורים. מגיל 6 שיחק כדורגל והרגיש שהמשחק מביא אותו לידי ביטוי כנער עדין וביישן. אמסלם תמיד היה הילד החכם בסביבה, ואלוף בתשבצים ומשחקי מילים. עם ראש של יזם ובעל יכולות עסקיות מפותחות, סייע לאביו בעסק המשפחתי (חברת פוליש) כבר בצעירותו.

בגיל 14 החלום שלו להיות שחקן כדורגל נקטע עקב פציעה. הוא עזב את הליגה ברמלה שם שיחק, והדרך להידרדר לסמים קלים נסללה אחרי שנאלץ לוותר על החלום להפוך לשחקן כדורגל מקצועי. אמסלם היה בן 16 כשהחל להשתמש בסמים קשים.

כנגד כל הסיכויים הצליח אמסלם לסיים 12 שנות לימוד. עם הזמן, כבר לא היה מסוגל לעבוד או להיות חלק ממסגרת בגלל שהסמים ניהלו אותו. בין לבין היה פתח באסטות בשווקים כדי לייצר הכנסה ולעזור בבית. הוא ניהל באסטה בטיילת באילת כדי לעבוד שם. במשך כל שנות התמכרותו, מעולם לא לקח כסף מהוריו אלא עבד והתקיים בעצמו.

לאורך השנים ניסה אינספור פעמים להיגמל מסמים ללא הצלחה. הוא היה בן 30 כשלקה באירוע מוחי כתוצאה משימוש ממושך בסמים, היה מאושפז בשיקום יום והבין שהוא חייב להחליט בין החיים לסמים. היה לו מספיק זמן לחשוב, אחרי שנאלץ לבלות כשנה בכיסא גלגלים.

אחרי 21 שנים בהן היה מכור, זה קרה. "כנראה עד אז לא הייתי בטוח שאני רוצה להיגמל. נשאר צוהר קטן שמאפשר לחזור לסמים. לא הבנתי את המשמעות של לשנות את דרך החיים לחלוטין. בגיל 34 היה בי פחד, ואני חושב שהפחד הזה ריתק אותי והשאיר אותי במרכז גמילה ומנע ממני לצאת החוצה ולהשתמש. ניסיתי בפעם ההיא לעשות משהו שונה. לא להקשיב לראש שלי אלא לתת למי שאני מאמין בו לכוון אותי בדרך. אז הצליחו ללוות אותי במרכז גמילה חצי שנה ומיד המשכתי שנה במרכז יום טיפולי. זאת הייתה הכניעה האמיתית שלי לשנות את דרך חיי באופן יסודי ומשמעותי".

איך הרגיש להבין שנגמלת?
"לא פשוט. יש כאבי גדילה בהתחלה. את מוותרת על עולם שהיה חלק ממך במשך עשרות שנים. לא הרגשתי כשהתמכרתי ולא הרגשתי כשנגמלתי. ההבנה לחיות חיים חדשים, לצאת מחיי רחוב, עבריינות, ולהתחיל דרך חדשה עם המון ויתורים זה דבר לא פשוט. צריך בגיל 34 ללמוד מחדש כמו תינוק לחיות חיים נורמטיביים שאתה לא יודע מהם".

אמסלם, בן 48, במקור מרמלה, מגיע משפחה חמה מאוד ואוהבת. כיום הוא נשוי לאסתי ואב לשני ילדים, מתגורר ברחובות. ממשפחתה של אשתו רק היא ידעה שהיה מכור ושמרה על כך בסוד. לאחר עשר שנות נישואים התגלה למשפחה המורחבת עברו של החתן. "פתחתי את המרכז ואבא שלה שאל מה לאמיר ולמרכז גמילה והיא סיפרה לו שהייתי מכור. זה היה מפתיע והוא אמר לה שהוא מאוד גאה בי".

אחרי החתונה פתח חברת ניהול ואחזקת מבנים ברמלה והיא היום אחת מהחברות היציבות והמוכרות בשוק. את "שביל הדרך לחיים" דווקא בעיתוי בו מספר המכורים נמצא בעלייה מטרידה ומתמדת, והיכולת של המשפחות והמדינה להתמודד עם ההשלכות ולספק תהליך ריפוי מיטיבי, קטן עד לא קיים.

במרכז הגמילה נגמלים מסמים, אלכוהול, הימורים, תרופות ומשככי כאבים. זוהי וילה רחבת ידיים שטובלת בירוק ומציעה חוויית מגורים באווירה ביתית. הצוות מקצועי, מיומן ומכיר את העבודה. יש פה, בין היתר, רופא נרקולוג, אחות מוסמכת, עובדים סוציאליים קליניים, צוות סיעודי ומדריכים חברתיים שנוכחים במקום 24 שעות ביממה.

שכוללת מתקני כושר, מטבח מאובזר, ג'קוזי מחומם, חדרים נקיים וסלון מרווח. בחצר חוות סוסים המשמשים כאלמנט טיפולי. שגרת היום במתחם עשירה בעשייה אפקטיבית ובתכנים מגוונים, אפשרות לטיפולים פרטניים או קבוצתיים, המתקיימים מספר פעמים ביום. המחיר פחות מחמישה ימי התמכרות של מכור כבד.

"מרכז הגמילה הוא חלום שחלמתי במשך עשר שנים", הוא מספר. "אנחנו עושים עבודה שורשית. לאו דווקא גמילה פיזית מסם, אלכוהול, הימורים או כל דבר שאנשים מכורים אליו אלא עבודה פנימית על רגשות, שינוי דרך חיים, סדר יום. בסופו של יום אנחנו יודעים שאין לנו בעיה של סמים או אלכוהול. יש לנו בעיה של חיים".

את המרכז הקים אמסלם עם שותף שמעדיף להישאר בצל. "אנחנו מכירים ארבעים שנה. אנחנו גם משפחה וגם השתמשנו ביחד ואנחנו נקיים אותה תקופה".

המרכז מחזיק ברישיון לעד 12 מטופלים. "אנחנו שומרים מיטה אחת למעוטי יכולת ולמי שאין ברשותו לשלם כי אנחנו רוצים לנסות לעזור לו".

אין בך בכלל בושה כשאתה מדבר על זה.
"כבר לא. בהתחלה הייתה. לחשוף את עצמך זה לא פשוט אבל אני מבין את המטרה ואני מדבר הרבה על ניסיון החיים שלי. על מה שעברתי, מספר את סיפור חיי במסגרת הרצאות במטרה שהשליחות הזאת תעזור למשפחות לאבחן ולמכורים להזדהות עם הסיפור שלי ואם הצלתי עוד נפש אחת בזכות סיפור חיי - מבחינתי עשיתי את שלי".

צריך להיות אדם חזק כמוך, כדי להצליח להיגמל?
"את צריכה לדעת מה את צריכה לעשות. אם נמאס לך מהקטסטרופה של החיים שלך, אין שום סיבה שלא תבני לך חוט שידרה. נוסף למרכז הגמילה אי מנחה כבר 12 שנים קבוצת צעדים ויש חבר'ה שנמצאים איתי עשר שנים. לראות אותם בונים יציבות זה האושר האמיתי שלי".

תמיד יש סכנה שמכורים יפלו שוב.
"נכון. הפחד מזה שומר עלי, אבל לא משתק אותי. כל עוד אני קם בבוקר ויודע מה אני צריך לעשות, אין סיבה שלא אשאר נקי. מעבר לזה אני לא חושב קדימה. שואלים אותי מה יקרה אם הילדים... אני לא חושב רחוק. אני חי את הרגע. מה יהיה עוד עשר שנים? אין לדעת. הילדים שלי בריאים, אני מפזר אותם במסגרות. אני קם בבוקר ויודע שאני צריך לעבוד. לעשות את השירות שלי, את השליחות שלי".