גל התייקרויות בפתח: מה עומד להתייקר ולמה?

נדמה שיותר מאשר הציבור מתקשה לעמוד ביוקר המחיה, הוא מותש על ידי הדיבורים על עליית מחירים. הפעם כנראה, בצדק - כי לא מעט מוצרים, חלקם חיוניים, עומדים בפני התייקרות. אבל קודם כל, כמו בכל סדרה, אי אפשר בלי תקציר הפרקים הקודמים:

לפני כשנה הזהיר אייל רביד, מנכ"ל רשת "ויקטורי" מפני "צונאמי" של עליות מחירים. ההצהרה ההיא חוללה סערה שהביאה גם לחקירת רשות התחרות בחשד לתיאום מחירים, הן בקרב יצרנים ויבואנים גדולים והן בקרב רשתות השיווק. אלא שמצעד הנחקרים שהצטלם כל כך טוב, לא הניב - נכון לעכשיו - תוצאות, בטח לא כאלה שהתגלגלו אל המדפים ברשתות השיווק בדמות הוזלות.

בהמשך התגלגל העניין לפתחם של שר האוצר ושרת הכלכלה שרמזו לחלק מהיצרנים והיבואנים כי מוטב להם לא להעלות מחירים, זה היה ערב הפסח.

מאחורי הבקשה של השרים לא עמדו רק נימוסים והליכות, אלא גם איום מרומז לפיו מי שיעלה מחירים - ויביך את השרים הכלכליים, עלול למצוא את עצמו חשוף להכבדת ידה של הרגולציה, למשל בהכרזה על חלק מהיצרנים או היבואנים כמונופול בתחומם. כבר אז עלתה השאלה מדוע מדינאים צריכים בכלל לאיים, כאילו מדובר בסכסוך עסקי בין גורמים מתחרים - אם גורם מסחרי צריך להיות מוכרז כמונופול, מדוע פשוט לא להכריז עליו ככזה?

מכל מקום, הדחיינות הצליחה. המחירים אמנם עלו לאחר "חגי האביב" וחלקם גם במהלך חודשי הקיץ, אבל לרוב בשיעור נמוך יחסית. בדיקה השוואתית של סל המוצרים בין יולי 2021 ליולי 2022, העלתה אמנם שהוא התייקר, אך באחוזים בודדים בלבד. עלייה ביוקר המחייה - כן, "צונאמי" - לא ממש.

אלא שהצורך שחשו יצרנים ויבואנים להעלות מחירים, בין אם הוא אמיתי ובין אם הוא חמדני, לא חלף: רוב היצרנים והיבואנים פנו כבר ביולי-אוגוסט, לאחר נפילת הממשלה וההכרזה על בחירות, לרשתות הקמעונאיות והציגו מחירון עודכן, רק שערב החגים - עת הרשתות מתחרות ביניהן במצבעים והנחות, לא מקובל להעלות מחירים - ולכולם היה ברור שהדרישה תחכה עד לאחרי החגים, או ליתר דיוק - ליום הראשון של החודש הראשון אחרי החגים, שלגמרי במקרה ובאופן סימבולי יוצא גם יום הבחירות.

חלק מעליות המחיר מתבקשות נוכח עליות מחירים ברחבי העולם. חלק מקוממות. כך למשל כאשר ביקשו יצרנים ויבואנים להעלות מחירים ערב פסח, הם נימקו זאת בעליית מחירי השינוע הימי, עליית מחירי הדלק, הגז והפחם - ובעקבותיהם תעריפי האנרגיה וכן עלייה במחירי חלק מחומרי הגלם, הן בשל מחסור במלאים בעקבות הקורונה והן בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה.

אלא שבינתיים חלק מהסיבות האלה חלפו - או לפחות התמתנו מאוד: זוכרים את מחיר הקמח שגרר עלייה במחירי מוצרי הבצק והלחם - הוא ירד כבר אל מתחת לתעריפים של ערב המלחמה באוקראינה.
גם עלות השינוע הימי שזינקה בחדות, ירדה (אם כי לא לרמתה לפני הקורונה). מחירי הדלקים אכן עלו - ובעקבותיהם תעריפי האנרגיה, אבל בחודשים האחרונים ראינו דווקא בלימה ואף ירידה מסוימת במחירים.

ויש גם עניין שער החליפין: השקל נחלש לעומת הדולר, אבל מי שמייבא מאנגליה או אירופה למשל, מצא את עצמו נהנה משערי החליפין הנוחים, בעיקר אמורים הדברים לגבי הייבוא מאנגליה. רק שכבר למדנו: כשרוצים להעלות מחירים נאחזים בכל סיבה והופכים אותה ל"צורך". כשחלק מהמשתנים במשוואה הזאת פועלים דווקא לטובת היצרן או היבואן, הוא לא ממש רץ לספר לחבר'ה ברשתות השיווק.

חלק גדול מהמוצרים שצפויים להתייקר עונים בהחלט על הקטגוריה של "מוצרי צריכה בסיסיים", כלומר כאלה שהם חלק מכמעט כל סל צרכני בישראל:

שסטוביץ' למשל, מהיבואניות הגדולות במשק, מתכוונת להעלות את מחירי פסטה ברילה, טונה ריו מארה ומותגים נוספים, דיפלומט, ענקית הייבוא, מתכננת עלייה דרמטית של עד למעלה מ-20% במחירים של מוצרי הגיינה מבית אולייז, חיתולי פמפרס, מוצרי הניקיון של פיירי ואבקת כביסה אריאל (שתי האחרונות "רק" ב-15%).

תרצו לעבור למתחרים? בבקשה: קימבלרי קלארק (חוגלה) מתכננת העלאת מחירים בשיעור של כ-10% על חיתולים ומגבונים לחים, אותה דרשו כבר ביולי.

גם במקרר החלב מהומה: טרה (בבעלות החברה המרכזית, קוקה קולה) החליטה להעלות מחירים ואף חסמה את הקמעונאים מהזמנות לפי המחיר הישן. מהלך כוחני שעליו החזירה רשת שןפרסל במהלך כוחני לא פחות וכרגע היא מחרימה את מוצרי החברה, קרב בין שתי ענקיות שמעניין לראות כיצד יתפתח. רק שטרה לא לבד: גם מחלבות גד ייקרו את מוצרי החלב והגבינות שלהם, החל מאחוזים בודדים ועד קרוב ל-9%.

גם יוניליוור מעלה מחירים, בעיקר אמורים הדברים במוצרים פופולריים כמו: מיונז תלמה, כריות וקורנפלקס תלמה.

ואם לא די בעליות המחירים על מדפי המזון, ההיגיינה והתמרוקים, גם לנקות את הבית יהפוך לתענוג יקר יותר, עקב כוונת סנו להעלות את המחירים בשיעורים של מעל ל-20%.

מי שיבקש להמתיק את גלולת יוקר המחייה ימצא שאפילו הנחמה הזאת התייקרה: כך למשל פררו מתכוונת ליקר ב-5% את ממרח נוטלה ומוצרי השוקולד מבית קינדר.

הקולגה, לימן שליסל תייקר את מוצרי הקפה של לוואצה (וגם סוכריות טופי יוגוטה). חטיפי השוקולד של מרס יתייקרו גם הם בקרוב ל-10% ואפילו אם תחליטו לאפות לבד בבית, לא תימלטו מההתייקרות, שכן סוגת הודיעה על התייקרות של 15% במחיר הסוכר הלבן (ווכל הנראה גם על האורז מתוצרתה).

אז לחלק מהדרישות להעלות מחירים יש אולי סיבה מוצדקת. אחרות אינן אלא חמדנות גרידא: בין אם מדובר בגחמה מקומית או בדרישה של היצרן בחו"ל מנציגיו בישראל. מה שצריך לזכור הוא שחלק מהכוח נמצא עדיין בידי הצרכנים, שיכולים לשלוט בהוצאות על ידי התנהלות נבונה שתפגע ביקרנים, ובכל מקרה, בפעם הבאה שבה יצרנים ויבואנים יספרו לנו עד כמה הם נהדרים בשבילנו, זכרו שהם הראשונים לקחת חלק בכל "גל התייקרויות", אבל כשהכיוון הוא הפוך - מוטב שתחשבו בעצמכם: שמעתם פעם על "גל הוזלות"?