האטה באופק? הכנסות המדינה ממסים מציגות נתונים מעורבים

אגף החשב הכללי באוצר מפרסם היום את נתוני הכנסות המדינה ממסים בחודש ספטמבר 2022, שמסכמים למעשה את הכנסות המדינה ממסים בשלושת הרבעים הראשונים של השנה.

בחודש ספטמבר 2022 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים ב- 35.1 מיליארד שקל, סכום גבוה למדי, אך בניתוח ההכנסות לחודש ספטמבר יש לקחת בחשבון כי בספטמבר 2021 גבייה המוערכת בכ- 8.2 מיליארד ש"ח נדחתה לחודש אוקטובר 2021 בשל החגים.

כמוכן, בשנת 2021 הופרש לקרן פיצויים סכום בגובה של 25% מהכנסות ממס רכישה, בעוד שבשנת 2022 הופסקה הפרשה לקרן. סכום ההפרשה עמד על כ- 0.3 מיליארד שקלים בגין חודש ספטמבר 2021 וכ-2.1 מיליארד שקלים בגין החודשים ינואר-ספטמבר 2021.

עם זאת, בשיעורי מס אחידים עלו הכנסות המדינה ממסים בספטמבר 2022. במונחים ריאליים, ב-1% לעומת ספטמבר 2021. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-3% לעומת אשתקד. הגביה ממסים עקיפים ירדה ב- 2% לעומת ספטמבר 2021 והגביה מאגרות ירדה ב-14%.

הירידה בהכנסות ממסים עקיפים נובעת מהכנסות גבוהות ממע"מ נטו בספטמבר 2021, בחלקן בעקבות צריכה גבוהה בארץ כתוצאה מהגבלות ביציאות לחול. עם זאת, לולא יבוא נמוך שהתקבל בספטמבר 2021 בעקבות החגים, הייתה נרשמת ירידה גבוהה אף יותר. בהשוואת ההכנסות ממסים עקיפים בספטמבר 2022 לספטמבר 2019, תקופת טרום קורונה, מדובר בעליה ריאלית של 3% בממוצע לשנה.

אם הנתונים החודשיים לחודש ספטמבר מספרים סיפור מורכב, הרי שבכל הקשור להכנסות המדינה בשלושת הרבעים הראשונים של השנה, חגיגה: במצטבר בחודשים ינואר - ספטמבר 2022 הסתכמו ההכנסות ב-333.9 מיליארד שקל לעומת 276.0 מיליארד שקל (284.2 מיליארד ש"ח בנטרול דחיית תשלומים בספטמבר 2021) בתקופה המקבילה אשתקד.

בשיעורי מס אחידים, עלו ההכנסות ממסים ב-12%. הכנסות ממסים ישירים עלו ב-18%, ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-4% וההכנסות מאגרות עלו ב-3%.
זאת ועוד: המדינה הצליחה להכות אפילו את תחזית הגבייה של עצמה:

● תחזית הגביה לרבעון השלישי של שנת 2022 שעודכנה בחודש יולי הסתכמה ב- 103.7 מיליארד שקל. בפועל הסתכמה הגביה ב-106.6 מיליארד שקל, 2.9 מיליארד שקל מעל התחזית. העודף נובע מסעיף מסים ישירים, והוא מקוזז בחלקו ע"י חוסר בהכנסות ממסים העקיפים. העודף נבע ברובו ממספר תשלומים בסכומים גבוהים במס הכנסה והכנסות גבוהות יחסית ממיסי מקרקעין.

● נתוני המגמה הצביעו על גידול בגביית המסים בשיעור של 5% מתחילת שנת 2019 ועד חודש ינואר 2020. מגמת העלייה נקטעה בחודש מרץ 2020 עם פרוץ משבר הקורונה, אך חודשה כבר בסוף שנת 2020 ומאז ועד השיא של חודש יוני 2022 הגבייה גדלה בקצב מהיר מהרגיל. נתוני הגבייה בחודשים יולי-ספטמבר 2022 מסמנים ירידה בגבייה לעומת השיא של יוני. יחד עם זאת הגבייה היום נמצאת מעל קו המגמה טרום משבר הקורונה.

● בחודש ספטמבר 2022 הסתכמו ההכנסות ממסים עקיפים ב- 14.9 מיליארד שקל לעומת 7.8 מיליארד שקל בספטמבר 2021 (דהיינו 14.8 מיליארד שקל כולל תשלומים שנדחו לאוקטובר 2021).

בשיעורים ריאליים ובנטרול הדחייה, הכנסות ממסים עקיפים ירדו ב- 2%. הירידה, כאמור, נובעת מהכנסות גבוהות בספטמבר 2021, בעיקר כתוצאה מצריכה גבוהה בארץ. עם זאת, יצוין כי בספטמבר 2021 היה יבוא נמוך בעקבות החגים, אלמלא כך, הייתה נרשמת ירידה גבוהה אף יותר. בהשוואה בין ספטמבר 2022 לספטמבר 2019 מדובר בעליה בקצב שנתי של 3%.

במצטבר בינואר - ספטמבר 2022 עלו ההכנסות, בשיעורי מס אחידים, ב- 4% לעומת ינואר-ספטמבר 2021.

נתון נוסף שכדאי לשים אליו לב הוא ההכנסות מגביית מס ערך מוסף, שבמדיה רבה מייצגות את היקף בפעילות הסחר בישראל. סך ההכנסות נטו ממע"מ בספטמבר 2022 הגיעו ל-11.4 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 6% לעומת גבייה של 11.7 מיליארד שקל בספטמבר 2021 כולל תשלומים שנדחו לאוקטובר. כפי שצוין, עיקר הירידה מוסברת ע"י הכנסות גבוהות בספטמבר 2021 כתוצאה מגידול הצריכה בארץ על חשבון הצריכה בחו"ל בעקבות הגבלות לנוסעים לחו"ל וכן כתוצאה מגידול בהחזרים בספטמבר 2022 בהשוואה לרמה הנמוכה של החזרים בספטמבר 2021 בשל החגים. בהשוואה לנתוני ספטמבר 2019, עלו הכנסות ממע"מ נטו בקצב שנתי ממוצע של 3%.

מתחילת השנה, בשיעורי מס אחידים, עלו ההכנסות ממע"מ נטו ב-6% בהשוואה לתקופה המקבילה 2021.

עוד נתון מעניין נוגע לנושא שהעסיק רבות את הישראלים בחודשים האחרונים, מחיר הדלק: הכנסות המדינה מבלו דלק, לפני ניכוי החזרי הסדר הסולר, הסתכמו בספטמבר 2022 ב- 1.8 מיליארד שקל, ירידה ריאלית של 4% לעומת ספטמבר 2021, וזאת כתוצאה מהפחתת הבלו על דלקים.

ההכנסות מבלו היו יורדות בשיעור משמעותי יותר לולא רפורמת הממסים. מטרתה העיקרית של הרפורמה הייתה למנוע תופעה נרחבת שהתפתחה בשוק בשנים האחרונות, של מהילת שמני סיכה וממסים שהיו עד אז פטורים ממס, בדלקים תקניים חבי בלו ומס קניה. בעקבות הרפורמה הצטמצמו היקפי היבוא והייצור המקומי של שמנים וממסים, וגדלה הצריכה של סולר.