מונה כונס נכסים זמני לרכוש פרויקט "חלונות הסיטי" המשועבד לבנק דיסקונט

שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, בלהה גילאור, מינתה היום לבקשת בנק דיסקונט את עו"ד גבי מויאל ככונס נכסים זמני לרכוש המשועבד לבנק בפרויקט "חלונות הסיטי" בעיר התחתית בחיפה. מהבקשה עולה כי לחברות שהקימו את הפרויקט יש חוב בסך 156 מיליון שקל לבנק, וכי קיים חשש להברחת נכסים. המינוי של כונס הנכסים נוגע לזכויות שיש ליזמים בפרויקט, שחלקים ממנו נמכרו לצדדים שלישיים, ואינו נוגע לזכויות שיש לבנק דיסקונט כלפי החברה של יולי עופר.



מדובר בפרויקט בנייה למשרדים בהיקף ניכר הצמוד לקריית הממשלה החדשה בחיפה ולבתי המשפט החדשים בעיר, שהוקם על ידי הקבלן שמשון פריצקר, יולי עופר והאחים שמואל ומרסל ברכפלד.
הפרויקט היה אמור להיות מורכב משלושה בניינים בני 6 קומות על שטח בנוי של 38 אלף מ"ר אולם, עד כה הוקמו רק שני בניינים, ומשרדים בהם מושכרים לחברות ביטוח, לרואי חשבון ולעורכי דין.



בבקשה נטען כי חברת י.פריצקר (שקמונה) ושתי חברות חוץ בבעלות האחים ברכפלד נטלו הלוואות מהבנק לצורך בניית הפרויקט. חברת י.פריצקר מחזיקה ב 51% מהמקרקע עליו בנוי הפרויקט. החברות בבעלות האחים ברכפלד מחזיקות כל אחת 24.5% מזכויות הקרקע ואילו המעורבות של יולי עופר בפרויקט הינה בעקבות הסכם שנחתם בין חברת האחים עופר (ירושלים) לחברת פריצקר ב-96', ובו התחיבה פריצקר למכור ליולי עופר 25% מכל הזכויות שלה בהסכם הפיתוח של הפרויקט. בבקשה נטען כי מלבד החובות בחשבון הליווי, לחברת פריצקר (שקמונה) יש חוב בסך 11.2 מיליון שקל ולחברות הזרות יש חובות לבנק בסך 15 מיליון שקל.



הבנק טוען כי ביולי 2002 הגישו לו החברות מסמך עקרונות בחתימתן, הנוגע לפירוק השותפות בפרויקט בין פריצקר, עופר והאחים ברכפלד ולחלוקת החוב הכולל ביניהם. אולם הבנק לא הסכים לקבל את ההסכם, שמשמעותו חלוקה של הפרויקט ושינוי בהרכב הבטוחות מבלי שניתנה התחייבות להסדרת פירעון החובות לבנק.



לטענת בנק דיסקונט, בניגוד לתחזיות ולמרות שלדברי החברות נמכר החלק הארי של שטחי המשרדים בפרויקט וחלק גדול מהם הושכרו, חובם לבנק בחשבון הליווי לפרויקט עומד על 156 מיליון שקל. הבנק טוען כי החברות לא שמרו על שקיפות כלפי הבנק בכל הנוגע למידע חיוני לגבי הפרויקט. מהבקשה עולה כי נסיונות הבנק לעקוב אחר המכירות וההשכרות של יחידות בפרויקט כדי לוודא כי כל הכספים שהתקבלו עבורן מופקדים בחשבון הבנק של החברות כשלו, ושאלות הבנק בנושא לא נענו. בבקשה נטען כי החברות חתמו על חוזי חכירה בין חלק מרוכשי היחידות בפרויקט למינהל מקרקעי ישראל, למרות שהבנק לא נתן אישורו לכך ולא הוציא את אותן יחידות מתחולת השעבוד שנוצר לטובתו.



לאור התנהלות החברות טוען בנק דיסקונט כי קיים חשש ממשי להברחת נכסים, ולכן נדרשת התערבות הבנק ומינוי כונס נכסים שיתפוס את הפרויקט.