כולנו בולגרים: יעד הגיוס החדש של ההייטק הישראלי?

חברות הייטק ישראליות שצורכות שירותי פיתוח תוכנה במיקור חוץ ממזרח אירופה, אינן דבר חדש. אלא שמגמה מעניינת בתחום ניכרת בחודשים האחרונים, בהן אנו עדים לגידול של עשרות אחוזים בחברות ההייטק ישראליות שמעבירות את הפעילות שלהן בעיקר לפולין, לצ'כיה, סלובקיה, רומניה וליעד נוסף שעד כה לא עלה לכותרות - בולגריה.

למה זה קורה? המחסור בעובדים בענף ההייטק בישראל בשילוב עם התחרות הגוברת על כוח אדם איכותי, גורמים ליותר ויותר חברות הייטק להעביר את משימות פיתוח התוכנה והתמיכה הטכנית שלהן למזרח אירופה. ברוח התקופה, עם המעבר לעבודה מרוחקת אשר אינה מחייבת הגעת כל הצוות למיקום יחיד, בעיר או אפילו מדינה אחת - ועל מנת לזרז את גיוס צוות המומחים (Time To Market) - חברות שמגייסות במזרח אירופה מרחיבות את חיפוש המומחים גם לבולגריה. שם, כך מסתבר, קיים מאגר אנשי תוכנה מוכשרים ומקצועיים.

הקורונה הזניקה קדימה את תרבות האונליין, צורך זה הביא לעלייה של כ-35% בפיתוח אתרים ואפליקציות לצורך מסחר, קבלת מידע וביצוע פעולות מרחוק. העלייה גרמה לעומס על חברות פיתוח התוכנה הישראליות שמיהרו לגייס עובדים ומפתחים בכדי לעמוד בביקוש ההולך וגובר.

שינוי שיטת העבודה והמעבר לעבודה היברידית בה אין חובה להגיע למשרד באופן יום יומי אפשרה לאותם מתכנתים ומפתחים לספק את השירות מהבית ובעצם מכל מקום. העומס על שוק הפיתוח הישראלי ביחד עם צורת העבודה החדשה, הפכו ליתרון גיוס משמעותי שאפשר לגייס עובדים וטאלנטים ממקומות שונים בעולם.

הפלישה הרוסית לאוקראינה בחודש פברואר האחרון, הציבה קושי לא קטן בפני חברות ההייטק הישראליות שחלק נכבד משירותי הפיתוח שלהן היו במדינה המותקפת וכעת הן נדרשו למצוא פתרון חלופי ובמהירות. את הפתרון מצאו רוב החברות בהאבים טכנולוגיים, בעיקר בפולין ובהיקפים קטנים יותר גם בצ'כיה, סלובקיה, רומניה ובאופן מפתיע גם בבולגריה.

מתחת לראדאר, בצעדים קטנים אך בהתמדה, התברגה בולגריה בין המדינות שמציעות שירותי פיתוח תוכנה ותמיכה טכנית ברמה גבוהה, קטנה בתחום משכנותיה אך איכותית בהחלט. על פי נתוני הבנק העולמי בכל שנה מסיימים כמאתיים אלף סטודנטים את לימודיהם במוסדות החינוך הגבוהים במדינה וכ-5% מהם מסיימים לימודים הקשורים גם להייטק.

אחת החברות הישראליות שזיהתה את הפוטנציאל בשוק האיכותי בבולגריה, היא חברת ALLSTARSIT חברת פיתוח תוכנה ושירותי מיקור חוץ ישראלית, שהשקיעה כארבעה מיליון שקלים בהרחבת מרכז הפיתוח הקיים שלה בעיר הבירה סופיה.

"הרחבת הפעילות העסקית במרכזי הפיתוח של החברה במזרח אירופה נותנת מענה למחסור באנשי IT בישראל" מסביר שלמה (סלומון) עמר מייסד ומנכ"ל החברה. "הביקוש לאנשי פיתוח ומהנדסי תוכנה איכותיים אשר ישלימו את המחסור בכוח אדם בענף ההייטק בישראל רק הולך וגדל. עם המעבר המאסיבי של טאלנטים לעבודה היברידית, עניין המיקום הפך פחות רלוונטי. שם המשחק עבור מי שרוצה לנצח בשוק התוכנה הוא זמינות המהנדסים ואיכות עבודתם ולא מיקומם הפיזי. העבודה עם מאגרי טאלנטים ממספר מדינות וביניהן בולגריה, מהווה עבורנו יעד משלים למרכזים הגדולים שלנו בפולין ואוקראינה ומאפשרת לנו המשך צמצום זמני הגיוס לכל משרה פתוחה".

החברה, שפועלת למעלה מעשור במזרח אירופה זיהתה כי בולגריה מהווה שוק משלים איכותי (כ-70,000 אנשי תוכנה) לשוק הגדול משמעותית בפולין (כ-450,000 אנשי תוכנה), ובעת הקמת קבוצות מבוזרות במזרח אירופה עבור לקוחותיה הישראלים, היא ממנפת יכולות הגיוס שלה ממרכזיה הפזורים בכל מזרח אירופה, לרבות בבולגריה, על מנת לייצר ללקוח גיוס מהיר ואיכותית יותר.

על כן, כאמור, החליטה להרחיב משמעותית את מרכז הפיתוח שלה באזור. בנוסף, החברה מתפעלת האב טכנולוגי בפולין, שמונה מאות עובדים מרכזי פיתוח גדולים באוקראינה, מרכזי פיתוח ברומניה, צ'כיה, סלובקיה ופורטוגל בהם למעלה מ- 1000 עובדים. כולם מספקים שירותים לחברות ישראליות ואמריקאיות מובילות בתחומי ההייטק, סייבר, טכנולוגיות ענן, פינטק, אינשורטק, מערכות רפואיות, סמיקונדקטור, מערכות ניהול, בנקאות ועוד. בבולגריה, פועלים מרכזי פיתוח של חברות גדולות ומוכרות כגון HP, SAP ומיקרוסופט, כך שהקמת המרכז במדינה היתה צעד מתבקש.

"כחברה הפועלת שנים רבות ברחבי מזרח אירופה, שמנו לב כי בשנתיים האחרונות חלים שינויים מרחיקי לכת בענף המשפיעים על היכולת לגייס כוח אדם איכותי, מקצועי ובעיקר נאמן למעסיק" מסביר עמר. "ביניהם, השוואת השכר בין מומחים ממדינות שונות ומעבר לשכר גלובלי כמעט אחיד למומחים בעלי התמחות דומה, העבודה ההיברידית, ההתנגדות לחזרה למשרדים, ההתפטרות השקטה ועוד. הצלחת הפעילות העסקית של כל חברה תלויה ביכולת שלה לשמר את מצבת כוח האדם זמינה, איכותית ויציבה לאורך זמן".

על פי חברת IDC- International Data Corporation המובילה בתחום שירותי הייעוץ ואספקת נתוני שוק עבור שווקי טכנולוגיית המידע, התקשורת והתנהגות צרכנים, ענף טכנולוגיית המידע והתקשורת בבולגריה הראה עלייה של 300% במהלך 7 השנים האחרונות עם מחזור פעילות הנאמד בכ-2.5 מיליארד יורו.

ענף ה- ICT (טכנולוגיית המידע ותקשורת) בבולגריה הוכיח בעשור האחרון כי הוא שומר על יציבות וצמיחה והצליח להתברג כאחד מהענפים הרווחים יותר במדינה כאשר עסקי התוכנה נחשבים לתחום המספק את הביצועים הטובים ביותר בענף. על פי אתר EUROSTAT, אתר הסטטיסטיקה הרשמי של האיחוד האירופי, בענף ה- ICT בבולגריה מועסקים היום כ- 2.3% מכלל העובדים במדינה (כ-70,000 עובדים), נתון שאמנם נמצא מתחת לממוצע של האיחוד האירופי שעומד על 3.5% מכלל העובדים אך מתאפיין בגדילה מתמדת.

החברות הבולגריות הבינו מהר מאוד את היתרונות של ענף ה- ICT במדינה, יתרונות שהחברות הישראליות והאמריקאיות הבינו באיחור ומתחילות להטמיע רק בשנים האחרונות, דבר שמגביר את התחרות בין החברות השונות, פותח תפקידים חדשים במשק ונותן הזדמנויות חדשות לגיוס עובדים במגוון תפקידים רלוונטיים - עם דגש על טאלנטים מקומיים. לכך מתווספת העובדה שממשלת בולגריה כפופה להנחיות ולחקיקה של האיחוד האירופי בנושא הכלכלה הדיגיטלית והעובדה כי שיעור מס החברות בה עומד על 10% בלבד, אחד הנמוכים בין המדינות החברות באיחוד האירופי.

ההשקעה בטכנולוגיה במדינות מזרח אירופה גדלה באופן משמעותי ופעילות החברות המקומיות התרחבה בהתאם, מה שהופך את הצעירים העובדים בסקטור ה- IT לעובדים חדורי מוטיבציה רעבים להצלחה. כשמוסיפים למשוואה את המרחק הגיאוגרפי הקצר בין בולגריה לבין ישראל והעובדה שאין הבדלי שעות, מגלים כי העבודה במיקור חוץ עם בולגריה מהווה מצב של WIN-WIN.

"בולגריה מהווה יעד אטרקטיבי קרוב לבית עם שעות עבודה מסונכרנות לשוק הישראלי, מתכנתים דוברי אנגלית, מקצועיים ונאמנים עם נטייה להישאר בתפקיד זמן רב יותר בהשוואה לעובדים ישראלים באותו תפקיד" אומר עמר, "כאשר ממוצע השכר בבולגריה נמוך משמעותית מהשכר הממוצע של עובד הייטק בישראל ניתן להגיע לעד כ-40% הוזלת בסעיף ההוצאות של החברה ומבלי לפגוע באיכות העבודה".

היתרונות בהעסקת עובדים בבולגריה עבור החברות הישראליות רבים וברורים: הקרבה הגיאוגרפית לישראל ולמדינות שכנות באירופה ללא הבדלי זמן, זמינות עבודה של מהנדסים ומתכנתים רב לשוניים, סביבה פוליטית וכלכלית יציבה, עמידה בתקנות הגנת הפרטיות מאוד מחמירות לפי תקן האיחוד האירופי - כל אלה ביחד בשילוב עלויות העסקה נמוכות הופכות את הטאלנטים הבולגרים לעובדים מבוקשים ביותר בענף ה- IT.

זה לא סוד שבתקופה האחרונה חברות הייטק ישראליות רבות החליטו להתמודד עם המשבר בענף על ידי שורה ארוכה של קיצוצים, בעוד שחברות אחרות המשיכו לגייס באופן שוטף אנשי תוכנה, מהנדסים ואנשי בק אופיס במיקור חוץ ולייעל את תהליכי העבודה.

קצת נתונים: לקראת סוף השליש הראשון של שנת 2022 נאמד בשוק ההייטק מחסור של 32.9 אלף משרות כאשר שני שליש מתוך המשרות האלה הינן משרות טכנולוגיות, כך שניתן לראות בבירור שהביקוש למתכנתים, אנשי דבאופיס ופרודקט עדיין קיים ואף גדל. אמנם הגיוסים פחתו אך הם עדיין נמשכים רק במתכונת שונה.

"כלל לא מדובר במשבר בענף ההייטק כפי שכותרות העיתונים והאתרים הכלכליים מיהרו לציין" מתעקש עמר, "מדובר בקריאת התייעלות לענף והחברות עושות כעת את מה שהיו צריכות לעשות זמן רב לפני כן והוא לייעל תהליכי עבודה. תהליכי הגיוס הופכים להיות ממוקדים, מדויקים יותר ונטולי משמעות למיקום הגיאוגרפי של העובד. תהליכים אלה מאפשרים לחברה לחדד את מטרות הגיוס שלה ולבחור במשורה את הטאלנטים הטובים ביותר עבורה".

יותר קל לגייס טאלנטים בחוץ מאשר בישראל?
"זה שינוי נוסף שמתאפשר עם כניסת החברות לבולגריה, האפשרות לגייס טאלנטים אשר היה קשה להגיע אליהם בעבר במקומות אחרים, ולא רק לגייס עובדים טובים אלא עובדים נאמנים שיישארו בחברה לזמן ארוך יותר. תהליך גיוס ושימור העובדים במדינה מאפשר לגייס את העובדים הרלוונטיים לתפקידים המתאימים, להציע להם תנאים טובים ובעיקר יציבות, מה שיקטין באופן משמעותי את אחוז העזיבה".

והדרך הנכונה לשימור עובדים היא בהכרח מיקור חוץ?
"בימים של חוסר יציבות כלכלית ברמה הגלובלית, חברות הייטק שרוצות להמשיך להתקיים ולהתנהל בצורה יעילה חייבות למצוא דרכים יצירתיות לגיוס עובדים ושימור עובדים. נראה כי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להיעזר בשירותי מיקור חוץ במזרח אירופה באופן כללי ובבולגריה בפרט כשוק משלים לשווקים המובילים במזרח אירופה".