מנווטות בעקבות השמש: חברות האנרגיה המתחדשת לא מצליחות לממש את ייעודן בישראל ופונות לטריטוריות רחוקות מעבר לים, המטרה: איתור קרני שמש שיולידו להן פרויקטים ענקיים ומאות מיליוני דולרים של הכנסות.
מדינת ישראל היא אמנם אחת המדינות המוארות על פני הגלובוס, לפחות בכל הקשור לאור השמש (ויש כמובן שיטענו גם למובנים אחרים) אך לצד זאת ישראל גם שוק אנרגיה קטן למדי (בהספק כולל, לא פר נפש) ולכן מטבע הדברים, כאשר שוק קטן (יחסית) פוגש כמות הולכת וגדולה של שחקנים ( ועוד כאלה שזוכים למקלחת קרה בדמות חסמים רגולטוריים המעכבים את פעילותם) - מתחילה נדידת החברות לחו"ל.
זה התחיל עם ספרד, איטליה ופולין, והמשיך עם ארה"ב, אנגליה, רומניה, הונגריה וכל מדינה אחרת שקבעה לעצמה יעדי מעבר לאנרגיה מתחדשת במקום זו המסורתית, ושחברות האנרגיה הישראליות יכולות לתקוע בו יתד ולקדם את עסקיהן.
לכן, עם כל הכבוד לשוק המקומי ולצרכי המשק הישראלי, אזורי הפעילות של החברות הישראליות הם גם אלה שתורמים למרווחי הרווח השונים של הפרויקטים אותם הן מנהלות ולעומק הפורטפוליו שלהן. כך למשל דין ארה"ב אינו כדין פולין, ודין פולין אינו כדין רומניה או סרביה.
מחיר החשמל, אופן קביעתו, דגשי הרגולטור, גודל הפרויקט, מספר ימי השמש, ועוד - הם המשתנים העיקריים - והחברות מבצעות כל העת ניסיונות התרחבות לטריטוריות החדשות, כאשר עד לאחרונה הייתה ארה"ב העיקרית שבהן, בשל יעדי ההתייעלות האנרגטית וההשקעות הפדראליות האדירות של ממשל ביידן בתחום.
חורף אירופי
בחודש יוני האחרון המניות המקומיות אף זכו לזריקת עידוד מהבית הלבן בזכות הודעה על כוונת הממשל האמריקאי להסיר את המכסים מעל יצרניות פאנלים סולאריים, ובכך להוזיל את עלות פעילות החברות הישראליות הפועלות בארה"ב עתירת הממון והמודעות. התחושה הייתה גם שהממשל הדמוקרטי יוסיף לתמוך בתחום - בין אם בהזרמת תקציבים ובין אם בהקלות מס - ולו רק כדי לרצות את האגף השמאלי והירוק יותר של מפלגת השלטון.
עם זאת, בחצי השנה האחרונה, נפתחה לאמריקאים חזית, גם אם לא ישירה, מכיוון מזרח אירופה. הפלישה הרוסית לאוקראינה טרפה את הקלפים בשוק האנרגיה.
מצד אחד היא הוכיחה שהעולם המודרני לא יכול עדיין להסתמך על אנרגיה מתחדשת או ירוקה. מצד שני, אירופה הפכה לשוק מטרה נהדר: היבשת שמאכלסת כ-11% מאוכלוסיית העולם, התחילה להציג חשבונות חשמל שהאטו עוד יותר את כלכלתה המתקשה להשתקם (מאז שלהי 2008) והעלו הן את המודעות והן את הביקוש למקורות אנרגיה חליפיים.
העלייה במחיר האנרגיה נובעת בעיקר מתלותה במאגרי אנרגיה (גז ונפט) חיצוניים לה, וביניהם אלו שבבעלות רוסיה, המהווים, בגרמניה לדוגמא, את מקור 55% מהאנרגיה הנצרכת (הגז הרוסי).
אך לא רק גרמניה סובלת. כך לדוגמא מחיר 1 מגה וואט שעה חשמל בסרביה תומחר ביום שבו ערכנו את הבדיקה, 11 באוקטובר, ב-310.92 אירו לקראת יום למחרת, כאשר המחיר החדש מבטא עלייה של כ-14% מהיום שלפניו, והמחיר ביוון תומחר באותו המועד והאופן ב-295.77 יורו, גם הוא - לאחר זינוק מהתעריף הקודם.
מגה ספורט
מגה וואט שעה (MWh) היא יחידת מידה להצגת מחיר החשמל בשוק הסיטונאי והיא מבטאת צריכה של 1,000 קילו וואט לשעה. אם להמשיך את הדוגמאות מרחבי אירופה, אזי משק בית ממוצע בספרד צורך כ-300 קילו וואט שעה ביום, שעולה לו כיום עד פי 4 מאשר בדצמבר 2019. אז מחיר מגה-וואט שעה עמד על כ-33.81 יורו, בעוד ב-12 לאוקטובר השנה הוא תומחר ב-133.96 יורו. מי שמבין את חשבון החשמל הפשוט הזה, מבין באחת את עומק משבר האנרגיה בעולם, בדגש חזק על אירופה.
נופר אנרג'י, הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי של כ-3.4 מיליארד שקל, דיווחה לאחרונה על הסכם למכירת חשמל בהספק של כ-155 מגה וואט בספרד הצפויים להניב לה Ebitda שנתי של כ-64 מיליון יורו. הסכם זה מצטרף להסכם אחר של החברה במדינה השכנה באגן הים התיכון, עליו חתמה נופר אנרג'י כמה חודשים קודם לכן, להספק של 169 מגה וואט.
אבל כאן מתחיל הפרדוקס: מחירי האנרגיה והחשמל נמצאים אמנם עם הפנים מעלה מאז תחילת השנה, אך מחיר מניות האנרגיה הישראליות לא מקבל את אותה התנופה ומסכם מגמה מעורבת עם תשואה ממוצעת של כ-4% בלבד מתחילת השנה, למניות 5 חברות האנרגיה המתחדשת הגדולות בבורסה בתל אביב שנבחנו על ידי וואלה! כסף ומעריב עסקים.
מי שביצעה את הזינוק הגדול ביותר היא אורמת טכנולוגיות, הנסחרת בבורסות תל אביב וניו יורק ארה"ב בשווי כ-16.6 מיליארד שקל, לאחר שעלתה כ-21% מתחילת השנה.
אורמת מקימה ומתפעלת תחנות כוח הפועלות על אנרגיה חלופית, בעיקר גאותרמית, ומייצרת ציוד לייצור חשמל. החברה פועלת בצפון אמריקה, דרום אמריקה, אירופה, אוסטרליה ואסיה, וכמו מתחרותיה בתחום, היא נהנית מהביקוש העולה לאנרגיה מתחדשת בכלל ולזו החליפית בפרט.
בתחתית טבלת התשואות שלנו נמצאת דוראל אנרגיה, הפעילה בתחום הסולארי ונסחרת בבורסה בתל אביב בשווי כ-2.2 מיליארד שקל. דוראל חותמת מלמטה את טבלת המניות שנבחנו, עם ירידה של 10.54% מתחילת השנה. החברה גם מציגה את הירידה החדה ביותר בשיעור שינוי מחיר המניה מאז השיא אליו הגיעה בתקופת הקורונה - 31.92%-.
אל תניחו למספרים בפסקה הקודמת לגרום לכם להוציא את הממחטות: מנייתה של דוראל אנרגיה זינקה בקרוב ל-66% מאז החלה להיסחר ביוני 2020, ושוויה כיום הוא קרוב לפי 4 יותר מאשר השווי לפיו הנפיקה מניותיה אז - 575 מיליון שקל ("לפני הכסף"). כלומר - מי שרכש מניות שלה עת הונפקה, על אף הירידה ב-2022, ריבע את כספו - לא רע להשקעה בת שנתיים...
נמשיך לבחון את המניות: החברה שמנייתה נמצאת במגמת עלייה בשנתיים האחרונות היא חברת אנלייט, שהמנייה שלה זינקה בקרוב ל-70% מסוף 2019, וירדה בכ-5% מתחילת השנה - ירידה שמבטאת קרוב לשליש מהירידה שספג מדד ת"א 125 אקלים נקי, שירד בכ-13%, ומעט יותר מכפול מדד ת"א תשתיות ואנרגיה שירד אף הוא באותה תקופה. גם כאן, מי שספג הפסדים רשאי לראות בהם צרות של עשירים, שכן גם לאחריהם המנייה שווה הרבה יותר ממחיריה בעת ההנפקה.
צבע הכסף
התפשטות האנרגיה הישראלית אינה רק תולדה של צורך בפעילות סולארית מגובה בניסיון וידע ישראליים, וגם לא של החוצפה הישראלית - המוכרת כרגל הננעצת בדלתות המשקיעים, עם תחילת דרכו של היזם הישראלי לכיבוש העולם הגדול.
כבודם של כל אלה במקומם מונח, אך בתחום האנרגיה נוסף להן נדבך מרכזי נוסף - הכסף הישראלי, שהוא זול יותר מהחלופות באירופה ובארה"ב, ושבעליו ומנהליו הישראליים שמחים לחבר אותו לגורמים האנרגטיים המקומיים, ולהפוך באמצעותו לחלק מהותי מפעילותן של חברות שהפעילות והמוצרים שלהן שוחרים פני עתיד.
כלומר, העובדה שהכסף בישראל - גם לאחר עליות הריבית האחרונות שעליהן פסק הבנק המרכזי, הוא עדיין זול בהשוואה לנעשה ברוב המדינות המפותחות, תורמת לחוסנן של החברות הישראליות שנסמכות על שוק ההון המקומי. תמיכתו של זה, כאמור, היא כבר מזמן לא בגדר "גרין ווש" (רצון לנקות את המצפון ולהשקיע בפעילות ירוקה כדי להצטייר טוב בעיני הציבור), אלא מבטאת רצון להצטרף לפעילות בתחום שרק ילך ויתעצם.
עד כמה השיקול הוא פיננסי, אפשר ללמוד מכך שעיקר פעילות חברות האנרגיה החליפית בישראל הוא בתחום הסולארי, שגורמי מימון מוצאים בו דמיון לנדל"ן מניב, ולכן מחפשים לנתב את הכספים שאותם הם מנהלים לפרויקטים שעומדים בדרישות התשואה והסיכון שהציבו לעצמם. כך לדוגמא חברת דוראל אנרגיה דיווחה באוגוסט האחרון על מזכר הבנות לקבלת מימון של עד כ-2.2 מיליארד שקל מבנק מזרחי טפחות לפרויקטים סולאריים שונים שהיא מובילה.
מי תצליח לעוף אל השמש ומי תישרף בדרך?
העולם מחפש להשתחרר מאנרגיית המאובנים (מקורות אנרגיה פוסילים קלאסיים כמו נפט, פחם וגז טבעי, על אף שהאחרון, המזהם-פחות, נחשב לסחורה לוהטת, תרתי משמע, עם המעבר ההדרגתי לשימוש באנרגיה ירוקה - ע"ע עליית התפוקה ממאגר לווייתן והתעצמות ישראל כמעצמה אנרגטית, כפי שהיא מתבטאת בנכונות של מדינת אויב לחתום אתה על הסכם שמכיר בעקיפין בקיומה כישות מדינית באזור) ולעבור לאנרגיה מתחדשת, ומציב את החברות הישראליות הפעילות בתחום בנקודת מוצא נהדרת לקראת הבאות.
אבל זכרו את גם איקרוס, הגיבור הטראגי מהמיתולוגיה היוונית: כל שנותר עתה הוא לבחון מי מהן תצליח לרכב על קרני השמש ומי תישרף תחתן.
