המשקיעים לא מוחלים על ההפסדים וחברות הקנאביס הרפואי הישראליות צפויות לשנה עברית נוספת של הפסדים וצבירת חובות. הצרות החלו כאשר חלק מהחברות הנסחרות החלו לדווח כי התחזיות שהציגו בדיווחיהן השונים - ביניהם הערכות השווי שעל בסיסן גייסו כספים המשקיעים - רחוקות מלהתממש.
לאחר מכן התברר למנהליהן (כמו גם למשקיעים) כי חלק מההשקעות כלל לא תצלחנה להפוך לרווחיות, בין היתר בשל פתיחת שוק הקנאביס הרפואי הישראלי לייבוא. מוצרי הקנאביס הרפואי המיובאים הוערכו יותר על ידי המטופלים והשאירו על המדפים את התוצרת הישראלית, שחלקים רבים ממנה הושמדו והסבו לחברות הישראליות הפסדים כוללים של מיליוני שקלים.
ברק בראש
מניות הקנאביס הרפואי הישראליות דיממו עד התייבשות ורובן אף נעלמו מהמפה הבורסאית. שווי 12 חברות הקנאביס הרפואי שנבחנו על ידי וואלה! כסף עומד על כ-1.2 מיליארד שקל נכון ליום בחינתן (ראו טבלה), לעומת שווי השיא אליו הגיעו בשנת 2019, שעמד עת התחום זכה לבאז רחב בזכות שלל הסלבס שנכנסו אליו על כ-3.8 מיליארד שקל. כלומר - הן איבדו למעלה משני שלישים משוויין.
אם כבר בשלישים עסקינן, אז כשליש משווי השיא של אותם ימים נבע משוויה של חברת אינטרקיור, שבהובלת היו"ר אהוד ברק, שבתחילת 2019 הגיעה לשווי שיא של כ-1.2 מיליארד שקל, וכיום נסחרת כדואלית בבורסת תל אביב ובבורסת נאסד"ק בשווי 769 מיליון שקל - כ-64% משווי כלל החברות כיום יחדיו.
מתוך 12 חברות הקנאביס הרפואי שפעלו ציבורית ב-2019 ופועלות בו גם כיום, רק 6 חברות עדיין פעילות בתחום, כאשר 6 החברות הציבוריות האחרות החליפו, יחליפו או מוכרות את פעילותן העיקרית בתחום. זאת לעומת 29 חברות ציבוריות שמיזגו או פעלו למזג פעילות קנאביס רפואי בשנים 2018-2019, אשר הגיעו בשנת הבאז לשווי שיא כולל של 5.4 מיליארד שקל.
לעומת שווי השיא הכולל מדובר במחיקת שווי כוללת של כ-4.2 מיליארד שקל. אפילו הבורסה הישראלית, שהצטרפה לטרנד באיחור ניכר והשיקה מדד קנאביס חגיגי בשלהי דצמבר 2020 מתוך מחשבה ש"הקנאביס-ניישן" כאן כדי להישאר, הבחינה בחוסר המסחר (והעניין) במניות התחום וחיסלה את המדד לאחר פחות משנתיים, כשזה האחרון מסכם צלילה של 70%.
אייזנקוט לא ממריא
אחת החברות שסיימה לרכב על המשקיעים אל עבר האופק הייתה מדיוי תראפיוטיק, שנסחרה בשיאה בשווי 105.6 מיליון שקל, התרסקה בשני שלישים ולבסוף הודיעה כי בכוונתה להחליף פעילותה העיקרית לתחום האנרגיה - ומיזגה לתוכה את חברת סטורג' דרופ.
סטורג' דרופ ציינה בדיווחיה כי ניסיונה להתפטר מפעילות הקנאביס הרפואי הקודמת הצריך תשלום למקבל פעילות הקנאביס הקודמת במקדוניה כ-100 אלף אירו רק כדי שזה ייקח אותה מידיה, כמובן שמעבר ל"תמריץ" היא העניקה ללא תמורה את אחזקותיה במפעל מסטיק הקנאביס תוך התחייבות לשלם חובותיו לצד הבטחת קבלת תגמולי ביטוח - בהנחה ויינתנו, ומכרה אחזקותיה בפעילות הקנאביס בערבה תמורת 1.5 מיליון שקל בלבד.
יש לציין, כי תקוות בעלי מניותיה של מדיוי הייתה לרכב בגאון גם על תחום האנרגיה, אך סטורג' דרופ, כך נראה, למרות גיוסה את הרמטכ"ל בדימוס גדי איזנקוט כיו"ר, מתקשה לספק את הסחורה ונסחרת כיום בשווי כ-19.6 מיליון שקל בלבד - נמוך עוד יותר מזה בו הודיעה על כניסתה לתחום החדש.
לא כסף קל
האחים מנור וכפיר גינדי זכו גם הם למקלחת קרה בתחום, כאשר כשלו לרומם את מניית חברת קאנומד, אליה מיזגו את פעילות הקנאביס הרפואי שלהם שאף לא קמה בשל ייבוא הקנאביס הרפואי ארצה.
קאנומד דיווחה לאחרונה כי פעילות הקנאביס הרפואי במושב משואה שבעמק הירדן, שירשו האחים עם כניסתם לחברה הציבורית, תימכר בכ-8.5 מיליון שקל והחברה פועלת כיום להכנסת פעילות נדל"ן.
בין המשקיעים עימם שוחח וואלה כסף! נמצא כי רובם האמינו שהם מגיעים לתעשייה של כסף קל, והודו כי לא בחנו אותה, את האנשים ששידלו אותם אליה, או את הבעיות הטמונות בה. והיה משקיע עבר שכבר אמר בפומבי בעבר כי מדובר בתעשייה שכולה "סיפורי אלף לילה ולילה". חלק מהמשקיעים נכנסו אל תחום הקנאביס הרפואי כתוצאה משידול של חברים או משפחה שהחליטו להיכנס אליו, וחלק אחר מתוך מחשבה כי מצאו מטמון עסקי שיוכלו לגדל או לייצר בזול - ולמכור ביוקר.
בתחום בו כל גנן חובב הופך בין לילה לאגרונום או "מומחה לגידול קנאביס רפואי", היה זה צפוי כי רובם יבכו את הכנסת כיסם לתחום, ויכו על חטא תאוות הבצע, שהובילה אותם להיכנס לעולם בו אין הם מבינים דבר. תחום הקנאביס הוריד לטמיון מאות מיליוני שקלים מכספי המשקיעים, שחלק מהאחרונים רואים בו לא פחות מפדיון כפרות. אלא שהפדיון עבר ישירות לכיסי יזמי ומנהלי פעילויות הקנאביס, שלמרות כישלונם לא התביישו להתכבד במשכורות דשנות ומנעמים שונים.
בלי חרטות
חרטה על תחזיות מופרכות שהציגו למשקיעים ולא עמדו בהם - עדיין לא נשמעה מצד היזמים והמנהלים, גם לא על השקעות העתק שנעשו ללא היתכנות עסקית, וגם לא על היהירות בה פעלו מול הרגולטור, המטופלים, ועמיתיהם המגדלים והיצרנים.
העדות לחוסר יכולת חברות הקנאביס הציבוריות לענות על שינויי השוק אינה רק בקריסתן, הנובעת גם מתחזיות מופרכות שהובילו לחוסר אמון המשקיעים בהן, אלא גם בפריחתן של חלק ממתחרותיהן הפרטיות. אחת מהן היא בזלת פארמה, המחזיקה במפעל הקנאביס הרפואי הגדול בעולם ונהנית כיום מסגירת הפעילויות המתחרות בה.
בזלת עתידה לסיים שנה שלישית כחברה רווחית, ובזכות קריסת מתחרותיה הציבוריות הפכה, בפועל, למפעל העיקרי כיום למוצרי קנאביס רפואי בישראל.
עדות נוספת היא בגודל שוק הקנאביס הרפואי הישראלי שהינו הגדול בעולם עם צריכה כוללת ממוצעת של כ-4.3 טון קנאביס רפואי בחודש, ב-8 החודשים האחרונים. מגמת הצריכה, כמו גם כמות המטופלים הפוטנציאליים, נמצאת כל העת בעלייה ועמדה באוגוסט האחרון על כ-4.5 טון, אך רוב החברות הציבוריות כשלו מלנצל את המצב.
